Connect with us

Featured

במקום מילואים 'עליה פיננסית'

Published

on

אחרי שירות בצנחנים כחייל בודד, ניהול חברה משפחתית וקידום הסניף המקומי של ה-IAC, ארז גולדמן מתמודד עם אתגר חדש: להגדיל את מחזור המכירות של הבונדס הישראלי בלוס אנג'לס • ראיון ציוני נלהב במיוחד

ארז גולדמן הוא דמות מוכרת בקהילה הישראלית בלוס אנג׳לס. במשך שלוש שנים עמד בראש משרד ה-IAC בעיר, תוך שהוא מחזק משמעותית את הארגון ביחד עם שותפיו לדרך.

השנה התבשרנו על מעברו של גולדמן לתפקיד בכיר בעשייה למען המפעל הציוני ומדינת ישראל, כאשר התמנה ל- Exective Director בחוף המערבי של הארגון הפיננסי הגדול ISRAEL BONDS.

ה- Israel Bonds שנוסדה בתחילת שנות ה-50 ידועה גם כ- Development Corporation for Israel. הרעיון להקים חברה שתמכור אגרות חוב ממשלתיות נולד על ידי ממשלת ישראל בהנהגת דוד בן גוריון, לאחר בחינת תוצאותיה הקשות של מלחמת יום העצמאות, שבמהלכה נזקי המלחמה הביאו לקשיים כלכליים אדירים. החשש היה שמדינת ישראל הצעירה תתקשה לקלוט את זרם המהגרים הרב שהגיע מאירופה לאחר מלחמת העולם השניה, כשברקע הצפי להגירה נוספת של יהודי המזרח התיכון ומדינות אפריקה.

ממשלת ישראל הבינה כנראה שמלחמת העצמאות היא רק הראשונה מרבות העתידות לבוא והחליטה לצאת למסע גיוסי כספים מסביב לעולם. היא פנתה ליהודי הגולה לעזרה, ובראשם יהדות ארצות הברית. המטרה: להשיג מימון לעלייתם וקליטתם של יהודים לארץ ולעודד שיתוף פעולה בבנית המדינה היהודית הצעירה.

מנהיגי הקהילות היהודיות השונות הביעו תמיכה גדולה בחזונו של בן גוריון שהיה נערץ על חלק גדול מהם. בספטמבר 1950 ערך ראש הממשלה הראשון כנס מיוחד במלון ׳המלך דוד׳ בירושלים, אליו הוזמנו מנהיגים מקהילות יהודיות מרחבי העולם. בן גוריון שטח בפניהם את תכניותיו למכור אגרות חוב ממשלתיות של מדינת ישראל, לאפשר להם להשקיע מכספם במדינת ישראל ולהנות בעתיד מהפירות של שגשוג המדינה.

באביב אותה שנה טס בן גוריון לניו יורק כדי להציג את התוכנית בפני הקהילות עם חזון של גיוס 25 מליון דולר. באירוע מתוכנן במדיסון סקוור גארדן, האולם התמלא עד אפס מקום עם עוד אלפים שעמדו מחוץ לבניין. להפתעת רבים הוא חזר לישראל עם 52 מליוני דולרים, וכך נולדה באופן רישמי ה-ISRAEL BONDS.

ה-IAC הם כמו משפחה

גולדמן, (47) נולד בפילדלפיה. בן לאם אמריקאית ואב ישראלי. את ילדותו המאוחרת העביר בישראל ובגיל 13 חזר לחיות עם משפחתו בחוף המערבי. כילד וכנער, הוא מספר, ביקר כל קיץ בארץ ותמיד הרגיש קרוב למדינה. כל כך קרוב, שהיה לו ברור שכשימלאו לו 18 יעשה עליה ויתנדב לשירות קרבי. ואכן, גולדמן שירת כחיל בודד וכלוחם בגדוד 101 של הצנחנים.

בארץ גם הכיר את אישתו איה. הוא התאהב בה מעל לראש והחליט להישאר בישראל שם גם רכש את השכלתו הגבוהה בהנדסה אזרחית בטכניון. בהמשך השתלב בעבודה במגזר הפוליטי כאשר שימש כיועץ בכיר לשר במשרד ממשלתי, והקים ארגון ליחסי ציבור שהיה אמון על שיפור תדמיתו של צה״ל בתקופת האינתיפאדה השנייה.

גולדמן נכנס לתפקידו ב-ISRAEL BONDS לפני כשנה והתחיל ליישם תוכנית אסטרטגית לחיזוק המעמד של האירגון ואפיונו כאמצעי הנוח והכדאי ביותר בנטילת חלק במפעל הציוני מבלי לוותר על אגורה: אירגון וניהל אירוע מרשים ׳במלון ארבע העונות׳ בבוורלי הילס שהעניק את יריית הפתיחה שלו בארגון, במהלכו כינס את כלל מגזרי הקהילה היהודית בלוס אנגלס. היו שם ישראלים אמריקאיים, מנהיגי הקהילה הפרסית, יהודים אמריקאיים, מנהיגי כלל זרמי היהדות ודמויות בכירות מתעשיות ההיי טק, נדל"ן, בנקאות, פיננסיים ותעשיית הבידור.

נראה שגולדמן מביא עימו לתפקיד את הרוח הציונית והפלפל הישראלי שכה אפיינו אותו בעבודתו ב-IAC. ״אחת המטרות שלי שכל יהודי וישראלי בלוס אנג׳לס ידע שקניית אגרות חוב של ישראל היא דרך טבעית לתמוך ולהשקיע במדינה. אנחנו פה ולא עושים יותר מילואים, ובדרך הזו ניתן לסייע למדינה״, אמר לי גולדמן בפגישתנו במשרדו החדש במגדלים ב׳שדרת הכוכבים׳ בסנצ'ורי סיטי.

ארז, בשנים האחרונות אתה כולך מושקע בעשיה הקשורה לישראל. ה- IAC ועכשיו ISRAEL BONDS.לשם כיוונת?

״מהרגע שסיימתי את השירות בצנחנים ועד הרגע שעזבתי את ישראל תמיד הייתי מעורב בפוליטיקה ועשיה ציבורית בארץ. כשהגעתי ללוס אנג׳לס לא עסקתי בנושאים שקשורים לישראל. באתי לכאן כדי לנהל חברה משפחתית ובאמת עשיתי את זה והכל היה טוב.

אחד הדברים שהיו חסרים לי כאן הוא השירות והשפעה על דברים שמעבר לעולם האישי שלך. בארץ יש את ענייני המדינה בחיים כל הזמן, ביו עם זה וויכוחים פוליטיים, חדשות בכל שעה, וכמובן שירות המילואים השנתי.

״החיבור שלי עם ה- IAC נוצר כשהצטרפתי כהורה מלווה למחנה קיץ של הצופים ושם פגשתי את יו"ר ועד ההורים תמיר כהן. שוחחנו, והוא סיפר לי שהם בדיוק מחפשים מנהל לשלוחה של ה- IAC בלוס אנג׳לס. תמיר אמר שאני נראה לו מתאים. האמת שהייתי בתקופה לא פשוטה בחיים שלי. העבודה הקודמת שלי הייתה מלאה במתח והמון לחצים והיה לזה גם השלכות על היחסים במרקם המשפחתי במיוחד עם ההורים.

ההיכרות עם תמיר כהן היתה מתנה משמים. אני זוכר שהגעתי לארוחת צהרים איתו ועם וגיא בכר והיה שם קליק מיידי. העבודה ב- IAC הגיעה בזמן מושלם לעשות את השינוי הנדרש בחיים שלי.

הייתי שלוש שנים ב- IAC, עמדתי בראש הקמת המרכז הקהילתי שפר בוודלנד הילס ואני חושב שהחדרתי את הארגון לתודעה חיובית בציבור. בניתי עם חברי את המרכז הקהילתי וחיזקנו את כל התוכניות באופן משמעותי. הענקנו בית אמיתי לקהילה ומקום שבו יוכלו להתאחד, להתחזק ולהתעצם, גם אישית וגם כקהילה.

ה-IAC זה אירגון שקרוב לליבי, אני 'מת עליו' וממשיך לתמוך בו. איה אישתי היא אחת המובילות של ׳גוונים׳ והיא מאוד פעילה. אני יכול לומר לך שבכל פעם שאני צריך משהו הם עוזרים. הם מדהימים: אדם מילשטיין, נתי סיידוף, מירי שפר, שון אבן חיים, מזל חדד, גיא בכר, תמיר כהן כמובן וכל שאר ההנהגה, שתורמת מכספם וזמנם היקר. הם כמו משפחה בשבילי ואני רואה חשיבות אדירה שישראלים לא רק דרך ה- IAC אלא בכלל, הופכים לחלק משמעותי בקהילה היהודית שפעם הם לא היו חלק ממנה. הקשר הזה הוא קריטי לשמירה והתחזקות של הקהילה היהודית האמריקאית. הישראלים שגרים פה צריכים להבין שגם כשהם גרים כאן הם עדיין צריכים
להשקיע בקשר למדינת ישראל ובמורשת היהודית".

בוא נדבר פיננסים. איך עובדות איגרות החוב הממשלתיות של ישראל?

״כל מדינה שרוצה להתפתח, לבנות כלכלה ורייטינג גבוה חייבת שיהיה לה גם קרדיט שאותו היא מקבלת ממדינות אחרות או מהשוק החופשי שמשקיע בה. החברה שלנו מנפיקה אגרות חוב עבור לקוח אחד – משרד האוצר של מדינת ישראל. זה הלקוח היחיד והבלעדי שלנו. ומה שאנחנו מנפיקים אלו אגרות חוב שהסכומים והתקופות שלהם נקבעות על ידי משרד האוצר בישראל. הכסף נכנס ישירות לתוך קופת המדינה ומגדיל את תקציבה. מי שקונה איגרות חוב מקבל ריבית שנקבעת אחת לשבועים על ידי משרד האוצר והיא נחשבת בטוחה מאד וגם אטרקטיבית ותחרותית.

אם פעם היית מקבל אג״ח על נייר, היום הכל נעשה דרך תוכנת Book Entry שעוקבת אחרי בעלויות והשקעות, כספים ומניות. כך המשקיעים באג״ח הישראלי מקבלים את הכסף של ההחזר והריבית בהעברה בנקאית ישירה. הכל ממוחשב".

ישראל הפכה למעצמה כלכלית ולא ידענו?

ישראל מדורגת היום כמדינה ה-8 הכי משפיעה בעולם לפי דוח של היו.אס.ניוז ווורלד רפורט במרץ השנה. בפעם הראשונה בהיסטוריה ישראל פרצה את העשירייה הראשונה של המדינות המפתחות טכנולוגיות וחדשנות לפי ה'גלובל אינובשן אינדקס'.

״ברמה של כלכלה יציבה, יש רק שתי מדינות שמעולם לא איחרו בתשלום הרבית או סכום ההשקעה (פרינסבול) לרוכשי אגרות החובה שלה וישראל היא אחת מהן.

למדינת ישראל יש דירוג אשראי מכובד של AA לו זכו רק 23 מדינות נוספות בעולם. העליה בדירוג האשראי של ישראל הוא בין היתר תוצאה ישירה לכך שמערכת אגרות החוב שלה היא גדולה. כלומר, שיש אמון רחב מהציבור ומוסדות בעולם שקונה אגרות חוב ישראליות. זה אלמנט שמשפיע בצורה חיובית על כלכלת המדינה ודירוג האשראי שלה. אז כשאתה קונה אגרות חוב ישראליות אתה לא רק משקיע במדינת ישראל ומגדיל את כלכלת ישראל, אלא גם משפר את דירוג האשראי של המדינה ומקבל החזר אטרקטיבי על הכסף שלך. אם זה לא שירות דינה אז מה כן?״

אז כמה אגרות חוב של מדינת ישראל נמכרות?

עד כה מעל ל-43 מיליארד דולר. זאת תהיה השנה השביעית ברציפות ש-ISRAEL BONDS מוכרים מעל 1.1מיליארד דולר״.

עד כמה המצב הבטחוני הלא פשוט בישראל משפיע על דירוג האשראי או התחושה הכללית סביב המדינה מבחינה פיננסית?

״האמת היא שדווקא כשמתרחשים אירועים שמאתגרים את היציבות הביטחונית בארץ כמות ההשקעות בה גדלה. הקהילות היהודיות מסביב לעולם ובטח שבארצות הברית, יודעות שישראל צריכה תמיכה ולא רק בזמנים קשים אלא גם בזמנים טובים. אחד האתגרים בעבודה שלי הם להסביר שמדינת ישראל עדיין זקוקה להשקעות האלו ועל ידי כמה שיותר אנשים. לדוגמא, אם מחר יש לי מטרה להביא השקעות ב- 100 מליון דולר. אם אביא 100 משקיעים שישימו מליון דולר כל אחד זה מבורך אבל לא ישרת את כלל המטרה של הארגון.

אנחנו רוצים לראות כמות גדולה של אנשים שקונים אגרות אפילו ב-36 דולר או ב-100 דולר. או עשרת אלפים איש שיקנו אגרות בעשרת אלפים דולר. זה אולי יותר עבודה עבורנו אבל מעניק הרבה יותר בכל הקשור לתמיכה במדינת ישראל. מפני שברמה האידאולוגית זה מפגן כוח של כמות אנשים עצומה שתומכים בכלכלה הישראלית".

דור שלישי לניצולי שואה

מהן המטרות והיעדים שהצבת לסניף שלכם בלוס אנג׳לס?

״ראשית העברנו את המשרד ל-Century City שזה כידוע מרכז העסקים הכי גדול בלוס אנג׳לס. זה היה מאוד חשוב להכניס לתודעה של מנהלי הכספים היהודים והפרו ישראלים באזור שה-Israel Bonds כאן. בנוסף מצידנו להיות מעודכנים וקרוב ללב הפועם של המרכז הפיננסי הגדול.

המטרה שלי היא להחזיר את התמיכה של הקהילה היהודית במדינת ישראל. התפיסה היא שהתמיכה בכלכלת ישראל היא כמו קריאה לשירות מילואים- אתם לא יכולים לעשות מילואים בישראל, בסדר, תעשו ׳עליה פיננסית׳ – קחו חלק מהכסף שלכם ששוכב בבנק ותשקיעו אותו בישראל. כך אתם לוקחים חלק במפעל הציוני. בנוסף, מדובר בהשקעה כלכלית משתלמת ככה ששני הצדדים מרוויחים".

המצב הפוליטי בישראל מאוד לא ברור בימים אלו. מאתגר משהו, לא?

״קיימתי שיחות מעניינות עם אנשים שהם פרו ישראל אבל הם לא פרו הפוליטיקה הישראלית בימים אלו. אני אומר לך מה שאני אומר להם. אני גדלתי בארצות הברית והגעתי לשרת בצה״ל כחייל בודד מבלי שהייתי חייב על פי חוק. אבל קיבלתי החלטה לעלות לארץ ולשרת מפני שכאדם שהוא דור שלישי לניצולי שואה, אוי ואבוי עם התמיכה שלנו בישראל תהיה בתנאי של מצב פוליטי זמני. אוי ואבוי אם אימהות יתחילו לחשוב אם לגדל את הילדים שלהם לאהוב את ישראל על פי ראש הממשלה הנוכחי שלה. זה לא משנה אם זה יצחק שמיר, שמעון פרס או בנימין נתניהו. כל ראשי הממשלות הם לא מעל המדינה או מעל הרעיון הציוני. הנאמנות שלנו והתמיכה בישראל היא על בסיס הרצון להבטיח שתמיד נהיה עם חזק. אם מחר קהילה יהודית מסויימת תרגיש מאויימת או בסכנה, איזו מדינה תפתח את שעריה ותקבל אותם? מדינת ישראל. לכן אסור להתנות את התמיכה בישראל על פי ראש הממשלה שלה בתקופה נתונה".

ועדיין, השלום שלא מגיע והבעיה הפלסטינית לא מעודדת חלק מהיהודים כאן להשקיע בישראל.

״בעולם ובעיקר במזרח התיכון כבר מזמן הוכח שככול שמדינה חזקה יותר
כך הסיכוי שלה לעשות שלום גבוה יותר. לא סתם אנחנו מכירים את המשפט התנכי המפורסם: ׳ה׳ עוז לעמו יתן אדוני יברך את עמו בשלום׳. על מנת לעשות שלום אתה חייב להיות חזק ולא רק ברובים ובצבא. אלא להיות חזק ביציבות שלך, להיות מתקדם, שופע ומשפיע. מדינת ישראל דורגה במקום השמיני בדירוג המדינות הכי משפיעות בעולם וזה אומר הכל.

״הצד הערכי מאוד חשוב לי. לפעמים אני מדבר עם אנשים שהם לא בעלי הון גדול. אני אומר להם, אתם יודעים מה יותר חשוב מאשר שתקנו אגרות חוב ב-5 מיליון דולר. תקנו בונדס לבר מצווה לילדים שלכם לחמש שנים. וכשהם יהיו בני 18 הם יקבלו צ׳ק שכתוב עליו מדינת ישראל. הם יראו שההורים שלהם השקיעו במדינה והמדינה החזירה להם משהו בתמורה. מבחינתי זה ממש כמו גבר יהודי אמריקאי שיש לו בבית על הקיר תמונה מהבר מצווה עם טלית על הצוואר. כל פעם שהוא עובר במסדרון הוא רואה אותה וזוכר את טקס הבר מצווה שלו ושהוא יהודי. זה שווה יותר מכל סכום כסף שבעולם".

נשמע כאילו האידיאולוגיה של תקופת עבודתך ב-IAC טרם התפוגגה.

״גם מבחינת מספרים בלבד, אני מכיר הרבה ישראלים שמשקיעים את הכסף שלהם ב׳CD's׳ ו׳מאני מרקט׳ והם מקבלים פחות תשואה. עדיף להם להשקיע אותו אצלנו ולקבל יותר תמורת ההשקעה שלהם וגם לעשות שירות למדינה שלנו. בכלל, אם אוכל לעשות פה מה שעשיתי ב – IAC זו תהיה הצלחה מאוד גדולה״.

מה הכי חשוב לך שידעו על Israeli Bonds ?

״שזה כנראה המפעל הציוני הטהור היחידי שנותר ללא שום אג׳נדה או פוליטית או חברתית. לא משנה מה אתה, ימין או שמאל, עשיר או ממוצע, לקנות אגרות חוב ישראליות זה בול פגיעה. זו עשייה ציונית. אם יש לך כסף שיושב לך בבנק ואתה יכול לקחת חלק ממנו ולהשקיע אותו ב Israel Bonds – תעשה את זה. על הצ׳ק כתוב מדינת ישראל, לא מפלגה כזו או אחרת. זה כסף שהולך כהלוואה למדינת ישראל, משפר את כלכלתה ומעשיר את ההשפעה שיש לישראל על העולם. אתה משקיע בישראל נטו״.

Featured

בין 'שנות ה-80' ו'אמבוש'

Published

on

השחקן והסטנדאפיסט עפר שכטר מככב בסדרות טלוויזיה מצליחות בארץ הוא ינחה את ערב הגאלה ה- 16של עמותת "גדולים מהחיים" במלון בוורלי הילטון • "אמא שלי לא צלחה את המאבק בסרטן אבל יש פה ילדים שכן יכולים לנצח אותו", הוא מספר. "זה כיף לעזור לגייס כסף בשביל ילדים שכן יוכלו להבריא מזה. עבורי זו סגירת מעגל" • ראיון

עמותת ״גדולים מהחיים״ בלוס אנג׳לס מבצעת הכנות אחרונות לקראת הגאלה השנתית שתתקיים בסוף השבוע במלון הילטון בוורלי הילס.

37 הילדים שנאבקים במחלה כבר נחתו בשבוע שעבר והחלו את טיול החלומות השנתי במהלכו יבקרו בשלל אתרים בעיר המלאכים. רן יניב מהנהלת העמותה סיפר: ״יחד עם הקבוצה השנה הגיעו לטיולים של ׳גדולים מהחיים׳ במשך השנים כ-477 ילדים. בכל שנה מחדש אנשי עסקים רבים וראשי הקהילה הישראלית תומכים ומתנדבים לעזור ולתרום להצלחת הטיול. כמו גם מבחר מסעדות ישראליות שהזמינו את הילדים לבוא ולהתארח אצלם. באמת כל הקהילה נרתמת ואנחנו מודים לכולם״.

אירוע הגאלה שיקרא ״קרקס החיים״ יתקיים ביום ראשון הקרוב, וכשמו כן הוא: ערב בו יחגגו תומכי עמותת ׳גדולים מהחיים׳ את היופי, השמחה והצחוק שבחיים שלנו. הנהלת הארגון מתכננת ערב בידורי וצבעוני. מלבד מפגש מרגש עם הילדים שמגיעים מישראל, תופיע גם להקת ׳מומנטס׳ הענקית וגם תוגרל מכונית BMW חדשה.

את ׳קרקס החיים׳ ינחה השחקן והבדרן הישראלי עפר שכטר, שידוע ביכולות הקומיות שלו.

שכטר, בן 38, נולד וגדל במושב הדר עם שבעמק חפר. הוא אוחז בקריירה ארוכה בעולם הטלוויזיה והבידור הישראלי. לחשיפתו הראשונה זכה בשנת 2003 בתוכנית הנוער של ערוץ 10 ׳אקזיט׳ אותה הנחה יחד עם מיכאל הנגבי, מלי לוי ויעל גולדמן.

לקראת סוף העשור הראשון של שנות ה-2000 השתלב שכטר בפאנל החזק של ״מועדון לילה״ בהנחית ארז טל שהעניק לו במה מרכזית להפגין את כישורי הסטנד אפ שלו. מכאן נראה ששכטר גילה את הרצון העז שלו להצחיק. הוא החל לעסוק בסטנד אפ והצטרף לנבחרת הסטנדפיסטים של ׳צחוק מעבודה״ עם שלום אסייג, והנחה גם את תוכנית המתיחות ׳אמבוש׳ שניסתה ליצור גרסה ישראלית ל׳פאנקד׳ של אשטון קוצ׳ר.

במרוצת השנים שכטר גם כיכב בתפקידי משחק רבים בטלוויזיה ובתיאטרון ביניהם: הטלנובלה הנוסטלגית ׳משחק החיים׳, ׳טלנובלה בע״מ׳ ו׳האלופה׳. שכטר גם השתתף בסדרת הטלוויזיה הקומית המצליחה ׳שנות ה-80׳. בתיאטרון יכולתם לראות אותו בתפקיד הראשי כפיטר פן לצד מיכל ינאי ובהבימה ב״כי בנו בחרת״של יוכי ברדנס. בשנתייים האחרונות הוא מנחה את הגרסה הישראלית ל׳גוט טאלנט׳ יחד עם אסי ישראלוף משלישיית ׳מה
קשור׳.

תפסתי את שכטר לשיחה טראנס אטלנטית רגע לפני שהוא ממריא לארצות הברית לביקור בן 10 ימים במהלכם גם יופיע במועדוני סטנד אפ שונים.

עפר, אתה מגיע לעיר שלנו הרבה?

״כן אני מגיע המון ללוס אנג׳לס. זה מצחיק כי בפעם הראשונה שביקרתי שם הייתי מאוד צעיר ולא התחברתי, אבל עכשיו אני ממש נהנה מהעיר הזאת ויש לי אצלכם לא מעט חברים. אני גם גולש וזו אחת הסיבות ששיניתי את דעתי בקשר לעיר. אני אוהב את הים והטבע בקליפורניה.

בביקורים שלי באל-איי אני מרחרח אצלכם ומנסה להכיר את התעשייה בלוס אנג׳לס כדי לנסות את מזלי״.

ההצלחה של ישראלים בעולם הטלוויזיה והקולנוע כאן עושה לך חשק?

״כן. זה נראה אפשרי יותר מפעם. הכל יותר מחובר ואתה רואה ישראלים שעשו את זה בגדול. מצד שני זה עדיין קשה כמו פעם. יש הרבה תחרות והמון אנשים מקומיים מוכשרים. צריך גם הרבה מזל כמו בכל דבר- להיות במקום הנכון ובזמן הנכון ולתפוס את ההזדמנות. אם אתה רוצה לשחק בליגה של הגדולים אתה צריך להקריב קורבנות כמו לעזוב דברים שקורים במדינה שלך על מנת לנסות להצליח שם. אף אחד כמובן לא מבטיח לך שום דבר".

יש לך רפרטואר עשייה רחב: קומיקאי, שחקן, מנחה, סטנדפיסט ואני זוכר שגם דיגמנת. מה המקצוע של עפר שכטר?

״שמע זו שאלה טובה מאוד שאני שואל את עצמי יום יום ואז אני עונה לעצמי שאני משתדל לא להגדיר את עצמי. אני לא חושב שצריך לתחום את עצמך בהגדרות שסתם ימסגרו אותך. אני מתנסה בהכל ומצליח לשלב. בכל תקופה בחיים אני מתאהב מחדש בתחום אחר, בכל שנה אני מנסה לעשות את הדבר שאני יותר אוהב בתקופה הנוכחית. כרגע הסטנד אפ הוא המאתגר ביותר עבורי.

"המשחק תמיד יהיה המקום שהכי נוח לי בו. אני מאוד נהנה מהמשחק. זוהי העבודה שאני הכי פחות צריך להתאמץ בה. חוץ מזה, יש משהו נעים בלהתחבא מאחורי דמות ושאתה לא צריך להיות אתה עצמך".

כיצד התוודעת לראשונה ל ״גדולים מהחיים״?

״לפני כמה שנים הוצע לי להצטרף עם הילדים של ׳גדולים מהחיים׳ לאחת הטיסות שלהם ללוס אנג׳לס. באותה שנה לא יכולתי להגיע. אבל אז פגשתי אותם שוב בשנה שעברה כשהופעתי אצלכם במופע סטנד אפ עם גורי אלפי. הילדים הגיעו להופעה וממש נהנו. ככה הכרתי את העמותה יותר לעומק״.

יש לך היסטוריה לא פשוטה עם הסרטן. איבדת את אימך למחלה כשהיית רק בן 17.

״כן, אבל האמת העצב הזה לא כל כך חשוף כי עברו כבר עשרים שנה מאז. זה דווקא כן נחמד שאני יכול לתת יד בדבר הזה ולהיות שותף בערב שעוזר לגייס כסף לילדים שנלחמים במחלה. אני בטוח שככל שאירוע הגאלה יתקרב זה יהפוך ליותר רגשי עבורי מאשר כרגע. אמא שלי לא צלחה את המאבק בסרטן אבל יש פה ילדים שכן יכולים לנצח אותו, וזה כיף לעזור לגייס כסף בשביל ילדים שכן יוכלו להבריא מזה. זו סגירת מעגל עבורי.

כבן אדם שחווה התמודדות עם סרטן במשפחה פגשתי אנשים שלא יודעים איך להתמודד כשהם שומעים על מישהו עם סרטן. האנרגיה שלהם כלפיו הופכת מאוד מלנכולית. אני חושב שדווקא המקום של האנרגיה הטובה, הצחוק והאהבה נותנים המון כוח ומקום לריפוי. יש לי איזו חברה שרק עכשיו לקתה גם היא במחלה והיא בטיפולים והכל, אבל פתאום היא מרגישה שהיא הרוויחה את החיים והיא נורא רוצה להילחם עליהם. אני רואה כמה חשובה האנרגיה הטובה והשמחה. זה מאוד עוזר לה. זה לפחות חצי מתהליך הריפוי. והמטרה שלי היא לצקת את זה גם לאירוע של ׳גדולים מהחיים׳ עד כמה שאפשר. שאנשים יבינו שבאנו לכאן למטרה טובה, לשמח ולהוציא
את הילדים מהדבר הזה.״

אני מבין שאתה הולך גם לתת כמה הופעות סטנד אפ.

״הולכות להיות 2 הופעות: אחת באריזונה ואחת בלוס אנג׳לס. הן יהיו במועדונים קטנים עם אנרגיה טובה והרבה כיף. בשנה שעברה הופעתי עם גורי (אלפי) והיה מאוד מוצלח. הרגשתי גם שהקהל היה בעניין וצמא לדברים כאלו. אז אמרתי טוב, אם אני כבר מגיע להנחות את ׳גדולים מהחיים׳ אז זו הזדמנות טובה לכמה הופעות.

"בהתחלה לא ידעתי אם הישראלים שנמצאים פה 15 שנה יתחברו להומור מישראל, אבל ראיתי שזה קורה עובד מצויין.

"סטנד אפ זו עבודה קשה. אנשים לא מבינים כמה אנרגיות אתה צריך להשקיע. לצערי אני לפעמים לוקה בעצלנות, ובגלל שיש לי עוד פרוייקטים זה נורא קל ליפול לדברים אחרים. אבל סטנד אפ זה תחום שאתה צריך להשקיע בו את כל כולך כל יום. לחשוב על זה ולהתעסק בזה בטירוף אם אתה רוצה להגיע לרמות הגבוהות ביותר״.

איזה סטנדאפיסטים הם מודל לחיקוי עבורך?

״הסטאנדפים האמריקאים המובילים הם מקור להשראה: דייב שאפל כמובן כי הוא מושך הרבה אש. הוא אומר וצוחק על דברים שאנשים אחרים לא מעיזים לדבר עליהם בכלל. אני אוהב גם את לואיס סי קיי וביל בר. אני מסתכל ומקנא. הם כולם רמה אחת מעל כל הסטנדאפיסטים בעולם. אין מה לעשות, האמריקאים המציאו את הסטנד אפ והם עושים את זה יותר טוב מכולם".

אתה מסיים כרגע כמה פרוייקטים חדשים בארץ.

״בדיוק אתמול סיימנו לצלם עוד עונה של שנות ה-80. בכל פעם שאני מגיע לארצות הברית אנשים מדברים איתי על התוכנית הזו ומספרים לי כמה הם אוהבים אותה. אני גם עושה עכשיו עונה חדשה של ׳אמבוש׳ (תוכנית מתיחות).

"אבל החלום הוא בסופו של דבר למצוא איזה פרוייקט, סדרה או סרט בארצות הברית ובמקביל לפתח את הסטנד אפ. התחלתי להופיע בארצות הברית באנגלית וזה מאוד מאתגר, אבל זה גם נורא נורא כיף להתחיל מאפס. אף אחד לא יודע מי אני, לא מכיר אותי ולא שם עלי זין. אתה בא להופיע ואם אתה מצחיק אז מצחיק ואם לא אז לא. לא שופטים אותך לטובה ולא לרעה. זה משחרר כי אתה יודע שזה נטו אתה. כשאתה מוכר אז לפעמים נותנים לך יותר מידי קרדיט או גם מבקרים אותך. אם אתה מצליח להצחיק אנשים זרים זה מאוד מתגמל".

בגילו, אומר שכטר, הוא לוקח את החיים ואת העליות והירידות בקריירה, הרבה יותר בקלות מאשר פעם. אתה לומד מהכישלונות יותר מאשר מההצלחות", הוא אומר. "כשיש לך משהו טוב, אתה טופח לעצמך על השכם וממשיך בחיים. כשיש לך כישלון, זה כמו גופה שיש לך לנתח. היו לי גופות לנתח, ואני שמח על כך, ואני בטוח שיהיו לי עוד הרבה. אני עושה עכשיו סטנד־אפ, ושם תוך כדי הופעה יש לך גופות לנתח בדיחה שלא עובדת, פאנץ' שלא מתלבש. מבחינתי סטנד־אפ זה הריפוי הכי גדול שהיה לי בחיים, אני עומד חשוף על הבמה ופותח הכל. גם הפסקתי לשתות בעקבות הסטנד־אפ".

לגמרי?

לא נגעתי באלכוהול כבר יותר משנתיים. החלטתי שאני לא רוצה שום מיסוכים למציאות. אני רוצה לחוות את המציאות כמו שהיא, ולקבל את כל הדברים הטובים והרעים בזרועות פתוחות. הסטנד־אפ מחייב אותך, אם אתה רוצה להיות בו טוב, להתמודד. אתה לא יכול לברוח. היום לבמאים הדרמטיים הכבדים יותר קשה לתת לי תפקידים כי אני 'יותר מדי עופר שכטר' בשבילם, יותר מדי קומי, וקשה להם לראות אותי בתפקידים כאלה".

לסיום, בנות הקהילה הישראלית באל-איי רוצות לדעת אם אתה פנוי להצעות.

״כרגע אין לי בת זוג. אפשר לנסות אותי אבל אני לא טוב בזה. זוגיות זה לא הצד החזק שלי. אני גם לא אוהב את כל הטקס של חתונה ולא הולך לעשות את זה. אבל בהחלט יש סיכוי שאהיה בזוגיות, אגור עם מישהי ואביא בעתיד ילדים״.

ערב הגאלה של גדולים מהחיים ייערך במלון בוורלי הילטון ביום ראשון 22 ספטמבר החל מ-5:30 אחר הצהריים. לרכישת כרטיסים:818-887-7640 Info@Largerthanlifela.com

המשך לקרוא

Featured

הכל נשאר במשפחה

Published

on

אשת הנדל"ן עדי לויתן משקיפה על עולם הנד"לן המקומי מלמעלה, עם איזכורים מפרגנים ב'וול סטריט ג'ורנל' ובית באניסנו שהיא מציעה למכירה ב- 15 מיליון דולר • בגיל 40 היא נהנית מהיחסים עם בעלה אסף ("לא הייתי איפה שאני היום בלעדיו"), מילדיה מלמדת את הבת שלי להיות עצמאית") ומהוקרת תודה להורים ("הם בנו אותי מבחינת אישיות") • חוץ מזה היא פעילה מרכזית ב-IAC וגם פעילה במשלחת מומנטום', המפגישה נשים מכל העולם בטיול חווייתי ומעצים בישראל

כבר כמה שנים שעדי לויתן מככבת ברצף בעולם הנדל״ן של לוס אנג׳לס. היא נחשבת לאחת מסוכנות הנדל״ן הכי מצליחות של חברת ״רודאו ריאלטי״ בעיר המלאכים.

ב-2019 היא גם נבחרה על ידי ה׳וול סטריט ג׳ורנל׳ היוקרתי כאחת מנשות הנדל״ן המצליחות בקליפורניה. כמו כן, נכנסה עדי לדירוג 100 סוכני הריל אסטייט המצליחים בארצות הברית.

ההצלחה, כך נראה, אינה משפיעה על לויתן או גורמת לה להוריד הילוך. היא שומרת על קצב עבודה גבוה ולרגע לא חושבת להפסיק ולאתגר את עצמה. החודש, למשל, תערוך לויתן Open House לנכס היקר ביותר שמכרה אי פעם נמכר באנסינו, בשכונת ׳רוייאל אוקס׳ היוקרתית. הבית, היא מספרת, שונה מכל הנכסים שייצגה עד היום, ועם תג מחיר הנע בסביבות 15מליון דולר.

באותה נשימה לויתן מדברת בצורה מאוד מפוקסת על החשש של רבים שבועת הנדל״ן בלוס אנג׳לס עומדת להתפוצץ: ״אני חושבת שאיש אינו יכול לחזות באמת לאן שוק הנדל״ן הולך. שוק ה'ניו קונסטרקשיין' שבו אני נמצאת הוא בתנופה ענקית עכשיו, בעיקר באנסינו שם אני מוכרת המון בתים. אני יכולה לומר שהתחזית שלי לפני 5 שנים התממשה, ואנסינו הפכה להיות ה'בוורלי הילס של הוואלי'. מכרתי שם בתים להמון ידוענים שאני לא יכולה להזכיר את שמם כיוון שאני חתומה על הסכמי סודיות איתם.

אבל גם היום אני אומרת לקבלנים שלי שאסור לנו לעבוד כאילו השוק ישאר במצב הנוכחי לנצח. אני לא חושבת שהשוק יקרוס כמו מה שקרה ב-2009, אבל כן הולך להיות תיקון קטן במחירים בשנים הקרובות".

נפגשתי עם לויתן במשרדה ובשיחה אישית סיפרה לי על טיול הנשים לישראל של ארגון JWRP או בגילגולו הנוכחי MOMENTUM שהשפיע עליה רבות; וגם על האופן בו היא
מסתכלת על סדרי העדיפויות בחייה.

ארגון ׳מומנטום׳ מפיק טיולים בני 8 ימים לישראל לאמהות עם ילדים מתחת לגיל 18. זאת בליווי מרצים ומנטורים מעניינים שמעשירים את המשתתפים במגוון נושאים: יהודות, הורות, חיי נישואים, אהבת ישראל, שורשים, ציונות ועוד.

על הארגון המעניין הזה אמונה מזל חדד- חברת הדירקטוריון של IAC ופעילה מוכרת בקהילה הישראלית. התוכנית מסובסדת על ידי ארגון ה- IAC ומשרד התפוצות בישראל. לויתן, שהצטרפה כאמור לטיול בשנה שעברה, חזרה מוקסמת,. היום היא פעילה בתוכנית ומקדמת אותה בקהילה הישראלית, כדי שכמה שיותר נשים ידעו על קיומה ויתנסו בחוויה יוצאת הדופן.

לויתן: ״נולדתי בישראל אבל גדלתי פה בארצות הברית. ולמרות שהייתי עשרות פעמים בכותל ובכל המקומות המפורסמים בארץ אף פעם לא הרגשתי את אותן תחושות שהיו לי בטיול של 'מומנטום'. זו הייתה רכבת הרים של רגשות – בכינו, צחקנו, נפתחנו. הרגשתי שאני נמצאת על ענן, הטיול כאילו חדר לי את העור והוציא כל מיני דברים החוצה״.

לויתן הדגישה שפרק היהדות בטיול אינו מנסה להחזיר אותך בתשובה אלא פשוט להציג את ההוויה היהודית. לויתן: ״למרות שאני יהודיה וישראלית עם בית כשר, עושה שבת וחוגגת את החגים היהודיים, הטיול של ׳מומנטום׳ שינה אצלי משהו בדרך שאני מסתכלת על דברים. במהלך השבוע הזה ביקרנו בהמון מקומות בארץ – היינו בהרצאות מרתקות בצפת ובבתי כנסת ישנים, ביקרנו במקווה וגם בכותל המערבי, זה הרגיש שונה. לא כמו סתם עוד ביקור, הכינו אותנו לזה. עשינו שבת בכותל ואפילו שמרתי שבת למרות שלא הייתי חייבת, פשוט רציתי. אני זוכרת שאמרתי למזל חדד) שאני לא בטוחה איך אבל אני רוצה להיות חלק מ׳מומנטום׳. פגשתי נשים מרוסיה, אוסטרליה, דרום אפריקה, מכל העולם. פגשתי ישראליות שמעולם לא עשו קידוש או שבת ובמהלך הטיול הן גילו את החוויה הקסומה הזו".

לויתן מספרת שהשנה נרשמו יותר מ-50 נשים לטיול הקרוב שיוצא בנובמבר. ויש גם רשימת המתנה של 35 נשים לטיול הבא.

לויתן, שחגגה השנה את יום הולדתה ה- 40 במסיבה נוצצת בלוס אנג׳לס, נולדה באשקלון ועברה בגיל 6 עם משפחתה לארצות הברית. כאן, גם למדה לתואר ראשון במנהל עסקים ופצחה בקריירה מרשימה בעולם הנדל״ן.

כבר בגיל 25 הפכה לראשונה לאמא ובהמשך הרחיבה את משפחתה עם זוג תאומים. בין הקריירה המצליחה והאמהות לויתן גם מאוד פעילה בשנים האחרונות כ- IAC Council member ואחת המנהיגות המובילות בקבוצת LEAD של הארגון. היא מספרת לי שהשנה תרחיב עוד יותר את המעורבות החברתית שלה ובכל הזדמנות היא מדברת על כמה היא אוהבת לעבוד עם הקהילה הישראלית.

כבר שנים שלויתן עושה מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב: למכור בתים יוקרתיים שמעוצבים למופת עם המון דמיון, גימורים ברמה הגבוהה ביותר תוך שהיא שולטת בצורה מושלמת בלקסיקון ה'ניו קונסטרקשיין' ומפתחת יחסים חמים עם לקוחות אמריקאים וגם מהקהילה הישראלית.

מגזין ׳וול סטריט ג׳ורנל׳ הנחשב מפרסם בכל שנה את ׳רשימת ה-1000׳ שכוללת את הדמויות המובילות בתחומים שונים. בתוכו גם סקירה של 250 סוכני הנדל״ן המצליחים בארצות הברית עם נציגים מכל מדינה. לויתן נבחרה לאחת מ- 40 סוכנות הנדל״ן המצליחות בקליפורניה. היא עתידה להכפיל כמעט את אחוזי המכירות שלה מאשתקד. עדי לוקחת את הכל בפרופרציות: ״האמת שהופתעתי, אני כל פעם מפתיעה את עצמי. אני לא עוצרת לחשוב ואין לי ממש תוכנית אני פשוט הולכת על זה.״

כיצד את מצליחה לשלב חיי משפחה וגידול ילדים עם הקריירה?

״זה מאבק יום יומי לשלב קרייריה וחיי משפחה ביחד. הכי חשוב שיהיה לך שותף טוב, ולי יש את השותף הכי טוב בעולם. בעלי אסף מאוד תומך, מפרגן, עוזר. אנחנו באמת שותפים בכל וגם עובדים ביחד. אני יכולה להגיד לך בלב שלם שלא הייתי איפה שאני היום בלעדיו. הוא אדם מאוד חכם ובכל פעם שאני זקוקה לעצה טובה אני פונה אליו. לא יכולתי למצוא שותף טוב ממנו. בנוסף, הוא בונה בתים ואני עוזרת המון בעיצוב שלהם ומייעצת לו כשצריך עם דברים שיכולים לסייע למכור את הבתים שלנו טוב יותר.

זה מצחיק אבל אני לפעמים מרגישה כמו שני אנשים שונים: יש את עדי לויתן שמסתכלים עליה מהצד המקצועי ואז יש שיגידו שאני אישה קשוחה או אפילו קצת ביצ'ית. אבל אלו שמכירים אותי לעומק רואים את הצד הרך והרגיש שבי, כזה שיוצא כשאני מגיעה הביתה.

שם אני בן אדם אחר לגמרי – כל הבעיות של הבית או של הילדים הופכים להיות הבעיות שלי. אני לוקחת הכל באופן אישי. בבית אני מטפלת בכל מה שאני צריכה כאמא כמו: בישולים, עזרה בשיעורי בית וחינוך הילדים.״

חגגת השנה יומולדת 40 . מלחיץ?

״לא, מרגישה מצויין, אפילו יותר טוב מכל גיל אחר. זה כן גורם לך להבין שהגיע הזמן לשנות את סדר את העדיפויות שלך בחיים. למרות שהעבודה מאוד חשובה לי, אני עדיין זוכרת שהמשפחה זה לפני הכל. היום אני מרשה לעצמי לצאת לחופשה של שבועיים. יש לי צוות מעולה שהדרכתי והם עוזרים לי, בינהם גם אחי דניאל שעובד איתי. למדתי שאם אני משחררת לא קורה שום דבר. יש אנשים שמריצים לעצמם איזה סרט בראש ומאמינים בו עד למצב שהם לא ישנים בלילה בגלל העבודה שלהם.

״היום חשוב לי להיות עם הילדים שלי. הם גדלים פעם אחת ואני לא רוצה לפספס את זה. אני רוצה לוודא שהם עושים את הבחירות הנכונות בחיים שלהם. וכאמא אני דואגת להם, רוצה לשמור עליהם לוודא שהם מסתובבים עם בני גילם הנכונים. בעיקר בחיים של היום שמלווים בסושיאל מדיה עם כל הלחצים שקיימים על נערים ונערות מתבגרות.

״את הבת שלי אני מלמדת להיות עצמאית. אני רוצה שהיא תראה מה זו אישה חזקה שלא תלויה בגבר וזאת למרות שיש לי גבר שהוא גם הביטחון שלי".

״חשוב לי גם להדגיש שלהוריי יש חלק גדול בהצלחה שלי. אמא שלי מטילדה הקדישה את כל חייה לגדל אותנו, ללמד אותנו להשקיע ולהיות מסורים לעבודה קשה.

״אני זוכרת שבתקופת הקולג׳ שלי עבדתי במוסך של אבי, שאול. הוא לימד אותי איך לעבוד ולהסתדר עם כל סוגי האנשים. זה הפך למפתח ההצלחה שלי כיום. למדתי להקשיב לאנשים ולדעת איך לענות על הצרכים שלהם, מה שנתן לי יתרון ענק. לאבא שלי יש חלק גדול בהצלחה שלי היום. אני לא בטוחה שהוריי מודעים לזה בכלל, אבל הם בנו אותי מבחינת אישיות והפכו אותי לאישה מצטיינת״.

מה השאיפות שלך לעתיד?

״מבחינת הקרייריה אני מרגישה במקום מאוד טוב ואני רק רוצה להמשיך ולתת את השירות המעולה שאנשים רגילים לקבל ממני.

״יצאתי מטיול הנשים של ׳מומנטום׳ עם חשק גדול לתת הכוונה, עזרה והשראה לעוד אנשים כמו לסוכני נדל״ן חדשים שתמיד מתקשרים אליי לשאול שאלות ולהתייעץ. ובכלל לעבוד עם קהילה של אמהות ומשפחות פה באל-איי. לדעתי זה מאוד חשוב ואני רוצה לעשות את זה בצורה מסודרת".

לפרטים נוספים: www.adilivyatan.com

המשך לקרוא

Featured

בזכותי הרבה ישראלים שינו את הדעה שלהם על רומנים"

Published

on

ננסי ברנדס לא נח לרגע: אחרי שהחלים מחיידק אלים שכמעט גרם למותו הוא מעלה מופע חדש שמשלב הומור שחור וטיפול נמרץ ראיון משעשע לקראת הופעתו ב10- בספטמבר במועדון המארק בלוס אנג'לס

ננסי ברנדס לא מפסיק להצחיק אפילו לשניה אחת. זכותו אני כבר שלוש שנים מגעגע מצחוק, מקבל טלפונים ממנו באמצע הלילה, בדיחפונים. בשבוע הבא הוא כבר יהיה כאן. ב-10 בספטמבר הוא יבדר ויצחק אותנו במועדון הארועים הוותיק "המארק" בשדרות פיקו. בראיון מיוחד הוא מספר על עליתו ארצה בגיל 27 ועל ניהול חיי משפחה נורמליים עם מפעל שלם של ילדים ונכדים. הוא עוזר לכולם, אבל קשה לו לסרב להופעות, מה גם כשהנכדים שלו גדולים יותר מהילדים שלו.

כבר בשלב הראשון של הראיון הוא משחרר איזה ויצ קטן: "הנכדים שלי יכולים לעשות בייביסיטר לדודים שלהם. הנכד שלי לא הסכים לשחק עם הבת שלי כשהיא הייתה בת שנתיים", מוסיף ננסי שמן למדורה, הוא אמר לי, 'סבא, אל תכעס, אבל דודה עושה עליי פיפי'".

איך אתה מסביר את התסבוכת הזאת?

זה אולי מסובך להבנה, אבל פשוט להכנה. יש לי שתי בנות מהנישואים הראשונים. ליאור, הבכורה, אמא לשלושה. אחרי שהתחתנתי בשנית נולדו לנו יונתן ואמה. שני הילדים מנישואיו השניים קטנים יותר משלושת הנכדים. הילדים שלי לא יודעים איך לקטלג את גרושתי", הוא מגחך גיחוך רומני כזה. "הם לא יודעים מי האישה הזו שהיא אמא של האחיות הגדולות שלהם. מה זאת אומרת אמא של האחיות שלהם? הם לא מצליחים לפענח את זה". גם אני מגרד את הפדחת.

ננסי ברנדס, בדיוק כמו שאתם חושבים. עם המבטא הרומני הכבד עם כל השטיקים והמניארות של קומידיאנט אירופאי שהתאקלם בלבנט המחוספס. מבדיחות הרומניות על צ'ורבה וממליגה הוא עבר ללתיבת הדואר הפרטית שלו ולמשפחה, שם יש לברנדס ליטראז' של החומר המצחיק. הוא מתיחס למשפחה כרמש מרבה רגליים: יש לו שתי גרושות, חברה חדשה, ארבעה ילדים, שלושה נכדים ופער גילים מטריף. בנוסף לזה גם הבת הבכורה היא חוזרת בתשובה כמו שננסי אומר:. "פעם היא היתה חסידת ברנדס, היום היא חסידת ברסלב תושבת יבניאל".

"כשהכרתי את החתן שלי שאלתי אותו מה המקצוע שלו", משתעשע ברנדס. "הוא אמר לי, 'אני קבלן'. שאלתי אותו, מה אתה בונה?' אז הוא אמר, אני בונה עליך'"…

"צחוק צחוק אבל אני מסתגל למצב במשפחה. הם מתארחים פה אבל לא אוכלים פה, אז אני הולך אליהם ומסתדר הכי טוב. אני מכבד אותם. אתה עושה סוויץ' במוח ונכנס למרחב אחר. יש לי הרבה חברים חילונים שאומרים 'מה זה הדתיים האלה?' אבל לי אין שום קונפליקט. אני מגיע אליהם בשבת עם האוטו עד הדלת, אבל בתוך הבית אני לא מדליק אור וכאלה. הבת שלי יודעת שאם לא אגיע בשבת בבוקר היא לא תראה אותי, כי אין לי זמן אחר. אני אומר לה 'מחר בבוקר אני בא כי אני מתגעגע אליכם'. אין אצלה שום זיוף, היא עד הסוף. מגולחת, פאה, הכו".

אז מה מפריע לך בכל זאת עם האדיקות שלהם?

"זו נקודה כואבת כי קשה לי מאוד שהנכדים שלי בחיים לא ידעו מי זה שייקספיר, מי זה בטהובן, מי זה ברהאמס, ספילברג. זה חורה לי. יש הרבה נושאים שאני רוצה לדבר עליהם עם הנכדים שלי, והדרכים חסומות. הם מתים עליי, אני מביא להם מתנות וחיבוקים, אבל אני לא נכנס לשטחים שאני יודע שאין אליהם כניסה. הם גם באים אלי הביתה. משחקים עם הילדים שלי.

אין להם אינטרנט בבית, טלוויזיה, כלום. אין להם מושג אפילו מי זה קופיקו. נכון, שהילדים שלי, כשיהיו גדולים, ידעו מי זה הרמב"ם. נכון שהם לא ידעו להתפלל וכאלה, אבל הנכדים לא יודעים שום דבר על תרבות עולמית אלמנטרית, ובחיים לא ידעו. הם לא בסביבה שיודעת מי זה בטהובן. כל טמבל יודע מי זה. זה חורה לי. מצד שני, הם מאושרים וכל אבא רוצה לראות את הילדים שלו מאושרים. מה לעשות? יש מחיר לאושר."

מה גרם לך להפסיק לצחוק על רומנים?

"בעבר העלתי הכל לבמה, מול קהל, לא דפקתי חשבון על מושא הבדיחות המסורתי שלי, מבית. במשך שנים הסתלבטתי על הרומניות וממילא על עצמי. ספגתי אש וגופרית מבני התפוצה שלי. יש אחוז קטן מאוד של רומנים בארץ שהתלוננו מאוד על האירוניה העצמית שלי. לדעתי אין דבר חזק יותר מלעלות על הבמה ולצחוק על המוצא שלך, המשפחה שלך, הסטיגמות שיש עליך. יעקב כהן הצליח כי הוא צחק על מרוקאים ואף אחד לא כעס. אצל הרומנים לצערי יש אחוז מסוים שהוא רגשי, בלי הומור, עם הרבה רגשי נחיתות. לפעמים אני מתבייש שהם שייכים לעם הזה.

הם צועקים לי ברחוב, 'למה אתה לא צוחק על תימנים וגרוזינים? למה אתה צוחק עלינו? תתבייש'. הייתי מקבל מכתבים מעורכי דין, מאיגוד העולים מרומניה. היום כבר לא, כי אני צוחק עליהם הרבה פחות. אנשים התקדמו, וחלק מהם הלכו לעולמם. זה יישמע מאוד לא צנוע, אבל בזכותי הרבה ישראלים שינו את הדעה שלהם על רומנים."

מה הסוד של סטנדאפ מוצלח?

"בסטנד-אפ ספר לאנשים כמה לא טוב לך, זה מכנה משותף שעובד בכל מקום. אתה מספר שנדפקת? יופי, הם מתים על זה, עכשיו אנחנו רגועים, תמשיך לספר. הם נורא נהנים כשאצלך יותר גרוע. זה המנגנון הסודי שלי".

עלית לארץ מרומניה בגיל מאוחר,27 . למה עזבת?

"אכן הצלחתי שם מאוד, אין מדיה שלא הכירה אותנו ואין מקום שלא הופענו בו אבל המשטר חנק אותי והייתי חייב לקום ולעזוב. בהופעת הפרידה שעשינו היו למעלה מ- 30,000 איש שבאו לראות אותנו בפעם האחרונה כששמעו שהלהקה מתפרקת".

מחפש קהל כפייתי

בפועל לננסי ברנדס תמיד היה טוב גם כשלא היה לו טוב. הוא אופטימיסט להפליא ורואה תמיד את הצד הטוב של המטבע.טוב, הוא יכול להשוויץ במשפחה, בחברים, בקריירה, במיוחד בזו המוזיקלית, שתודות לקריירת סטנד-אפ ארוכה כמעט נשכחה לגמרי. הוא עלה לארץ מבוקרשט כרוקר מצליח ופסנתרן, אבל הפך בארץ למעבד מוזיקלי. "3,400 עיבודים רשומים באקו"ם על שמי", הוא מזכיר. כעולה חדש בן 27 התחיל אצל אילנית ומיד זינק. "את 1982 לא אשכח. 'הפרח בגני', הורה'. בשנה ההיא הפכתי מפסנתרן למוזיקאי מבוקש. זה היה מטורף. ישנתי באולפן. עבדתי עם זוהר ארגוב, חיים משה, שלומי שבת בתקליט הראשון, מרגול, זהבה בן, שימי תבורי, כולם. קיבלתי פרסים על מוזיקה לשני סרטים, 'אבא גנוב' ו' טיפת מזל.

אפילו עם הזמר המנוח שמוליק קראוס עבד כמה חודשים. "איש אלים", הוא נזכר. "עבדתי איתו כמה חודשים בסך הכל. הייתי עולה חדש והוא היה מספר עליי בדיחות שלא הבנתי. בדיעבד אני מבין שהיה לו פיצול אישיות. היו רגעים שהוא היה נחמד וחם ונותן לי חיבוק, והיו רגעים שהוא היה אלים עם הסביבה. אנשים היו נעלבים ממנו".

מה הייתה גולת הכותרת המקצועית שלך באותם הימים?

"גולת הכותרת הייתה האירוויזיון. אז גם הפכתי למעבד מוזיקלי מוכר. פעם עם אבי טולדנו ו"הורה" ופעם עם "חי" ועפרה חזה. אבל אני לא מתגעגע. איבדתי עניין בתחרות הזו לפני עשור, היא הפכה לתחרות של הפגנה טכנולוגית, של הייטק, תאורה וביגוד. פחות מוזיקה. לשבת ערב שלם ולשמוע 24 שירים שתשעים אחוז מהם משעממים – זה מיותר. אין לי סבלנות לזה. אתה זוכה את השיר שזכה לפני שנתיים? אין לך מושג. אבל שיר שזכה לפני 30 שנה אתה זוכר. התחרות הזו איבדה את הרלוונטיות שלה.

זה שואו של ערב אחד ואין שום השלכות עתידיות על הזמרים האלה. לא יקרה להם כלום. זה שזכית באירוויזיון לא מעניין אף אחד".

אילו עוד ציוני דרך יש ברזומה שלך?

"לפני הרבה שנים ניצחתי על תזמורת חיל האוויר. הייתי במדים, וזה לא ממש הסתדר. גם לצה"ל לא יום אחד הופענו בטקס צבאי", הוא מספר. "נגמרה חלוקת האותות בטקס ומפקד חיל האוויר דאז, הרצל בודינגר, עלה לברך את כל הטייסים. הוא עלה לבמה, כנראה יום לא טוב, ואמר 'חיילים, עלו והצליחו'. לא היססתי. עליתי אחריו ואמרתי 'כבוד המפקד, אני חייב להגיד לך משהו: שמעתי בחיים שלי הרבה נאומים אבל כזה דבר מרגש לא שמעתי. כולי צמרמורת. אני יושב בחוץ ובוכה כמו ילד. מאיפה אספת את המילים? מישהו כתב לך את זה. בטוח. זה לא אתה. לא יכול להיות'. הקהל נקרע, והוא בא לבמה, חיבק אותי".

ספר לנו על ה'סופרנוס'

"נשארתי על הבמה, אבל החלפתי את המוזיקה בסטנד-אפ. הקמתי הרכבים, העלתי מופעים ושיתופי פעולה ששילבו את שני התחומים, המוזיקה וסטאנד-אפ. בפרויקט האחרון, 'סופרנוס', שילבתי 44 נגנים, זמרות סופרן, טנורים, נגיעות אלקטרוניות ואני הייתי אחראי הדאחקות. זו היתה מפלצת".

תן לי דוגמא לסיטואציה משעשעת מהחיים

"לפעמים גם כשאני לא מופיע, אני מתניע סיטואציות, אני מחפש קהל כפייתי ,לפני שנה בערך הגעתי לאיזו פגישה. היו לי עוד 20 דקות, חיפשתי מה לעשות. הלכתי למגרש גרירה של העירייה. באתי לשומר ואמרתי לו, אדוני, האוטו שלי חנה כל הבוקר באדום לבן ולא גררתם אותו. המצפון שלי מעיק עליי, הבאתי לכם את האוטו'. הבנאדם היה בהלם. 'אדוני, אין דבר כזה'. התעקשתי והכנסתי את האוטו. ארבע שעות, לא שילמתי שקל. חניה בחינם. בהומור, במקרים כאלה במיוחד, אתה יכול לצאת הכי פאתטי. הנורה הזו של הפאתטיות דלוקה אצלי 24 שעות ביממה. לא להיות פאתטי וכפייתי. ברגע שאתה מתעסק בהומור זו הסכנה הכי גדולה".

"היתה תקופה שהייתי זומבי"

לפני מספר שנים היה ננסי ברנדס בין חיים למוות. הוא שכב במשך חודשים בבית חולים, כשאשתו לשעבר לצידו. הכסף אזל אחרי שלא היה יכול לעבוד במשך שנה, ואחרי שחזר לעצמו, קרה הדבר שהוא הכי פחות ציפה לו: הזוגיות נסדקה ונשברה. לפני חודש היא לקחה את הילדים ועזבה את הבית. כעת, בגיל 72 הוא מעלה מופע עם שימי תבורי , זוכה לחיקוי ב"ארץ נהדרת".

ננסי: "החיים שלי במכה אחת. היו לי פתאום כאבים עזים, סבלתי מהזיות, ולאחר שהתחלתי לדבר בצורה לא ברורה באחת מתוכניות הבוקר, מיהרו לפנות אותי לבית חולים. שם אושפזתי במחלקת טיפול נמרץ, עם חשש לקריסת מערכות כללית. בדיקות הדם גילו מתקפה של חיידק אלים.

"היתה תקופה שהייתי זומבי. לא זיהיתי אנשים בתמונות, נעלמו לי המילים, ונבהלתי שלא אצליח לחזור לעצמי. לשמחתי, הכל חזר לתפקוד מלא. אם חס וחלילה לא הייתי יכול לחזור לבמה, אני לא יודע איך הייתי יכול להמשיך לחיות. הבמה זה החיים שלי"

הוא נזקק לתקופת החלמה של חצי שנה – מתוכה ארבעה חודשים של אשפוז וטיפולים שונים. "עוברות לך בראש הרבה מחשבות. חשבון נפש של איפה טעית, ומה היית יכול לתקן. למרות שתחזיות הרופאים היו מאוד שליליות, לרגע לא האמנתי שיקרה משהו דרסטי. אם אתה אופטימי וחזק, אתה עוזר לגוף להילחם.

"המשכתי ליצור. את המופע עם אורי גלר כתבתי תוך כדי אשפוז. החיידק הביא לי הרבה רעיונות, וכנראה אצטרך לשלם לו זכויות יוצרים. גם החלטתי לכתוב ספר אוטוביוגרפי. לקחתי סופר צללים, ואנחנו בשלב הכתיבה. בגלל שהספר מתחיל כשאני רואה אור לבן בטיפול נמרץ, אז יקראו לו 'חיידק במה".

מה היעוד שלך בחיים?

"מעטים שולטים בהומור ובמוזיקה ואני שמח שאני אחד מהם. אין מנצח שמשלב סטנד-אפ ומוסיקה כמוני, זאת השליחות שלי: לשמח כמה שיותר אנשים. לקחת את הדברים בפרופורציה נכונה, כדאי שנבחר בקפדנות את הרגעים שאנחנו מחליטים להתעצבן מהם. אין סיבה להתעצבן כי זה לא עוזר אלא רק גורם לצד השני ליהנות מזה".

ואחרי כל התלאוות והחתחתים שעבר בחייו הפרטיים והמקצועיים, ברנדס לא פולט טיפת מרמור. עניין עקרוני אצלו, זחיחות 24/7. " אתה מדבר עם בנאדם שטוב לו", הוא אומר. "מצטער להגיד לכם, חברים, טוב לי. פשוט טוב לי. אתה יכול לעשות מזה כותרת: ננסי ברנדס חי וטוב לו בחיים".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות