"בכל פעם שאני רואה את האולמות מלאים אני לא מאמין. אני לא לוקח שום דבר כמובן מאליו" - שבוע ישראלי
Connect with us

תרבות ובידור

"בכל פעם שאני רואה את האולמות מלאים אני לא מאמין. אני לא לוקח שום דבר כמובן מאליו"

Published

on

כמו שעון שוויצרי, מאיר (פוגי) פניגשטיין מפיק פסטיבל קולנוע ישראלי-הוליוודי כבר 32 שנים ברציפו – על הימים של אחרי ההצלחה של "כוורת", הרגעים המרגשים ביותר והתא המשפחתי התומ – ראיון תוך כדי תנועה

עם המפיק ההוליוודי רם ברגמן ומרק המיל

מאת: אלעד מסורי

אני אוהב את התקופה הזו בשנה, לפני החגים האמריקאים. מזג האוויר הופך קריר יותר, הקצב של העיר נרגע ומזכיר לנו להנות מהקסם של עיר המלאכים שלנו. בעודי נוסע על רחוב פיירפקס הבחנתי כבכל שנה בשלל דגלים על פנסי הרחוב הגבוהים ושלטי חוצות שמבשרים על פסטיבל הסרטים הישראלי ה-32 שייפתח בשבוע הבא בלוס אנג׳לס. גם השנה הפסטיבל יחבק אליו אלפי ישראלים ויהודים שיגיעו לצפות בשלל סרטים ויצירות טלוויזיונית תוצרת הארץ.

בשנים האחרונות הפסטיבל הפך לגשר שמחבר בין דמויות מהקולנוע הישראלי למקבילו ההוליוודי. הפקות ישראליות רבות זכו להצלחה בין לאומיות והתברגו אחר כבוד בנטפליקס, בטלוויזיה האמריקאית, בפסטיבלי הקולנוע השונים ברחבי העולם ובהוליווד. ערב פתיחת הפסטיבל יתקיים ב-6 בנובמבר בתיאטרון סבן, בוורלי הילס, וצפוי להיות מרגש מתמיד. לסרטים הזוכים יחולקו פרסים בשווי של 100 אלף דולרים. בערב הפתיחה יוענק פרס הוקרה מיוחד לבמאי הישראלי המוערך אבי נשר שיציג בבכורה את סירטו החדש "סיפור אחר". כמו כן, יוענק פרס מיוחד למפיק ג'ייסון בלום, מועמד לפרסי האקדמיה וזוכה פרס האמי.

הפסטיבל יימשך כשבועיים ויציג 18 פיצ׳רים, 15 סרטים דוקומנטרים 3 סדרות טלוויזיה וגם 6 סירטי הומאג׳ מיוחדים לקלאסיקות ישראליות, לבמאים שהלכו לעולמם ולציון חגיגות 70 שנה למדינה. לערב הפתיחה יגיעו שחקנים ואנשי קולנוע מובילים ביניהם: הבמאי האגדי אורי ברבש (מאחורי הסורגים, אות קיין, טירונות). ברבש (71) יציג בבכורה אמריקאית את סרטו התיעודי ״דבש שחור״ על חייו של אברהם סוצקבר, ואת הסרט הקלאסי ״אחד משלנו״ משנות ה-80, בו כיכב אלון אבוטבול, שיזכה לצפות כאן בעצמו על המסך כאיש צעיר.

עוד בין האמנים האורחים: השחקן והקומיקאי גורי אלפי (שלא מזמן עבר להתגורר בלוס אנג׳לס), עם הסרט ׳הד׳; ליאור אשכנזי בסידרה ״המנצח״; אדם גרינברג הוותיק עם הסרט הנפלא "אני אוהב אותך רוזה", הבמאי אופיר ראול גרייזר עם "האופה מברלין", והשחקנית הסופר-מוכשרת שירה הס שמשתתפת בשלושה סרטים בפסטיבל: Noble Savage ׳מראות שבורות׳ ו׳המנצח׳.

עם השחקנית הלן מירן ודיאן ליין

פסטביל הסרטים הישראלי בלוס אנג׳לס הוא כידוע פרוייקט חייו של מאיר פניגשטיין, שבכל שנה עושה ימים כלילות כדי לדאוג שהאירוע הקולנעי המכובד הזה ימשיך להתקיים ובהצלחה יתרה. כבר למעלה משלושה עשורים שפניגשטיין יחד עם הצוות שלו מעלים את הפסטיבל הענק ומשרדי ההפקה רוחשים כמו חמ״ל מנוהל היטב שלא מפסיק לעבוד. פניגשטיין מצידו מתרגש כאילו מדובר בפעם הראשונה. ״כל שנה זה מלחיץ ומרגש מחדש, בכל פעם שאני רואה את האולמות מלאים אני לא מאמין. אני לא לוקח שום דבר כמובן מאליו".

נראה כי לא משנה כמה פסטבילים מצליחים פניגשטיין יפיק, לעולם ישאר מוכר קודם כל כ״פוגי״ המתופף האגדי של להקת ׳כוורת׳. את הכינוי קיבל בתקופת שירותו בלהקת הנח״ל שם גם פגש לראשונה את גידי גוב, דני סנדרסון, אלון אולארצ׳יק ואפרים שמיר מי שלימים יהוו את הבסיס לאחת מלהקות הרוק האהובות בישראל.

בראיון אישי מספר מאיר על החיפוש העצמי אחרי פירוק ׳כוורת׳ וההחלטה להקים את פסטיבל הסרטים הישראלי הראשון שהתקיים בכלל בבוסטון; על רגעים קשים וקסומים מ 32 שנים של פסטיבל, הזוגיות עם אישתו שצעירה ממנו ב-27 שנה, אבהות בגיל 68 לבנו בן ה- 3והאיחוד עם בתו הבכורה.

גיליתי שאני מבין בהפקה

מאיר, אתה כבר גר שנים בארץ אבל זה מרגיש כאילו אתה כל הזמן כאן.

״כן אני גר בישראל אבל עובד בארצות הברית, בעצם רק בלוס אנג׳לס. פעם עוד הייתי בניו יורק לפני 25 שנה עוד עשיתי שם פסטיבלים. האמת שאני מרגיש קצת רע שניתקתי קשר עם עיר שפעם הייתי כל כך מחובר אליה.

עשינו פסטיבלים במיאמי, שיקגו ובבוסטון אבל נשארנו רק עם לוס אנג׳לס ואני די מרוצה מזה כי אני יותר מפוקס על לוס אנג׳לס ואני רוצה לעזור לקולנוע הישראלים בתעשייה פה בהוליווד.״

יותר קל להביא אנשים מהוליווד להקרנות של סרטים ישראלים בזכות ההצלחה בנטפליקס או של וונדרוומן?

״ללא ספק. תעשית הקולנוע היא לא פשוטה וקשה להפיץ סרטים בעיקר סרטים ישראלים קטנים. השנה יותר מתמיד זה מרגיש שיש יותר חיבור ויותר עניין עכשיו בסרטים שלנו. למשל בשנה שעברה הסרט הכי מצליח בפסטיבל היה ׳מכתוב׳. והנה לא מזמן הוא עשה חיל ונמכר לנטפליקס. זה מראה שאנשים בתעשייה מסתכלים והחשיפה בפסטיבל עוזרת. אנשים רואים שנטפליקס הם ספונסרים שלנו. בשנה שעברה הבאנו כמות ענקית של קהל ואני מקווה שגם השנה.״

תן לי לקחת אותך אחורה בזמן. איך הפירוק של ׳כוורת׳ השפיעה על חייך?

״כוורת התפרקה ב 1976 לאחר סיבוב הופעות מצליח שעשינו בארצות הברית. שנה לאחר מכן כבר שיחקתי בסרט ׳הלהקה׳ של אבי נשר. ב-78 שיחקתי שנה בחאן הירושלמי בהצגה "צ'רלי קצ‘רלי" שתיארה את האישיות של הצבר הישראלי משנות ה-50 ועד אמצע שנות ה-70 אחרי מלחמת יום כיפור. אני זוכר שהייתה לי שם שורה בהצגה שאני אומר: ׳אני הולך לעשות כסף באמריקה ובגדול׳ אז אולי זה היה הסימן שהייתי צריך לנסוע לאמריקה אבל כסף גדול לא עשיתי״… (צוחק).

עם קמרון דיאז

״השנים אחרי פירוק של ׳כוורת׳ היו מבלבלות עבורי. שיחקתי בלהקה בבוקר ואז הייתי נוסע לירושלים לחזרות. הייתי מלווה את אריאל זילבר. לא מצאתי את עצמי- אחרי כל ההצלחה של ׳כוורת׳ אני פתאום בתיאטרון, בקולנוע מלווה אמן? היה לי ברור שאני לא רוצה להיות מתופף מלווה ולעשות 100דולר להופעה.

לקראת שנות ה-80 החלטתי ללכת ללמוד מוזיקה בבוסטון. אמרתי לעצמי שכך אהיה מוזיקאי יותר טוב ואפתח בקריירה בארה"ב. אחרי שנה של לימודים הבנתי שלהתחיל מהתחלה ללמוד פסנתר זה לא מעניין אותי וכנראה קצת מאוחר מידי. הייתי הכי גבוה שאפשר עם ׳כוורת׳ והבנתי שאני צריך לרדת למטה ולהתחיל מהתחלה. הקמתי להקה עם משה לוי ויהודה עדר, מי שהקימו בהמשך את בית ספר רימון׳. בגיל 30 הבנתי כמה קשה לחיות מאמנות בארץ. אבל כשהקמתי את הלהקה גיליתי שיש לי חושים כלכלים מסויימים, שאני מבין הפקה. התנסתי בזה כשעשינו עם הטור האחרון עם ׳כוורת׳ בארצות הברית. אז לקחתי על עצמי את כל נושא הניהול וההפקה של סיבוב ההופעות הזה".

אתה מתגעגע לימי התהילה עם ׳כוורת׳?

״אני הולך קדימה לא אחורה. אני לא מרגיש נוח שאנשים באים אליי ומספרים לי כל מיני סיפורים שהייתי גדול ועל ההצלחה של פעם. אני לא מספר סיפורים מ׳כוורת׳ או על כמה גדולים היינו. אני חי בהווה ומסתכל קדימה לעתיד.״

איך נולד הרעיון להפיק פסטיבל סרטים ישראלי בארה"ב?

״הקמתי להקה, ופניתי לאגודת הסטודנטים ואמרתי להם שאני רוצה לארגן הופעה עם הלהקה שלי. שאלתי אותם כמה אתם מוכנים לשלם? הם אמרו 200 דולר לא האמנתי למשמע אוזני. אבל כן, הם היו מוכרים כרטיס ב- 4 דולר ולמרות שהיינו להקה רצינית זה מה שהם היו מוכנים לשלם. הצעתי להם להעלות את מחיר הכרטיסים ל-6 דולר והתחלנו להביא אנשים. קצת פחדתי כי הבטחתי לכל נגן 50 דולר על ההופעה ואמרתי אולי אני אשאר בלי כסף. אבל בסופו של דבר יצאתי עם 400 דולר מההופעה הזו. הראש הישראלי יהודי עבד והבנתי שיש כאן משהו.

״חצי שנה לאחר מכן ניגש אלי פרופסור שהיה בשנת שבתון מאוניברסיטת תל אביב. הוא ביקש שאביא 2 סרטים מישראל כדי לעשות הקרנה לקהילה היהודית בבוסטון. חזרתי לארץ בקיץ, פניתי למנחם גולן לבדוק איזה סרטים יש לו. הוא אמר לי שהוא לוקח 1500 דולר להקרנה ואמרתי לו – תקשיב אני משלם שכר לימוד 1500 דולר זה גבוה מידי. אז ניגש אליי המפיק של 2 ׳אצבעות מצידון׳ ושאל אותי אם אני מתכוון לעשות פסטיבל. פסטיבל? שאלתי. כן, אם אתה לוקח 2 סרטים קח עוד 2 ואני אעשה לך פרסום ושיווק. זה נשמע לי מעניין לקחתי את ההצעה וטסתי בחזרה לבוסטון. שם שמעתי על מישהי שעושה פסטיבל סרטים יהודי בטורונטו. אז הוא היה מרוויח 200 אלף דולר, היום קוראים לו ׳טורנטו פילם פסטיבל׳ הוא עושה 20 מליון דולר ומביא 300 אלף צופים.

״הייתי עובר בין מסעדות ומבקש עזרה לפרסום. בהתחלה הייתי בטוח שאני הולך להפסיד כסף. אבל התמזל מזלי ואחרי ההקרנה הראשונה – נדמה לי שזה היה של הסרט ׳הלהקה׳, ניגש אליי רופא יהודי שמאוד נהנה מהסרט ושאל אותי אם אני מעוניין לפרסם את הסרטים ״בבוסטון גלוב ״ שהיה כמו האל-איי טיימס של בוסטון וקראו אותו מליון אנשים. אמרתי לו שאין לי כסף, והוא אמר לי ׳אני אשלם לך על הפרסום אני רוצה שכל יהודי בבוסטון ידע על הפסטיבל שלך׳. הוא שם מודעה של חצי עמוד על הפסטיבל בעיתון שיצא ביום שבת בחלק של הבידור שכולם מסתכלים בו בסוף שבוע. כך חמש הקרנות, 600 מקומות הכל היה סולד אאוט. יצאתי עם רווח של 15 אלף דולר. שלושה שבועות אחר כך עזבתי את הלימודים והרגשתי שגיליתי מחדש את עולמי".

עם דני דה ויטו ומייקל דאגלס

המחווה של קירק דאגלס

כך קם לו המוסד שנקרא ׳פסטיבל הסרטים הישראלי׳ הראשון שהתקיים בבוסטון ב-1982. מאז פניגשטיין הקים עמותה עם שלושה שותפים עורכי דין במקצועם. ״נכנס לי החיידק של הקולנוע ושל הוליווד, התחלתי לקרוא את Variety כל יום ובמקביל ללמוד את תעשיית הסרטים בצורה מקצועית כדי להבין איך להתחבר אליה".

אחרי כל כך הרבה פסטיבלים מה הדבר הכי חשוב שלמדת?

״לקחת ברצינות כל דבר שאני עושה ולהשקיע מאה אחוז. לא משנה אם זה משהו גדול או קטן, חשוב לנסות להוציא את המקסימום בצורה כי מקצועית. כל שנה אנחנו יוצרים משהו מחדש ובונים את הפסטיבל תחלה וזו תמיד עבודה קשה".

מאיר פניגשטיין עם ברוק שילדס

מי תמך בך בהתחלה פה בלוס אנג׳לס?

״אבי לרנר ודני דימבורט תמכו מההתחלה וכל הזמן. עד היום ׳מיליניום מדיה׳ הם הספונסר הכי גדול שלנו. גם ד״ר מרים ושלדון אדלסון תמכו מההתחלה. אני פוגש כל שנה אנשים ממדינות שונות, חלקם בכלל לא יהודים. הם מזהים אותי ואת הפסטיבל והם מביאים חברים וחברות לסרטים וכל שנה מגיעים אנשים נוספים. אחת המטרות החשובות של הפסטיבל הן לחבר בין אנשים, זה משהו שמאוד חשוב לי. כל שנה מצטרפים עוד תומכים. השנה לדוגמה קרן ANNENBERG שכבר מ-1989 תרמה כספים לעמותות שונות בסך 5 מיליארד דולר, החליטה לתרום גם לנו סכום מאוד מכובד. אני רואה את זה כהישג מאוד גדול".

רגע בפסטיבל שריגש אותך?

״היו הרבה אבל אחד מהם היה כשנתנו אות הוקרה לקירק דאגלס. עמדתי לידו מאחורי הקלעים כמה רגעים לפני שהוא עלה לקבל את הפרס. הבטתי בו, עמד מולי אדם בן 90 והפנים שלו היו חלקות לגמרי ואז אני מביט בכף היד שלו והיא מבוגרת ממש כמו של חיה שקיימת 500 שנה. נבהלתי בהתחלה, פתאום הבנתי לאיזה בן אדם מיוחד אני נותן הוקרה וכמה היסטוריה של עשייה יש לו. קראו לו לבמה והגיעה הבחורה שמלווה אותו לפודיום, ואז בשניה שמתי את היד שלי מתחת ליד שלו. החלטתי שאני זה שמלווה אותו. הוא פנה אל הקהל וסיפר על הטלפון שקיבל ממני כשהחלטנו להעניק לו פרס. בהתחלה הוא לא הבין למה הוא צריך עוד פרס כי יש לו כבר מספיק. אבל כשהוא שמע שזה מישראל הוא התרגש והחליט לבוא. הוא אמר בפעם הבא שתתקשרו אליי אני מקווה שזה יהיה לבוא לצלם סרט בישראל. הרגע הזה ריגש אותי, זה סיפוק שאי אפשר לתאר וזה עושה את כל העבודה הקשה למשתלמת".

בשנות ה- 90עם גילה אלמגור, עפרה חזרה ואלון אבוטבול

 

מה האתגר הכי גדול בפסטיבל?

״להחזיק אותו 32 שנה, זו משימה כמעט בלתי אפשרית ועוד לעבוד עליו מישראל, בעיקר עכשיו שיש לי ילדים קטנים ואישה בבית".

פניגשטיין בן ה-68 נשוי לג׳סי שצעירה ממנו ב-27 שנה ולהם שלושה ילדים: סימון בן ה-14, גלי 9 ודילן בן השלוש. לפני שנים גילה שיש לו בת מחוץ לנישואים מהתקופה בה חי בארה"ב. רייצ׳ל, כיום בת 39, רופאה במקצועה שמתגוררת בסנטה קרוז בקליפורניה. פניו מתמלאות בגאווה כשהוא מספר לי עליה ועל תואר הדוקטור אותו קיבלה מאוניברסיטת ייל היוקרתית ואת לימודיה בהרווארד. פניגשטיין התאחד עם רייצ׳ל כשהייתה בת 18.הוא שמח לגלות את הכישרון המוזיקלי שעבר בגנים ושרייצ׳ל מנגנת על לא פחות מחמישה כלים וביניהם גם תופים; הכל נשאר במשפחה.

מאיר: ״במשך שנים הייתי 'נשוי' לעבודה על פסטיבל הסרטים, 24 שעות ביממה. כשגיליתי את רייצ׳ל ואיזה מדהימה היא יצאה, זה עשה לי חשק לילדים נוספים. התחתנתי עם ג׳סי ולמרות הבדלי הגילאים בינינו אנחנו מסתדרים מצויין ויש לנו שלושה ילדים. למזלי ג׳סי היא אישה מדהימה שמוכנה לתת לי לטוס לחודש ועשרה ימים כל שנה כשהיא נשארת עם שלושה ילדים קטנים.

זה בכלל לא מובן מאליו".

חלומות לעתיד?

״יש כל הזמן חלומות. האמת? אני רוצה לעשות סרט משלי שמספר על אדם שהיה הכי גבוה שאפשר והוא יוצא לחפש את החלומות שלו. סרט על סיפור חיים שקשור בחיי, שהוא יהיה חלום אמיתי שמציגים אותו על המסך. זה נמצא עכשיו בתהליך של פיתוח בשלבים מוקדמים. קיבלנו סיוע מקרן רבינוביץ' לקולנוע. מקווה שזה יקרה יום אחד".

תרבות ובידור

קים קרדשיאן חוזרת לישראל

Published

on

הכוכבת הבינלאומית ומלכת הביצה ההוליוודית תגיע בפעם השנייה לישראל, הפעם לצורך צילומי קמפיין בכיכובה, כך נודע ל"ישראל היום"

קרדשיאן בדרך לישראל: פתחו יומנים ורשמו לפניכם: אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, קים קרדשיאן, אחת הכוכבות הגדולות בעולם, צפויה לנחות בארץ ב-‭19‬ במארס, כך נודע ל"ישראל היום".

עבור קרדשיאן מדובר בביקור השני בארץ, והפעם לצורך צילומי קמפיין בכיכובה. כמה ימים קודם לכן יגיע גם המפיק של "משפחת קרדשיאן", גיל גולדשיין, לכנס ‭ INTV‬של קשת, שייערך זו השנה השישית ב-‭12-11‬ במארס.

גולדשיין, זוכה האמי, משמש יו"ר ומנכ"ל של חברת ההפקות ‭ BMP‬החתומה על להיטי ריאליטי כמו "משפחת קרדשיאן", "העולם האמיתי" ו"פרויקט מסלול".

המשך לקרוא

תרבות ובידור

בצלמו ובדמותו

Published

on

אמנם יש לנו גל גדות אחת וגם איילת זורר, ש"עשו את זה" בהוליווד, אבל לא חסרים ישראלים שנסעו בעקבות החלום, ומצאו את עצמם מלוהקים כגופה או מחבל

יהודה לוי ב"איש חשוב מאוד", עונה 2. אל-איי לא מחכה לו

מבקרי הטלוויזיה הנשכניים בישראל מאוחדים לפחות בדבר אחד: אחת הדמויות הכי חינניות ואבודות שניתן למצוא בימים אלה על המסך הקטן בשיראל היא דמותו של יהודה לוי, בעונה השנייה של הסדרה "איש חשוב מאוד" שמשודרת ב"HOT3". העונה הראשונה של הסדרה, שיצרה שירלי מושיוף, הראתה כמה קל סדוק את דימוי הסלבריטאי של לוי, שמשחק בסדרה דמות הנושאת את שמו ומביא עצמו בווריאציה כזו או אחרת. הדמות של לוי בסדרה, ואולי גם בחיים, היא קודם כול נוירוטית, צמאה לתשומת לב, בודדה, וככזו היא מעוררת אמפטיה, ואפילו רחמים.

בעונה החדשה, כל זה מתחדד: לוי מוזמן לאודישן הוליוודי בלוס אנג'לס, כאן השם שלו לא אומר כלום לאיש. לפתע הוא מוצא את עצמו מתמודד עם היותו אלמוני, סיטואציה שמכניסה אותו לחוסר אונים. את התחושות הקשות הוא מנסה להפיג באמצעות קיצורי דרך ופמיליאריות שעליה גדל בישראל, אבל לא ממש מתאימה לנוכח הדוגמטיות האמריקאית.

בין תמונות היח"צ שמקדמות את הסדרה נראה אגרוף עטוף בדגל ארצות־הברית עומד לחבוט בפניו של לוי. אין תמונה מציאותית יותר לעולם המשחק הישראלי: אמנם יש לנו גל גדות אחת וגם איילת זורר, ש"עשו את זה" בהוליווד, אבל לא חסרים ישראלים שנסעו בעקבות החלום, ומצאו את עצמם מלוהקים כגופה או מחבל. הפחד לחזור הביתה אחרי כישלון אל גילויי השמחה לאיד, הופך במצב כזה למשתק ומאמלל.

בפרק הראשון במטוס, השם שלו לא אומר לדיילת האמריקאית דבר וחצי דבר. כשהיא מציעה לו פיג'מה, לאחר ששדרג את כרטיסו למחלקה ראשונה, ושואלת מה המידה שלו, הוא שואל אותה: "איזו מידה אני נראה לך?"

והיא עונה: "אתה נראה לי ממוצע, אביא לך מדיום'"…. לוי, שלא רגיל שמתייחסים אליו כמישהו ממוצע ובינוני, יחווה על בשרו מה זה להיות רחוק מהבית, עקור משורשיו החשופים ממילא.

זה תפקיד חייו של לוי, שגרם לרבים לקחת אותו ברצינות, אולי לראשונה, כשחקן אופי ולא רק כחתיך תורן שגם יודע לשחק ולשיר. ללוי יש גם את הסלנג שלו, את חיתוך הדיבור שכבר הפך למזוהה איתו. המראה המרושל במתכוון בשילוב הזקן, שקצת שיבה כבר נשזרת בו, הופך אותו ליותר מעניין, מורכב ואטרקטיבי. ובגלל שהסדרה הזו עשויה ממבחר סצנות אבסורדיות, אליהן מגיע לוי חף מכל פסאדה, זה ממשיך לעבוד, והדמות שלו ממשיכה לעורר אמון ואמפטיה.

לדברי אריאנה מלמד, מבקרת הטלוויזיה של "הארץ", בהוליווד, באודישנים מקצועניים וחסרי נשמה, אין לללוי כל יתרון. כל הישגיו מחוקים לגמרי, זהותו לא מעניינת איש, שוב ושוב ישאלו אותו "יודה כמו בודהה?"

על סף גיל 40, נישא על גלי הערצה מקומית שהופכים אותו ליצור נרקיסיסטי ותובעני, יהודה לוי יוצא להוליווד עם הבטחה עמומה לאודישן לסדרת טלויזיה נחשקת. פרק הפתיחה מציב אותו בנתב"ג, כורע תחת מתקפת סלפים של נוסעים יוצאים: "תעשה שלום עם היד ככה", תובע מעריץ מדושן עונג מן הסיטואציה, ולוי קצת נעלב: "מה אני, קוף?" אבל זה בדיוק מה שהוא: איש חשוב מאוד רק לכאורה, צעצוע של ההמון, מדגמן קיום שנועד לצריכה המונית. כשחבורה של רווקים בדרך למסיבה בבוקרשט מנסה לביים אותו מניח תפילין — "תניח, תעשה מצווה, תשמח חתן", לוי מסנן מבין שיניים חשוקות, "מה להניח תפילין, אתם הולכים לזיין זונות ברומניה", אבל הוא יודע היטב, טוב מדי, מה העסקה כאן ומבצע את חלקו: אנחנו מעריצים אותך? מגיע לנו נתח מזמנך, מגופך, מכישרונך לחייך יפה על פי פקודה. אתה לא קוף, אתה עציץ בסלון שלנו. גר אצלנו על המסך, לא תשלם?

ההערצה מיתרגמת לקיום בועתי שבו יהודה לוי מקבל טיפול מיוחד ואישי בכל צרכיו, אבל גבולות ההערצה חופפים לגבולותיה של ישראל, וברגע שהוא מאבד את הבסיס הטריטוריאלי לקיומו הייחודי, העניינים מתחילים להסתבך באופן שיוביל להתרסקות: הוא לא יהיה גל גדות הבאה, זה בטוח. הוא ילמד את ההבדלים התהומיים בין תרבות הבידור המקומית שאיפשרה לו לפרוח לבין השוק התובעני, הקשה והמנוכר בלוס אנג'לס. שם, באודישנים מקצועניים וחסרי נשמה, אין לו כל יתרון. למעשה, כל הישגיו מחוקים לגמרי, זהותו לא מעניינת איש, שוב ושוב ישאלו אותו "יודה כמו בודהה?", שוב ושוב יתמרן בין נטייה להרס עצמי, שהוא מביא אל המסך בוויתור מוחלט על החן והפתיינות, לבין הידיעה שזו ההזדמנות האחרונה שלו.

מלמד: "בסצינות מצוינות, בתסריט אמין ומשכנע לעילא, לוי באמת נלחם כאן על חייו כשחקן שראוי להרבה יותר מסך ההערצה מבוססת־הסלפי שצבר. והוא מצליח, והוא מתגלה כפרפורמר גדול יותר מכפי שהכרנו עד כה, בסדרה חכמה ומרירה־מצחיקה שמשתבחת מרגע לרגע. למעריצים המושבעים: היה שווה לחכות, ועוד איך".

המשך לקרוא

תרבות ובידור

כשג'ניפר אניסטון התקשרה לדולי פרטון

Published

on

יום אחד התקשרה ג'ניפר אניסטון לדולי פרטון, כבר בת 73, והציעה לה לכתוב פסקול לסרט • התוצאה היא הסרט "גדולה מהחיים, שמבוסס על רב המכר "סופגנית" ושעולה היום בקולנוע

פרטון ואניסטון

היום יעלה בבתי הקולנוע הסרט "גדולה מהחיים", עיבוד לרב המכר "סופגנית" (Dumplin) של הסופרת ג'ולי מרפי.

"גדולה מהחיים" עוסק בתרבות תחרויות היופי המקומיות בארה"ב. נערה צעירה בעלת עודף משקל, ווילודין המכונה "דאמפלין" (השחקנית העולה דניאל מקדונלד), מחליטה להירשם לתחרות כאקט מחאתי ביחד עם חברתה הטובה אל (השחקנית הישראלית אודיה רש). הצעד מפתיע בעיקר את אחת המארגנות הוותיקות של התחרות וזוכת העבר, אמה של דאמפלין, רוזי (שאותה מגלמת ג'ניפר אניסטון). אניסטון גם נמנית עם מפיקי הסרט העצמאי, שנרכש להפצה על ידי נטפליקס ומוקרן גם בבתי קולנוע.

אחת מכוכבות הסרט היא דווקא מי שלא מופיעה על המסך אלא רק קולה נשמע: דולי פרטון, האלילה של דאמפלין. פרטון אחראית לפסקול הסרט ומבצעת את שיר הנושא "Girl In The Movies" שכתבה ביחד עם לינדה פרי, הסולנית לשעבר של להקת הניינטיז "פור נון בלונדס", ומי שכתבה להיטים כמו "Beautiful" של כריסטינה אגילרה ו־"Get The Party Started" של פינק. השיר של פרטון ופרי מועמד לפרס גלובוס הזהב בטקס הקרוב בקטגוריית השיר המקורי.

פרטון, שתחגוג בחודש הבא יום הולדת 73, מנהלת קריירה מוזיקלית כבר יותר מ־50 שנה. באמתחתה 64 אלבומי אולפן, 183 אוספים שונים ותשעה פרסי גראמי. היא הופיעה בשלל ספיישלים בטלוויזיה, ואת הבכורה הקולנועית כשחקנית עשתה ב"9 עד 5" שיצא ב־1980, לצד ג'יין פונדה ולילי טומלין. פרטון היתה מועמדת לאוסקר על שיר הנושא מהסרט. פעם נוספת היתה מועמדת לאוסקר ב־2005 על שיר הנושא "Travelin’ Thru" מהסרט "טרנסאמריקה" בכיכובה של פליסיטי האפמן. היא שיחקה גם בסרטים "מגנוליות מפלדה" וב"איזו מין שוטרת 2" עם סנדרה בולוק.

בתום הקרנה מקדימה של "גדולה מהחיים", אמרה פרטון כי שמעה לראשונה על הספר מאנשים שסיפרו לה כי היא מככבת בעלילה שלו (כאלילה של גיבורת הספר). "קראתי אותו מתוך סקרנות, כי הרבה אנשים התחילו להסב את תשומת ליבי לכך שאני מככבת בעלילה מבלי ידיעתי", סיפרה. "כעבור כמה שנים קיבלתי טלפון מג'ניפר אניסטון עם בקשה להשתמש בשירים שלי, ואחרי שהסכמתי, היא שאלה אם אהיה מוכנה לכתוב שיר מקורי יחד עם לינדה פרי – ואמרתי שכן. זו היתה הפעם הראשונה שבה חברתי ליוצרת־אישה. כתבנו שישה שירים חדשים לפסקול. הכל התגלגל כמו כדור שלג. מה שכן, סירבתי להצעה לשחק בו, כי הרגשתי שזה כבר יותר מדי אגואיסטי".

לדברי פרטון, היא ממעטת בהופעות משחק כי לרוב היא לא מרגישה שזה בא לה בטבעיות. "כשהתחלתי לשחק בלי ניסיון הנחו אותי להיות עצמי. לכן, עד היום אני מרשה לעצמי לקחת רק תפקידים שאני מרגישה איתם בנוח", אמרה. "ב'מגנוליות מפלדה' גילמתי בעלת סלון יופי, שזה בטח המקצוע שהייתי בוחרת בו אלמלא השירה. ב'9 עד 5' הבנתי על הדרך כיצד לגלם מזכירה. אבל גם הייתי טובה בתור זונה ב'בית הזונות הקטן הטוב ביותר בטקסס'. אחרי הכל, הייתי מועמדת לגלובוס הזהב ב־1982. כנראה זה תפקיד שעשיתי לא רע", היא צוחקת, "אני לא קופצת גבוה מדי. אני ממילא בחורה די נמוכה".

המשך לקרוא

אירועים קרובים

ינו
21
ב
19:00 שולחן ט"ו בשבט עם הרב יוסף הכהן ... @ עדת ישורון
שולחן ט"ו בשבט עם הרב יוסף הכהן ... @ עדת ישורון
ינו 21 @ 19:00 – 20:00
שולחן ט"ו בשבט עם הרב יוסף הכהן קהאן @ עדת ישורון
רבנים ותושבי לוס אנג'לס מקדמים בברכה את הגיעו לעיר של הרב הצדיק המקובל יוסף יואל הכהן קהאן שליט"א מ'מבקשי אמונה'. הרב קהאן יהיה אורח בארוע מעמד שולחן לט"ו בשבט ביום שני, 21 בינואר, ב-7 בערב,[...]
ינו
24
ה
20:00 Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
ינו 24 @ 20:00 – 21:00
Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
SAVE THE DATE Shiri Maimon January 19 – New York January 20 – Boston January 22 – Miami January 24 – Los Angeles January 25 – Palo Alto January 27 – San Diego Superstar Shiri[...]
ינו
25
ו
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
ינו 25 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
ינו
26
ש
20:00 גגים עשור לאירגון מת"י – "נגיעות...
גגים עשור לאירגון מת"י – "נגיעות...
ינו 26 @ 20:00 – 21:00
גגים עשור לאירגון מת"י – "נגיעות של תרבות"
חוגגים עשור לאירגון מת"י – "נגיעות של תרבות" עשור למת"י בערב חגיגי בסיני טמפל. סיגל כהנא – סטנד אפ; "שני עולמות" – קטע ממופע ריקוד וחיים משותפים של שני רקדנים, האחד חרש והשנייה שומעת; מוזיקאים[...]

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות