Connect with us

גוף ונפש

בין פרפקציוניזם, אושר ודיכאון

Published

on

השאיפה לשלמות נוגעת גם לעניין החיפוש אחר האושר, מושג חמקמק שקשה לממש בשלמותו • הבעיה במרדף הזה היא המחשבה שאדם צריך להיות מאושר בכל מחיר • אלא שכל אחד צריך לשאול את עצמו אם העיסוק בעניין משפר את חייו או גורם אומללות

מיליארד סינים אינם טועים, וגם החידות שלהם לא רעות בכלל. למשל "קסם לוכד האצבעות", שהוא חידה פשוטה אך חכמה. אתם מכניסים שתי אצבעות לתוך צילינדר צר עשוי במבוק, כל אצבע מצד אחר. אחרי שהשתחלתם פנימה ונפרדתם מחופש התנועה של האצבעות שלכם, אתם מקבלים את ההנחיה: "עכשיו נסו להוציא אותן". אתם מנסים למשוך את האצבעות אך אבוי, ככל שמושכים יותר כך הצילינדר המתוחכם רק מתהדק עוד והאצבעות נותרות תקועות. איך בכל זאת פותרים את הקסם ושורדים כדי לספר?

מתברר שכדי להיחלץ מהלוכד כל מה שנדרש הוא לנסות – אבל הרבה פחות. במקום למשוך צריך דווקא להרפות, ואפילו להיות מוכנים לקחת את הסיכון ולדחוף את האצבעות עוד קצת פנימה. טדאאאאם! האצבעות משתחררות לחופשי.

בלי להרחיק עד סין, תוכלו למצוא בקלות מלכודות קסם לוכדות גם בחיים שלכם, כאלה שמזהות אם אתם לוחצים חזק מדי ובטעות משיגים את התוצאה ההפוכה. אחת המלכודות הללו היא "הדרך אל האושר".

אם נודה באמת, החיים שלנו טובים. טובים מאוד. איכות החיים שלנו מרקיעה שחקים: אנחנו בריאים יותר, בטוחים יותר, שבעים יותר, עשירים יותר, יפים יותר. אלא שיש רק בעיה אחת – אנחנו ממש לא מאושרים יותר.

דוגמה אחת לפרדוקס האושר הזה אפשר למצוא במחקר של הפסיכולוג האמריקאי דיוויד מאיירס, שפרסם בשנת 2000 את הספר "The American Paradox: Spiritual Hunger in an Age of Plenty" ובו כתב שהמשכורת הממוצעת בארצות הברית הכפילה את עצמה, ובכל זאת רמת שביעות הרצון נותרה זהה.

"Everything Is Amazing And Nobody Is Happy", אמר לואי סי.קיי. הכול מדהים ואף אחד אינו מאושר. הקדמה נותנת לנו את הפנאי ואת הפריבילגיה לשאול את עצמנו שאלות כמו "האם החיים שלי טובים מספיק?" ו"איך אוכל להיות מאושר יותר?". אבל ככל שהחיים משתפרים אנחנו חושבים שהם יכולים להיות טובים עוד יותר ושהבעיות יכולות להיפתר בקלות רבה יותר, אם רק נתאמץ עוד קצת.

שברי מאמץ

החיפוש אחר האושר משגשג, אבל יש עוד תחום שמשגשג במקביל וצריך לדבר גם עליו – הדיכאון. "ככל שאני מתאמץ יותר, כך יש לי יותר מזל", אמר תומס ג'פרסון, מהאבות המייסדים של ארצות הברית ומחבר הכרזת העצמאות שלה. ואכן, ברוב תחומי החיים שווה מאוד להתאמץ: תשקיעו יותר שעות במכון הכושר ותראו שרירים משודרגים, תלמדו 30 מילים ביום ובתוך שנתיים האנגלית שלכם לא תבייש את המלכה אליזבת. אלא שבעניין האושר, החוקיות הזו לא תמיד תקפה. ככל שהמטרות שלנו אמורפיות, גדולות ודיכוטומיות יותר כך גדל הסיכוי שהמאמץ יהיה לשווא, ושהוא גם עלול לגבות מחיר בפני עצמו.

במחקר שנערך בשנת 2011 על ידי חוקרים מאוניברסיטת דנוור, בשיתוף עם חוקרים מהאוניברסיטה העברית, נבדק אם אפשר להגביר את רמת האושר באופן מכוון. משתתפי המחקר חולקו אקראית לשתי קבוצות וקראו כתבה אחת מבין שתיים: חברי קבוצת הניסוי קראו כתבה שבה מסופר כמה טוב לגרום לעצמם להיות מאושרים ולהגדיל את האושר בשלבים, בעוד שחברי קבוצת הביקורת קראו מאמר אחר שלא התייחס לאושר כלל.

באופן פרדוקסלי, אלה שניסו למקסם את האושר שלהם עבור השלב הבא של הניסוי הרגישו פחות טוב מאשר חברי קבוצת הביקורת שלא התאמצו לעשות זאת. החוקרים הסבירו שהירידה במצב הרוח היא תוצאה של האכזבה וההאשמה העצמית של הנבדקים: "למה לא הצלחתי לגרום לעצמי להיות מאושר?". הניסיון לחוות עוצמות גבוהות של אושר, בצירוף הרעיון שבכלל אפשר לעשות את זה, יכול ליצור את האפקט ההפוך, והמסקנה היא שיותר מאמץ לא תמיד מוביל ליותר אושר.

הצצה לתוך שיחה פנימית של אחדים מאתנו תישמע בערך כך: "אני מאושר? זה מספיק? אני בדרך לשם אבל מרגיש שזה לא מדויק. אני יכול יותר". מצד אחד, למה לא לחתור ליותר? שווה לנסות לשפר. ומצד שני, אולי אתם מספיק טובים גם כך? אולי זה גם ממש בסדר שדבר לא ישתנה? ומי אמר שהכול חייב להיות מדויק כל הזמן? אנשים שבעי רצון לא קמים בבוקר ושואלים את עצמם: "נו, אז היום אני כבר מאושרת?". הם חיים את חייהם בתחושה שהחיים בסך הכול אחלה, סבבה, יופי, ולא "וואו מדהים-מושלם-פונפונים-באוויר-וקשתות-מדלגות-על-ענן!".

שאלונים להערכת שביעות רצון כוללים אוסף של שאלות נחמדות כמו: "האם אני מכיר תודה על הטוב שבחיי?", "האם בסך הכול חיים טובים?". הרעיון הוא שהשאלות שאנחנו שואלים את עצמנו משפיעות עלינו יותר מאשר התשובות שנמצא, ולא בטוח שעיסוק אובססיבי במושגים אידיאליים יעלה יפה. זה גם מה שנמצא במחקר שנערך בשנת 2014 באוניברסיטת צפון קרולינה בשיתוף אוניברסיטת קליפורניה. החוקרים ראו שככל שהמשתתפים העניקו משקל גדול יותר לאושר (בהסכמה עם משפטים בסגנון "אם אני לא שמח אז משהו לא בסדר איתי"), כך הם היו פחות מרוצים מחייהם. לעומת זאת, אנשים שהעריכו פעולות שעוזרות להם להרגיש טוב כמו לפגוש חברים, לשמוע מוזיקה או לנוח, היו מאושרים בהרבה.

מחכים לגודו

נפגשתי עם עפרה מירון-ליכטר, פסיכולוגית קלינית המתמחה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי. שוחחנו על פרדוקס האושר (והשלווה), וכתבה זו נכתבה בהשראה השיחה שלנו ומסכמת גם חלקים ממנה. "פעם שלווה הייתה באופנה, כולם חיפשו שלווה", מסבירה מירון-ליכטר, "אבל היום שלווה זה אאוט ואושר זה אין".

מחזה האבסורד "מחכים לגודו" של סמואל בקט, מתאר שני נווודים מגוחכים מעט שמממתינים בצד הדרך. הבעיה היא שגודו אינו מגיע לעולם, ולמען האמת אף אחד גם לא יודע מיהו בכלל. המחזה עוזר להבין תופעה דומה שמתרחשת בהקשר של האושר – אנחנו מחכים,
אבל לא ברור למה.

אושר הוא ישות מאוד לא ברורה. היא אמורפית, טוטאלית, ויותר מזה דיכוטומית, בגלל החשיבה של הכול או כלום". כל דבר שאינו אושר נעשה בקלות להפך ממנו: אם אין אושר זו אומללות. גוני הביניים של בסדר, סביר לגמרי, שביעות רצון מתונה – כל אלה נמחקים כליל.

כשאנחנו מחפשים את האושר בכל פינה, עולות מחשבות על כך שזה לא מספיק, כאילו ישנה הנחה שלפיה אנחנו אמורים להיות מאושרים ושמחכה לנו משהו אחר ממש מעבר לפינה. כמו בשיר המפורסם "שיר קדמשנתי" של יונה וולך: "רומזים לנו שיש סקס אחר", אבל החיים לא ממש כאלה ולא בטוח שיש סקס אחר. ההיאחזות ברעיון שמה שיש לנו אינו מספיק יוצרת אומללות גדולה.

פרפקציוניזם נפשי

התפיסה שלפיה חיינו צריכים להיות מושלמים מגלמת בתוכה פרפקציוניזם נפשי: הנפש שלנו אמורה להיות שלמה ולקבל 100 במבחן האושר. הבעיה היא שפרפקציוניזם הוא אחד מגורמי הסיכון לדיכאון, מפני שאם המנגנונים הפרפקציוניסטיים כבר התעוררו תצוץ גם האשמה של אנשים אחרים שבגללם אינכם מאושרים. הרדיפה המוגזמת אחרי האושר גם יכולה לגרום לנו לחשוב שזה בסדר לפגוע באחר, מפני ש"מגיע לי להיות מאושר". פרופ' מרטין סליגמן, אבי הפסיכולוגיה החיובית, כתב: "The self is a poor place to find happiness" ", כלומר ההתמקדות ב"אני-אני-אני!" אינה יעילה בכלל.

לא מזמן ניגש אלי בחור בסוף הרצאה ואמר: אני מקשיב לפודקאסטים וקורא שני ספרי עזרה עצמית בכל חודש. למרות זאת אני לא מצליח להבין את זה או ליישם אצלי. יש לך איזה טיפ בשבילי?". עצרתי, חייכתי ואמרתי לו: "כן, יש לי, אבל אני עומדת לאכזב אותך – מספיק עם החיפוש הזה".

המסקנה שלי הייתה שאם חיפוש כה מעמיק מוביל אותו בכל פעם למסקנה שהוא עדיין לא טוב מספיק, הרי שהגישה הזו לא מתאימה ואין צורך להמשיך במרדף. זה לא אומר שהעצות לא טובות, יכול להיות שהן נהדרות. אבל זה כן אומר שאצל אנשים מסוימים שקוראים, משווים, ובודקים הסטנדרטים והציפיות עולים, והפער בין מי שהם היום לבין מי שהם מדמיינים שיוכלו להיות רק גדל. ייתכן שהיה עדיף להם לא לעשות דבר.

איך מבחינים בין ההתקדמות והרצון הלגיטימי להשתפר לבין הסכנה למשוך חזק מדי וליפול? לצערי, אין תשובה מוחלטת לשאלה הזו. אי אפשר לומר שקריאה של 50 ספרים בשנה או השתתפות בארבע סדנאות מסמנת את חוסר התוחלת שבעניין. אתם צריכים לנהוג לפי מבחן התוצאה: האם העיסוק בעניין משפר את חייכם או גורם לכם אומללות?

משפט אחד שמדבר אלי הוא: "Hold it lightly". הכוונה היא שצריך להחזיק ברצון להשתפר, אבל לעשות את זה בעדינות. כשמחזיקים דבר עדין כמו פרפר, אוריגמי או עוגיות אלפחורס בחוזקה זה נגמר בבכי. לא פשוט לאחוז ברעיון כמו קיומו של האושר, בייחוד כשאנחנו מרגישים לא טוב. לכן פעמים רבות מוטב לנו פשוט להרגיש רק בסדר. אולי במקום להתמקד ברעיון כדאי לחזור למעשים.

הרצון לחיות חיים טובים הוא עתיק, אבל נראה שהיום החיפוש הזה נמצא בכל מקום – סדנאות, טיפולים, תרופות והבטחות גדולות מדי. דווקא בתוך כל זה צריך לדבר גם על הסייגים למטרה הראויה של שיפור איכות חיים. אני מנגישה את תחום הפסיכולוגיה החיובית ופוגשת את ההגזמות, הטעויות והפרשנויות שאינן מיטיבות עמנו, ומאמינה שאי אפשר לקיים את השיח על שיפור חיינו באופן מלא בלי להתייחס למורכבות הזו.

כשרעיון כלשהו מחלחל לתרבות, הוא מתנתק אט אט מהגדרותיו המדעיות, המדויקות והצנועות והופך לעניין פופוליסטי עם שלל עצות, ציפיות ותפיסות שהן רחוקות מאוד מכוונותיו של המחבר (או החוקר או המטפל). הפסיכולוגיה החיובנית אינה עוד אחות של חשיבה חיובית", "מוכרחים להיות שמח" ו"הכול לטובה". מטרתה המרכזית היא לחקור את הצדדים החיוביים והמתפקדים באדם, והיא עושה זאת לצד עיסוקה הנרחב של הפסיכולוגיה בקושי, בפתולוגיה ובמחלה, ולא במקומו.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

גוף ונפש

פיתרון חלומות

Published

on

״כן למדנו, כי כפי מה שהאדם, כן מראים לו בחלומו, וכן רואה, וכן עולה הנשמה להשיג, כל אחד ואחד כפי מדרגתו כראוי לו״ (ספר הזוהר, פרשת מקץ, פסוק כד)

חכמת הקבלה מייחסת חשיבות רבה לשינה ולפיתרון החלומות. מכיוון שיש קונפליקט גדול בין הנשמה לגוף, הנשמה היא כח של נתינה והגוף הוא כח של רצון לקבל לעצמו בלבד, לכן הנשמה שואפת לעזוב את הגוף בזמן השינה, על מנת להיטען. מטרת השינה, היא להשתיק את מודעות הגוף והרצון לקבל, על מנת לאפשר  למודעות הנשמה שלנו לחזור למקום שממנו היא באה, ואף לקבל מסרים על התהליך הרוחני אשר עלינו לעבור.

ע״פ המסורת, חלום הוא כמו איגרת, המגיעה ישירות אל האדם, ומגלה לו  סודות ומסרים אשר עליו ללמוד ולפענח. בתקופות קדומות היו פותרי חלומות מקצועיים, אשר היה ניתן להתייעץ איתם בכל בוקר על משמעות החלומות. פותרי החלומות היו יודעים להבחין בין החלק האמיתי לחלק השקרי בחלום. לעיתים אדם רואה בחלומו דברים הקשורים במה שהוא חווה באותו יום, וזה לא מראה את המסר שעליו לקבל.

לעומת זאת, ישנם חלומות בעלי משמעות עמוקה בעבור החולם או החולמת, וכדאי למצוא את הדרך לפרש את החלום.

החלום הוא המראה של הנשמה, אם האדם מעורר במשך היום את מודעות הנשמה והולך בדרך האמת בהתנהלות היום יומית שלו, אז הוא זוכה שבלילה יראו לו חלומות בהירים ואמיתיים. לעומת זאת, אדם אשר מנוהל ע״י האגו והרצון לקבל לעצמו, נשמתו לא מצליחה לעלות בזמן השינה ולכן החלומות שלו מגיעים ממקום נמוך עם מסרים אשר מעורבים בשקר. ישנם אנשים אשר ״ לא חולמים כלל״ אולם ספר הזוהר מלמד, כי בכל לילה  כל אדם אשר ישן חולם כמה וכמה חלומות, וחוסר היכולת לזכור אותם מורה כי על האדם לעורר יותר את מודעות הנשמה שלו במשך היום.

החלום הולך אחר פיתרונו

"מכאן נשמע, שהחלום הולך אחר הפיתרון… דהיינו בכח הפיתרון ההוא שפתר לו שהיה מוכרח להתקיים כך,וכתוב ויהי כאשר פתר לנו כך היה״ (ספר הזוהר, פרשת  מקץ,  פסוק לא)

בסיפור המפורסם על יוסף אשר נמכר על ידי אחיו והושלך לכלא המיצרי למשך  12 שנים, מסופר כי שני שריו של פרעה היו עימו בכלא, שר המשקים ושר האופים (לא רק היום יש תפקידים מוזרים…). שניהם חלמו חלום, אשר גרם להם להם לחשוש על חייהם: שר המשקים חלם שהוא סוחט ענבים לכוס של פרעה, ואילו שר האופים חלם שעל ראשו היו סלים עם דברי מאפה, וציפור גדולה באה ואכלה את המאפים. הם פנו ליוסף בבקשה שיפתור להם את חלומותיהם. יוסף פתר לשר המשקים כי הוא ייצא מהכלא ויחזור לתפקידו כשר של פרעה, ולשר האופים הוא פתר שבעוד שלושה ימים פרעה יתלה אותו על העץ. זה בדיוק מה שקרה, שר המשקים השתחרר וחזר לתפקידו הרם, ושר האופים נתלה כפי שיוסף פתר.

מכאן אנו למדים, כי החלום הולך אחר פיתרונו. למילים ולמחשבות שלנו יש כח עצום, הרבה יותר ממה שנדמה לנו. כאשר אדם חולם חלום, חשוב לא לספר לאנשים אשר לא רוצים בטובתו, או לאנשים אשר אינם מבינים בפיתרון חלומות. מכיוון שהפיתרון של אנשים אשר אינם רוצים בטובת החולם, עלולים לפרש את החלום לרעה, ישנה סכנה שהפיתרון יהפוך למציאות.

ע״פ המסורת, פותר החלום צריך להתחיל את פיתרון החלום במילים ״חלום טוב, חלום שלום״ על מנת להכניס אנרגיה טובה ולכוון את פיתרון החלום למקום טוב.

כדאי לזכור חלום טוב

המילה זיכרון נובעת מהמילה זכר אשר מייצג המשכיות. כאשר מופיע חלום טוב, המביא עמו בשורות טובות, כדאי לזכור אותו ולהמשיך את האנרגיה, כי הוא יכול להתגשם גם אחרי 20 שנים מהלילה שבו הוא התגלה. כאשר יוסף חלם כי השמש והירח ואחד עשר הכוכבים כורעים בפניו, האחים שלו קינאו בו, וראו בו כנער מפונק, מבלי להבין את האחריות הקוסמית אשר היתה לו לפרנס את העולם.

ספר הזוהר מלמד, כי בגלל שיוסף סיפר את החלום לאחיו, הוא גרם שהחלום ייצא לפועל באיחור רב. יוסף זכר את חלומו במשך 22 שנים, עד שהוא יצא לפועל, והוא הפך להיות השליט של מצרים ואחראי על כל הכסף בעולם. בדיוק  כפי שהוא ראה בחלום: 11 האחים שלו באו וכרעו בפניו, ואילו יוסף סלח להם וחילק איתם את השפע, כי הוא הבין שהכל היה צריך לקרות בדיוק כך. הבורא סיבב את הכל כדי שהוא יגיע למעמד הזה, אך יחד עם זאת הוא הקפיד להזכיר לעצמו את החלום בכל יום, כדי לגרום לו להתממש.

אם אתם חולמים חלום טוב, תכתבו אותו, תזכרו אותו, אפילו להמון שנים. כל עוד אתם זוכרים אותו, הוא עוד יכול להתגשם.

הסיבה לסיוטי לילה

סיוטי לילה אשר חוזרים על עצמם, מראים כי האדם עובר תהליך כואב ועל כך שהנשמה שלו זועקת לשינוי. מומלץ לטהר  את הבית בקטורת אחת לשבוע, ואף לנקות את החדר –  ניקיון פיסי גורם לניקיון רוחני.

הזוהר מספר על אדם אשר ניסים היו מתרחשים בחייו באופן קבוע, וכאשר הוא נשאל מה הדבר המיוחד שהוא עושה שכל כך הרבה ניסים קורים לו, הוא הסביר כי בכל לילה לפני השינה, הוא לא יכול להירדם עד שהוא עובר תהליך שבו הוא סולח לכל מי שפגע בו באותו יום, והיה נוהג אף  לברכם. ניתן לעשות חשבון נפש קצר לפני השינה על מנת לסלק את כל המשקעים ולאפשר לנשמה לעלות ולהיטען באנרגיה של התחדשות. חכמי הקבלה נוהגים לאמר את קריאת שמע שעל המיטה, על מנת להדביק את המחשבות שלהם עם אורו של הבורא לפני השינה.

מומלץ להכניס את ספרי זוהר לתוך הבית, מכיוון שכאשר הזוהר נכנס, כל החושך מסתלק. סריקה בעיניים של  מספר פסוקים לפני השינה, מעלה את המודעות שלנו על מנת שנוכל לחלום חלומות טובים. הנוכחות של ספר הזוהר משרה אור של הגנה על כל מי שנמצא בבית. 

פיתרון חלומות נפוצים 

להלן מספר דוגמאות של חלומות ופיתרונם:

חלום על נחש – סימן לפרנסה; הנחש מכיש את האדם- פרנסתו נכפלת; האדם הרג את הנחש- פרנסתו מתמעטת; חלום על נשר – מראה על גדולה; חלום על אריה- מראה על אויבים; האריה בורח מפניו- האויבים שלו לא יוכלו לו; חלום על ביצה- מה שביקשת עומד תלוי; ביצה שבורה – בקשתך התקבלה.

חלום על אדם שנפטר – מראה על אריכות ימים; נפטר המופיע בחלום ונותן משהו – סימן טוב; הנפטר לוקח נעל מהאדם – סימן לא טוב; חלום על כבשים – מראה על הצלחה גדולה; חלום על גמל – היה על האדם דין והוא ניצל; חלום על גזירת שיער – סימן למיתוק דינים; חלום על ענבים – מראה על הצלחה כלכלית.

חלום על פיל – מראה על ניסים ונפלאות; הרואה את עצמו ערום – מראה כי האדם חסר הגנה רוחנית; הרואה כלב בחלום- כלב מראה על אויבים; אם הכלב בורח ממנו – האויבים שלו לא יצליחו לפגוע בו; הרואה אווז בחלום – יצפה לחכמה.

איך מרגישים בבוקר בזמן שמתעוררים?

הדבר החשוב ביותר בהבנת פיתרון החלום, הוא לשים לב לתחושה ולהרגשה כאשר מתעוררים. אם התחושה היא לא נעימה, מלווה בפחדים, כנראה שהחלום לא היה טוב, וההיפך: אם התחושה היא טובה, מלווה בשמחה כנראה שקיבלתם מסר חיובי, מעורר השראה ובבשורות טובות.

כאשר קשה לקום בבוקר ויש נטייה לקום בתחושה של עייפות, כנראה שעל האדם ליצור שינוי בחייו. לתת יותר עדיפות לגדילה הרוחנית. יחד עם זאת, עלינו לזכור כי מטרת החלומות היא להראות לנו את השינויים אותם עלינו לעבור, על מנת להגשים את הייעוד האישי. ידוע כי לדוד המלך, היו רק חלומות רעים, ולכן הוא לא הפסיק להעריך כל רגע בחייו, וידע שתמיד יש עוד מקום לגדול, לבוא ממקום של נתינה, וזה מה שעשה אותו ראוי להיות המנהיג של ישראל. אל תפחדו לחלום!

==

למעוניינים לקבל ייעוץ רוחני במגוון נושאים אישיים כגון פרנסה, זוגיות, בריאות ועוד, ניתן לפנות אליי במייל: Avner.madar@kabbalah.com, או בטל': 323-616-3270

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות