בין סיבה ותוצאה – שבוע ישראלי
Connect with us

במה וקולנוע

בין סיבה ותוצאה

Published

on

מבט אל המוח האנושי עם פרופ׳ יהודה פרל, המדען הישראלי הנודע מ-UCLA ומומחה בעל שם עולמי לבינה המלאכותית

מאת: מיכה קינן

יהודה פרל הוא איש של פנים רבות ומעניינות, כך מגדיר בלשון המעטה הידיעון הרשמי של אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג׳לס. הוא ידוע בעיקר בחוגי האקדמיה, ההנדסה והמדעים, כמוביל הדרך הרוחני, הורס התיאוריות המקובלות וחלוץ בתחום הבינה המלאכותית.

בספרו החדש, שפורסם לאחרונה, ״ספר הסיבות: המדע החדש של סיבה ותוצאה״, פרופ׳ פרל ושותפו דיינה מקאנזי מקווים לספר לקוראים על חלק מהמוח שלנו, חלק שהם מעולם לא ידעו שיש לו תווית היכולת שלנו לחשוב על סיבה ותוצאה והסיכוי לחקות יכולת זו במחשבים.

עיתונאים בארץ ובעולם נוטים יותר לזהות את שמותיהם של יהודה ואשתו, רות, כהוריו של דניאל פרל הי״ד, תוך שהם פעילים של הקרן הנושאת את שמו. דניאל פרל היה ראש לשכת הדרום-מזרח אסיה של ה״וול סטריט ג׳ורנל״, שנחטף ונערף על ידי קיצונים אסלאמיים, בעודו עוקב אחרי סיפור בפקיסטן של שנת במקום לשקוע במרירות או בנקמה, החליטו יהודה ורות פרל למסד את המורשת של בנם ולהקים ארגון עולמי להנצחת האידיאלים של דניאל לעיתונות חופשית, אהבת המוסיקה והדיאלוג בין מזרח ומערב.

פרופ׳ יהודה פרל מקדיש את מחצית מזמנו לעבודתו למחויבותו המחקרית והאקדמית, ומחצית מהזמן לפעילות בקרן דניאל פרל. הוא גם מוצא זמן לנהל את המשימה הקשה להסביר את ישראל בקמפוסים נגד המתנגדים והמלעיזים באקדמיה בכלל וב-UCLA בפרט.

פרל, 81 נולד בבני ברק אשר סבו היה בין מייסדיה. הוא פגש את רות, אשתו לעתיד, כשהיו סטודנטים בטכניון, שם סיימו את לימודיהם לתואר בהנדסת חשמל. בשנות השישים הגיעו הזוג פרל לארצות הברית, כאן זכה יהודה לתארים מתקדמים באוניברסיטת ׳ראטגרס׳ ובמכון הפולי טכני של ברוקלין. ב-1970 הצטרף לפקולטה של המחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג׳לס, והיפנה את תשומת לבו למחקר בתחום שנקרא בפינו ה׳בינה המלאכותית׳ האינטראקציה בין בני אדם למכונות רובוטיות (AI).

רות ויהודה פרל עם הבן דניאל ז״ל

לנצח במשחקי פוקר

בתחילת הקריירה שלו באוניברסיטת קליפו- רניה, המחקר של פרל התמקד ב׳כיצד מכונות יכולות להתמודד עם חוסר וודאות, כמו בני האדם׳. בשלושת העשורים האחרונים, הוא התרכז בתחום הסיבתיות, ביכולתו הייחודית של בני האדם להבין את הקשר בין סיבה ותוצאה.

בשנת 2012 קיבל פרל פרס ומענק בסך 250,000 דולר ע׳׳ש טיורינג, הידוע גם בכינויו ״פרס נובל בתחום המיחשוב״. ועדת הפרסים ציינה בזמנו כי הממצאים של פרל מתקדמים בתחומים מגוונים כגון אבחון רפואי, אבטחה, ייעוץ גנטי, חשיבה אנושית ופילוסופיה של המדע.

בספרו האחרון ״ספר הסיבות: המדע החדש של סיבה ותוצאה״, פרל טוען כי המכונות שניתנה להן בינה מלאכותית, ואשר יכולות עכשיו להכות ולגבור על יריבים אנושיים במשחקי פוקר, אינן קרובות כלל וכלל לפוטנציאל שלהם. הסיבה לכך, מציין פרל בראיון איתי, היא כי מכונות אלה חסרות היבט אחד ומכריע של האינטליגנציה האנושית היכולת לקשר סיבה ותוצאה. אפילו מכונה עם תוכנה מתוחכמת ביותר של היום לא יכולה לדעת אם הקריאה של התרנגול היא שמעלה את השמש (כפי שנאמר במשך מאות שנים) או להיפך.

לדוגמה, ״חוסר היכולת לקשר סיבה ותוצאה מסביר את העיכוב הארוך לפני שמשרד הבריאות האמריקאי קישר עישון סיגריה לסרטן ריאות ולמוות מוקדם״, מסביר פרל.

הספר מתאר מסלול שבאמצעותו מכונות למידה (מחשבים) יכולות להתעלות על יכולתן הנוכחית ולעבד המוני נתונים לרמפה גבוהה יותר, המאפשרת להם להתמודד עם שאלות ״מה אם״ כגון איך יושפעו המכירות שלנו אם נכפיל את המחיר של מוצר נתון או איזו השפעה תהיה לתרופה נתונה על מטופל מסויים.

״הרמה השלישית והרמה הגבוהה ביותר של האינ- טליגנציה המכונתית תעסוק ב״שאלות מנוגדות לעובדות״, נכתב ב״ניו יורק טיימס״ בסקירת הספר. ״ברמה זו, מכונות חכמות יכולות להתמודד עם שאלות כגון מה היה קורה במצב נתון אילו היתה ננקטת פעולה אחרת, או אם הילארי קלינטון הייתה נבחרת לנשיא במקום דונלד טראמפ. אין לי ספק שהמחשב יוכל יום אחד לחקות את כל המחשבה והאינטואיציה, כולל היכולת להבחין בין טוב ורע״, אומר פרל.

משפחת פרל. 1400 מופעים מוזיקליים

יום מוזיקה עולמי

רות ויהודה פרל הגו את הקמתה של קרן דניאל פרל בשבוע שלאחר ההודעה הרשמית על רצח בנם. ״זה לא יהיה מוקדש לנקמה, אלא אנחנו מבקשים ליצור הבנה הדדית בין מזרח למערב״. רות פרל נושאת עכשיו באחריות העיקרית על ניהול הקרן, רשימה חלקית של תכניות רבות הפנים כוללת מלגות עבור עיתונאים מדרום אסיה והמזרח התיכון שמתמחים בעיתונים אמריקאים, כולל העיתונים היהודים; הרצאות שנתיות של כתבים מובילים וחוקרים באוניברסיטת קליפורניה ובאוניברסיטת סטנפורד; ודיאלוגים לקידום הבנה המוסלמית- יהודית. תוכנית אחרת, היא יום המוזיקה העולמי, שהפיקה כבר כ-14,000 מופעים מוזיקליים ב-141 מדינות מאז חנוכתה לפני 16 שנה.

״מונעות על ידי רוחו של העיתונאי בעל חזון, תוכניות אלה מאחדות אנשים סביב האנושיות המשותפת שלהם ומחזקים את נחישותם לראות את האנושות מנצחת ואת הרוע מובס״, מסכם יהודה פרל.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

במה וקולנוע

"בלאדשוט": גיבור-על עם אנרגיה

Published

on

מבחינה ויזואלית ואסתטית "בלאדשוט" מפספס את הקהל, אולם בזכות קטעי פעולה אנרגטיים ודמות ראשית שובבה, זוכים לסרט גיבור-על מדע-בדיוני משעשע ותו לא

"בלאדשוט" מבוסס על חוברות הקומיקס אודות גיבור-העל עם אותו השם, בהוצאת 'וליאנט קומיקס'. הגיבור הוא אחת מן הדמויות המפורסמות ביותר של ההוצאה שהוקמה בסוף שנות ה-80. הגיליון הראשון עם גיבור-העל "ננו" הופיע בראשית שנות ה-90. בשנות האלפיים נסקה חברת 'וליאנט קומיקס' והפכה למו"ל הקומיקס השלישי המצליח בעולם – אחרי מארוול ו-DC. "בלאדשוט" הוא סרטו העלילתי הראשון של הבמאי דן וילסון, שלמרות סרט הביכורים שלו – זכה להוציא תקציב הפקה מפואר של למעלה מ-40 מיליון דולר.

הנחת יסוד של הסרט מטורפת ועתידנית כאחד: לחיילים לשעבר מוזרק נוזל מסתורי, דרכו נוצרים אינספור ננו-רובוטים קטנים בדם, אשר בתורם גורמים לרפלקסים יוצאי דופן ולכוח עצום לבני האדם. כמובן, אסור לצפות לטיפת היגיון או קריצה למציאות מסרט כמו "בלאדשוט". ברם, אם תעזו להיכנס לקולנוע תחת תנאי זה, ופשוט תיכנעו לחוסר ההיגיון, בדיוק כמו בסרטים מופרכים אחרים השואפים ממשחקי וידיאו, כמו "היטמן" או "המעניש", אזי "בלאדשוט" יכול להבטיח הנאה מבדרת.

האווירה המשעשעת נובעת בעיקר בזכות וין דיזל השקט והכריזמטי, שנראה רגוע בתפקיד, כפי שגילם את הדמות הראשית בסרט "פיץ' בלאק" – כמכונת לחימה נקמנית. בעוד שהבעות הפנים של דיזל מינימליסטיות כמקובל, וממילא מאוד מוגבלות, חבילת השרירים נוצצת מתמיד ומזוקקת באלימות גולמית בסצנות הפעולה והמכות. למרבה הצער, לא ניתן לומר את אותו הדבר על האנטגוניסט. בניסיון עלילתי להגדיל ולהעצים את תפקידו, טובי קבל חסר כל רושם, כפסיכופת חיוור ולא ממש ממוקד.

הדבר נכון גם לרוב האפקטים המיוחדים. מההתנגשות (המאסיבית במיוחד) בין משאית לשיירת רכבי שטח במנהרה, דרך כמה קליעים הקופצים מבטנו של הדמות הראשית, ועד "הננו-רובוטים" הזורמים בעורקי הגיבור: הויזואליות של ה-CGI מזכירה לעתים קרובות אסתטיקה זולה וקמצנית של משחקי מחשב מיושנים ומציעה רק כמות קטנה של הדר חזותי. חלק מסצינות האקשן – שרובן מורכבות מלחימת כפיים – משכנעות בזכות עבודת המצלמה המהירה והעריכה הקצבית ביותר.

בסופו של דבר, אם תגיעו לקולנוע בלי ציפיות גבוהות מדי מסרט פעולה פשוט אך מלוטש, לא תתאכזבו יתר על המידה מ-"בלאדשוט", כיוון שלפעמים העיבוד לספרי הקומיקס עשוי להיות כייפי. עם זאת, כדי לשרוד בז'אנר גיבורי העל הרווי, הצופים עדיין זקוקים לדמויות עמוקות יותר, קטעי פעולה המבוימים טוב יותר, דיאלוגים פחות שטוחים וקצת יותר עומק, מה שאפשר היה לעשות גם בסרט זה. כאמור, בהחלט לא כישלון מוחלט, אבל גם לא סרט שתזכרו הרבה זמן אחרי כותרות הסיום.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות