Connect with us

קהילה

"ביום הגרוע ביותר שלנו אנחנו ברי מזל להיות אמריקאים"

Published

on

ניקי היילי, עד לא מכבר שגרירת ארה"ב באו"ם, התארחה בערב הגאלה של 'ידידי מגן דוד אדום' בחוף המערבי • בשיחה עם דינה לידס היא חשפה פרטים חדשים על ילדותה כבת למשפחת מהגרים סיקיים, בחירתה כמושלת הראשונה של דרום קרוליינה, תרומתה לביטול הסכם הגרעין עם איראן ומחוייבותה הבלתי מעורערת למדינת ישראל וביטחון תושביה • ראיון מיוחד לחג החירות

באירוע מרשים של ארגון ׳ידידי מגן דוד אדום׳ בחוף המערבי, הוענק אות הוקרה מיוחד לשגרירת ארצות הברית באו״ם ניקי היילי (שסיימה מוקדם יותר השנה את תפקידה) עבור פעילותה ההומנטרית ותמיכתה במדינת ישראל. אות ההוקרה, שנקרא ״כיפת הברזל של ישראל״, הדגיש את פועלה ומאמציה של היילי להגן על מדינה ישראל באו״ם, לצאת נגד החלטות מוטות ובלתי הוגנות כלפי המדינה היהודית ונגד האובססיביות הידועה של הארגון לתקוף את ישראל בכל הזדמנות. אחד ההישגים שנשקפים לזכותה של השגרירה היילי, הוא מעורבותה בקמפיין של הנשיא טראמפ לביטול ההסכם הגרעני של ארצות הברית עם איראן.

הערב, שנערך במלון ׳ארבע העונות׳ בבוורלי הילס, נפתח בקבלת פנים VIP לתורמים גדולים, דיפלומטים ותומכי הארגון. הוא המשיך בארוחת ערב חגיגית עם למעלה מ-500 תורמים וגם דור העתיד של ההנהגה הצעירה, שכלל סטודנטים ממיטב האוניברסיטאות בדרום קליפורניה. בתחילת הערב נאמו סגן הקונסול הכללי של ישראל בלוס אנג׳לס איתן וייס, הכומר ג׳יף אוסבורן, והפילנטרופים מייקל מילקן ופרד לידס.

נשיאת הארגון בחוף המערבי, דינה לידס, הגישה סקירה מקיפה של פעולותיה של השגריריה היילי במהלך כהונתה באו״ם, ועל מסכי הוידאו הוצג סרטון שהציג את עבודתה במהלך השנים. במרכז הערב – ראיון בין דינה להיילי, שזכתה לקריאות התהלבות רבות בסגנון: ״אנחנו אוהבים אותך״, ומחיאות כפיים רמות השיחה בין השתיים סקרה את ילדותה של היילי כבת למהגרים בדרום קרולינה, כמו גם תחנות בחייה: הכניסה לפוליטיקה, היותה האישה הראשונה שנבחרה להיות מושלת מדינה ועד מינויה על ידי הנשיא טראמפ לשגרירה באו״ם. לידס שאלה וחקרה את היילי בניסיון להבין יותר לעומק מה מניע אותה לתמוך בצורה כה נלהבת במדינת היהודים. להלן קטעים מהראיון:

חולקת חוויות של סטודנטים

דינה: השגרירה היילי, מה את עושה בימים אלו?

היילי: ״אני נהנית להיות בן אדם פרטי. נחמד לקחת הפסקה ולהוריד קצת את רמת הלחץ. אלו היו 8 שנים אינטנסיביות ללא הפסקה. אני מאמינה שחלק מהדברים שמציגים חוזק אצל בן אדם זה גם לדעת מתי לעזוב דברים ולפנות את המקום למישהו אחר. סיימתי את תפקידי באו״ם לאחר תקופה בה נתתי את כל-כולי. הכנסתי כל טיפת רגש שהייתה בי לתוך העבודה הזו. אני חושבת שהיום ארצות הברית חזקה יותר בזכות זה.

"כרגע אני חיה שגרת חיים נורמליים ומבלה עם המשפחה שלי. יש לי ילדים בג׳וניור קולג׳ ובתיכון, אז אני חולקת איתם חוויות של סטודנטים. בדיוק הייתי בטקס הסיום של בתי שסיימה את בקלמסון בית הספר לאחיות ומתחילה להתמחות במקצוע. אני נשואה לקצין קרבי במיל' שגורם לי להיות גאה כל יום. ולמי שלא יודע אני מטפלת בהורים שלי וזה נחמד לבלות עימם זמן ולדאוג שהכל בסדר איתם. בנוסף אני כותבת ספר אבל אל תטעו; טרם סיימתי, אני עדיין כאן, ׳לאוד אנד פראוד, ויש לי עוד המון תוכניות"…

היילי היא בת להורים סיקים שהיגרו לארצות הברית מפאנג׳ב שבצפון הודו. היה מעניין לשמוע ממנה כיצד היותה דור ראשון למהגרים וילדותה בשכונה מהמעמד הנמוך בדרום קרולניה עיצבו את דמותה. היילי: ״אני חושבת שמה שעיצב אותי היא העובדה שאני דור ראשון בארה"ב. להביט בהקרבה הגדולה של הוריי בעוד היותי ילדה. עד היום הם מזכירים לי, לאחי ולאחיותי כמה ברי מזל אנחנו לחיות בארצות הברית. הוריי עזבו את הודו למרות שהיו להם חיים מאוד יציבים וטובים שם, כדי לתת לילדים שלהם עתיד טוב יותר. הם הגיעו לאמריקה עם מעט כסף בכיס אבל עם המון חלומות.

"אבא קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת ׳בריטיש קולומביה׳, ואמא הייתה עורכת דין ורצתה גם להיות שופטת, אבל בתקופה ההיא בהודו זה לא היה מקובל שאישה תגיע לשם, לכן היא לא הגיע למעמד הזה. זאת הסיבה שעשיתי אותה מאוד גאה כשהפכתי להיות המושלת הראשונה של דרום קרולינה. תהליך ההתאקלמות שלנו לא היה פשוט. באנו ממנטליות אחרת והיינו צריכים להשתלב. ההורים שלנו מעולם לא הרשו לנו להגיע הביתה ולהתלונן על כך שאנחנו שונים או על קשיים בחיים שלנו. אמא תמיד אמרה: ׳התפקיד שלכם הוא לא להראות למה אתם שונים אלא להראות למה אתם דומים'".

דינה לידס העלתה זכרון ישן מעברה של היילי, שבהיותה נערה צעירה השתתפה בתחרות יופי בדרום קרולינה. אז התחרות חולקה לשניים: נערות ממוצא לבן אמריקאי וממוצא אפרו אמריקאי. היילי כמובן לא התאימה לאף אחת מהקטגוריות ולכן נפסלה מלהשתתף. היילי: ״את רואה, זאת הסיבה שמאז לא הלכתי לשום תחרות יופי… הם הסבירו לאמא שלי שאם ישימו אותי בקטגוריה של הלבנים אז הקהילה הלבנה תכעס ואם ישימו אותי בקטגוריה של השחורים אז הקהילה האפרו אמריקאית תתעצבן. אמא שלי אמרה להם: ׳אז אולי רק תתנו לה להופיע בתחרות כזמרת, כי היא הכינה שיר והתאמנה עליו כל כך הרבה זמן׳… החוויה הזו לימדה אותי הרבה על תוויות. הבנתי שתוויות הן אמיתיות והן קיימות. אבל גם למדתי שאנחנו לא חייבים לחיות לפיהן. הן תמיד יהיו שם, אבל אנחנו מגדירים את עצמנו. לכל אדם יש את הכוח להגדיר איך הוא יתפס בעיני אחרים".

• • •

היילי הייתה פעילה מאוד בחברות שמקדמות נשים. היא שימשה כנשיאת סניף דרום קרולינה של ה- National Association of women besiness owner ויו״ר הדירקטוריון של הארגון ב-2006: ״עבדתי כמנהלת חשבונות במשרד של אמא שלי וחיפשתי לצאת החוצה קצת ולעשות נט-וורקינג. פגשתי שם המון נשים CEO’S ובתפקידים בכירים אחרים שכל הזמן התלוננו כמה קשה להם להצליח, על אי שוויון או שהן לא מצליחות לבצע את התפקיד שלהן. אמרתי להן, אתן לא יכולות כל היום רק להתלונן על הבעיות. עדיף שתתמקדו בפתרונות. אני זוכרת שכן הצלחתי לגרום להן לזוז ולעשות שינוי".

ב-2016, לפני שמונתה לשגרירת ארה"ב באו״ם, היא נבחרה על ידי המגזין TIME לאחת הדמויות הכי משפיעות בעולם. היא נשאלה כיצד החליטה להגיע לעולם הפוליטיקה, אישה בעולם של גברים. היילי: ״לכולנו יש החלטות לקבל בחיים. הרבה אנשים רוצים לשוחח איתי על המשמעות של להיות מנהיג. אז כולנו מתמודדים בחיים עם קרבות ומאבקים מסויימים. אני בטוחה שלכל אחד בחדר כאן יש סיפור כזה. אבל מגיעה נקודה שצריכים לקבל החלטה. הדרך הקלה היא להישען אחורה ולתת למישהו אחר לעשות את העבודה. הדרך הקשה היא לדחוף תחת הפחדים שלך, וכשאתה עושה את זה אתה
כל כך מופתע מהכוח שלך מהעבר השני.

"האמת, בצעירותי וגם בימי הקולג׳ שלי לא הייתה פעילה מבחינה פוליטית. לא הייתי חברה בשום מועצה או בבורד של שום ארגון. עד שקיבלתי החלטה שאם אני רוצה לשנות דברים אני צריכה לצאת ולהשפיע מבחינה פוליטית. אני זוכרת שהייתי נוסעת ברכב עם שני הילדים שלי מאחורה והייתי דופקת על דלתות של תושבים בעיר כדי לספר להם מה האג׳נדה שלי. מעולם לא הוצאתי דיבה על המתחרים שלי. אמרתי שאני מכבדת אותם אבל אני רוצה לעשות דברים אחרת. ואז, כשאנשים בחרו בי להוביל המשכתי לדחוף קדימה, ותמיד יש לך את הפחד אבל את ממשיכה לדחוף קדימה. גם כשהייתה מועמדת להיות מושלת דרום קרולינה הפחד חזר אליי אבל המשכתי לדחוף קדימה. כשהתמניתי להיות שגרירה באו״ם זה לא היה תפקיד פשוט אבל המשכתי לדחוף קדימה. כשאתה דוחף דרך הפחד זה אומר לחיות את החיים בצורה שאף פעם לא חשבת שאתה יכול.

"בסופו של יום אני אמא לילדים מדרום קרולינה שלא ויתרה והתמודדה עם הפחדים והאתגרים שלה. לא עשיתי משהו שמישהו לא עשה בעבר או שלא ניתן לעשות היום. אסור לנו להטיל ספק בעצמנו, אלא פשוט להאמין שנועדנו לעשות דברים גדולים יותר".

אתגר להיות אישה בעולם של גברים?

״בשום מקום בקריירה שלי לא היה לי סולם נוח לטפס עליו. הייתי האישה המושלת הראשונה, האישה היחידה במועצה לביטחון לאומי ותמיד שיחקתי במגרש של הגברים. לא רציתי שיגדירו אותי. היה דבר אחד שמבדיל אותי מגברים: נעלי עקב. ידעתי שאני יכולה לקחת סמכות בדיוק כמותם. האמת היא כוח וכשאת אומרת את האמת בפשטות הם יודעים שאת צודקת, והם אולי לא מחבבים אותך אבל הם מכבדים אותך".

• • •

דינה: בשבוע שעבר חמאס ירה על מרכז ישראל. ראינו בטלוויזיה את הפצועים והפגיעה מחפים מפשע. בתגובה קיבלנו שקט והתעלמות מהאו"ם. אנחנו יודעים שאם היית שם היית אומרת משהו.

האמת שחשבתי להופיע שם בכל מקרה… אבל אם הייתי עדיין בתפקיד הייתי אומרת להם שאם הטילים האלו היו משוגרים לעבר המדינות שלכם, זה היה הופך להיות.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

לוס אנג'לס

מעצים וטעים

Published

on

ערב מיוחד בוואלי וילג' לנשים פעילות בקהילה התקיים בחסות ׳הבית הישראלי ו׳שבוע ישראלי׳ בהנחיית אשפית המטבח והבישולים שיר ביליה • ובצורה מאוד לא סטנדרטית התגלתה הדרך הטובה ביותר לקיבה וללב של כל אחת מהאורחות הנכבדות

מפגש פסגה ראשון מסוגו לנשות הקהילה נערך בשבוע החולף בביתם של שרונה ודיויד קופר בוואלי וילג'. האירוע הופק בשיתוף הבית הישראלי בקונסוליה וכלל סדנת בישול עם שיר ביליה, שהכינה שולחן מלא בכל טוב מטעמי גורמה מעשה ידיה, ויין… הרבה יין!

המשתתפות הגיעו למפגש בו נראתה תצוגה של עוצמה נשית – ישראלית סביב שולחן האוכל והתשוקה לבישול. את החלק הרשמי פתחה ענת חיים, מנהלת הבית הישראלי, שסיפרה על הקשר עם הקהילה ועל העשייה של הבית הישראלי, כמו גם על שיתוף הפעולה הפורה עם ״שבוע ישראלי״.

שיר ביליה, אישתו של השחקן אלון אבוטבול ובימאית ותיקה, הצליחה למצוא את האיזון המדוייק ליצירה
תקשורת נפלאה בין הנשים, שהגיעו כל אחת מתחום עיסוק אחר, לבין האוכל שהצליח לחבר את כולן בהרמוניה נעימה וזורמת. שיר סיפרה על הרקע שלה, על המסע שעברה ועל אהבתה למטבח; על הקשר בין אוכל למשפחתיות ועל ההנאה שבהכנת אוכל מקורי, טעים ובריא; וכן על הערך המוסף בהכנת ארוחות משפחתיות ושיתוף בני הבית, לא רק בסעודה עצמה כי אם גם בהכנתה.

אם חשבתן על שיעור בישול סטנדרטי, זה בוודאי לא מה שקרה שם; הכל היה בערב הזה מלבד הסטנדרטי:
ניחוחות הבישול מילאו את הבית והבטן קירקרה בהתאמה, אבל שיר אמרה ״הכי כיף לאכול כשממש רעבים…״ והיא צדקה.

לאחר שהרמנו ״לחיים״ התכנסנו בחצר לסבב היכרות קצת שונה, בו סיפרנו בעיקר מה אנחנו אוהבות לאכול או לחלופין מה היינו מעדיפות שלא. ככה גילינו מי בקטע של פסטות ולא בררנית גדולה (מורן אטיאס), מי בקטע של טחינה (מיכל סיאס), מי אוהבת בצקים ולא חושבת שיש תחליף לג׳חנון ומאלווח (שרונה קופר), מי בעניין של אוכל בריאותי סלטים, ירקות ומה שביניהם (קארין אדוני), מי גדלה בבית רוסי ובעיקר אכלה בורשט (לטי גרובמן), ומי בחיים לא תאכל טונה מקופסה ואוהבת סושי (שני אטיאס). גילינו גם מי הכי אוהבת דג של שבת (אני!!), כך, בסבב היכרות לא סטנדרטי (כבר אמרתי) הכרנו מה הדרך הטובה ביותר לקיבה וללב של כל אחת מהאורחות הנכבדות.

המשך לקרוא

לוס אנג'לס

תה אנגלי למען ילדי "גדולים מהחיים"

Published

on

לאחר ביקור הנשיא טראמפ, גם נשות הקהילה התקנאו במסורת הבריטית ונאספו עם הגרדרובה המתאימה בחצר ביתם של בני הזוג רוז'אני בהולמבי הילס, לארוע ההתרמה השנתי Mad Hatter’s High Tea

מסורת שהחלה עוד בשנת 2011 עם 60 משתתפות, נמשכה בסוף השבוע האחרון עם כ 150- נשים מצודדות מהקהילה שלנו: מסיבת התה המסורתית של עמותת ״גדולים מהחיים-משפחת לוס אנג'לס״.

כרגיל, הקהילה האנג'לוסית יוצאת מגדרה למען ילדי עמותת ״גדולים מהחיים״, שהרי מה נוגע ללב יותר מילדים גיבורים שנילחמים במחלת הסרטן?! כולם רוצים לתרום, לעזור, ואם אפשר לשמוח בדרך, אז כולם מרוויחים.

בסוף השבוע הזה כולנו הרווחנו: התלבשנו יפה, קנינו כובעים בסגנון בריטי-מלכותי ובאנו ל- Mad Hatter’s
High Tea . כולן הגיעו בלבוש אנגלי ועם כובעים שלא היו מביישים את המלכה אליזבת׳. יצאנו מהמכוניות כמו נסיכות אנגליות, והצוות הניפלא של ננסי זלצמן (Valet Girls) דאג לנו לחניית ואלה.

כבר מהרגע הראשון הכל היה מאורגן להפליא, עם מגע הקסם המיוחד של מפיקת הארועים חנה בנרוש והצוות שלה מ- .Bentop Events האירוע עוצב בסגנון אנגלי, עם סרוויסים מעוטרים על השולחנות, סידורי פרחים וקנקני תה. במקום היו דוכני מכירה של בגדים, בשמים, תכשיטים ומוצרי טיפוח, וגם דוכן של אל על שחילק מתנות קטנות לנשים.

האירוע נערך לזכרה של שרון ג'ופי ז"ל, שהיתה חברת העמותה ויזמה והפיקה את מסיבת התה הראשונה לפני
שמונה שנים. בתה לורן רוז'אני הודתה לבאים, ואף ביצעה קטע הומוריסטי (הומור שחור ומיוחד) בו העלתה את רוחה של אמה, תוך שהיא מבקשת לתרום למען העמותה.

האירוע נערך בביתם היפהפה של ג'אניס ואבי רוז'אני בהולמבי הילס. לאחר דברי הפתיחה נהנו הנשים מארוחה קלילה כמיטב המסורת האנגלית, מעשה ידיו של השף יונתן קליינמן, ולאחר מכן נערך מופע היפנוזה שריתק את הקהל. די.ג׳יי אורן מדר תרם את חלקו על המוזיקה, והצלמת אדווה ריקלין הסתובבה בין האורחים ותיעדה במצלמתה רגעים חביבים וקסומים.

רבים האנשים שעמלו ותרמו להצלחת האירוע ותודה לכולם. תודה מיוחדת לג׳אניס ואבי שפתחו את ליבם ואת ביתם ואירחו את האירוע הנפלא הז.

המשך לקרוא

קהילה

שבט חן: מחנה קיץ באווירה אביבית

Published

on

זה מה שקרה כש- 6שבטים מהחוף המערבי (לוס אנג'לס, אורנג' קאונטי, לאס ווגאס, סן דייגו וסן פרנסיסקו) נפגשו לסוף שבוע ארוך…

בסוף השבוע של יום הזיכרון האמריקאי ממוריאל וויקאנד) יצאנו 6 שבטים מהחוף המערבי (לוס אנג'לס, אורנג' קאונטי, לאס ווגאס, סן דייגו וסן פרנסיסקו) לסוף שבוע ארוך. מחנה הקיץ שבשמו המקורי נקרא – מחנה אביב, ובשנה זו שמו המקורי הצדיק עצמו לחלוטין עם מזג אוויר מתעתע שלא נתנו לו להרוס לנו את התוכניות…

ביום שישי נפגשנו עמוסי ציוד ומצב רוח טוב לנסיעה למחנה רמה שבאוהיי. המחנה נפתח בקבלת שבת הנהגתית בה הייתה לנו נציגות שבטית מופלאה במיוחד- ניבי מרקוספלד, המרכזת הצעירה היוצאת שלנו, שרה את הללויה" בליווי שכב"גיסט נוסף משבט גלים. לכל אורך המחנה התקיימו פעילויות מרעננות: בשבת בבוקר פתחנו את היום בפעילות הנהגתית הנקראת "יום שכבה גילאית" מה זה אומר? כל חניכי השכבות ג'-ח' נפגשים ועוברים פעילות משותפת של כלל חניכי ההנהגה בני גילם.

איך אפשר לוותר על מסורת הגלישה על הדשא? מתחנו שרירים, החלפנו לבגדי ים, פרסנו את הניילון והתגלשנו לאורך הגבעה כשאת גופנו הרטיב סבון ומים, מסיבת קצף של ממש! לאחר מכן לא נתנו למזג האוויר הסגרירי להפריע וקפצנו ראש אל הבריכה. את היום חתמנו בהבדלה שבטית מרגשת אותה הקדשנו לשמיניסטים האהובים שלנו.

ביום ראשון ציינו את יום ישראל המסורתי; כל שבט עבר בין מגוון תחנות שהפעילות שלהן עוסקת אך ורק בישראל והישגיה – נחיתת החללית בראשית בחלל, המצאות ישראליות, מוזיקה ישראלית ועוד. חניכי כיתה ז' סיכמו את שנת המצווה בטקס מרגש בסופו קיבלו ספרי תנ"ך אישיים. עם רדת הערב, התכנסו במגרש הבייסבול וערכנו את טקס הסיום, נפרדנו מהשמינסטים האהובים, מהמרכזים העוזבים ומראשי השבטים אשר מסיימים את תפקידם. לא נשארה אף עין יבשה…

עם רדת הבוקר, בין ראשון לשני, השכימו קום חניכי כיתה ח' לטקס הבטח'ה המסורתי, בו הם מבטחים לקיים את שבועת הצופה ולהיות נכונים תמיד, אחים ורעים לכל אדם באשר הוא. ביום שני והאחרון למחנה, חתמנו בטקס המצטיינים המסורתי – כל גדוד בחר חניך מצטיין, נבחרו גם חניכי שכבה בוגרת שהיו מצטיינים לכל אורך המחנה.

המחנה היווה סיום מוצלח לשנה מוצלחת ומהנה לא פחות. המון תודות לההורים המלווים שיצאו למחנה, עזרו, עודדו וסייעו בכל מה שרק היה ניתן: שגיב מכבוש, ריקי שלומי, אריק כהן, אסף בלוך – אתם אלופים! וכמובן, לא שוכחים את וועד ההורים המסור – תמיר כהן (שהיה איתנו בלב ובנפש מהארץ), חגית עדן, ניר זוינגלר, יובל ניסים, מיה עטיה, יניב אברהמי ושי בן צבי – אתם צוות מנצח!

כבר מתרגשים כבר לקראת פעילויות השנה הבאה בשבט; פרטים בקרוב.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות