Connect with us

תרבות ובידור

בטיפול נמרץ

Published

on

התיאטרון העברי ואורי טאייר דינור גאים להציג הצגה חדשה: ״קח את אבא שלך ולך לעזאזל" • המחזה של רמי ורד הוא קומדיה שחורה על "הורים וילדים, גירושים והזדקנות של ההורים, במעבר למצב שמטפלים בך ובצורך לפתח את שרירי החמלה" • אלעד מסורי ביקר בחזרות הגנרליות הנערכות בהאנגר של שדה התעופה בוואן נייס

מ – JEWISH HEBREWשהו טוב מתבשל ב-STAGE, במטבח של התיאטרון העברי בלוס אנג׳לס. על הפרק: הצגה חדשה שתעלה בתחילת החודש הבא בשם: ״קח את אבא שלך ולך לעזאזל״. את המחזה כתב רמי ורד, על הבימוי וההפקה מופקדת אורי (טאייר) דינור, ולצידה עוזרת הבימוי רוחמה חג׳בי והמפיקה יעל שחם. לקראת הצגת הבכורה שתתקיים בגינדי אודטריום בבל אייר ב-9 בפברואר, הצטרפתי לחזרות עם אורי והשחקנים שהפעם מורכב מצוות מקצועי ביותר; רובם בוגרי בתי ספר למשחק, עם ניסיון בימתי משמעותי בישראל ובארצות הברית.

החזרות נערכות בלוקשיין מפתיע ומעניין – האנגר של מטוס פרטי בשדה התעופה בוואן נייס, אותו נידבו בני הזוג יהודה (ויז'ן) חגואל ודליה גוט. בערב קריר וחורפי התאסף צוות השחקנים המלא וערך חזרה עם תלבושות מקוריות, חלקן חושפניות ביותר, כאשר הם עובדים ומלטשים את התפקידים בחריצות מרשימה. אורי ישובה במרכז החדר, בוחנת כל משפט, תנועה והבעת פנים של השחקנים. היא מתקנת, משפרת וגם מעודדת כשצריך. הכל כדי להוציא כמה שיותר מהצוות שלה.

אורי, מתי התחיל התיאטרון הישראלי שהקמת כאן?

״בשנת 2006 יורם נחום פנה אלי ואמר לי – בואי נעשה הצגה. עשינו הפקה קטנה של 12 איש מכאן הכל התחיל. אפריים עזגד שכיכב בהצגת ״החולה המדומה״ ניפטר השנה. הוא היה משורר נפלא ומעורר השראה, ואני מקדישה לו את הצגת הבכורה. הוא שיחק בהמון הצגות של התיאטרון והיה ממקימיו.

אני ויורם יצרנו את התאטרון הישראלי. בהתחלה לא עשינו הרבה הצגות כי לא הייתה תמיכה בכלל. ב -2016 עשינו את ״ משפחה חמה״ שהתקבלה מאוד יפה ובתמיכה של ה-IAC. ב-2017 את ״אישה בעל בית״, בשנה לאחר מכן קיבלנו עוד תמיכה מה-IAC אבל ב-2018 הם הודיעו שהם לא נותנים יותר מענקים אז היינו צריכים לראות איך מסתדרים לבד.

״התיאטרון מוגדר כמוסד ללא מטרת רווח כבר משנת2011, וכרגע אנחנו מאוד מחפשים אנשים שאוהבים תאטרון ושרוצים לקחת חלק בזה. או כמובן לתמוך בו. הקאסט הנוכחי שלנו כמו שראית הוא מאוד מקצועי, יש שחקנים עם נסיון ובוגרי בית ספר למשחק".

איך המחזה הנוכחי הגיע אליך? 

״אחד השחקנים מההצגה הקודמת כתב לי שהוא ראה את ההצגה בארץ וביקש ממני לבדוק אותה כי היא מעולה לתאטרון. אני מחוברת עם המכון למחזות ישראלים ודרכם קיבלתי את המחזה ומיד קראתי אותו.

חזרתי אליהם וביקשתי לקבל את המחזה כי התאהבתי בו לגמרי, אז הפנו אותי לסוכן של רמי ורד שכתב את המחזה.

באותה תקופה גם שהיתי בארץ. אבא שלי חלה וטסתי לבקר ולטפל בו. הוא עבר שבץ והייתי צריכה לעבור איתו את התקופה הקשה הזו, ואת כל ההתנהלות עם בתי החולים וזה החזיר אותי לנושא של ההצגה, שמספרת על אב ובן שמרוחקים והמצב הרפואי של האב מביא אותם ביחד, וכל הנושא של הבירוקרטיה של בית החולים. זה נגע בי, ביהדות אומרים שאתה אוהב את מי שאתה נותן לו, לא מי שנותן לך.״

אז במה עוסק המחזה?

״זוהי קומדיה שחורה שמטפלת בנושא של הורים וילדים, בנושא של גרושים וגרושות והזדקנות של ההורים. במעבר למצב שמטפלים בך ובצורך לפתח את שרירי החמלה. להיות במצב של נתינה בלי אג׳נדה, אהבת חינם ועוד. הדברים שהכי מצחיקים בהצגה הם האמת של החיים. אנחנו שמים לך מול הפנים דברים שאנשים חווים ולא מדברים עליהם או לא מוציאים החוצה.

רמי ורד כתב ההצגה הזו על בסיס החוויה שלו, כאשר אבא שלו חטף שבץ. ההצגה מבקרת קודם כל את המערכת, לא את הרופאים, הם לא אנשים רעים. יש בהצגה שאלה מוסרית מאוד חזקה – במי מטפלים ובמי לא. זה נושא שחשוב לעסוק בו. ההצגה גם מטפלת במערכות יחסים בין הורה לילד בכל גיל. להורים שלנו קשה מאוד להיות לבד ולהיות זקוקים לנו בעיקר כשאנחנו רחוקים מהם. הם לא רוצים לתת לנו הרגיש שהם טירחה".

איך הכימיה בין השחקנים? 

״נהדרת. הם מקבלים אחד את השני, עוזרים אחד לשני. כשאני הייתי עסוקה בפסטיבל הסרטים הישראלי ולא היה לי זמן לנשום הם נפגשו לבד, עשו חזרות עם המון תמיכה ביניהם וזה מקסים לראות. אנחנו מתכוננים להצגת הבכורה ב-8 בפברואר. לאחר מכן יהיו עוד 6 הופעות נוספות ב'סידר ווסט', התיאטרון שנמצא ביוניברסל סטודיו בין העיר לוואלי במיקום נפלא. אנחנו מתרגשים ואני ורוצה להודות לעיתונים הישראלים שעוזרים ותומכים, לשמעון בהרוזן על המפרסת שהוא בנה לנו במתנה, וכמובן לקהל שקונה כרטיסים ותומך בתיאטרון המקומי".

• • •

במהלך החזרות יצא לי להכיר מקרוב את השחקנים ולשמוע בקצרה על הדמויות אותם הם מגלמים. אחת השחקניות הראשיות היא יעל מפצ׳יר בוצ׳ר (משחקת את לימור), במקור מירושלים, למדה משחק ותסריטאות ׳בניסן נתיב׳ והגיעה לאל-איי ב-2014. יעל: ״שמעתי על אורי ושיש לה תאטרון וישר יצרתי איתה קשר. עד עכשיו לא היה לה תפקיד שמתאים לי. בשנה שעברה כשהיא כתבה לי שיש לה תפקיד שיכול לעבוד עבורי שמחתי מאוד וחיברתי אותה גם עם סיון פיליפס, שהיא גם שחקנית מקצועית". יעל מאוד דומיננטית בחזרות ומביאה המון ערך מוסף להצגה, כמו גם עוזרת לאורי לביים את התמונות ובטיפים מקצועיים מעולם המשחק.

יעל: ״לימור היא משהי שהחיים שלה תקועים – היא גרה בבית חולים עם אמא שלה שחטפה שבץ והדירה שלה בשיפוצים. יש משהו כיפי בתיאטרון שאתה יכול לפרוק את מה שמפריע לך בחיים על הבמה. את העצבים, את המתח, את הקשה לי ומר לי. התפקיד של לימור מלא פאנצ׳ים פיזיים שנראים מתאימים לאופי שלי. כיף לי לתת לקהל הישראלי תאטרון שיצרנו פה באל-איי".

בתיה פרנס משחקת את זיוית, העובדת הסוציואלית. בתיה מגיעה מעולם הבמה ויש לה נסיון רב במשחק. היא למדה במכינה של ניסן נתיב, ולאחר הצבא היה לה ברור שהיא טסה לארצות הברית. בהמשך למדה ב׳לי שטרסברג׳ בניו יורק, עבדה בתיאטרון ומחזות זמר באופן מקצועי. אתה המעבר לאל איי עשתה ב–2008 כדי להשיג יותר ניסיון בקולנוע וטלויזיה.

בתיה היא הליהוק האחרון של ההצגה והיא מספרת על התפקיד: ״זיוית באה ממקום טוב, אבל המערכת משנה אותה והיא נאלצת לעשות בחירות כדי להציל את התחת שלה. אני מתחברת לזה ברמה שאנשים עושים החלטות בחיים, והם חושבים שהם הולכים לעשות משהו שהם אוהבים ופתאום הם מגלים שהם בעצם מכשיר בשביל להרוס בכלל. אני יכולה להבין את הקונפליקט שלה. למרות שזו קומדיה, הדרמה היא בעצם מה שמצחיק ויש בהצגה ביקורת חברתית נוקבת".

סיון פיליפס משחקת את יעל: גרושה פעמיים ומחפשת אהבה. סיון גם היא חלק מהשחקניות היותר מקצועיות ומנוסות בקאסט. ״תהיה הצגה טובה״ היא פותחת את השיחה שלנו. סיוון כבר שבע שנים באל איי. במקור היא מפתח תקווה שם הופיעה בלהקה היצוגית של העיר היא נזכרת במבט נוסטלגי. סיון שיחקה לפני כמה שנים בהצגה בהוליווד שלא ממש המריאה, ולדבריה היא די אמרה נואש מענין התיאטרון בעיר המלאכים, בה כולם מכוונים לקולנוע ולטלוויזיה. אבל אז, היא מספרת, דיגדג לה לחזור לבמה.

ביום יום היא עובדת במשלוחים ב׳פוסט מייטס׳, אבל עדיין חייה בהוליווד כדי לנסות להגשים את החלום. היא קיבלה את התפקיד הסקסי של יעל סיון: ״יעל בחורה נואשת לאהבה אבל לא יודעת איך להכיל אותה או לזמן אותה אליה או לתפוס אותה כשהיא מגיעה. היא מאוד משוחררת, ומאוד פנויה לחוות דברים ולהכיר אנשים שגם פנויים לחוות דברים". בחיים, סיוון מספרת, ״אני מאוד שונה. מכירה מישהו ומתאהבת בקלות ובונה הרים וגבעות על כל גבר שאני יוצאת איתו".

נטע שוחט משחקת את האמא של לימור שמאושפזת בבית חולים לאחר שחטפה שבץ. נטע חברה במת״י ומשחקת ברידג׳. יום אחד קיצרו להם שיעור ברידג׳ בטענה שמתחיל חוג חדש של אימפרובזציה עם אורי דינור, שהייתה צריכה את החדר לעשות חזרות. נטע: ״הייתי צריכה להבין מי זו האורי הזו שלוקחת לנו את החדר וכך הכרתי אתה. כמה חודשים לאחר מכן אורי הציעה לי את התפקיד. ישר אמרתי כן. אני בת 70 מה יש לי להפסיד. אני חובבת הצגות ואנחנו הולכים להרבה מחזות. יהיה כיף להיות חלק ממשהו כזה. גם אם זה תפקיד קטן לא איכפת לי אני נהנית".

אור שעשוע מגלם את דמותו של דוקטור שלם. הוא הגיע לאל-איי לפני כשנתיים, בוגר בית הספר למשחק המקומי ״סטלה אדלר״. ״זו חוויה ראשונה שלי. הגעתי לפה בלי נסיון מהארץ ועד עכשיו שיחקתי רק באנגלית. לשחק בעברית זה משנה אותך. זה הופך אותך יותר מודע לעצמך כי אתה מדבר בשפת האם שלך, וכשאתה מדבר את זה במסגרת של טקסט אז העבודה המנטלית כדי שזה ישמע לי טבעי לוקחת יותר זמן. באורי הבמאית יש הרבה אש, אז הדינמיקה היא שונה אבל הכימיה עם השחקנים נהדרת. אין אגו שמשתלט, כולם להוטים ללמוד אחד מהשני ולשמוע הערות וזה פנטסטי".

עוד בגזרה הגברית, ליאור שמזה שמשחק את אברהם האבא של עמי קינן (יורם) שמאושפז בבית החולים לאחר שעבר שבץ. עמי עבד כמסגר בישראל ולא מצא את עצמו. לכן, הוא טס לאפריקה ועשה שם חיים עם נשים רבות כאשר הוא משאיר את משפחתו מאחור. ליאור מספר שלא היה לו נסיון מקצועי במשחק ולכן שמח על ההזדמנות לעבור את האודישנים ולהשתתף בהצגה. בחיי היום יום ליאור ידוע כטבח מעולה שמבשל אוכל בעיקר בסגנון איטלקי.

טניה עדן-לוי משחקת את חגית האחות הרוסיה. היא הגיעה אלינו לפני תשעה חודשים וזו ההצגה הראשונה שלה באל איי. כבר בארץ למדה משחק מגיל צעיר ושיחקה בתפקיד הראשי בהצגה הקומית ״נשים מדברות נשים״ שרצה יפה בהבימה, בתאטרון חולון והיכל ראשון. טניה: ״הגעתי לקאסט כשאני לא מכירה אף אחת אבל ממש הופתעתי לטובה. יש משהו בתבלין הישראלי שקל להתחבר אליו. כולם קיבלו אותי בחום ובחיבוק ומאוד עזרו לי וכיוונו אותי בכל מה שאני צריכה. הם אנשים מקסימים, גם אורי וכל השחקנים.״

טניה מספרת על הדמות שלה בתור חגית כהן האחות ומדוע בחרו להעניק לה מבטא רוסי. ״רצינו לתת לדמות האחות סוג של כוח כי היא מעורבת בסיפור. החלטנו לעשות אותה רוסיה כי יש משהו ברוסים שמשלב נוקשות ורוך ביחד. הם יודעים להיות הכי ישירים כשצריך אבל יש בהם חום. זה מתאים לדמות שמצד אחד היא תהיה אחות שמרחמת אבל גם שיהיה בה גם את הלוחמנות. לי בתור שחקנית היה כיף להשתעשע במבטאים".

הצגת הבכורה של המחזה
״קח את אבא שלך ולך לעזאזל" תיערך ב-7 בפברואר ב- Gindi Auditirium – American Jewish University. כרטיסים ( 55דולר) בטל':310-557-6425 טלי ספיר-קסטלמן. 818-689-6563 אורי טאייר דינור וגם ב www.eventbrite.com

 

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

במה וקולנוע

"האירי": יצירת מופת קולנועית

Published

on

By

אפוס ארגון הפשע החדש של מרטין סקורסזה הוא מהסרטים הטובים שלו אי פעם * מהשבוע בנפליקס אבל מוטב לראותו בבתי הקולנוע

ישנן 209 דקות בסרט "האירי" – ואף אחת מהן לא מבוזבזת. כל ספק לגבי דרמת הפשע האחרונה של הבמאי מרטין סקורסזה מובנת מאליה – עוד סרט ארוך על ארגון פשע? עוד פעם רוברט דה נירו, אל פאצ'ינו ו-ג'ו פשי? בסרט שנוצר למסך הגדול, אך כוון לצפייה כמעט אך ורק על גבי מסכים קטנים – כיוון שהוא מומן על ידי נטפליקס, ורק מתגנב בקצרה לתיאטראות, הוא מן הסרטים הטובים ביותר אי פעם על ידי סקורסזה ועל ארגוני פשע בכלל, ומוטב לראותו בבתי הקולנוע.

יש לצפות בסרט "האירי" על המסך הגדול, כיוון שהוא מנצל את כל הדברים שסרט קולנועי יכולים להציע – והוא עובד בצורה טובה ביותר אם תיכנעו לתסריט המקורי, מאשר להקיש על שלט הטלוויזיה 'התקדם 10 שניות' בסצינות איטיות, או שתהפכו את הצפייה למיני-סדרה בהפקה ביתית. יש פאר ועוצמה בסרט "האירי", שמרוויח את אורכו, וזאת בזכות פלאשבק בתוך פלאשבק בתוך פלאשבק וכן הלאה. סקורסזה, והעורכת הוותיקה שלו מזה שנים, תלמה שונמייקר, כמו גם התסריטאי סטיב זאיליאן, יצרו מבנה אלגנטי שבונה מתח וסקרנות.

הרעיון המרכזי ב-"האירי" הוא שהסרט פועל כרצף ארוך, כמו סרט בתוך סרט, עת הוא מתאר את היעלמותו של ג'ימי הופה (פאצ'ינו) על ידי פרנק שירן (דה נירו). הסרט מבוסס על אירועים שנויים במחלוקת, אך מרתקים במיוחד. מה שכובש את תשומת לב הצופים לאורך "האירי", הוא הצטלבותן של סצינות רבות החושפות את החברות החמה בין הופה לנציג המאפיה, שירן, ובתו פגי (המגולמת בבגרותה על ידי אנה פקווין), ואשר מעריצה באופן מסוים את הופה.

אחד הריגושים בסרט "האירי", הוא שאופיה של הדמות הראשית בסרט מסתורית לחלוטין. סקורסזה ודה נירו מביאים את שירן למסך בתקריבים מדהימים, והצופים עוקבים אחר כל קמט בפניו כדי להבין את פשר אופיו. ישנם הדים של גיבורים אחרים שנוצרו על ידי סקורסזה ודה נירו, כמו "השור הזועם", "קזינו" ו-"רחובות זועמים", אך פרנק שירן עשוי להיות המפחיד מכולם, כיוון שלכאורה אין לו אופי פנימי ורצונות משלו. כמו אדריכל השואה, אדולף אייכמן, הוא רק מציית להוראות.

פשי נמצא באזור הנוחות שלו, בתפקיד שראינו אותו משחק בעבר, אבל כיף לראות אותו הפעם מרגיש יותר נוסטלגי ומהורהר, שילוב של הופעותיו מהסרטים "החבר'ה הטובים" ו-"קזינו". פאצ'ינו, שעובד עם סקורסזה בפעפ הראשונה, זורח בכל סצינה. דמותו מביאה לחיים את הופה בדרכים שלא ראינו קודם לכן על המסך. כרגיל, פאצ'ינו צריך להיות ראוותני, אבל זה אף פעם לא מעבר למה שצריך. אפילו דמותו של הופה מקבלת תפנית מהורהרת המאפשרת לפאצ'ינו להצטיין באמת ברגעים אינטרוספקטיביים.

חשוב לציין לשבח גם את הסינמטוגרף, רודריגו פריטו, שכמה מצילומיו נראים ומרגישים כמו תמונות שיצאו מאלבום משפחתי שנשכח מזמן, שכנראה אף אחד לא רצה למצוא – כיוון שהסרט מלא במלנכוליה. בכך, "האירי" לא מפאר את חיי חברי הפשע המאורגן, רק גורם לחייהם להיראות יומיומיים. 

כמובן, אף אחד מתפקידים אלו לא היה אפשרי, בלי במאי שמוכן לתת לצוותו שלו מקום לצמוח, כמו שסקורסזה עושה כאן. כמו הסיפור עצמו, זה מרגיש כמו עבודתו של מי שמסכם גם את הקריירה שלו – במאי מדהים בגיל 77. 

הסרט "האירי" אורג ללא רבב את כל הפרטים המופיעים לאורך 209 דקותיו. סקורסזה הופך אותם למשהו גדול מסכום החלקים. "האירי" הוא כיתת אמן בקולנוע ואחד הסרטים הטובים ביותר של שנת 2019.

המשך לקרוא

תרבות ובידור

טבעוני זה הכי, אחי

Published

on

למרות שהוא מככב כקצין נאצי בסדרת טלוויזיה הוליוודית, השחקן עילם אוריין מתמסר לאורח חיים טבעוני ומוביל ארגון הומינטרי לשמירה על זכויות בעלי חיים * לוס אנג'לס, לדבריו, היא גן עדן לטבעונים כמובו וגם בחירת לבו או ילדיו בעתיד יהיו חייבים להיות בקטע * מניפסט לא שגרתי

עילם אוריאן הוא שחקן ישראלי-אמריקאי שמגלם את תפקידו של ד"ר וילהלם ברוקה, הקצין הנאצי הבכיר, הנסתר ואנטגוניסט הראשי בסדרה MGM Stargate Origins  ובעל קריירת משחק בעשרות סדרות וסרטי טלוויזיה וקולנוע. אוריין טבעוני ותומך בזכויות בעלי חיים. 

 אין תימא שלעילם אוריין אין מבטא ישראלי באנגלית; הוא נולד בקליבלנד שבאוהיו, לאמא פסיכולוגית ואבא בשליחות, שניהם ממוצא פולני-רוסי. את ילדותו בילה בחיפה שם גדל כילד אומנותי, לקח ציור, פיסול, צילום וניגן בגיטרה. על הבמה הייתה לו התחלה מאוחרת. בצה"ל שירת במודיעין (504 ו-8200)  במשך 4.5 שנים ורק לאחר מכן נכנס לבראנז'ה  כסדרן בסינמטק בתל אביב, שם צפה באלפי סרטים מכל העולם. זה היה  בשבילו השיעור הראשון והכי יסודי בקולנוע.  הספיק לקחת סמסטר אחד באוניברסיטת תל אביב בפקולטה לפסיכולוגיה ואז גם גילה לפרופסור  שהוא סובל מ"רגרסיה". שהפנה אותו לטיפול.( 'אתה בן 23 ומרגיש בן 15'). בהמשך למד קולנוע באוניברסיטה וביים כמה סרטים קצרים ('סיוט ברחוב ביאליק').  הוא גם זכה במלגות ובפרסים כולל הצגה בפסטיבל קאן בצרפת . 

אלא שהמציאות התחלפה והוא החליט להתייצב מלפני המצלמה ולהיות שחקן. "הלכתי לסוכנות השחקנים של פרי כפרי ששלחה אותי לכמה אודיציות. היא שלחה אותי בעיקר לפרסומות.  אבל מכיוון שהרגשתי מצליח החלטתי ללכת וללמוד משחק." הוא יצא לעולם הגדול וחיפש בית ספר טוב למשחק. רצה הגורל ובחירתו נפלה על  'לי שטרסברג' בניו יורק. "אנה שטרסברג העסיקה אותי בארכיון של בעלה, שם היו כל הסרטים הנהדרים שאסף כל חייו. תשע שנים עבדתי שם. זו הייתה העבודה היומיומית שלי ונהייתי מומחה של השיטה שלו. אני מכיר את לי שטרסברג ושיטתו יותר מכל אחד אחר ואפילו יצא לי ללמד כמה כיתות במכון".

עילם: "עם סיום לימודי ערכתי את הופעת הבכורה שלי בטלוויזיה במיני סדרה"בין הקווים" (2004) בהנחיית רוברט דאוני ג'וניור, שם גם הצטרפתי לשורותיהם של הילרי קלינטון, ג'ון גודמן ופריסילה פרסלי בקריאת מכתבים לא ידועים שנכתבו על ידי אנשים מפורסמים . המכתב שלי היה  מכתב אהבה שכתב אדולף היטלר הצעיר. לאחר מכן, שיחקתי את התפקיד הראשי של הנמלט בתוכנית  הפופולרית של רשת פוקס  America's Most Wanted.  שיחקתי בתפקידים מובילים בהפקות בימתיות רבות מחוץ לברודווי, כמו המלט, הדוכסית ממלפי, הדוד ווניה ויום כיפור. גם כתבתי, הפקתי ושיחקתי בתפקיד הראשי בסרט Beautiful World. מילאתי תפקידים בסרטים ובטלוויזיה וגם בסרט המירוץ 'פורד נגד פרארי'  ואת התפקיד הקבוע בסדרה של הנבל הנאצי ברוקה, בסטארגייט אוריגינס. (2018).

לאחרונה גילם עילם את התפקיד הראשי של הרמן ואן פלס בבכורה בארה"ב למחזה ההולנדי "אן" (מבוסס על סיפור אנה פרנק) במוזיאון הסובלנות בלוס אנג'לס.

למחרת הפכתי לצמחוני

מה אתה עושה מחוץ לעולם הבמה?

עילם: "נמשכתי יותר ויותר למדיטציה ויוגה וכמובן שגולת הכותרת הייתה שייסדתי את האירגון ההומניטרי לשמירה על  זכויות בעלי החיים ואני המנהל שלו עד היום". 

הבנתי שגם הייתה לך תפנית פרטית לטבעונות.

עילם: "פניתי לראשונה לצמחוני בשנת 2006, בזמן שלמדתי יוגה וודנטה (פילוסופיה הודית) והמורה שלי דיבר על מה שבני האדם היו מוכנים לעשות לבעלי חיים, 'רק להנאת בלוטות הטעם שלהם'. המשפט הזה ממש דבק איתי. בערך באותה תקופה נתקלתי בעלון של הקבוצה Vegan Outreach  ולמדתי לראשונה על חוות של מפעלים לבשר ועל אופן הטיפול בבעלי חיים בעולם המודרני. הייתי בהלם מהליבה שלי, הייתה לי תגובה רגשית, ונשבעתי מיד שם לא להיות חלק מזה. למחרת הפכתי לצמחוני (לא ידעתי אז על זוועות תעשיות החלב והביצים). מספר שנים אחר כך למדתי על ענפי החלב והביצים, בתוספת האכזריות הכרוכה בפרווה, צמר, עור, מעבדות בדיקה, קרקסים, גני חיות וכו', התברר לי שהדרך היחידה לחיות את חיי היא לא לסמוך על שום דבר מבעלי חיים. לא לאכול, ללבוש, לצרוך, להשתמש או לקחת דבר מבעלי חיים. אז נהייתי טבעוני לחלוטין.

איך שילבת את האוכל, הביגוד והפריטים הלא טבעוניים שלך?

"עם הבשר החי זה היה מיידי – החלטתי לא לאכול אותו שוב, ולכן גזרתי אותו לחלוטין מהתזונה שלי. מוצרי חלב וביצים (ממילא לא הייתי אוכל גדול מאלו, אבל הם היו מרכיבים בדברים אחרים שאכלתי) היו קצת יותר הדרגתיים: הייתי לומד שלמשהו יש חלב או ביצים, וגזרתי אותו החוצה. אותו דבר עם ביגוד, קוסמטיקה ומוצרים ביתיים: ברגע שהבנתי שמשהו שאני משתמש בו או שיש לי בבית מכיל בתוכו מרכיבים מהחי, או שנבדק על בעלי חיים, זרקתי אותו וחיפשתי אלטרנטיבה טבעונית. זה היה תהליך ארוך יותר, אבל עשיתי את זה".

אתה חורג לפעמים מהטבעונות?

"אני לא. לפעמים, עקב עבודתי, אני צריך להיות בהקרנות סרטים ואירועים אחרים שיש בהם אוכל לא טבעוני, אבל בלוס אנג'לס יש לנו די מזל שיש לנו תמיד אפשרות טבעונית כזו או אחרת. מבחינת המשפחה, אין לי ילדים, אבל אני חושב שהייתי מאוד מקפיד על הטבעונות שלהם. אותו דבר עם בני זוג רומנטיים – עדיין לא הייתי צריך  לבדוק את זה בפעולה, אבל אני לא חושב שאוכל להיות עם מישהו שאינו טבעוני".

להציל את כדור הארץ

מה המשמעות של להיות טבעוני בשבילך?

"פירושו שלא לפגוע בשום בעלי חיים בשום דרך וזה בהחלט כולל חרקים, דבורים, זבובים, נמלים, יתושים וכו '. כל חיה (טוב, זה עדיין מאתגר לא לפגוע מילולית בחיות מטופשות מהסוג האנושי, אבל אני שואף לזה בכל זאת!). אז כן, זה כן משפיע על הדרך בה אני מתייחס לבני אדם אחרים, למרות שיש לי דרך ארוכה להמשיך. בכל הנוגע לחברות טבעוניות שנמצאות בבעלות חברות אם לא טבעוניות – אני מנסה להחליט על כל מקרה לגופו. רוב החברות הטבעוניות אינן בבעלות טבעונים, אבל אני עדיין 'מתנשא' עליהן כי אני רוצה שהמוצרים שלהן יחליפו מוצרים מן החי. אם אלמד שחברה טבעונית מסוימת משתמשת או פוגעת בבעלי חיים בכל דרך שהיא – אפסיק להשתמש בהן".

כמה מילים מעודדות לטבעונים חדשים?

"להישאר עם זה! ייתכנו זמנים שתחשוק במשהו, או שתתפתה למשהו, שהוא לא טבעוני (או שתהיה בסביבה שבה לא נראה שיש אפשרויות טבעוניות). רק הזכר לעצמך את המטרה הגבוהה יותר שלך, הרצון הגבוה יותר להיות טבעוני – לרצות להציל בעלי חיים, לרצות להציל את כדור הארץ, לרצות להציל את הבריאות שלך – מה שזה לא יהיה. וכשאתה מתחבר לזה, וזה חשוב לך, אז 'הרצונות הנמוכים' או התשוקה או הפיתויים ייעלמו בכוחות עצמם".

לוס אנג'לס היא עיר טבעונית?

עילם:" זו עיר מעולה! לוס אנג'לס משגשגת עם מסעדות טבעוניות מכל הסוגים, ואופציות טבעוניות כמעט בכל חנות, מסעדה וסופרמרקט. בנוסף יש לנו – VegFest מקום ואירוע: יש פסטה ובירה ואוכל טבעוני, תאכלו טבעוני ימי ראשון טבעוניים, משקאות טבעוניים, משאיות אוכל טבעוניות, שבוע האופנה הטבעוני, חנות מכולת טבעונית, קבוצת טבעונים בקבוצת הפייסבוק של לוס אנג'לס, מפגשים טבעוניים וכו' וכו'…

מה הפריט הטבעוני הכי קשה למצוא כשצריך?

"צבע שיער". 

המשך לקרוא

תרבות ובידור

"ביזבז כסף כמו מים": הסרט על אדם נוימן

Published

on

חברת WeWork כיכבה בכותרות לאחר הנפקות כושלות ופיטורים של אלפי עובדים ברחבי העולם ובמרכז הסערה ניצב המנכ"ל הישראלי, אדם נוימן שיצא בעבר בהצהרות יומרניות על הרצון שלו להפוך להיות הטריליונר הראשון בעולם ולמצוא את הסוד לחיי נצח. דמויות כאלה הן חלומם הרטוב של תסריטאים, ולכן לא מפתיע שסרטי יוניברסל וחברת ההפקות בלומהאוס עובדות על עיבוד לסיפור של נוימן, כמעיין סוג של "הזאב מ-WeWork", כשעל התסריט מופקד זוכה האוסקר על "מכונת הכסף", צ'ארלס רנדולף, בעלה של השחקנית מילי אביטל. המפיק הוא ג'ייסון בלום, מי שהיה מועמד לאוסקר על הסרטים "ויפלאש", "תברח" ו"שחור על לבן".

הסרט צפוי להתמקד בנסיקה וההתרסקות של החברה, כולל התבוננות מעמיקה בסגנון החיים הראוותני של נוימן, שקיבל מיליארד דולר במניות, והחזיק בין היתר שישה בתים ומטוס פרטי בשווי 60 מיליון דולר. ההתנהלות שלו תוארה כמישהו ש"ביזבז כסף כמו מים". צפו בקרוב לרכבת אווירת ללוס אנג'לס של שחקנים ישראלים, שרק חולמים להיכנס לנעליו של נוימן…

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות