Connect with us

תרבות ובידור

בטיפול נמרץ

Published

on

התיאטרון העברי ואורי טאייר דינור גאים להציג הצגה חדשה: ״קח את אבא שלך ולך לעזאזל" • המחזה של רמי ורד הוא קומדיה שחורה על "הורים וילדים, גירושים והזדקנות של ההורים, במעבר למצב שמטפלים בך ובצורך לפתח את שרירי החמלה" • אלעד מסורי ביקר בחזרות הגנרליות הנערכות בהאנגר של שדה התעופה בוואן נייס

מ – JEWISH HEBREWשהו טוב מתבשל ב-STAGE, במטבח של התיאטרון העברי בלוס אנג׳לס. על הפרק: הצגה חדשה שתעלה בתחילת החודש הבא בשם: ״קח את אבא שלך ולך לעזאזל״. את המחזה כתב רמי ורד, על הבימוי וההפקה מופקדת אורי (טאייר) דינור, ולצידה עוזרת הבימוי רוחמה חג׳בי והמפיקה יעל שחם. לקראת הצגת הבכורה שתתקיים בגינדי אודטריום בבל אייר ב-9 בפברואר, הצטרפתי לחזרות עם אורי והשחקנים שהפעם מורכב מצוות מקצועי ביותר; רובם בוגרי בתי ספר למשחק, עם ניסיון בימתי משמעותי בישראל ובארצות הברית.

החזרות נערכות בלוקשיין מפתיע ומעניין – האנגר של מטוס פרטי בשדה התעופה בוואן נייס, אותו נידבו בני הזוג יהודה (ויז'ן) חגואל ודליה גוט. בערב קריר וחורפי התאסף צוות השחקנים המלא וערך חזרה עם תלבושות מקוריות, חלקן חושפניות ביותר, כאשר הם עובדים ומלטשים את התפקידים בחריצות מרשימה. אורי ישובה במרכז החדר, בוחנת כל משפט, תנועה והבעת פנים של השחקנים. היא מתקנת, משפרת וגם מעודדת כשצריך. הכל כדי להוציא כמה שיותר מהצוות שלה.

אורי, מתי התחיל התיאטרון הישראלי שהקמת כאן?

״בשנת 2006 יורם נחום פנה אלי ואמר לי – בואי נעשה הצגה. עשינו הפקה קטנה של 12 איש מכאן הכל התחיל. אפריים עזגד שכיכב בהצגת ״החולה המדומה״ ניפטר השנה. הוא היה משורר נפלא ומעורר השראה, ואני מקדישה לו את הצגת הבכורה. הוא שיחק בהמון הצגות של התיאטרון והיה ממקימיו.

אני ויורם יצרנו את התאטרון הישראלי. בהתחלה לא עשינו הרבה הצגות כי לא הייתה תמיכה בכלל. ב -2016 עשינו את ״ משפחה חמה״ שהתקבלה מאוד יפה ובתמיכה של ה-IAC. ב-2017 את ״אישה בעל בית״, בשנה לאחר מכן קיבלנו עוד תמיכה מה-IAC אבל ב-2018 הם הודיעו שהם לא נותנים יותר מענקים אז היינו צריכים לראות איך מסתדרים לבד.

״התיאטרון מוגדר כמוסד ללא מטרת רווח כבר משנת2011, וכרגע אנחנו מאוד מחפשים אנשים שאוהבים תאטרון ושרוצים לקחת חלק בזה. או כמובן לתמוך בו. הקאסט הנוכחי שלנו כמו שראית הוא מאוד מקצועי, יש שחקנים עם נסיון ובוגרי בית ספר למשחק".

איך המחזה הנוכחי הגיע אליך? 

״אחד השחקנים מההצגה הקודמת כתב לי שהוא ראה את ההצגה בארץ וביקש ממני לבדוק אותה כי היא מעולה לתאטרון. אני מחוברת עם המכון למחזות ישראלים ודרכם קיבלתי את המחזה ומיד קראתי אותו.

חזרתי אליהם וביקשתי לקבל את המחזה כי התאהבתי בו לגמרי, אז הפנו אותי לסוכן של רמי ורד שכתב את המחזה.

באותה תקופה גם שהיתי בארץ. אבא שלי חלה וטסתי לבקר ולטפל בו. הוא עבר שבץ והייתי צריכה לעבור איתו את התקופה הקשה הזו, ואת כל ההתנהלות עם בתי החולים וזה החזיר אותי לנושא של ההצגה, שמספרת על אב ובן שמרוחקים והמצב הרפואי של האב מביא אותם ביחד, וכל הנושא של הבירוקרטיה של בית החולים. זה נגע בי, ביהדות אומרים שאתה אוהב את מי שאתה נותן לו, לא מי שנותן לך.״

אז במה עוסק המחזה?

״זוהי קומדיה שחורה שמטפלת בנושא של הורים וילדים, בנושא של גרושים וגרושות והזדקנות של ההורים. במעבר למצב שמטפלים בך ובצורך לפתח את שרירי החמלה. להיות במצב של נתינה בלי אג׳נדה, אהבת חינם ועוד. הדברים שהכי מצחיקים בהצגה הם האמת של החיים. אנחנו שמים לך מול הפנים דברים שאנשים חווים ולא מדברים עליהם או לא מוציאים החוצה.

רמי ורד כתב ההצגה הזו על בסיס החוויה שלו, כאשר אבא שלו חטף שבץ. ההצגה מבקרת קודם כל את המערכת, לא את הרופאים, הם לא אנשים רעים. יש בהצגה שאלה מוסרית מאוד חזקה – במי מטפלים ובמי לא. זה נושא שחשוב לעסוק בו. ההצגה גם מטפלת במערכות יחסים בין הורה לילד בכל גיל. להורים שלנו קשה מאוד להיות לבד ולהיות זקוקים לנו בעיקר כשאנחנו רחוקים מהם. הם לא רוצים לתת לנו הרגיש שהם טירחה".

איך הכימיה בין השחקנים? 

״נהדרת. הם מקבלים אחד את השני, עוזרים אחד לשני. כשאני הייתי עסוקה בפסטיבל הסרטים הישראלי ולא היה לי זמן לנשום הם נפגשו לבד, עשו חזרות עם המון תמיכה ביניהם וזה מקסים לראות. אנחנו מתכוננים להצגת הבכורה ב-8 בפברואר. לאחר מכן יהיו עוד 6 הופעות נוספות ב'סידר ווסט', התיאטרון שנמצא ביוניברסל סטודיו בין העיר לוואלי במיקום נפלא. אנחנו מתרגשים ואני ורוצה להודות לעיתונים הישראלים שעוזרים ותומכים, לשמעון בהרוזן על המפרסת שהוא בנה לנו במתנה, וכמובן לקהל שקונה כרטיסים ותומך בתיאטרון המקומי".

• • •

במהלך החזרות יצא לי להכיר מקרוב את השחקנים ולשמוע בקצרה על הדמויות אותם הם מגלמים. אחת השחקניות הראשיות היא יעל מפצ׳יר בוצ׳ר (משחקת את לימור), במקור מירושלים, למדה משחק ותסריטאות ׳בניסן נתיב׳ והגיעה לאל-איי ב-2014. יעל: ״שמעתי על אורי ושיש לה תאטרון וישר יצרתי איתה קשר. עד עכשיו לא היה לה תפקיד שמתאים לי. בשנה שעברה כשהיא כתבה לי שיש לה תפקיד שיכול לעבוד עבורי שמחתי מאוד וחיברתי אותה גם עם סיון פיליפס, שהיא גם שחקנית מקצועית". יעל מאוד דומיננטית בחזרות ומביאה המון ערך מוסף להצגה, כמו גם עוזרת לאורי לביים את התמונות ובטיפים מקצועיים מעולם המשחק.

יעל: ״לימור היא משהי שהחיים שלה תקועים – היא גרה בבית חולים עם אמא שלה שחטפה שבץ והדירה שלה בשיפוצים. יש משהו כיפי בתיאטרון שאתה יכול לפרוק את מה שמפריע לך בחיים על הבמה. את העצבים, את המתח, את הקשה לי ומר לי. התפקיד של לימור מלא פאנצ׳ים פיזיים שנראים מתאימים לאופי שלי. כיף לי לתת לקהל הישראלי תאטרון שיצרנו פה באל-איי".

בתיה פרנס משחקת את זיוית, העובדת הסוציואלית. בתיה מגיעה מעולם הבמה ויש לה נסיון רב במשחק. היא למדה במכינה של ניסן נתיב, ולאחר הצבא היה לה ברור שהיא טסה לארצות הברית. בהמשך למדה ב׳לי שטרסברג׳ בניו יורק, עבדה בתיאטרון ומחזות זמר באופן מקצועי. אתה המעבר לאל איי עשתה ב–2008 כדי להשיג יותר ניסיון בקולנוע וטלויזיה.

בתיה היא הליהוק האחרון של ההצגה והיא מספרת על התפקיד: ״זיוית באה ממקום טוב, אבל המערכת משנה אותה והיא נאלצת לעשות בחירות כדי להציל את התחת שלה. אני מתחברת לזה ברמה שאנשים עושים החלטות בחיים, והם חושבים שהם הולכים לעשות משהו שהם אוהבים ופתאום הם מגלים שהם בעצם מכשיר בשביל להרוס בכלל. אני יכולה להבין את הקונפליקט שלה. למרות שזו קומדיה, הדרמה היא בעצם מה שמצחיק ויש בהצגה ביקורת חברתית נוקבת".

סיון פיליפס משחקת את יעל: גרושה פעמיים ומחפשת אהבה. סיון גם היא חלק מהשחקניות היותר מקצועיות ומנוסות בקאסט. ״תהיה הצגה טובה״ היא פותחת את השיחה שלנו. סיוון כבר שבע שנים באל איי. במקור היא מפתח תקווה שם הופיעה בלהקה היצוגית של העיר היא נזכרת במבט נוסטלגי. סיון שיחקה לפני כמה שנים בהצגה בהוליווד שלא ממש המריאה, ולדבריה היא די אמרה נואש מענין התיאטרון בעיר המלאכים, בה כולם מכוונים לקולנוע ולטלוויזיה. אבל אז, היא מספרת, דיגדג לה לחזור לבמה.

ביום יום היא עובדת במשלוחים ב׳פוסט מייטס׳, אבל עדיין חייה בהוליווד כדי לנסות להגשים את החלום. היא קיבלה את התפקיד הסקסי של יעל סיון: ״יעל בחורה נואשת לאהבה אבל לא יודעת איך להכיל אותה או לזמן אותה אליה או לתפוס אותה כשהיא מגיעה. היא מאוד משוחררת, ומאוד פנויה לחוות דברים ולהכיר אנשים שגם פנויים לחוות דברים". בחיים, סיוון מספרת, ״אני מאוד שונה. מכירה מישהו ומתאהבת בקלות ובונה הרים וגבעות על כל גבר שאני יוצאת איתו".

נטע שוחט משחקת את האמא של לימור שמאושפזת בבית חולים לאחר שחטפה שבץ. נטע חברה במת״י ומשחקת ברידג׳. יום אחד קיצרו להם שיעור ברידג׳ בטענה שמתחיל חוג חדש של אימפרובזציה עם אורי דינור, שהייתה צריכה את החדר לעשות חזרות. נטע: ״הייתי צריכה להבין מי זו האורי הזו שלוקחת לנו את החדר וכך הכרתי אתה. כמה חודשים לאחר מכן אורי הציעה לי את התפקיד. ישר אמרתי כן. אני בת 70 מה יש לי להפסיד. אני חובבת הצגות ואנחנו הולכים להרבה מחזות. יהיה כיף להיות חלק ממשהו כזה. גם אם זה תפקיד קטן לא איכפת לי אני נהנית".

אור שעשוע מגלם את דמותו של דוקטור שלם. הוא הגיע לאל-איי לפני כשנתיים, בוגר בית הספר למשחק המקומי ״סטלה אדלר״. ״זו חוויה ראשונה שלי. הגעתי לפה בלי נסיון מהארץ ועד עכשיו שיחקתי רק באנגלית. לשחק בעברית זה משנה אותך. זה הופך אותך יותר מודע לעצמך כי אתה מדבר בשפת האם שלך, וכשאתה מדבר את זה במסגרת של טקסט אז העבודה המנטלית כדי שזה ישמע לי טבעי לוקחת יותר זמן. באורי הבמאית יש הרבה אש, אז הדינמיקה היא שונה אבל הכימיה עם השחקנים נהדרת. אין אגו שמשתלט, כולם להוטים ללמוד אחד מהשני ולשמוע הערות וזה פנטסטי".

עוד בגזרה הגברית, ליאור שמזה שמשחק את אברהם האבא של עמי קינן (יורם) שמאושפז בבית החולים לאחר שעבר שבץ. עמי עבד כמסגר בישראל ולא מצא את עצמו. לכן, הוא טס לאפריקה ועשה שם חיים עם נשים רבות כאשר הוא משאיר את משפחתו מאחור. ליאור מספר שלא היה לו נסיון מקצועי במשחק ולכן שמח על ההזדמנות לעבור את האודישנים ולהשתתף בהצגה. בחיי היום יום ליאור ידוע כטבח מעולה שמבשל אוכל בעיקר בסגנון איטלקי.

טניה עדן-לוי משחקת את חגית האחות הרוסיה. היא הגיעה אלינו לפני תשעה חודשים וזו ההצגה הראשונה שלה באל איי. כבר בארץ למדה משחק מגיל צעיר ושיחקה בתפקיד הראשי בהצגה הקומית ״נשים מדברות נשים״ שרצה יפה בהבימה, בתאטרון חולון והיכל ראשון. טניה: ״הגעתי לקאסט כשאני לא מכירה אף אחת אבל ממש הופתעתי לטובה. יש משהו בתבלין הישראלי שקל להתחבר אליו. כולם קיבלו אותי בחום ובחיבוק ומאוד עזרו לי וכיוונו אותי בכל מה שאני צריכה. הם אנשים מקסימים, גם אורי וכל השחקנים.״

טניה מספרת על הדמות שלה בתור חגית כהן האחות ומדוע בחרו להעניק לה מבטא רוסי. ״רצינו לתת לדמות האחות סוג של כוח כי היא מעורבת בסיפור. החלטנו לעשות אותה רוסיה כי יש משהו ברוסים שמשלב נוקשות ורוך ביחד. הם יודעים להיות הכי ישירים כשצריך אבל יש בהם חום. זה מתאים לדמות שמצד אחד היא תהיה אחות שמרחמת אבל גם שיהיה בה גם את הלוחמנות. לי בתור שחקנית היה כיף להשתעשע במבטאים".

הצגת הבכורה של המחזה
״קח את אבא שלך ולך לעזאזל" תיערך ב-7 בפברואר ב- Gindi Auditirium – American Jewish University. כרטיסים ( 55דולר) בטל':310-557-6425 טלי ספיר-קסטלמן. 818-689-6563 אורי טאייר דינור וגם ב www.eventbrite.com

 

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

תרבות ובידור

רצח בהוליווד הילס: החבר לשעבר חשוד בהריגת הפסיכולוגית הסקסית

Published

on

פסיכולוגית הוליוודית שהייתה מאורסת בעבר לשחקן והקומיקאי דרו קארי נרצחה בסוף השבוע על ידי חברה לשעבר לשעבר לאחר שפג תוקפו של צו הרחקה שביצעה נגדו. ד"ר איימי הרוויק, 38, נמצאה חסרת הכרה בשטח לשעה 1.15 בבוקר בשבת לאחר שכוחות משטרה הגיבו לדיווח של "אישה זועקת" בשכונה בהוליווד הילס. לטענת המשטרה היא הושלכה ממרפסת ביתה בקומה השלישית. גארת 'פורטהאוס, 41, נעצר בשבת אחה"צ בדירתו בפלאיה דל ריי בחשד לרצח. הרוויק אמרה בעבר לחברים שהיא חוששת שהוא יפגע בה. היא הגישה נגדו צו הרחקה אך הוא פג לפני כשבועיים.

הארוויק, מחברת הספר "התנ"ך המיני חדש לנשים", היה ארוסתו לשעבר של קארי, המארח של תוכנית הטלוויזיה "המחיר הוא נכון". השניים נפרדו בשנת 2018 לאחר רומן שארך יותר משנה. על פי פרופיל הלינקדאין שלו, פורטהאוס עבד כצלם וכמהנדס תוכנה ומפתח. תפקידו האחרון היה כמשווק מותגים באינטרנט. עמוד הטוויטר שלו מלא בציוצים ביקורתיים כלפי הנשיא טראמפ.

הרוויק הייתה מטפלת מינית ומשפחתית ידועה באזור הוליווד. את התואר שלה בפסיכולוגיה קיבלה מהאוניברסיטת פומונה, קליפורניה. היא גם בעלת תואר שני באומנויות בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת פפרדין. בשנת 2015 הופיע הארוויק בסרט התיעודי המקוון הפופולרי תחת הכותרת Addicted to Sexting. הרוויק גם פרסמה מאמרים באתרי חדשות וייעוץ מקוונים שונים. על פי אתר האינטרנט שלה, הרוויק עבד ממשרד בשדרות סנטה מוניקה. היא הציעה טיפולים שבועיים במחיר של 200 דולר לפגישה.

המשך לקרוא

תרבות ובידור

בריטניה: מה גרם למותה של מנחת הריאליטי "אי האהבה"?

Published

on

קרוליין פלאק, אשת טלוויזיה ידועה בבריטניה שהנחתה את הריאליטי "אי האהבה" של רשת ITV ותוכניות אחרות, נמצאה מתה בסופ"ש האחרון בלונדון והיא בת 40. עורך דין מטעם המשפחה מסר שהיא התאבדה ונמצאה ללא רוח חיים בביתה.

ב-2015 החלה פלאק להנחות את ריאליטי השידוכים "אי האהבה" הבריטי שבו הקהל בוחר בכל שבוע את הזוג שהוא הכי פחות אוהב, עד שנשאר רק זוג אחד. פלאק עזבה את התוכנית בדצמבר אחרי שהואשמה בתקיפת בן זוגה, הטניסאי לואיס ברטון. "קרוליין היתה חברה אהובה בצוות 'אי האהבה' ואנחנו משתתפים בצער המשפחה", נאמר בהודעה של רשת ITV. לורה ויטמור, שהחליפה אותה בהנחיית התוכנית, כתבה בטוויטר "מנסה למצוא את המלים אבל לא מצליחה". ב-2014 היא זכתה בתוכנית הריקודים Strictly Come Dancing בה הופיעה עם הרקדן פאשה קובאלב. היא הנחתה תוכניות ריאליטי שונות, בהן !I’m a Celebrity … Get Me Out of Here! Now.

פלאק, שהיו לה בני זוג מפורסמים, כמו הנסיך הארי והזמר הארי סטיילס, כיכבה בצהובונים הבריטיים שחיטטו בחייה ומתחו עליה ביקורת. הצהובון "הסאן" סיקר בהרחבה את התנהגותה כלפי בן זוגה לואיס ברטון. אחרי שנודע דבר מותה, יצאו רבים ברשתות החברתיות נגד הצהובון.

בפוסט שפירסמה באינסטגרם ב-2019 כתבה פלאק שהיא "במקום מוזר מאוד" וקשה לה לדבר על זה. היא אמרה אז שבכל פעם שהיא מנסה לשתף מישהו במה שהיא מרגישה הוא מכנה אותה "ריקנית". "אני חושבת שזאת הסיבה שאנשים שומרים את רגשותיהם לעצמם", כתבה. "אני שונאת לדבר על התחושות שלי. הפחד הגדול שלי הוא להיהפך לנטל על אחרים".

"אי אהבה" היא תוכנית פופולרית בבריטניה, אבל מעוררת מחלוקת בגלל בריאותם הנפשית של משתתפיה. שניים מהמשתתפים בה התאבדו – סופי גריידון ב-2018 ומייק תאלנסיטיס ב-2019. מותם עורר דיון בבריטניה בקשר לאתיות של תוכניות ריאליטי ולמחויבות של רשתות הטלוויזיה כלפי המשתתפים בהן. 

המשך לקרוא

תרבות ובידור

אני חייבת הרבה לאקסים שלי!

Published

on

אורני זיגמן כיכבה בארץ ב"זנזורי", הפיקה סרטים ומחזות אבל הרגישה שזה לא מספיק * הלימודים ב-AFI חיזקו אצלה את התחושה שההיא נועדה להיות במאית * סרטה הראשון, Marriage Material, העוסק בדרישות הלא מציאותיות מנשים בכניסה למוסד הנישואין, נרכש ע"י אולפני פוקס * ראיון חשוף 

סרטה הרטרו-מוזיקלי של אורני זגמן Marriage Material מספר  על הדרישות הלא מציאותיות של החברה כלפי נשים, ונרכש לאחרונה על ידי פוקס סטודיו. הסרט הקצר הזה של אקשן גדול ואפל להפליא צבר שבחים רבים בפרופיל גבוה, כולל :'הסרט המוזיקלי הטוב ביותר' ברוד איילנד', 'הסרט המוזיקלי הטוב ביותרw בפסטיבל הקולנוע במנהטן ופרס האוסקר לסרט סטודנטים. תמצית העלילה: אחר שהחבר שלה דוחה את הצעת הנישואין שלה, לאה מאשפזת  את עצמה למוסד 'הכלה הפורחת המאוחרת'; מוסד שאורז מחדש נשים להיות "חומר נישואין" בכל מחיר על מנת לשכלל ולשדרג אותן עבור בני זוגן האידיאליים.

נפגשנו לשיחת רקע בבבית קפה החביב עלי, שעה שקרני שמש חורפיים מרצדות בשערה הבלונדיני של אורני זגמן. 

אורני : "נולדתי וגדלתי בישראל למשפחה פולנית / יוונית. מאז שאני זוכרת את עצמי רציתי להיות שחקנית. להוריי לא היה שום קשר לאומנויות הבמה (אם כי אמי אומרת שקיבלתי ממני את כישורי הריקוד שלי), אך הם תמיד תמכו בי בעקבות החלומות שלי. ליום הולדתי השלוש ביקשתי שיבנו לי במה בחדר, עד כדי כך. 

"בישראל סיימתי את בית הספר לאומנויות הבמה 'בית צבי' והפקתי מספר תוכניות טלוויזיה, סרטים ומחזות. השתתפתי בסדרה האלמותית 'זנזורי', באחד התפקידים הראשיים. רק בסוף שנות העשרים לחיי, אחרי סדנת קיץ בניו יורק, הבנתי שאני רוצה לכתוב ולביים. כשחקנית, מעולם לא היה לי את החלום ההוליוודי, אבל כבמאית רציתי מאוד.

"למזלי התקבלתי ל-AFI (המכללה האמריקאית לסרטים) ועברתי ללוס אנג'לס".

האם הרקע שלך השפיע על החלטתך להפוך לקולנוענית?

"ההחלטה להיות יוצרת פירושה לבחור בחיים לא יציבים. לאחר התמיכה של המשפחה שלי, שתמיד דחפה אותי ללכת לפי הרצונות שלי ולהצליח לעשות את מה שאני אוהבת אפשרה לי להיות קולנוענית. באשר למעבר ממשחק לעשיית קולנוע, אני זוכר שבבית הספר למשחק, חברים תמיד היו מבקשים ממני לאמן אותם לתחרויות מונולוגים. מעולם לא זכיתי בתחרות בעצמי אבל התלמידים שאימנתי תמיד הצליחו. הייתה לי תחושה שאולי טוב לי כבמאית, אבל אז  עוד החלום שלי להיות שחקנית היה גדול יותר. 

"אחרי כמה שנים של משחק, הבנתי שאני לא 'הכלי' הטוב ביותר לבמאים. תמיד היה לי הדחף ללכת מאחורי המצלמה ולביים את הסצנה אחרת… חוויית המשחק שלי ומשמעת הריקודים נתנו לי את הביטחון להפוך  לקולנוענית".

אילו אתגרים את רואה עבור יוצרות קולנוע? מה התקוות שלך לעתיד?

"מספר יוצרות הקולנוע לעומת היוצרים  מצביע על האתגר העיקרי הברור, אשר (ברוך השם) משתנה בהדרגה בזמן שאנחנו מדברים. לאורך ההיסטוריה ראינו יותר מדי סרטים בבימויו של גברים בלבד, ויותר מדי פרסים שהגיעו רק ליוצרי קולנוע גברים. ההתבגרות בצל הנוף הקודר הזה יצרה קשיים לנשים שרצו להשיג את אותו חלום. לא היו מודלים לחיקוי. זה משתנה עכשיו, ואני באמת מרגישה את זה כל יום, אבל עדיין יש כל כך הרבה עבודה לעשות. 

"אני חושבת שהאתגר הגדול ביותר שלי כקולנוענית מגיע כשאני מתחילה לחשוב על להיות אמא. אני כבר בת 36 ואני יודעת שהשעון הביולוגי שלי מתקתק. לדעת מה צריך כדי לעשות סרט, לא קל לדמיין איך הוא ייראה עם תינוק. אני רואה הרבה יוצרות קולנוע שמתמודדות עם הדילמה של להפוך לאמהות, ואני מניחה שאתם פשוט תגרמו לזה לעבוד … כל כך הרבה נשים מצליחות להיות אימהות עובדות, זה אתגר גדול לכולם".

למה השחקנים שמים לב אצלך קודם?

"אני מאוד ישרה קדימה ולעולם לא מסתירה את מה שאני מרגישה, אפילו כשהפידבק אינו חיובי. אני ישראלית, זה חלק מהטבע שלי. אני שמה לב ששחקנים באמריקה מעריכים את התכונה הזו שלי. כנות נוספת יוצרת אמון מידי בינינו. מכיוון שבמשחק, יש לי שפה משותפת זו עם שחקנים ותובנות מושכלות. השחקנים שלי יודעים שאני אעשה הכול כדי להוציא מהם את הביצועים הטובים ביותר שלהם והם גם יודעים לסמוך עלי אם אני חושבת שהמשחק שלהם היה מספיק גדול כדי להמשיך הלאה. האמון הוא הכול. אני תמיד משתפת את החוויות האישיות שלי עם השחקנים שלי. אם אתה רוצה שמישהו יהיה פתוח לחלוטין וייתן לך את ליבו, פשוט תעשה את זה. הפסיכולוגית שלי עשתה זאת איתי בפגישה הראשונה שלנו וזה אחד הדברים הרבים שלמדתי ממנה".

ספרי לנו על הסרט שלך, Marriage Material.

"מדובר בסרט-מחזמר-קומדיה, אפל וקצר על אישה בשנות השלושים לחייה. לאחר שהחבר שלה דוחה את הצעת הנישואין שלה, היא מחליטה לבדוק את עצמה במוסד של "הכלה הפורחת המאוחרת", המחזירה ומשפצת נשים מחדש ל"חומר נישואין". הסיפור עוקב אחר לאה שוורצמן, אותה מגלמת גוון הולנדר, שהולכת בדרך לפגוש  ולממש את המוסכמות של החברה לגבי האישה המושלמת. המוסד מנוהל על ידי גורו השדכנית, ינטה פלדמן (לורה גנן הנפלאה) שמשכללת  את הנשים עבור בעליהן האידיאליים בכל מחיר. הסרט עוסק בפחד מבדידות, באובססיה לזיווג ובקורבנות שנשים מקריבות לאהבה או סתם "להיצמד אל הכללים " ולהיות חלק מהנורמה של המערכת האקולוגית".

מהיכן הגיעה ההשראה לסרט הזה?

"ובכן, אני חייבת הרבה לאקסים שלי! בזכות מערכות יחסים כושלות רבות, הסרט הזה התממש. אז כן, חוץ מחלק של המוסד, המסע של לאה די מבוסס על החוויות שלי. ישראל היא מקום בו נשים רווקות מעל גיל שלושים נפגעות, ואני הייתי אחת מהן או לפחות הרגשתי כמו אחת… הגעתי לסיפור הזה לאחר שפגעתי בקיר עם חבר אחר, וחשבתי שאהבה (ונישואין) לעולם לא יקרו לי. הוקסמתי מהרעיון הזה של מקום שיכול ללמד אותך כיצד להפוך לחומר נישואין ולהתאים אותך הכי טוב לסטריאוטיפ הזה. והסרט מדבר בעד עצמו, אני מקווה. 

מבחינת סרטים משפיעים, הסרט 'הלובסטר' של יורגוס לאנתימוס היה ההשראה הגדולה ביותר שלנו. אני מעריצה את יורגוס וכל סרט שהוא מביא לעולם.".

את ידועה בסיפורים ההומוריסטים שלך. 

"ענייני הנושאים האפלים תמיד סיקרנו אותי, אבל אני מוצאת שהקומדיה היא הדרך הטובה ביותר להעביר מסר. כשדברים איומים קורים סביבי או איתי (או משפחתי), אני תמיד מחפשת את ההומור בסיטואציה. 

"כשסבי מת בביתו בפלורידה, משפחתי ישבה בחדר הסמוך ותכננה את הלווייתו בישראל. למותר לציין שהעברת גופה לישראל אינה התהליך הקל ביותר. זה מגוחך. וכשאבא קרא לי להשתתף במתרחש, אני רק זוכרת שהקלדתי רעיונות בטלפון שלי בזמן שדיברנו. ממש עובדה. לפעמים זה עוזר לי להתנתק מהוויה ברגע. אני מאמין שהפרשנות הטובה ביותר מועברת כשאנשים צוחקים. במיוחד כשהמצב מקרין על חייהם והם יכולים לצחוק על עצמם. משפחתי עכשיו יודעת שהדברים הכי מטורפים שקורים לנו יגיעו יום אחד למסך". 

מאיפה את שואבת את ההשראה שלך?

 "מבחינת הכתיבה, אני תמיד מקבלת השראה מסיפורים אישיים שאני שומעת. מחבר, מבן משפחה, מהחוויה שלי או אפילו של אדם זר. זה בטח מבוסס על משהו אמיתי בשבילי לכתוב עליו. כבמאית אני מקבלת השראה ממש מכל מה שאני רואה; סרטים, ספרים, תיאטרון, אמנות, ציטוטים, גרפיטי רחוב -הכול."

מה השלב הבא?

הסרט יהיה זמין בקרוב במהדורה הקצרה שלו. אני מפתחת עכשיו את הסרט הקצר למהדורה שלמה כוללת סידרה מוזיקלית עבור QUIBI שרכשו אותו, אני מאוד נרגשת ממנו. כמו כן, אני בשיחות על הפיכת הסרט למופע של ברודווי, שהוא חלום גדול. כש-Marriage Material.

יהיה מבושל, אני מתכננת גם לביים סרט עלילתי. אז תאחל לי בהצלחה"!

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות