Connect with us

חדשות ואקטואליה

בחמישי: עדותה של המתלוננת נגד קבאנו

Published

on

בארה"ב נערכים לקראת השימוע הדרמטי בסנאט שבו תעיד פורד נגד המועמד לבית המשפט העליון • מתלוננת נוספת טוענת כי השופט חשף בפניה את איבר מינו • קבאנו: "בחיים לא תקפתי מינית בתיכון או באף תקופה אחרת"

מעת: יוני הרש // ישראל היום

בעוד יומיים ייערך בסנאט אחד השימועים הדרמטיים ביותר הזכורים בשנים האחרונות, כאשר ועדת המשפט תשמע את עדותה של פרופסור קריסטין ביילי פורד שתשטח בפני הסנאטורים את טענותיה כלפי המועמד לבית המשפט העליון ברט קבאנו, אותו היא מאשימה בתקיפה מינית.
קבאנו, שצפוי להעיד זמן קצר אחריה מול אותה הוועדה הבוחנת את מינויו, העניק שלשום ראיון מיוחד לרשת "פוקס ניוז" השמרנית ובו שב ודחה על הסף את כל הטענות המושמעות נגדו. "האמת היא שבחיים לא תקפתי מינית איש, בתיכון או באף תקופה אחרת", הצהיר השופט.
פורד יצאה לאור עם סיפור לפיו, בזמן שהשניים היו בתיכון, קבאנו תקף אותה מינית במהלך מסיבה כשהיה שתוי, ובשלב מסוים היא אף חששה שהוא יהרוג אותה.
עדות דרמטית. המתלוננת כריסטין בלייסי פורד 
"אני לא מפקפק ולא פקפקתי בכך שייתכן שפורד בשלב מסוים של חייה הותקפה מינית על ידי מישהו איפשהו – אבל מה שאני יודע זה שאני בחיים לא תקפתי מינית איש", אמר קבאנו. לדבריו, הוא כלל לא היה במסיבה עליה מדברת פורד וציין כי אחרים שהיא טוענת שהיו שם גם לא זוכרים את האירוע. "אני רוצה הליך תקין שבו אני יכול להגן על היושרה שלי ואני יודע שאני אומר את האמת", הוסיף מועמדו של הנשיא טראמפ לעליון. "אני מכיר את הרקורד שלי ואני לא עומד לתת להאשמות שווא לגרום לי לנטוש את ההליך הזה. יש לי אמון באל ובהוגנות של העם האמריקני".
אלא שהבעיה של קבאנו, ושל הממשל המקדם את מועמדותו, היא שפורד איננה מתלוננת יחידה. ביום ראשון פרסם ה"ניו יורקר" את עדותה של דבורה רמירז, שלמדה עם השופט באוניברסיטת ייל היוקרתית, ולפיה קבאנו חשף בפניה את איבר מינו, גם כן כשהוא שתוי במסיבה.
וכאילו זה לא מספיק, מייקל אבנאטי – הפרקליט הנודע שמייצג את כוכבת הפורנו סטורמי דניאלז שטוענת כי ניהלה רומן עם הנשיא – מתעקש כי עומד לחשוף מתלוננות נוספות.
בראיון שלשום לרשת CNN הבטיח אבנאטי, כי יש לו לקוחות נוספות שטוענות כי קבאנו תקף אותן, וכי "לפחות אחת מהן" תיחשף עד השימוע ביום חמישי. "אנחנו נחשוף האשמות מפורטות, בכלל זה הזהות של לפחות אחת הלקוחות בהקשר למה שהיא הייתה עדה לו וחוותה עם ברט קבאנו", אמר אבנאטי.
עוד לפני הריאיון, אבנאטי שוחח עם עיתונאים וטען כי לאחת מלקוחותיו יש סיווג ביטחוני ושהיא "ממש תסכן את חייה" כאשר תיחשף. הוא הוסיף כי עדותה "100 אחוז אמינה" וכי יש שלל עדי ראייה התומכים בסיפורה.
כך או אחרת, לפחות בינתיים נראה כי הרפובליקנים לא מתכוונים לסגת ממועמדותו של קבאנו. ראש הרוב הרפובליקני בסנאט, הסנאטור מיץ' מק'ונול, הבהיר כי השופט "יזכה להצבעה במליאה בעתיד הקרוב". יום חמישי, יום העדות בוועדה, יהיה דרמטי במיוחד לממשל, שכן בשעה שמועמד הנשיא לעליון יתמודד עם ההאשמות נגדו בסנאט, בבית הלבן ייפגש טראמפ עצמו עם סגן התובע הכללי רוד רוזנשטין – האחראי על חקירת מעורבות רוסיה בבחירות – במפגש שאולי ייקבע את המשך דרכו של הפרקליט.

חדשות ואקטואליה

"אנחנו מפחדים": שריפות מאיימות על הקהילה היהודית במסצ'וסטס

Published

on

שלוש דליקות פרצו בביתו של שליח חב"ד בעיר ארלינגטון ובבית חב"ד בעיירה סמוכה • המשטרה מתייחסת אליהן כאל "פשע שנאה"

הרב בוקיאט ורעייתו במסיבת עיתונאים. זעזוע בקהילה

שלוש שריפות תוך פחות משבוע: הקהילה היהודית במדינת מסצ'וסטס, המונה 227 אלף חברים, חווה בימים האחרונים מתחים וחששות בעקבות רצף של שריפות באזורם. שתי שריפות פרצו בביתו של שליח חב"ד בעיר ארלינגטון, הרב אבי בוקיאט, ואחת בבית חב"ד בעיירה הסמוכה נידהם. בכל המקרים האש כובתה מיד ולא גרמה לנזקים כבדים.

המשטרה במסצ'וסטס מעריכה כי מדובר בהצתות מכוונות ומסרה שהיא מתייחסת אל האירועים כאל פשעי שנאה". בתוך כך, המשטרה בבוסטון מסרה כי נפתחה חקירה מקיפה ורב-תחומית". שוטר הוצב לאבטח את בית הרב, שאמר במסיבת עיתונאים: "אנחנו פגועים. זה זיעזע את הקהילה כולה. העובדה שהילדים
שלי היו בבית – הופכת את זה למפחיד הרבה יותר".

השריפה הראשונה פרצה ביום שבת האחרון בביתם של הרב, רעייתו ושלושת ילדיהם. חמישה ימים לאחר מכן שוב פרצה אש בבית. מצלמת האבטחה ברחוב תיעדה אדם מתהלך בקרבת מקום ובידו תיק. באותו הלילה, כבאים הוזעקו לכבות שריפה שריפה נוספת בבית חב"ד בעיירה הסמוכה נידהם.

דו"ח שסקר את מצב האנטישמיות בעולם בשנת 2018 הצביע על עלייה של 13% במספר האירועים האנטישמיים ברחבי העולם. בגרמניה נרשמה עלייה של 70% במקרי אלימות אנטישמיים – הנתון הגבוה ביותר. מספר הנרצחים היהודים בשנה זו, 13 במספר, היה לגבוה ביותר זה עשורים.

בארה"ב, אחד המקומות הבטוחים ליהודים, אירע בחודש אוקטובר הפיגוע הקשה ביותר בתולדות יהודי המדינה, כאשר חמוש פרץ לבית כנסת "עץ החיים" בפיטסבורג ורצח 11 מתפללים. בחודש שעבר נרצחה לורי גילברט קיי מיריות בבית הכנסת של בית חב"ד בקליפורניה.

המשך לקרוא

חדשות ואקטואליה

תהילים במקום טילים

Published

on

"לדוד העשיר מאמריקה יש עכשיו דוד עשיר בישראל. עשיר לא בכסף"

לכתיבת הפרויקט האחרון והמשמעותי בחייו הקדיש פרופ' יוסי שיין חמש שנים וחצי.

שיין, מחבר הספר "המאה הישראלית – הישראליזציה של היהדות", הוא מבכירי חוקרי מדע המדינה בישראל ובעל שם עולמי בתחום חקר התפוצות. הוא עומד בראש בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב, ובראש מכון ברודי לדיפלומטיה מעשית.

הוא גם פרופסור (אמריטוס) ליחסים בינלאומיים ותפוצות באוניברסיטת ג'ורג'טאון, שם ייסד את המרכז לציוויליזציה יהודית ועמד בראשו. הספר החדש נושא 380 עמודים, שמונה פרקים, שהאחרון בהם, "המאה הישראלית", גם העניק לספר את שמו שיצא לאור, כמה מתאים, ביום העצמאות ה-71.

בראיון עם אריאלה רינגל הופמן ב"ידיעות אחרונות" מסביר שיין: "הספר הזה שואל שאלה אחת גדולה: מה קורה ליהודים, כאן ובתפוצות, כשהמדינה הריבונית היא המופע היהודי הכי חזק היום וכל מה שהיא עושה יש לו משמעות מרחיקת לכת על היהודים ועל היהדות. במשך מאות שנים הדת היהודית, שעוצבה בגלות, נועדה לשמור על השבט. כשעמים אחרים, בהיעדר ריבונות, נעלמו, אנחנו נשארנו כי היה לנו אלוהים שהוא כל יכול, שהוא זה שישיב אותנו לארץ הקודש. תהילים במקום טילים, אם לסכם בשלוש מילים. ועכשיו יש את מדינת ישראל, שעוד מעט יהיה בה רוב העם היהודי, ובתוך המדינה הזו מתחולל מאבק איתנים על אופיה. האם היא תהיה מדינת הלכה או מדינת ֶה ְזנֵ ק, ועד כמה מה שקורה כאן משפיע על הקשר עם היהדות הליברלית בעולם, בייחוד בארצות־הברית. במילים אחרות, היהודי־ישראלי החדש הוא שיקבע".

על פי פרופ' שיין, "כאשר עד 1967 התפיסה השלטת הייתה שישראל היא סוג של ניסוי שייכשל. לא ריבונות שתבטיח שגשוג יהודי אלא ההפך: מלכודת מוות. עד כדי כך שב'ניוזוויק' התפרסם מאמר גדול תחת הכותרת האם ישראל תשרוד', ובארץ אמרו בהומור שחור, האחרון שיוצא שיכבה את האור'. הייתה חרדה קיומית. גם הזיכרון הקולקטיבי שלנו מדבר על השמדה אפשרית. עכשיו זה האיום האיראני, אבל לדעתי ישראל היא קץ הפרדיגמה של חורבן. איראן לא תביא את החורבן הבא על ישראל, אלא אם כן כל העולם ייחרב".

על בנימין נתניהו

"לנתניהו יש תודעה היסטורית והוא פועל מתוך ראייה היסטורית של הדברים.הוא גדל בבית שהתעמק בתהליכים ארוכי טווח. זה לא מקרי שבחוג תנ"ך בביתו, ב־2017, הוא אמר שהחשמונאים שלטו כאן 80־70 שנה, והוא שם לעצמו למטרה להגיע לשנת המאה ולהמשיך משם. אבל נקודת הציון היא מאה שנים. הוא רואה עצמו כממשיכו של בן־גוריון וכמי שמבסס את הריבונות הישראלית. לעובדה שהוא כל כך הרבה שנים בשלטון יש השפעה גדולה על מראה דמותה של ישראל. לאן היא הולכת. מצד אחד הוא מתגנדר בהיותנו מעצמה צבאית, מדינת היי־טק שזוכה למעמד מכובד בקהילה הבינלאומית. אבל מצד שני בני הברית שלו בקואליציה, פעם אחר פעם, הן המפלגות החרדיות, שמה שמאפיין אותן הוא שחלקן אנטי־ריבוניות, מתנגדות לתהליכי הגלובליזציה, ואינן שותפות לחזון של מדינת ישראל המודרנית. האנשים שלהן לא רוצים לשרת, לא מוכנים ליפול על חרבם. הם אפילו לא מוכנים לכהן כשרים בממשלת ישראל".

על החיים בישראל

"ההוויה הישראלית משכרת. מדד האושר הבינלאומי, למשל, מלמד על כך. יש האומרים שזה בשל החיים הקהילתיים ותחושת הערבות ההדדית בארץ. הישראלי רוצה לשמר את יהדותו, לא ממהר לוותר על ישראליותו, ורואה אופק לחיים כאן בו בזמן כשכולם חושבים עד כמה היה יכול להיות פה הרבה יותר גרוע. עתיד העם היהודי נמצא כאן, והיהודי החדש כבר לא מפחד להיות יותר מסורתי, יותר לאומי, יותר שבטי, ובתוך כך הוא גם יכול להתחבר לאפיקים הליברליים סטייל תל־אביב. הוא כבר מזמן לא איש העולם הקטן. מדהים אותי כשאני שומע את הטענה שדווקא יהודי אמריקה הם המצליחנים. אני טוען שבניגוד ליהדות אמריקה, העובדה שלישראלים יש בית, והם פטריוטים לבית הזה, מאפשרת להם להיות גלובליסטים. להם יש לאן לחזור, ובשביל היהודים האמריקאים אמריקה היא לא בית".

על חוק הלאום

"חוק הלאום מחזק את הזיקה של ישראל כמדינת היהודים. קודם כל, זו מדינת היהודים, היא לא אוניברסלית ולא מדינת כל אזרחיה. זה לא אומר שהיא לא צריכה להעניק זכויות שוות לכל אזרחיה, בעיקר לאלה המשרתים בצבא. להיות נדיבה, לקרב אותם, וכל זאת תוך הבנה שזו מדינת היהודים. הבעיה היא שאת החוק הזה היה צריך לקבל בהסכמה רחבה, בשיתוף, במיוחד בכל מה שנוגע לדרוזים".

על ירידה ועליה

"אנחנו מדינה שבה כולם הם משפרי דיור", מנסה שין להסביר את התחרות בין המיעוטים השונים על הבית, והמלחמה אחד בשני. "מחוץ לשיח האקדמי, יש ויכוח היסטורי האם ישראל יכולה להיות מדינת מופת לפי חזון הנביאים. האם מדינה שנמצאת בעימות צבאי מתמשך, ומתמודדת עם מיעוטים, יכולה להיות מדינת מופת? זה דיון שהספר עוסק בו בהרחבה. אני יכול לומר שזה ספר אופטימי, שמשקף את ההצלחה של מדינת ישראל, את ההתפתחות הדרמטית, מתייחס לערבות ההדדית היהודית בעולם, לחזון הישראלי, לגמישות הישראלית. ריבונות מודרניסטית. קץ עידן התוהו. אז מדינת ישראל לא יכולה להיות מדינת מופת, קוסמופוליטית, אוניברסלית, אבל היא מאוד אטרקטיבית. הנה, שני ילדיי שגדלו בארצות־הברית עלו ארצה, ושניהם חיים בתל־אביב".

גם שיין עצמו, אחרי כ־20 שנה בארה"ב, שבמהלכן סיים בהצטיינות תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת ייל, שימש פרופסור מן המניין בג'ורג'טאון, ופרופסור אורח בייל, חזר לארץ. "היום אין אלטרנטיבה לחיים יהודיים עם המשכיות ואופק חוץ ממדינת ישראל. לדוד העשיר מאמריקה יש עכשיו דוד עשיר בישראל. עשיר לא בכסף".

המשך לקרוא

חדשות ואקטואליה

הדרישה של יהדות התורה: סגן שר שימנע חילול שבת

Published

on

מדובר בסגן שר במשרד העבודה והרווחה, שיופקד על נושא אחד בלבד: לאשר באופן פרטני כל עבודה שצריכה להיעשות בשבת

כפי שפורסם ב"ישראל היום", ביהדות התורה דורשים לקבל לידיהם תפקידים בוועדת הכספים, ומינוי סגן שר הבריאות ועוד שני סגנים שרים – במשרד העבודה והרווחה ובחינוך.

אתמול פורסם בחדשות 12 כי יהדות התורה דורשת מהליכוד סגן שר במשרד העבודה והרווחה בממשלה הבאה, וזאת במטרה שידאג למנוע חילול שבת.

על פי הדיווח, סגן שר, אם ימונה, יופקד על נושא אחד בלבד: לאשר באופן פרטני כל עבודה ועבודה שצריכה להיעשות בשבת.

עוד דווח כי במפלגת יהדות התורה עלולים לאבד את המנדט השמיני שבו זכו בבחירות. זאת, שכן לפני שנסגר חלון הזמן לערעורים – עמית הלוי, מספר 36 בליכוד, שלא הצליח להיכנס לכנסת בגלל קול אחד, בדק את הקלפיות ומצא קול אחד שיכול להעלות את הליכוד במנדט – על חשבונה של יהדות התורה.

הלוי פנה לבית המשפט עם ראיות מוצקות למדי שמגבות את הטענות שלו, ואם עתירתו תתקבל – הליכוד תגדל במנדט ל־36 והוא ייכנס לכנסת.

בתוך כך, אתמול התייחס ח"כ אורי מקלב לפרסום ב"ישראל היום" על כך שראש הממשלה טוען כי הדרישות של המפלגות החרדיות מוגזמות. "רה"מ אמר שהדרישות שלנו מוגזמות, הדרישות שלנו ממש צנועות", אמר מקלב. "מלבד נושאי התיקים, מפתח הדרישות שלנו הוא הסדרת חוק הגיוס ומעמדם של בני הישיבות". לדבריו "על כל שניים וחצי חברי כנסת מקבלים משרד, אם כך מגיע לנו ארבעה משרדים מלבד ועדת הכספים.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות