Connect with us

במה וקולנוע

בחורינו המצויינים

Published

on

כריס אוונס וכוכבים בינלאומיים מגלמים בסרט The Red Sea Diving Resort סוכני מוסד שמחלצים את יהודי אתיופיה • גידי רף כתב וביים, מארק איווניר כראש המוסד ועידן רייכל חיבר את שיר הסיום בסרט הפעולה שמציג החל מהשבוע בנטפליקס • המלצת צפייה

אחד הטרנדים בשנים האחרונות בקולנוע הוא של יוצרים בינלאומיים המביטים מבחוץ על אירועים ישראליים. הבמאי של "נרקוס" שב אל מבצע יונתן ב"7 ימים באנטבה" (והחוויר לעומת הסרט של מנחם גולן), ג'ון האם הסתבך בלבנון ונזקק לסיוע ישראלי ב"המגשר", ודניאל רדקליף הלך לאיבוד בג'ונגל, סברטה של דפנה לוסטיג על פי ספרו של יוסי גינסברג "בחזרה מטואיצ'י". אף אחד מאלה לא הותיר חותם בדברי ימי הקולנוע, אבל יחד ולחוד הוכיחו הסרטים הללו שבשביל מבט אוהד והירואי על ישראל
צריך להסתכל בה דרך עיניים זרות.

השבוע יצא בנטפליקס הסרט "אתר הצלילה בים האדום״. מצד אחד, גם הוא סרט אמריקאי עם כוכבים בינלאומיים, החוזר אל אירוע נקודתי בהיסטוריה הצבאית של ישראל ומפאר אותה. מצד אחר, היוצר הוא הישראלי שפועל זה זמן רב בארצות הברית, גידי רף ("חטופים", "הומלנד"). אולי השילוב הזה יוליד את הנוסחה המנצחת?

הסרט שב אל ראשית מה שנקרא "מבצע אחים", לאחר המהפך הפוליטי של 1977. בתחילתו, פליטים אתיופים יהודים שעברו את הגבול ממולדתם אל סודן המסוכסכת עם עצמה, נעזרים במבריח מקומי (מייקל קנת ויליאמס) שחולם להגניב את כולם אל ירושלים. לעזרתם מגיע ארי לוינסון (כריס אוונס), סוכן מוסד ישראלי יפה תואר וחובב כושר. הממונה עליו (בן קינגסלי) שולף אותו משם בטענה שהמצב התחמם יתר על המידה בשל הפזיזות של הגיבור, מה שמוביל אותו לרקוח תוכנית סמויה יותר. כך משתכן המוסד במלון נטוש לחופי ים סוף, ממנו אפשר יהיה להבריח את הפליטים בעזרת חיל הים הישראלי. לוינסון אוסף סביבו צוות של מקצוענים, בסיקוונס קלאסי של סרט שוד שגם לא היה מבייש את "הנוקמים". האתגר הראשון שלהם הוא להפעיל את אתר הנופש הפיקטיבי כשיגיעו למקום תיירים גרמנים אמיתיים, שלא מודעים להיותו סיפור כיסוי.

הפקת הסרט לא חסכה בדבר, החל בסצינות אקשן לא רעות וכלה בהקפדה על הסטייל של התקופה. רוב הזמן הסרט נראה מצוין ופועל כראוי, בין היתר בזכות הצלם רוברטו שיפר ("קוואנטום של נחמה"). עוד שמות נוצצים הם היילי בנט ("הבחורה על הרכבת"), אלסנדרו ניבולה שאהבה נפשי"), אלכס האסל ("סודות הפרברים") ומיכיל הויזמן ("משחקי הכס") כסוכנים הנוספים. גם גרג קיניר צץ, כנציג הביון האמריקאי. את תפקיד ראש המוסד מגלם ישראלי שמצליח בהוליווד – מארק איווניר.

בזכות הפוטוגניות של סוכני החרש השזופים, בראשות אוונס המזוקן וארוך השיער הפעם, בתוספת ים של תכלת המגובה בחוצפה הישראלית המוכרת, נוצר תשדיר השירות היעיל ביותר שאפשר לבקש בשביל ישראל. זה גם לא באמת מזיק שמגלמים אותם אמריקאים, הולנדי ובריטי בסרט דובר אנגלית. במיוחד משום שצוות השחקנים עושה את עבודתו נאמנה, כאשר המצטיינים הם ניבולה כמצפון של החבורה, וכמובן אוונס כמנהיג העשוי ללא חת, הצבר האידיאלי שרק במקרה נולד בארצות הברית. בכל פעם שהוא פושט את המדים המעייפים של קפטן אמריקה אפשר להיזכר שהוא לא רק בחור כריזמטי אלא גם שחקן נהדר. אפילו אם דמותו כאן בעיקר מסתערת קדימה ומאלתרת, נשענת על דוקטרינת יהיה בסדר" שאין ישראלית ממנה.

רגעי המתח אפקטיביים והם שיאי הסרט. עם זאת חלק מהסצינות הדרמטיות נוטות אל המופרז או הקלישאי. עד כדי כך שכמעט אפשר בטעות לשייך אותן ללהיט הפארודי העכשווי בישראל, "המוסד". אפשר היה לחסוך מאתנו שימוש במכשירים עלילתיים חבוטים כמו ציור של בת הגיבור שממנו הוא נעדר כדי להצביע על מצבו המשפחתי, או דיאלוגים שחוקים כמו "אתה נראה כמו חרא". בעניין זה, יש תחושה שהסרט חוגג מדי את הצבתו במסך הביתי המאפשרת לדמויות לקלל או לחשוף עור ביתר קלות. עם זאת, נקודות התורפה הבולטת הן המוזיקה חסרת הברק והעריכה הבעייתית, אף שגם על מחלקות אלה אמונים אנשי מקצוע מובילים (שניהם עבדו במשותף על "חיי פיי" לדוגמה). הסרט מתקשה לשמור על קצב אחיד והעריכה שולפת החוצה מן החוויה בגלל כמה מעברים וחיתוכים לא אלגנטיים, לאורך כ-130 דקות.

מעצם נושאי העיסוק שלו, לסרט ישנה גם חשיבות אקטואלית ורלוונטיות בכמה וכמה מישורים. מבחינה גלובלית, הוא יכול להצטרף אל מגוון הסרטים העוסקים במשבר הפליטים הנוכחי, דווקא על ידי התמקדות באחד שמוכיח כי ההיסטוריה חוזרת. ספציפית יותר לגבי ישראל, מצד אחד עולים בתודעה מבקשי המקלט שהגיעו ארצה במאה הנוכחית מאותה סודאן שבה מתרחשת העלילה, שמציגה רק חלק מן הזוועות שעברו על מדינתם. מצד אחר ובעקבות אירועי הקיץ, אי אפשר שלא להרהר במצבם הנוכחי של יהודי אתיופיה בחברה הישראלית, עשורים רבים לאחר שחלמו על ירושלים וסיכנו את חייהם כדי לחזות בה ולהגשים את הציונות
בחסות המדינה.

אבל יש מקום להצניע את הרבדים של הסרט שאינם בידוריים. מטרתו העיקרית היא לסחוף ולהצדיע, לא להיצמד להיסטוריה או לעורר דיון אקטואלי. רוצים לראות את קפטן אמריקה ועומאר מ"הסמויה" מצילים את יהודי אתיופיה? את מארק איווניר צורח על סר בן קינגסלי? או אולי סתם להתפעל מהגוף החטוב של מיכיל הויזמן? זה הסרט בשבילכם.

על הסיפור האמיתי ששימש השראה לסרט לא חסרים חומרי קריאה, למשל ספרו של גד שמרון שדמותו מהדהדת את גיבור הסרט, או הפרק השלישי של סדרה התיעודית "המוסד: סיפור כיסוי" (זמינה ביוטיוב). אפשר גם ללמוד מעט על האירועים ששימשו השראה לסרט בכותרות הסיום, המלוות כמובן בשיר של גיבור ישראלי נוסף של העדה האתיופית – עידן רייכל.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

במה וקולנוע

כשוויל פארל פוגש את נטע ברזילי

Published

on

הקומדיה "תחרות הזמר של האירוויזיון: סיפורה של Fire Saga "כבשה השבוע את המקום הראשון בנטפליקס ארה"ב • על הקשר הישראלי והצחוקים בין לבין

בצל ביטולו ההיסטורי של האירוויזיון, שלא התקיים השנה לראשונה מאז שנוסד ב-,1956 עלה השבוע בנטפליקס הסרט "תחרות הזמר של  האירוויזיון: סיפורה של  – "Fire Saga  קומדיה מוזיקלית הזויה, פרועה ועטורת כוכבים שמהווה תחליף לא רע בכלל לדבר האמיתי. הסרט מתחקה אחר מסעם המופרך והמטופש של לארס (וויל  פרל) וסיגריט (רייצ'ל מקאדמס), חברי  הלהקה האיסלנדית האיומה  ,Fire Saga  משלב המוקדמות ועד לאירוע הגמר הגדול של תחרות הזמר המפורסמת בעולם הנערכת באדינבורו, סקוטלנד. גם נטע ברזילי שלנו מגיחה להופעת אורח קצרה ומכובדת, וזאת כחלק ממחרוזת להיטים שבה משתתפים זוכים ומתמודדים בולטים מהעבר.

במהלך החזרות לארוויזיון שנערכו בתל אביב אשתקד, נפוצו שמועות כי וויל פארל ורייצ'ל מקאדמס נמצאים מאחורי הקלעים במתחם אקספו. הסיבה הובהרה מיד: השניים מצלמים סרט חדש, בהפקת נטפליקס, שעניינו, איך לא, תחרות שירי הטראש האירופית. כמה סצנות מרכזיות צולמו במהלך החזרה הגנרלית ומקאדמס אפילו הצטלמה עם אסי עזר, ממנחי האירוע. עוד התברר, שפארל עצמו הוא מעריץ נלהב של האירוויזיון, מאז נחשף לתחרות לראשונה בשנת 1999 (כן, זו שנערכה בירושלים אחרי זכייתה של דנה אינטרנשיונל) בזכות רעייתו השבדית. 

אם יצא לכם לראות סרט או שניים עם וויל פרל בחייכם, נראה שאתם יודעים למה לצפות. עם זאת, בשעה שפרל כבר הספיק לככב בעשרות קומדיות מטופשות, כוכבי המשנה המוכשרים שלו דווקא מוכרים בעיקר כשחקנים דרמטיים: מקאדמס זכתה למועמדות  לאוסקר על תפקידה ב"ספוטלייט" וכיכבה בשלל דרמות כבדות. דן סטיבנס, שמגלם  את יריבם הרוסי שלFire Saga, מוכר  מסדרות כמו "דאונטון אבי" ו"לגיון" ומלהיטים קולנועיים כמו "היפה והחיה". ואילו פירס ברוסנן, שמגלם את אביו הקשוח של לארס, לא עשה קומדיה של  ממש מאז "גברת דאוטפייר".

כחלק מההכנות לסרט נסעו חברי הצוות גם לישראל כדי לחזות בגמר שהתקיים בתל אביב בשנה שעברה. החוויה הותירה עליהם רושם  עמוק. "היה מדהים בישראל. מערבולת רגשית אמיתית", אומרת מקאדמס.  "אלה היו יומיים מטורפים. כל כך שמחתי שיצא לי להיות שם ולהרגיש את התשוקה של המתמודדים ולחוות את התמיכה של הקהל. לא יכולנו לשכפל את האנרגיות של התחרות בסרט, אבל מאוד עזר לי שיכולתי להיזכר באנרגיות המדהימות של  הקהל הזה בזמן הצילומים". 

"היה לי את העונג לפגוש את נטע בזמן העבודה על הסרט", מוסיף סטיבנס בגאווה, "ויצא לנו לבלות יחד קצת. היא בחורה פרועה. אנחנו שומרים על קשר. בדיוק השבוע ראיתי את הקליפ החדש שלה. היא ממש אלמנט כיפי בסרט. היה מעניין לדבר איתה על כמה החוויה הזאת של האירוויזיון מטורפת ויוצאת דופן. זה אחד הערבים המוזרים בחייהם של כל המשתתפים, ואני מקווה שהצלחנו ללכוד את זה איכשהו".

חלקו הראשון של הסרט מעלה לא מעט חיוכים. הוא מבוסס על פרודיות מוצלחות על שירי וקליפי יורו-טראש, פולקלור איסלנדי, וגם דמות של רשע שנדמית כאילו נחלצה מסרטיו של מל ברוקס. זהו נגיד הבנק המקומי שמוכן לעשות הכול על מנת למנוע את זכייתה של ארצו בתחרות – מפחד שקיום האירוויזיון באיסלנד יוביל להתמוטטותה של כלכלת האי. הנגיד ככל הנראה לא שמע על התקדים הישראלי מ-1979 שהעביר את האירוח להולנד, לאחר זכייתה של גלי עטרי ולהקת חלב דבש עם השיר "הללויה" בישראל, בגלל מצוקתה הכלכלית של רשות השידור.   

עולה השאלה, מה לתחרות השירים ולציבור האמריקאי שרק עשירית האחוז ממנו צופה בה בכלל? התשובה נעוצה, מן הסתם, בשאיפותיה של נטפליקס לפרוץ אל השוק האירופי ובמקביל ליהנות מהפופולריות של פארל באמריקה. העובדה שתחרות האירוויזיון השנה בהולנד בוטלה  פגמה ברלוונטיות של הסרט (שאמור היה לצאת במקביל לתחרות והפצתו נדחתה), אבל יהיה מעניין להתעדכן כמה אמריקאים יצפו בה בשנה הבאה בזכותו. הבמאי הוא דיוויד דובקין, שכבר פגש את פארל ומקאדמס על הסט של "לדפוק חתונה" ב-2005, ופארל עצמו עמל על התסריט יחד עם אנדרו סטיל, אחד הכותבים הוותיקים של "סטרדיי נייט לייב". היסטוריונים של התחרות ישמחו לצפות בקליפים ישנים של להקת אבבא, ובגיחות של מי שכיכבו בה בשנים האחרונות כמו הדראג-קווין האוסטרית קונצ'יטה וורסט – אבל הסיפור נותר צפוי וממעט במעמדים קומיים של ממש. 

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות