fbpx
Connect with us

קהילה

בהריון לא חייבים לאכול בשביל שניים

Published

on

אושיית התזונה הנכונה קארין אדוני בן-דוד מתכוננת להרחבת המשפחה ולידה ראשונה – ומוציאה גירסה עברית לספר המתכונים הבריאים הפופולרי שלה עם קריצה לאגן הים התיכו – ראיון מרגש ומרזה במיוחד

מאת: אלעד מסורי // צילום: הילה שאייר 

בהתמדה ועבודה קשה, קארין אדוני-בן דוד בנתה לעצמה מוניטין והכרה כאחת התזונאיות הפופולריות בקהילה הישראלית. לחברה בבעלותה לקוחות מרוצים רבים ברחבי היבשת. לא מזמן היא שבה מסיבוב בחוף המזרחי, במהלכו חיזקה קשרים עם לקוחות, הירצתה וחילקה מתכוני בריאות חדשים. חייה בנויים מעיסוק כמעט אבסולוטי באורח חיים בריא ודימוי גוף נכון. עכשיו היא סוף סוף מוכנה להכניס למשוואה את אחד האתגרים הגדולים בחייה של כל אישה: הריון ולידה.

סיקרן אותי כיצד מי שהפכה מודל לתזונה נכונה ותמיד דיגמנה בטן חטובה ומראה נוצץ, הולכת להתמודד עם תקופת ההריון והשינויים הגופניים שבאים בעקבותיו. אך אדוני-בן דוד, בדיוק כמו שרבים מכירים אותה, כבר מוכנה לאתגר. בשנים האחרונות היא חלקה עם נשים אחרות איך לעשות את זה נכון והיום היא עושה זאת בעצמה. היא מספרת על התקופה החדשה בחייה: התזונה שהשתנתה, המיתוס של ״אני אוכלת בשביל שניים״? האם תמשיך להיות ״וורקהוליק״ או תוריד הילוך ותתפקד כאמא במשרה מלאה. בנוסף היא חולקת טיפים לתזונה נכונה בזמן הריון ופעילות גופנית והצצה ראשונה לספר החדש שלה שתורגם לאחרונה לעברית.

איזה תפקיד הולך לשחק הידע המקצועי שלך בתזונה בתקופה הזו?

״למדתי תזונת הריון והנקה ברמה התיאורטית כשהייתי בלימודים, אבל מן הסתם כשאתה חווה משהו בעצמך

אתה מבין אותו אחרת. עד עכשיו עזרתי לאנשים בירידה במשקל ובהתמודדות עם אכילה רגשית. עכשיו זו ההתמודדות האישית שלי שמביאה הרבה מאוד ניסיון והבנה של הדברים שבעיניי היא הכרחית. אני לא חושבת שאחד יכול לבוא בלי השני. אני כותבת, מתעדת וגם בונה תוכנית תזונה לנשים בהריון. אני רוצה לעשות את זה ממקום אישי שלי. אני מתעדת את הקשיים, את ההצלחות, את הגוף שמשתנה, הרעב שמשתנה והרצון להמשיך ולהיות פעילה ולעשות ספורט. השלב הראשון בהריון הוא שנורא עייפים ולא מרגישים טוב. הגוף לא משרת אותך יותר הוא עסוק עכשיו קודם כל בליצור חיים. זו תחושה שאתה צריך להבין ולקבל, וכאן הידע הקודם שלי עוזר מאוד".

איך התזונה שלך השתנתה במהלך ההריון?

״אני עדיין שומרת על תזונה נכונה ואוכל בריא כי זו באמת האמונה שלי. מחקרים מראים שתזונה נכונה של האמא בתקופת ההריון מלווה במזונות בריאים מציגה שורה של יתרונות. אנחנו כבר לא חיים בעולם של ׳אני אוכלת בשביל שניים׳. אבל, באותה נשימה רמות הרעב עולות, אנחנו עייפות יותר ולכן זקוקות ליותר אוכל כדי לקבל אנרגיה. אז כן, אני עדיין אוכלת בריא אבל כמויות האוכל עלו בהתאמה. עם זאת, אני לא משחררת רסן לגמרי ואומרת – או-קיי אני בהריון אז אני אוכל הכל וכמה שאני רוצה".

פעילות גופנית מומלצת במהלך ההריון?

״אני מאוד בעד להמשיך לעשות פעילות גופנית. בטריימסטר ראשון זה תלוי בכל אחת ואיך שהיא מרגישה. אני מדברת כמובן על הריונות תקינים, לא הריון בסיכון או אם יש בעיות בריאותיות זה כבר כל מקרה לגופו. ההמלצה היום בארגון הבריאות העולמי היא לעשות את אותה הפעילות הגופנית כמו לפני ההריון, ואפשר בהחלט להיות פעילה בזמן ההריון גם אם לא עסקת בפעילות קודמת, אבל להתאים אותה למצב החדש: פעילות גופנית יותר מתונה ושמירה על דופק תקין כדי לא להוריד את הדופק של העובר. חשוב לשמור על פעילות גופנית כלשהי כי זה תורם לעבודת הרחם, לעמוד השידרה, ליציבה ועוד.

״אחרי הלידה, הגוף כמובן משתנה: האגן משתנה, הצלעות מתרחבות, הבטן נשארת. יש נשים שמניקות אחרי הלידה ומאוד קל להן להוריד משקל בהנקה, ויש כאלה שההנקה עושה להן רעב הישרדותי וגורמת להן לעלות במשקל. יש שינויים פיזיים מפני שהגוף מכין עצמו ללידה. חשוב לשמור על קצב עליית משקל תקין כדי לא להתמודד עם המון משקל עודף לאחר ההריון. חשוב גם לשים לב לשינה טובה. מחסור בשעות שינה מקשה מאוד על ירידה במשקל כי הוא מעלה לך את החשקים למתוקים".

חזרת מסיבוב הופעות בחוף המזרחי.

״כן. היינו בברוקלין, במנהטן, קווינס. המשכנו למיאמי, טמפה. אני עובדת בעיקר אונליין עם לקוחות מכל ארצות הברית והסיבוב הזה היה חשוב כדי להכיר אותם מקרוב ו'להרגיש אותם'. פגשתי לקוחה שאיתי כבר שנה וחצי והיא ירדה 90 פאונד ומעולם לא נפגשנו פנים מול פנים. לפני חצי שנה בסיבוב הקודם פגשתי את עדי שירדה בעזרתנו 140פאונד! זה היה מאוד מרגש".

״בברוקלין ההרצאות היו יותר לקהילה החרדית. זו קהילה שמאוד צמאה לשינוי והיכרות עם עולם הבריאות. יש להן המון ילדים והמון אחריות על הכתפיים, והן לא תמיד לדאוג לעצמן. המטרה שלי היא להנגיש להן את העולם הזה של הבריאות ולתת את הפתרונות של איך גם לשמור על המסורות של שבת וחגים אבל עדיין איך לדאוג לתזונה בריאה להוריד את כמויות השמן בבישולים ואיך לבשל מנות להרבה ילדים אבל שיהיה בריא. הנשים שפגשתי מאוד קשובות ורוצות לעשות שינוי. אנשים בדרך כלל נורא מפחדים משינוי, אבל אם עושים אותו נכון ובהדרגה אז זה משתלם – מרוויחים את הבריאות שלהם, את הנראות שלהם. מחקרים מראים שאנשים שיורדים במשקל עושים שינוי הרבה יותר גדול מרק איבוד משקל. הביטחון העצמי שלהם עולה, ההתמודדות הרגשית שלהם חזקה יותר, הם מתפקדים טוב יותר בעבודה ובמערכות יחסים. זה הרבה יותר עמוק מ-איך שהג׳ינס יושב עליך".

אני שומע מהרבה נשים שאת מודל לחיקוי עבורם. איזו אישה היא מודל חיקוי עבורך? 

״אני אוהבת נשים חזקות. אמא שלי תמיד הייתה מודל מאוד חשוב בעיני. אישה חזקה שעשתה המון דברים בעצמה. היא הייתה אם חד הורית, התמודדה עם המון קשיים והצליחה. אישה חזקה מבחינתי זה לא רק להיות קרייריסטית. זה אופי. אני אוהבת לראות נשים שנותנות משהו מעצמן ויוצרות שינוי משמעותי. המודל עבורי זו אישה שמנהלת קרייריה, חיי משפחה ושיש לה גם חיים חברתיים. אישה נוספת המהווה בשבילי דוגמא היא רות ביידר-גינזבורג, שופטת בית המשפט העליון, ששינתה את העולם לנשים ובכלל, ועדיין סוחפת אחריה מיליונים גם בגיל 85״.

איך את הולכת לשלב את ההריון והלידה עם הקרייריה?

״כמו שאמרתי, גדלתי עם אמא חד הורית. ההורים שלי גרושים ואמא שלי גידלה אותי וגם הייתה לה קריירה, אז אני לחלוטין חושבת שזה אפשרי. לשמחתי אני עצמאית אז אני יכולה להחליט איך לשלב ולנהל את התקופה הזו בחיים שלי. יש לי צוות במשרד שתומך ונמצא שם בשבילי וזה נורא כיף לדעת את זה. יש לי גם בעל מדהים שמאוד תומך, אז בהחלט אפשר לנהל קריירה גם כשיש לך ילדים".

בואי נדבר על הספר שלך.

״הספר שיצא עכשיו הוא מהדורה מתורגמת לעברית עם 100 מתכונים של ארוחות בוקר, מנות עיקריות וקינוחים. הרעיון היה להנגיש את המתכונים כדי שכל אחד עם מינימום ניסיון במטבח יוכל להכין אותם. אני מאמינה במתכון שהוא לא יותר מחצי עמוד. חשוב לי שהמתכונים יהיו עם מרכיבים בריאים, אבל גם כאלו שניתן למצוא בכל בית או לקנות בכל סופר קרוב.

״לקח זמן לבחור מה הכי מתאים ולשלב את הטעם של המזה"ת כדי שאנשים יתחברו אליהם. יש בספר גם מתכונים של אוכל צמחוני וכל הקינוחים הם ללא חלב וללא גלוטן. אני כל הזמן כותבת ומייצרת תכנים. אני כותבת כבר שנים ספר על אכילה רגשית שמתישהו יצא לאור. אני הולכת להוציא ספר קינוחים, שזה חלק שאני מאוד אוהבת"

איך עושים קינוח שהוא גם בריא וגם טעים?

״חשוב להשתמש במוצרי גלם איכותיים כמו שוקלד מריר, קקאו, תמצית וניל, מייפל סירופ אמיתי. ניתן לעשות שימוש בשומן טעים כמו טחינה או חמאת שקדים. שניהם מאוד משדרגים ועושים את הקינוח חמאתי ועשיר. יש בספר שלי מתכון לבראוניז על בסיס בטטה. אם אני אגיד לך לפני שזה בטטה לא בטוח שתתלהב לאכול, אבל אחרי שתטעם פתאום תבין כמה זה טעים".

מאיזה מטבח מגיעה ההשראה שלך למתכונים?

״אני עיראקית ומרוקאית. למרות שהיו לי במשך שנים הפרעות אכילה אני מאוד אוהבת אוכל. תמיד הייתי ׳פודי׳; אני אוהבת מסעדות, אין מסעדה בישראל שלא ביקרתי בה, אני אוהבת אוכל טוב. אחת המטרות שלי בספר היא לקחת את הקונספט של כל מיני פשטידות או קינוחים ולייצר אותם בצורה טעימה אבל גם שלא תתבעס אחרי שאכלת אותם. למשל הפסטה שכולם כל כך אוהבים: אני מכינה פסטה מקינואה או מעדשים ברוטב אלפרדו אבל על בסיס חלב קוקוס עם פטריות טריות, אגוז מוסקט ופלפל לבן וזה יוצא מטורף.

״אם האוכל לא נראה יפה וטעים אז זה מבעס. לא שכל סלט צריך להיות גורמה, אבל כשאני מארחת וגם בארוחות שישי חשובה לי הנראות, שזה יראה טעים ויהיה טעים. אני מקבלת הרבה רעיונות ממסעדות, מכל מיני תוכניות בישול שאני צופה בהן באופן קבוע. אם אני לא רואה סרט אני תמיד מחפשת בטלוויזיה תוכניות בישול, אפייה וקינוחים. ישראלי, אמריקאי, צרפתי – הכל נותן לי השראה".

מה ישראלים צריכים לשפר בתזונה שלהם?

״אנחנו עם שסובב סביב האוכל. אנחנו נפגשים קודם כל לאכול. הסופי שבוע שלנו הם הקילר הכי משמעותי. שישי-שבת מלאים באוכל ועכשיו כשאנחנו באמריקה אז הוספנו גם את ראשון. אנחנו אוהבים לחם, הרבה לחם. לפעמים נדמה שאנחנו אוכלים הכל עם לחם אפילו אורז ותפוחי אדמה. זה לא חייב להיות ככה. התזונה
הים תיכונית נחשבת לאחת הבריאות בעולם, והדיאטה הים תיכונית נחשבת לזו שהכי הוכיחה את עצמה. השימוש שלה בשמן זית, קטניות ודגים הוא מעולה. אבל אצלנו לפעמים בישול של דג מרוקאי בשישי יכול להסתיים עם בקבוק שמן בתוכו. הדג המרוקאי בשבת יכול לצאת מדהים גם בלי כל השמן הזה. אנחנו עוברים מחג לחג, יום הולדת ליום הולדת ואוכלים. אני לא אומרת שצריך לוותר לגמרי, אבל צריך לבחור בצורה יותר נכונה. הבסיס שלנו טוב אבל הכמויות שלנו הפכו להיות הרבה יותר גדולות. אנחנו צועדים בעקבות האמריקאים ומחזיקים במקום השני בהשמנת ילדים בעולם וזה עצוב".

אנשים יגידו שלאוכל יש תפקיד מנחם.

״מותר לפעמים להתנחם באוכל. נפרדת מחבר שלך ואת רוצה לראות ׳אישה יפה׳ ולאכול בן אנד ג׳ריס? לגמרי, בכיף, גם אני חובבת גלידה מושבעת. אבל יום אחרי זה הבוס שלך עיצבן אותך וחיסלת שקית עוגיות וככה את יוצרת דפוס. יוצא לי לפגוש אנשים מאוד מצליחים וקריירסטים שאמרו לי :׳אני מצליח בכל דבר בחיים שלי אבל במשקל אני נכשל אני לא מצליח מול האוכל׳.

״שינוי עושים באהבה. אנשים שואלים אותי ׳אם לקוחות לא עושים מה שאת ביקשת את לא כועסת עליהם? אני עונה להם שלהיות קשוחה זה קל, אני יודעת להיות. אבל אם לקוח שלי לא מבין עד הסוף למה מה שהוא עושה לא בסדר, אז מה עשינו בזה? עשייה מפחד לא מחזיקה מעמד. לקוח אצלי צריך לעבור תהליך של הבנה כדי שבעוד חודש או חודשיים, אם הוא יהיה לבד באיזו סיטואציה הוא ידע להתמודד לבד עם הכלים שהענקתי לו. אנשים לפעמים מספרים לי – עשיתי דיאטה משוגעת וירדתי עשרה פאונד בשבוע. אני אומרת להם – מדהים, מה עכשיו?

״אתה צריך בסיס, כלים והבנה כדי לדעת מה עושה לך טוב. להיות בשליטה זה דבר שמרגיש מדהים עבור כל בן אדם. זה חשוב לדעת שהוא מנהל את האוכל ולא האוכל אותו. זה חלק מתהליך הריפוי שהציל את החיים שלי. אני מאמינה בזה בכל כולי. השליחות שלי בעולם זה לתת לאנשים בחזרה. להעניק להם את הכלים והזכות לחיות בשלום עם הגוף שלהם, בעור שלהם ולאהוב את עצמם יותר".

את ספר המתכונים בעברית של קארין ניתן לרכוש באמזון, באתר שלה ובמשרדי החברה.
https://www.amazon.com/Recipe-Book-/Karin-Adoni-Ben-David
אמצעי התקשרות:
http://www.karinadoni.com
Info@karinadoni.com 818 292-3533 

1 Comment

1 Comment

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

Featured

ברנינג מן 2022: הייתי או היה זה חלום – פסטיבל המוזיקה המשוגע ביותר בעולם

Published

on

Burning Man הינו אירוע יוצא דופן במיקומו, בתכניו ובהיקף העצום של משתתפיו המתקיים במדינת נבדה, ב -Black Rock Desert כשלוש שעות נסיעה מהעיר רינו.

בגיל 33 להיות בתולה זה לא צחוק.

 אני לא מנסה להיות בוטה. בכלל לא.

חישבו על זה רגע: בגיל כזה עשינו וניסינו כבר הכל בחיים. שום דבר לא מלהיב או מרגש כמו הפעם הראשונה. 

לי בכל אופן לא נשארו הרבה חוויות כאלה …

מלבד (כמעט) דבר אחד…

פסטיבל הבורנינג מן (האיש הבוער) תמיד נשאר בתולי עבורי. 

בכל שנה אני רוצה ללכת וזה לא מסתדר: בית הספר של הילדים, בדיוק בחופשה בארץ או בקוסטה ריקה (או עוד כמה תירוצים כמו שלרוב היינו עושים כשהיינו קטנים כדי להגן על עצמנו מהלא ידוע והמוכר.) 


ליאור ניר כתבת ״שבוע ישראל״

השנה, חבריי הקרובים, החליטו לנסוע. בהתחלה אמרתי שזה גדול עליי! שבוע בלי שירותים, מקלחת, אבק כמו המכה 11 של פרעה, שמש, קור כלבים ועוד כמה מצבי קיצון.

לא התביישתי להודות בקול רם ‏שאני חושבת שזה פשוט לא בשבילי – תבינו ימי הזוהר שלי בגאסט האוס נידח בצפון הודו, עם בית שימוש אחד משותף לכל הסטלנים, כבר עברו מזמן – אני כבר יותר בקטע של מלונות בוטיק וחופשות גלישה ויוגה בדגש על קוקטיילים בבריכה (וברור שיש בחור חמוד ואדיב שמחזיק לי את הגלשן ומגיש לי מגבת בכל הזדמנות).

חבר אמר לי "את עדיין לא מבינה את זה, אבל הפעם את מגיעה"  – אותו חבר שאמר לי שנה שעברה כשחזר, שזה פסטיבל שפשוט נקרא על שמי: התלבושות, הפרידם, האהבה, הלהיות מי שאתה באמת… חופש הביטוי והחופש בכלליות.

המשפט הזה הדהד בי כמה ימים, ובעלי שהיה כבר פעמיים דחק בי ללכת.

אז הוצאתי את ארגז בגדי מסיבות הטראנס שלי מהבוידם, דחפתי במקומו את הפינוק שלי, נשמתי עמוק וידעתי שאני הולכת אל הלא נודע. (פלוס קניתי כרטיס ב1200 דולר, אופניים חשמליות ב800$ וכמויות של מים כאילו אני הולכת ליצור שם את ים סוף הבא במדבריות של נבדה – אבל עוד נגיע לזה בהמשך – ברשימת חובה שהכנתי לכם לק‏חת איתכם בשנה הבאה.

תקשיבו לי – אתם עדין לא מבינים את זה – אבל אתם הולכים להיות שם!

‏כמו אליסה בארץ הפלאות קפצתי לתוך מחילת הארנב – והאמת?

כאישה נשואה, אמא לשני ילדים שחייה את החיים הכי בורגנים – הרגשתי שחזרתי מארץ לעולם לא! או יותר נכון "ארץ הכן להכל".

עפתי עם פיטר פן, ווינדי וכל הילדים האבודים (שהתבגרו קצת עם השנים), טסתי בגלקסיה זוהרת נוצצים (אל תתפלאו לראות שם מפורסמים), רקדתי עם פיות שדונים ומלכים, שתיתי את משקה האלים, שחיתי בבריכת תנינים עם תמנונים, דגים, סרטנים ושאר השרצים, ראיתי אלות אדם והסתנוורתי מיופיים (שום דבר כאן לא מתפאורה חברים- ראיתי את הנשים הכי יפות בחיי), התחברתי וחזרתי לילדה שבי – החופשייה, הפרועה, העליזה ובעיקר זאת שללא אחריות לכלום! (מלבד השתייה של עשר ליטר מים ביום, ניקוי וחיטוי הרגליים מהאבק ומדי פעם אוכל מזין – אחרת הייתי מתעלפת).

זה הטיפול הפסיכולוגי הכי טוב שקיבלתי מעולם, החופשה הכי מרגשת עם העוצמות, האנרגיות המרחבים ויופי בלתי נתפס.

עצה שלי- תגידו כן להכל. תנסו, תחוו, תשתטו, תעזו, תשתחררו, תעופו על עצמכם, ואל תחשבו על שום דבר מאשר כאן ועכשיו.

Photo by Ygal Edy

מי שבא לברנינג מן, מגיע לתת את כל כולו בשביל חוויה שאין שנייה לה.

אני ממליצה לכם, לשחרר את כל הסרטים שיש לכם בראש ולצאת למסע הזה איתי.

הדקו את החגורות כי אנחנו ממריאים:

בורנינג מן 2022 – חלום קולקטיבי של 80,000 איש מכל העולם.

לאחר 12 שעות נסיעה, 10 עצירות בדרך, 3 שבועות התארגנות וקניית מצרכים, ושעתיים חצי המתנה בכניסה (וזה ממש בקטנה) סוף סוף הגעתי.

בשער הכניסה מברכים אותך השומרים בברכת "ברוך הבא הביתה". (ותזהרו להגיד להם שזאת הפעם הראשונה שלכם, אחרת יגלגלו אתכם בפודרה ותתלכלכו עוד לפני שהחניתם את הרכב) ומחלקים לכם ספר גדול, כמו תוכנייה לשבוע שלם. (רק כשיצאנו משם ועמדנו בפקק, גילינו שהספר הוא מפת רחובות ופרטים מדויקים היכן ניתן למצוא מה, אבל תאמינו לי, החוויה האמיתית היא פשוט להתחיל לפדל (או לתת גז באופנים החשמליות), להיכנס "לעיר" ופשוט לחוות!)

המחשבה הראשונה שלי הייתה שלכל אחד יש בית אחר. הרי אנחנו שונים. אבל ממש טעיתי. הבית הזה הוא של כולנו. על זה מושרשים עקרונות הפסטיבל שלמעשה לא אוהב שקוראים לו פסטיבל. זאת קהילה שמקבלת את כולם: כל המשתתפים בו על הרצף! לא משנה איזו סטייה, אישיות, צבע, מין, מגדר, סטטוס חברתי או גיל –  יו אר וולקם איר! 

אין שיפוטיות, השוואות, מעמדות או כסף (למעט קניית קרח), הכל משיגים בעזרת "קח תן" ואנרגיות האהבה היא גדולה ומורגשת באוויר.

האירוע מתרחש על שטח אגם שהתייבש והשאיר אחריו מישור חול אבקתי לבן והוא מכונה "פלאיה" (חוף בספרדית), והוא למעשה הסנטר של הכל. כל מייצגי האומנות, בובות וכלי תחבורה ענקיים וכמובן הדיג'יים הכי גדולים בעולם חוגגים, והכי חשוב – האיש הבוער והמקדש.

לשבוע אחד המדבר הופך לעיר קרוואנים ואוהלים, רחובות, דואר, בית חולים, רדיו ושירותים ציבוריים, המסודרים בחצי גורן סביב הפלאיה.

ולאחר כמה ימים כאילו לא היה שם דבר.

האם זה קרה או שהיה זה חלום?  (בכל שנה יש נושא והשנה מבלי שידעתי הוא היה "להתעורר מחלום").

אפילו בדל סיגריה או פייט ממעיל של אישה (שלא לבשה כלום מתחתיו) לא תמצאו שם.

זהו חובתו של כל משתתף להשאיר את השטח שלו נקי וכמובן לאסוף שקית או בקבוק פלסטיק שהתעופפו ברוח. זאת לא משימה או תיק, באופן טבעי תרצו לדאוג לעיר שלכם.

ביום שבת בלילה שורפים את האיש ובערב יום למוחרת, מבעירים את המקדש הגדול.

אם האיש הוא אירוע משמח מחבר ומאגד את כל מה שחוויתם בשבוע, למעשה אירוע השיא, שריפת המקדש הוא רגע מאוד אמוציונלי, מפני שמהלך הימים, כל אחד שמעונין, נכנס וכותב את שם אהוביו שאיבד. יש התולים תמונות, שירים, חפצים ושאר הזיכרונות.

אבל עזבו אותכם מאנרגיות נמוכות, כי כל הפסטיבל הזה הוא אנרגיה אחת מטורפת.

כל דבר שאתם מדמיינים, רוצים, חולמים או מפנטזים עליו- נמצא שם! יש אפילו מחנה משפחות עם ילדים, עם חוגי קרטה אומנות ואקרו יוגה.

קישוטים לאופניים, מדיטציות, מופעי רחוב, שיחות עם אלוהים (ישנה עמדת טלפון ומישהו באמת עונה ומקשקש איתכם – ולא ברור מי יותר בראש טוב ממי – אתם או אלוהים), גלגל ענק, חישמול לחי הישבן, טרמפולינות, מסיבת כרבולים עם דובי ענק, דוכני עוגיות, ראמן, סמודיז וגלידות (מזכירה לכם הכל במתנה – ללא תמורה), אורות צבעים צלילים טעמים ואבק.

הרבה אבק.

כמו שוק שכל רוכל מציע לך את סחורתו או שירותו, לכל כיוון, סטייה, תשוקה או צורך שאתם רק יכולים לחשוב על.

לכן כל כך כיף, פשוט לצאת ולבלות בעיר. ולא משנה כמה זמן אתם שוהים, אתם לעולם לא תספיקו לראות ולחוות את כל מה שיש לעיר ולפלאיה להציע לכם. המרחבים הם עצומים. ההזיה בלתי נגמרת.

ובבקשה אל תחשבו שרק היפים סטלנים או מסוממים מגיעים – אני מכירה באופן אישי כמה וכמה אנשים בני 70 פלוס שהגיעו, נהנו, מצאו את עצמם ואמרו שזאת האחת החוויות הגדולות שהם חוו בחייהם. ותאמינו לי, אלו אנשים עם עבודה מסודרת, שכר או פנסיה שמנה ובעיקר ראש צלול יותר מאשר היין שהם שתו.

כל סוגיי המוזיקה, כל קשת הצבעים והאומנות, סגנון הלבוש והתחפושות, סיטואציות חברתיות ביזאריות שאתם רק יכולים לדמיין – תמצאו שם. 

השקיעות הכי יפות, הזריחות הכי מרגשות, הסאונד הכי מקצועי, האנשים הכי צבעוניים, סופות אבק הכי משוגעות, האורות והלייזרים הכי חזקים, האומנות הכי מופשטת, העירום הכי טבעי, הכל – הכי הכי הכי.


Photo by Tomer Peretz

זהו לונה פארק למבוגרים, גן חיות לבני אדם (הכניסה לחיות אסורה) ובעיקר מסיבה אחת גדולה של חופש הביטוי, שחרור, עצמאיות וקרנבל אחד גדול לכל החושים. לכל מקום שתלכו, תהיו מגורים בצורה בלתי נתפסת.

הקסם לדעתי הוא שכל הניגודים האפשריים נמצאים, היוצרים כאוס אחד מושלם שבצורה משוגעת פועל בסדר מופתי. זהו אירוע מיני, אומנותי, מוזיקאלי, מלוכלך, מלא סטייל, חופשי, טבעי, סוטה, נקי … והרשימה עוד ארוכה.

שלם מורכב ומוזר. 

מתוך הרעש הבלתי פוסק נוצר שקט נעים,

מכל מגוון היצורים המתהלכים ברחובות – כולנו הופכים להיות אחד,

בתוך כל הבלאגן יש סדר קוסמי. 

כל אחד דואג לעצמו ומנהלי ההפקה דואגים לרווחת הכלל במידה של חולי, משבר, טראומה או בעיה. יש ראנג'רים שמפטרלים, ודואגים לחוקי המדינה. זאת אומרת שאין סמים חופשי, אלימות או עבריינות מכל סוג שהיא. אם קרה לכם משהו – לכו לדווח! 

אבל חשוב להזכיר – האווירה כל כך בטוחה שם, משום שהאחראי על הכל באמת – זה אנחנו. התושבים. כל אחד והוויב שלו, וביחד נוצרת קהילה מיוחדת.

יש המשווים את האירוע היוצא דופן הזה לוודסטוק, כי באמת הסלוגן הוא שלום, אהבה, סקס, סמים ורוקנרול. אבל זה בהרבה יותר מזה.

בא לכם לשיר? תלכו לבמה הפתוחה

בא לכם לרקוד? סעו לרחבות הענק

בא לכם להיראות? תצלמו את התמונות הכי אינסטגרמיות בזכות מייצגי האומנות

בא לכם לאכול? עצרו באוהל של האיראנים ותתפנקו על בקלווה עבודת יד

בא לכם להכיר אנשים חדשים? פשוט תתחילו לדבר עם מי שלידכם

בא לכם לנוח? קפצו למחנה ה"דממה"

בא לכם להשתכר? לכו לסיבוב ברים בעיר

בא לכם להתרגש? כנסו למקדש

בא לכם להשתחרר? תתפשטו ורוצו עירומים

בא לכם לחוות משהו שאין שני או הסבר לו?

תגיעו שנה הבאה לבורנינג מן, חפשו אותי ברמקול שמאל, ותגידי שלום.

מבטיחה לכם דרינק מרענן של עראק עם לימונדה וחיבוק גדול של אהבה ללא תנאים.


מעיין פאר, מעצבת כובעים ואביזרים לפסטיבלים וברנינג-מן

מעיין פאר – מעצבת כובעים ואביזרים לפסטיבלים ובורנינג- מן: 

ברנרית ותיקה, הראשון שלי היה ב 2005. היינו קומץ ישראלים כשרב האנשים בכלל לא שמעו או ידעו על קיומו.

בזמנו עדיין היו היפים אמיתיים.  

בלי טלפונים או קליטה, עם מצלמות רגילות ולוח הודעות אחד ענק לחפש אחד את השני.

היו בערך 30 אלף, היה תמים, אותנטי וקסום (הדעות חלוקות לגבי מתי היה יותר כייף).

עם הזמן, הטכנולוגיה ופלטפורמות הסושאל מדיה – ברנינג מן נודע בכל העולם והפך ממש לאירוע שאסור לפספס, למרות התנאים הקשים.

לתקופה ארוכה נסעתי כל שנה, כי איך אפשר לפספס כזו חוויה עמוקה, מעצימה ומטורפת?! עד שהתחתנתי ואז כבר התפניתי להקים את התא המשפחתי. (היום עם שתי בנות, בנות 7,ו 5). השנה שוב חזרתי לפלאיה עם בעלי לחוויה משותפת שהייתה מדהימה, היה לנו קאמפ מושלם וכייפי עם חברים טובים.

הרומן שלי עם עיצוב התחיל בגיל ההתבגרות, תמיד מצאתי משהו לפרק ולבנות מחדש, להזיז או ליצור. לפני כמה שנים פשוט קמתי עם ויז'ן ליצור פריטים מיוחדים שישבו לי בראש הרבה זמן, התגובות לא אחרו לבוא וכך בעצם נולד הרעיון לעצב כובעים ואביזרים לפסטיבל.

עם השנים ברנינג מן הפך לshow אחד גדול שבו הביטוי עצמי ונראות הן עניין רציני, אז בזמני הפנוי ולפי הזמנות אישיות אני מעצבת הופעות למי שרוצה להיות נוצץ ומושקע גם על הפלאיה.

ברנינג מן בשבילי זה בית. שחרור מטורף של שבוע משגרת היומ-יום מלווה במיצגי אומנות המטורפים בעולם וצלילים ואורות שלא נגמרים. החוויות הן מאוד אישיות אז אני מניחה שכל אחד יוכל לספר משהו אחר והכל יהיה אמיתי ונכון. אושר, צחוק, שמחה, בכי, אהבה, חברות, נתינה, עזרה, יצירה, תובנה, התבוננות פנימה, התחברות לטבע ותחושת שייכות לקהילה – אלו רק כמה מילים שמסמלות מהו ברנינג מן עבורי.

יפית ורותם פחימה

יפית

אמא‭ ‬לשלושה‭ ‬ילדים‭, ‬ נשואה‭ ‬לרותם‭ ‬פחימה‭.‬

״בשבילי זה היה הבורן הראשון שלי. החברים סביבי נוסעים כבר המון שנים, אני ליוויתי את החוויה מהצד. נהניתי לשלוח כל מיני תלבושות ולשמוע את החוויות. השנה, בעלי אמר ״את חייבת ללכת״ 

שום תמונה או סיפור לא עושים צדק עם החוויה! 

האנרגיות מטורפות! האומנות, המוסיקה. השחרור בלרקוד ולהיות מנותק מהעולם.

פשוט להיות.

השנה הבנתי, שהיה ברן קשוח מאוד מבחינת מזג אויר, אבל גם זה היה חוויה עוצמתית ומגבשת:

היינו בסופה, כל החברה במסיבה, ביום שישי בלילה, בשלב מסוים, הבנו שזה לא הולך להיגמר ופשוט, ממש כמו מבצע צבאי עם כוח חלוץ, מרכזי ומאסף, עשינו ביחד את דרכנו אל הקאמפ.

מטורף!

רשימת דברים חובה לקחת איתכם

  • אופניים – חובה – אחרת לא תראו כמעט כלום ותקרעו מההליכה האין סופית
  • מים – לפחות 4 ליטר ליום פלוס למקלחות שטח 
  • פנסים, מחזירי אור, זוהרים נוצצים וכל דבר שיגרום לאחרים לראות אתכם בלילה
  • משקפת סקי – להגן על העיניים מהרוח והאבק
  • מגבונים – אוי, קדוש הוא ממציא המגבונים
  • חבורה של חברים שאתם באמת אוהבים סומכים עליהם ומרגישים איתם בנוח 
  • נעליים נוחות
  • כוס רב פעמית – כדי לשתות בעיר, את כל מה שמציעים לכם
  • כיסוי עיניים ואטמי אוזניים – המוזיקה לעולם לא נגמרת
  • וכל דבר שעוזר לכם לצאת משליטה ושיגרה.

ליאור ניר – מחברת הספר נשל הנחשה (באמזון)

אינסטגרם  nir.lior

פייסבוק Lior nir

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות