Connect with us

חדשות ואקטואליה

ארה״ב בת 242: בדרך למלחמת אזרחים?

Published

on

השחקן רוברט דה נירו, בטקס פרסי ״טוני״ החודש: F**K TRUMP!

לפי סקר דעת קהל מקיף שנערך השבוע, רבים מתושבי ארצות הברית של אמריקה, שחגגה ביום רביעי 242 שנות קיום, חוששים מהסלמה בין שמאל לימין; ו-31% מהם מאמינים שסביר כי ארה״ב תחווה מלחמת אזרחים שנייה במהלך חמש השנים הקרובות. 11 אחוזים אף ציינו שזוהי אפשרות ״סבירה מאוד״. כ-30% סבורים שמלחמת אזרחים אינה אפשרות סבירה, ו-29% אמרו שהיא מאוד לא סבירה, כך עולה מסקר של חברת רסמוסן.

בסקר התברר שהדמוקרטים חוששיםיותר ממלחמת אזרחים: 37% מהדמוקרטים סבורים שתיתכן מלחמת שכזו, לעומת 32% מהרפובליקנים ו-26% ממי שלא רשומים באף מפלגה. כ-53% מודאגים מהאפשרות שתומכיו של הנשיא טראמפ, שמבקרים את הסיקור התקשורתי שהוא מקבל, הם אלה שינקטו אלימות. ואולם, יותר אמריקאים – 59% – מודאגים מכך שהאלימות תבוא מצד מתנגדיו של טראמפ. בתקופה המקבילה בקדנציה הראשונה של הנשיא ברק אובמה, סברו 53% מהאמריקנים שמתנגדי אובמה ינקטו באלימות.

מהסקר עולה, כי נשים דואגות לגבי האפשרות של מלחמת אזרחים יותר מגברים, ובעלי זכות בחירה מתחת לגיל 40 חוששים מאפשרות זו יותר ממבוגרים. בקרב שחורים, 44% חושבים שסביר כי תפרוץ מלחמת אזרחים בחמש השנים הקרובות, לעומת רק 28% מהלבנים. הנה מקבץ מהארועים הציבוריים שקרו בשבועות האחרונים המסמנים עליה ברטוריקה ובאלימות (המילולית בינתיים) בין שני המחנות הניצים:

  •  איימי קרמר, יו״ר משותפת של ״נשים למען טראמפ״, קיבלה איומי רצח לאחר שהופיעה ברשת CNN קרמר סיפרה ב״פוקס ניוז״ שהיא מתראיינת מזה שנים ב-CNN ושהיא רגילה להשמצות ואינה נותנת להן להפריע לה. ואולם, הוסיפה, הפעם זה היה שונה. העניין הזכיר לה, לדבריה, סרט בשם ״בנות רעות״, בו בנות מתנהגות בצורה מרושעת זו כלפי זו, כאשר המתעללות הן נשות השמאל והקורבנות הן נשות הימין. ״עשר דקות אחרי הופעתי, התחלתי לקבל איומי רצח במייל, ואנשים התקשרו והשאירו הודעות לתיבה הקולית. זה לא רק מה שהם אמרו אלא השנאה, הדרך שבה זה נאמר. השנאה בקול שלהם. זה באמת די מפחיד״.
  • קבוצה בת שמונה אנשים התיישבה בליל שישי שלאכול במסעדת ״רד הן״ (התרנגולת האדומה) בווירג׳יניה, תחת ההזמנה ״בריאן סנדרס״. המלצרים במקום זיהו מיד את אשתו של מי שהזמין את השולחן: דוברת הבית הלבן שרה האקבי סנדרס. העובדים צלצלו לבעלי המסעדה, סטפני ווילקינסון, ושאלו אותה כיצד לנהוג. ווילקינסון נסעה למקום, ואחרי התייעצות עם העובדים ביקשה מסנדרס לעזוב. ״המעשים שלה מלמדים עליה הרבה יותר ממה שהם מלמדים עליי״, צייצה סנדרס למחרת, ״אני תמיד משתדלת כמיטב יכולתי להתייחס בכבוד לאנשים, כולל אלה שאני לא מסכימה איתם, ואמשיך לעשות כן״.
  • ״אם אתם רואים מישהו מהממשל במסעדה, חנות או תחנת דלק, צרו סביבם קהל ואל תוותרו, תגידו להם שלא אינם רצויים יותר בשום מקום״ אמרה חברת בית הנבחרים הדמוקרטית מקסין ווטרס, המייצגת את דרום מזרח לוס אנג׳לס בקונגרס, בנאום שצולם בווידאו במסגרת הפגנה בחזית הבניין הפדרלי בווסטווד.
  • גירושה של סנדרס מהמסעדה ותגובתה החריפה של ווטרס נעשו בעקבות חשיפת הטיפול במהגרים לא חוקיים בגבול מקסיקו, והפרדתם של ילדים מהוריהם. ככל שמעשי הממשל נתפסים כפוגעניים יותר בקרב חלקים בציבור האמריקאי, הרטוריקה הולכת ומחריפה. מאמר המערכת של ״וושינגטון פוסט״ הזהיר ממדרון חלקלק: ״מי שמתעקשים שאנחנו בעיצומו של רגע מיוחד שמצדיק חוסר אדיבות, צריכים לשאול את עצמם כמה אמריקאים סבורים שהם מצויים ברגע כזה. כמה קשה לדמיין, למשל, אנשים שמאמינים שהפלה היא רצח מחליטים ששופטים שמגינים על זכויות ההפלה לא צריכים לחיות בשלום״.
  • גורמים מהצד השמאלי יותר של המפלגה הדמוקרטית אומרים שמי שדרדר את ארה״ב במורד המדרון הזה הוא הממשל הנוכחי, שבראשו עומד נשיא שחצה כל גבול של וולגריות וגסות רוח. השמאל, לטענתם, משחק בנימוסים והליכות בשעה שהימין רומס את כללי המשחק הדמוקרטיים. העיתונאית מישל גולדברג השיבה לטיעונים של ״וושינגטון פוסט״ בציינה שמתנגדים להפלות רצחו אנשים שסיפקו הפלות, הטמינו פצצות במרפאות שלהם והפגינו בבתי הספר של הילדים שלהם… ״חוסר היכולת להכיר בהיסטוריה הזו הוא סממן של האיזון השקרי שיוצרת התקשורת, כי היא מתקשה להתמודד עם הקיצוניות הבלתי סימטרית של המפלגה הרפובליקאית״.

״זה שנים ששמאלנים מזהירים מפני ההידרדרות של המפלגה הרפובליקאית. השאלה היא איפה מותחים את הגבול? מתי אומרים שאנחנו כבר לא בפוליטיקה נורמלית, אנחנו במשבר, על סף אובדן הדמוקרטיה?״, כתב מנגד העיתונאי דיוויד רוברטס.

ואילו טראמפ, באמצעות הטוויטר, אלוף בלהחזיר התקפה, ועושה זאת בהתלהבות רבה. ״מסעדת רד הן צריכה להתרכז יותר בלנקות את הסככות, החלונות והדלתות שלה (צריכים בדחיפות צביעה) במקום לסרב לשרת אדם מצוין כמו שרה האקבי סנדרס. תמיד היה לי חוק אחד: אם מסעדה היא מלוכלכת מבחוץ היא גם מלוכלכת מבפנים״, צייץ. את הקונגרסמנית ווטרס הוא כינה ״אשה עם איי.קיו נמוך״, והמליץ לה: ״הזהרי במשאלותיך״. כמה מהפרשנים הבינו את הציוץ הזה כאיום באלימות, והזהירו שככל שיתקרבו הבחירות לקונגרס בסוף השנה עולים הסיכויים שאיומים כאלה יתממשו.

 

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

חדשות ואקטואליה

"אנחנו מפחדים": שריפות מאיימות על הקהילה היהודית במסצ'וסטס

Published

on

שלוש דליקות פרצו בביתו של שליח חב"ד בעיר ארלינגטון ובבית חב"ד בעיירה סמוכה • המשטרה מתייחסת אליהן כאל "פשע שנאה"

הרב בוקיאט ורעייתו במסיבת עיתונאים. זעזוע בקהילה

שלוש שריפות תוך פחות משבוע: הקהילה היהודית במדינת מסצ'וסטס, המונה 227 אלף חברים, חווה בימים האחרונים מתחים וחששות בעקבות רצף של שריפות באזורם. שתי שריפות פרצו בביתו של שליח חב"ד בעיר ארלינגטון, הרב אבי בוקיאט, ואחת בבית חב"ד בעיירה הסמוכה נידהם. בכל המקרים האש כובתה מיד ולא גרמה לנזקים כבדים.

המשטרה במסצ'וסטס מעריכה כי מדובר בהצתות מכוונות ומסרה שהיא מתייחסת אל האירועים כאל פשעי שנאה". בתוך כך, המשטרה בבוסטון מסרה כי נפתחה חקירה מקיפה ורב-תחומית". שוטר הוצב לאבטח את בית הרב, שאמר במסיבת עיתונאים: "אנחנו פגועים. זה זיעזע את הקהילה כולה. העובדה שהילדים
שלי היו בבית – הופכת את זה למפחיד הרבה יותר".

השריפה הראשונה פרצה ביום שבת האחרון בביתם של הרב, רעייתו ושלושת ילדיהם. חמישה ימים לאחר מכן שוב פרצה אש בבית. מצלמת האבטחה ברחוב תיעדה אדם מתהלך בקרבת מקום ובידו תיק. באותו הלילה, כבאים הוזעקו לכבות שריפה שריפה נוספת בבית חב"ד בעיירה הסמוכה נידהם.

דו"ח שסקר את מצב האנטישמיות בעולם בשנת 2018 הצביע על עלייה של 13% במספר האירועים האנטישמיים ברחבי העולם. בגרמניה נרשמה עלייה של 70% במקרי אלימות אנטישמיים – הנתון הגבוה ביותר. מספר הנרצחים היהודים בשנה זו, 13 במספר, היה לגבוה ביותר זה עשורים.

בארה"ב, אחד המקומות הבטוחים ליהודים, אירע בחודש אוקטובר הפיגוע הקשה ביותר בתולדות יהודי המדינה, כאשר חמוש פרץ לבית כנסת "עץ החיים" בפיטסבורג ורצח 11 מתפללים. בחודש שעבר נרצחה לורי גילברט קיי מיריות בבית הכנסת של בית חב"ד בקליפורניה.

המשך לקרוא

חדשות ואקטואליה

תהילים במקום טילים

Published

on

"לדוד העשיר מאמריקה יש עכשיו דוד עשיר בישראל. עשיר לא בכסף"

לכתיבת הפרויקט האחרון והמשמעותי בחייו הקדיש פרופ' יוסי שיין חמש שנים וחצי.

שיין, מחבר הספר "המאה הישראלית – הישראליזציה של היהדות", הוא מבכירי חוקרי מדע המדינה בישראל ובעל שם עולמי בתחום חקר התפוצות. הוא עומד בראש בית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב, ובראש מכון ברודי לדיפלומטיה מעשית.

הוא גם פרופסור (אמריטוס) ליחסים בינלאומיים ותפוצות באוניברסיטת ג'ורג'טאון, שם ייסד את המרכז לציוויליזציה יהודית ועמד בראשו. הספר החדש נושא 380 עמודים, שמונה פרקים, שהאחרון בהם, "המאה הישראלית", גם העניק לספר את שמו שיצא לאור, כמה מתאים, ביום העצמאות ה-71.

בראיון עם אריאלה רינגל הופמן ב"ידיעות אחרונות" מסביר שיין: "הספר הזה שואל שאלה אחת גדולה: מה קורה ליהודים, כאן ובתפוצות, כשהמדינה הריבונית היא המופע היהודי הכי חזק היום וכל מה שהיא עושה יש לו משמעות מרחיקת לכת על היהודים ועל היהדות. במשך מאות שנים הדת היהודית, שעוצבה בגלות, נועדה לשמור על השבט. כשעמים אחרים, בהיעדר ריבונות, נעלמו, אנחנו נשארנו כי היה לנו אלוהים שהוא כל יכול, שהוא זה שישיב אותנו לארץ הקודש. תהילים במקום טילים, אם לסכם בשלוש מילים. ועכשיו יש את מדינת ישראל, שעוד מעט יהיה בה רוב העם היהודי, ובתוך המדינה הזו מתחולל מאבק איתנים על אופיה. האם היא תהיה מדינת הלכה או מדינת ֶה ְזנֵ ק, ועד כמה מה שקורה כאן משפיע על הקשר עם היהדות הליברלית בעולם, בייחוד בארצות־הברית. במילים אחרות, היהודי־ישראלי החדש הוא שיקבע".

על פי פרופ' שיין, "כאשר עד 1967 התפיסה השלטת הייתה שישראל היא סוג של ניסוי שייכשל. לא ריבונות שתבטיח שגשוג יהודי אלא ההפך: מלכודת מוות. עד כדי כך שב'ניוזוויק' התפרסם מאמר גדול תחת הכותרת האם ישראל תשרוד', ובארץ אמרו בהומור שחור, האחרון שיוצא שיכבה את האור'. הייתה חרדה קיומית. גם הזיכרון הקולקטיבי שלנו מדבר על השמדה אפשרית. עכשיו זה האיום האיראני, אבל לדעתי ישראל היא קץ הפרדיגמה של חורבן. איראן לא תביא את החורבן הבא על ישראל, אלא אם כן כל העולם ייחרב".

על בנימין נתניהו

"לנתניהו יש תודעה היסטורית והוא פועל מתוך ראייה היסטורית של הדברים.הוא גדל בבית שהתעמק בתהליכים ארוכי טווח. זה לא מקרי שבחוג תנ"ך בביתו, ב־2017, הוא אמר שהחשמונאים שלטו כאן 80־70 שנה, והוא שם לעצמו למטרה להגיע לשנת המאה ולהמשיך משם. אבל נקודת הציון היא מאה שנים. הוא רואה עצמו כממשיכו של בן־גוריון וכמי שמבסס את הריבונות הישראלית. לעובדה שהוא כל כך הרבה שנים בשלטון יש השפעה גדולה על מראה דמותה של ישראל. לאן היא הולכת. מצד אחד הוא מתגנדר בהיותנו מעצמה צבאית, מדינת היי־טק שזוכה למעמד מכובד בקהילה הבינלאומית. אבל מצד שני בני הברית שלו בקואליציה, פעם אחר פעם, הן המפלגות החרדיות, שמה שמאפיין אותן הוא שחלקן אנטי־ריבוניות, מתנגדות לתהליכי הגלובליזציה, ואינן שותפות לחזון של מדינת ישראל המודרנית. האנשים שלהן לא רוצים לשרת, לא מוכנים ליפול על חרבם. הם אפילו לא מוכנים לכהן כשרים בממשלת ישראל".

על החיים בישראל

"ההוויה הישראלית משכרת. מדד האושר הבינלאומי, למשל, מלמד על כך. יש האומרים שזה בשל החיים הקהילתיים ותחושת הערבות ההדדית בארץ. הישראלי רוצה לשמר את יהדותו, לא ממהר לוותר על ישראליותו, ורואה אופק לחיים כאן בו בזמן כשכולם חושבים עד כמה היה יכול להיות פה הרבה יותר גרוע. עתיד העם היהודי נמצא כאן, והיהודי החדש כבר לא מפחד להיות יותר מסורתי, יותר לאומי, יותר שבטי, ובתוך כך הוא גם יכול להתחבר לאפיקים הליברליים סטייל תל־אביב. הוא כבר מזמן לא איש העולם הקטן. מדהים אותי כשאני שומע את הטענה שדווקא יהודי אמריקה הם המצליחנים. אני טוען שבניגוד ליהדות אמריקה, העובדה שלישראלים יש בית, והם פטריוטים לבית הזה, מאפשרת להם להיות גלובליסטים. להם יש לאן לחזור, ובשביל היהודים האמריקאים אמריקה היא לא בית".

על חוק הלאום

"חוק הלאום מחזק את הזיקה של ישראל כמדינת היהודים. קודם כל, זו מדינת היהודים, היא לא אוניברסלית ולא מדינת כל אזרחיה. זה לא אומר שהיא לא צריכה להעניק זכויות שוות לכל אזרחיה, בעיקר לאלה המשרתים בצבא. להיות נדיבה, לקרב אותם, וכל זאת תוך הבנה שזו מדינת היהודים. הבעיה היא שאת החוק הזה היה צריך לקבל בהסכמה רחבה, בשיתוף, במיוחד בכל מה שנוגע לדרוזים".

על ירידה ועליה

"אנחנו מדינה שבה כולם הם משפרי דיור", מנסה שין להסביר את התחרות בין המיעוטים השונים על הבית, והמלחמה אחד בשני. "מחוץ לשיח האקדמי, יש ויכוח היסטורי האם ישראל יכולה להיות מדינת מופת לפי חזון הנביאים. האם מדינה שנמצאת בעימות צבאי מתמשך, ומתמודדת עם מיעוטים, יכולה להיות מדינת מופת? זה דיון שהספר עוסק בו בהרחבה. אני יכול לומר שזה ספר אופטימי, שמשקף את ההצלחה של מדינת ישראל, את ההתפתחות הדרמטית, מתייחס לערבות ההדדית היהודית בעולם, לחזון הישראלי, לגמישות הישראלית. ריבונות מודרניסטית. קץ עידן התוהו. אז מדינת ישראל לא יכולה להיות מדינת מופת, קוסמופוליטית, אוניברסלית, אבל היא מאוד אטרקטיבית. הנה, שני ילדיי שגדלו בארצות־הברית עלו ארצה, ושניהם חיים בתל־אביב".

גם שיין עצמו, אחרי כ־20 שנה בארה"ב, שבמהלכן סיים בהצטיינות תואר שני ודוקטורט באוניברסיטת ייל, שימש פרופסור מן המניין בג'ורג'טאון, ופרופסור אורח בייל, חזר לארץ. "היום אין אלטרנטיבה לחיים יהודיים עם המשכיות ואופק חוץ ממדינת ישראל. לדוד העשיר מאמריקה יש עכשיו דוד עשיר בישראל. עשיר לא בכסף".

המשך לקרוא

חדשות ואקטואליה

הדרישה של יהדות התורה: סגן שר שימנע חילול שבת

Published

on

מדובר בסגן שר במשרד העבודה והרווחה, שיופקד על נושא אחד בלבד: לאשר באופן פרטני כל עבודה שצריכה להיעשות בשבת

כפי שפורסם ב"ישראל היום", ביהדות התורה דורשים לקבל לידיהם תפקידים בוועדת הכספים, ומינוי סגן שר הבריאות ועוד שני סגנים שרים – במשרד העבודה והרווחה ובחינוך.

אתמול פורסם בחדשות 12 כי יהדות התורה דורשת מהליכוד סגן שר במשרד העבודה והרווחה בממשלה הבאה, וזאת במטרה שידאג למנוע חילול שבת.

על פי הדיווח, סגן שר, אם ימונה, יופקד על נושא אחד בלבד: לאשר באופן פרטני כל עבודה ועבודה שצריכה להיעשות בשבת.

עוד דווח כי במפלגת יהדות התורה עלולים לאבד את המנדט השמיני שבו זכו בבחירות. זאת, שכן לפני שנסגר חלון הזמן לערעורים – עמית הלוי, מספר 36 בליכוד, שלא הצליח להיכנס לכנסת בגלל קול אחד, בדק את הקלפיות ומצא קול אחד שיכול להעלות את הליכוד במנדט – על חשבונה של יהדות התורה.

הלוי פנה לבית המשפט עם ראיות מוצקות למדי שמגבות את הטענות שלו, ואם עתירתו תתקבל – הליכוד תגדל במנדט ל־36 והוא ייכנס לכנסת.

בתוך כך, אתמול התייחס ח"כ אורי מקלב לפרסום ב"ישראל היום" על כך שראש הממשלה טוען כי הדרישות של המפלגות החרדיות מוגזמות. "רה"מ אמר שהדרישות שלנו מוגזמות, הדרישות שלנו ממש צנועות", אמר מקלב. "מלבד נושאי התיקים, מפתח הדרישות שלנו הוא הסדרת חוק הגיוס ומעמדם של בני הישיבות". לדבריו "על כל שניים וחצי חברי כנסת מקבלים משרד, אם כך מגיע לנו ארבעה משרדים מלבד ועדת הכספים.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות