ארה״ב בת 242: בדרך למלחמת אזרחים? - שבוע ישראלי
Connect with us

חדשות ואקטואליה

ארה״ב בת 242: בדרך למלחמת אזרחים?

Published

on

השחקן רוברט דה נירו, בטקס פרסי ״טוני״ החודש: F**K TRUMP!

לפי סקר דעת קהל מקיף שנערך השבוע, רבים מתושבי ארצות הברית של אמריקה, שחגגה ביום רביעי 242 שנות קיום, חוששים מהסלמה בין שמאל לימין; ו-31% מהם מאמינים שסביר כי ארה״ב תחווה מלחמת אזרחים שנייה במהלך חמש השנים הקרובות. 11 אחוזים אף ציינו שזוהי אפשרות ״סבירה מאוד״. כ-30% סבורים שמלחמת אזרחים אינה אפשרות סבירה, ו-29% אמרו שהיא מאוד לא סבירה, כך עולה מסקר של חברת רסמוסן.

בסקר התברר שהדמוקרטים חוששיםיותר ממלחמת אזרחים: 37% מהדמוקרטים סבורים שתיתכן מלחמת שכזו, לעומת 32% מהרפובליקנים ו-26% ממי שלא רשומים באף מפלגה. כ-53% מודאגים מהאפשרות שתומכיו של הנשיא טראמפ, שמבקרים את הסיקור התקשורתי שהוא מקבל, הם אלה שינקטו אלימות. ואולם, יותר אמריקאים – 59% – מודאגים מכך שהאלימות תבוא מצד מתנגדיו של טראמפ. בתקופה המקבילה בקדנציה הראשונה של הנשיא ברק אובמה, סברו 53% מהאמריקנים שמתנגדי אובמה ינקטו באלימות.

מהסקר עולה, כי נשים דואגות לגבי האפשרות של מלחמת אזרחים יותר מגברים, ובעלי זכות בחירה מתחת לגיל 40 חוששים מאפשרות זו יותר ממבוגרים. בקרב שחורים, 44% חושבים שסביר כי תפרוץ מלחמת אזרחים בחמש השנים הקרובות, לעומת רק 28% מהלבנים. הנה מקבץ מהארועים הציבוריים שקרו בשבועות האחרונים המסמנים עליה ברטוריקה ובאלימות (המילולית בינתיים) בין שני המחנות הניצים:

  •  איימי קרמר, יו״ר משותפת של ״נשים למען טראמפ״, קיבלה איומי רצח לאחר שהופיעה ברשת CNN קרמר סיפרה ב״פוקס ניוז״ שהיא מתראיינת מזה שנים ב-CNN ושהיא רגילה להשמצות ואינה נותנת להן להפריע לה. ואולם, הוסיפה, הפעם זה היה שונה. העניין הזכיר לה, לדבריה, סרט בשם ״בנות רעות״, בו בנות מתנהגות בצורה מרושעת זו כלפי זו, כאשר המתעללות הן נשות השמאל והקורבנות הן נשות הימין. ״עשר דקות אחרי הופעתי, התחלתי לקבל איומי רצח במייל, ואנשים התקשרו והשאירו הודעות לתיבה הקולית. זה לא רק מה שהם אמרו אלא השנאה, הדרך שבה זה נאמר. השנאה בקול שלהם. זה באמת די מפחיד״.
  • קבוצה בת שמונה אנשים התיישבה בליל שישי שלאכול במסעדת ״רד הן״ (התרנגולת האדומה) בווירג׳יניה, תחת ההזמנה ״בריאן סנדרס״. המלצרים במקום זיהו מיד את אשתו של מי שהזמין את השולחן: דוברת הבית הלבן שרה האקבי סנדרס. העובדים צלצלו לבעלי המסעדה, סטפני ווילקינסון, ושאלו אותה כיצד לנהוג. ווילקינסון נסעה למקום, ואחרי התייעצות עם העובדים ביקשה מסנדרס לעזוב. ״המעשים שלה מלמדים עליה הרבה יותר ממה שהם מלמדים עליי״, צייצה סנדרס למחרת, ״אני תמיד משתדלת כמיטב יכולתי להתייחס בכבוד לאנשים, כולל אלה שאני לא מסכימה איתם, ואמשיך לעשות כן״.
  • ״אם אתם רואים מישהו מהממשל במסעדה, חנות או תחנת דלק, צרו סביבם קהל ואל תוותרו, תגידו להם שלא אינם רצויים יותר בשום מקום״ אמרה חברת בית הנבחרים הדמוקרטית מקסין ווטרס, המייצגת את דרום מזרח לוס אנג׳לס בקונגרס, בנאום שצולם בווידאו במסגרת הפגנה בחזית הבניין הפדרלי בווסטווד.
  • גירושה של סנדרס מהמסעדה ותגובתה החריפה של ווטרס נעשו בעקבות חשיפת הטיפול במהגרים לא חוקיים בגבול מקסיקו, והפרדתם של ילדים מהוריהם. ככל שמעשי הממשל נתפסים כפוגעניים יותר בקרב חלקים בציבור האמריקאי, הרטוריקה הולכת ומחריפה. מאמר המערכת של ״וושינגטון פוסט״ הזהיר ממדרון חלקלק: ״מי שמתעקשים שאנחנו בעיצומו של רגע מיוחד שמצדיק חוסר אדיבות, צריכים לשאול את עצמם כמה אמריקאים סבורים שהם מצויים ברגע כזה. כמה קשה לדמיין, למשל, אנשים שמאמינים שהפלה היא רצח מחליטים ששופטים שמגינים על זכויות ההפלה לא צריכים לחיות בשלום״.
  • גורמים מהצד השמאלי יותר של המפלגה הדמוקרטית אומרים שמי שדרדר את ארה״ב במורד המדרון הזה הוא הממשל הנוכחי, שבראשו עומד נשיא שחצה כל גבול של וולגריות וגסות רוח. השמאל, לטענתם, משחק בנימוסים והליכות בשעה שהימין רומס את כללי המשחק הדמוקרטיים. העיתונאית מישל גולדברג השיבה לטיעונים של ״וושינגטון פוסט״ בציינה שמתנגדים להפלות רצחו אנשים שסיפקו הפלות, הטמינו פצצות במרפאות שלהם והפגינו בבתי הספר של הילדים שלהם… ״חוסר היכולת להכיר בהיסטוריה הזו הוא סממן של האיזון השקרי שיוצרת התקשורת, כי היא מתקשה להתמודד עם הקיצוניות הבלתי סימטרית של המפלגה הרפובליקאית״.

״זה שנים ששמאלנים מזהירים מפני ההידרדרות של המפלגה הרפובליקאית. השאלה היא איפה מותחים את הגבול? מתי אומרים שאנחנו כבר לא בפוליטיקה נורמלית, אנחנו במשבר, על סף אובדן הדמוקרטיה?״, כתב מנגד העיתונאי דיוויד רוברטס.

ואילו טראמפ, באמצעות הטוויטר, אלוף בלהחזיר התקפה, ועושה זאת בהתלהבות רבה. ״מסעדת רד הן צריכה להתרכז יותר בלנקות את הסככות, החלונות והדלתות שלה (צריכים בדחיפות צביעה) במקום לסרב לשרת אדם מצוין כמו שרה האקבי סנדרס. תמיד היה לי חוק אחד: אם מסעדה היא מלוכלכת מבחוץ היא גם מלוכלכת מבפנים״, צייץ. את הקונגרסמנית ווטרס הוא כינה ״אשה עם איי.קיו נמוך״, והמליץ לה: ״הזהרי במשאלותיך״. כמה מהפרשנים הבינו את הציוץ הזה כאיום באלימות, והזהירו שככל שיתקרבו הבחירות לקונגרס בסוף השנה עולים הסיכויים שאיומים כאלה יתממשו.

 

חדשות ואקטואליה

הכל נשאר במשפחה ( או: איך לעבור את ארוחת ערב ראש השנה בשלום)

Published

on

ראש השנה כבר כאן, ובהתאם נסב לשולחן החג ונטבול תפוח בדבש. אין דבר יותר חשוב ומשמח ממשפחה, אלא שאם לא מקפידים על הפרטים הקטנים, הארוחה בחיק המשפחה עשויה בקלות להידרדר למשהו שמזכיר יותר מפגש עם משפחת פשע…

לכאורה, מדובר בסך הכל בארוחה לרגל השנה החדשה. אבל חריגה מהכללים עלולה לא רק לקלקל את האירוע אלא גם להבטיח שתשע"ט לא תהיה שנת שגשוג ושמחה, אלא שנת סכסוך ומחיקה מהצוואה. לכן חשוב להיערך לארוחת החג כמו למבצע צבאי ולהגיע מוכנים.

ארוחת חג היא קונצרט של העמדות פנים, שחייבים לבצע בקפדנות. כבעל ניסיון של עשרות שנים בטבילת תפוחים ובערבוב חותנות, אני מרגיש מוסמך לחלוק איתכם כמה כללים שיעזרו לכולם לעבור בשלום את הארוחה ואת השנה שאחריה.

נימוסי שולחן הם עניין רגיש וסובייקטיבי. מה שנחשב לנורמטיבי במשפחה אחת, עלול להיראות כהפרה בוטה של הסטטוס קוו והטעם הטוב במשפחה אחרת. מכיוון שארוחות חג מפגישות משפחות שונות מרקעים שונים, ההבדלים עלולים להיחשף, והרגלי האכילה הקלוקלים שלך, שבבית נראים כעניין טבעי, ייתפסו אצל ההורים של אשתך כמשהו שמצדיק רילוקיישן למלונה של הכלב.

למשל, בבית אתה רגיל למצוץ מול הטלוויזיה גרעין של מנגו כשמפרצופך מטפטף נוזל כתום, אבל אם תעשה את זה בארוחת החג, הדודים מנהריה עלולים לתקוע בך מבט של "מי צירף למשפחה המכובדת שלנו את עטלף הפירות הזה?"

כהורה, אתה רוצה להציג פסאדה של משפחה נורמטיבית והגונה, ומבין מה צריך להקריב בשביל זה. אבל הילדים מתקשים להבין מה קרה, שפתאום העברת שניצלים לצד השני של השולחן באמצעות זריקה באוויר היא מנהג שלא מתקבל בעין יפה.

ארוחת חג היא לא המקום לכנות יתר. ייתכן מאוד שקבעו את יום כיפור מעט אחרי ראש השנה כדי שנוכל לבקש סליחה על כל השקרים הקטנים שפיזרנו סביב השולחן

כבר הזכרתי בעבר שהגברת הראשונה סובלת מקללת המיסופוניה, שהיא רגישות יתר לרעשי אכילה, לעיסה, שתייה ומצמוצי פה. אז אם אתה מהרעשנים שמנסים להוציא מזון מבין השיניים בעזרת שאיבת אוויר אל הרווחים, או חובב גמיעת תה רעשנית בתום הארוחה, עשה לעצמך טובה ותתרחק מהמיסופון המשפחתי. אם אתה מהמיסופונים – שיהיה בהצלחה, ערב החג הוא ערב קשה. לא יהיה קל להסביר לדודה של אשתך למה אתה מעקם את האף בכל פעם שהיא מתקרבת למרק.

לא ברור איך נקבעו המנהגים הקולינריים של ראש השנה, ולמה מציינים את השנה החדשה באכילת ראש של דג, כשידוע לכולם ש"הדג מסריח מהראש". האשכנזים שבינינו חזו כבר לפני מאות שנים את אופנת הטבעונות והרגישות לבעלי חיים ולכן המציאו את הגפילטע פיש, שכל מטרתו היא להסתיר מפני הילדים את העובדה שמדובר בדג. בכלל, אף אחד לא יאמין שהדבר האפור הזה היה פעם חי.

ישראל 2018 היא מדינה של מיזוג גלויות ותרבויות. אבל עם כל הכבוד למיזוג, אסור להקל ראש במנהגים הייחודיים של כל עדה, אחרת כור ההיתוך המפורסם עלול להתפוצץ ליד השולחן כמו כור אטומי. שלא לדבר על הצורך להתחשב באורחים מחו"ל שהצטרפו לארוחה.

הצרפתים והאנגלים, למשל, מקפידים על אכילה בראש זקוף, תוך הצמדת המרפקים לגוף. מי שאוכל כשמרפקיו שעונים על השולחן ומטה את הראש לעבר הצלחת, נחשב לפרימיטיבי נטול דרך ארץ. לעומת זאת, במזרח הרחוק נהוג ממש לשכב על השולחן עם שני המרפקים כדי לצמצם את המרחק בין מקלות האכילה לבין הפה.

אולי, כדי לעקוף בחוסר אלגנטיות סוגיות שכאלה, אנחנו מעדיפים לאכול בתוך פיתה או לנגב חומוס – טכניקות נטולות סכו״ם ונטולות יומרה לנימוסי שולחן, שבהם אפילו טפטוף של טחינה מהסנטר נחשב חינני.

במשפחות פולניות ואחרות מקובל ששיהוק (גרעפס, בשפה וולגרית) – כמו כביסה מלוכלכת – הוא לא משהו שמוציאים החוצה בנוכחות זרים, ואם כבר חייבים, אז רק עם יד על הפה ובליווי בקשת סליחה. אצל הבדואים, לעומת זאת, שיהוק עסיסי בתום הארוחה הוא מעין אמירת תודה, עניין מקובל שמעביר למארחים את המסר שנהנית מהארוחה המפנקת.

אצל הבדואים גם נוהגים לאכול בידיים מתוך סיר משותף שנמצא במרכז השולחן. לעומת זאת, אצל בנותיי החסודות, אם מישהו רק ינסה לדחוף מזלג לא בתול (כלומר, שכבר ביקר בפיו של הסועד) לתוך סיר האורז, במה שקרוי "טבילה כפולה" (double dip), הוא יגרום לפסילת האורז לצמיתות.

אחד הנושאים שיכולים לפלג משפחה בחג הוא הכנת האוכל. פעם, כשהיית מוזמן לארוחת חג, היית מגיע כסטודנט חופשי, מקסימום מביא בקבוק יין שגירדת ממנו את תווית המחיר, שלא יראו שהתקמצנת. היית שותה ואוכל ללא דאגות, מחמיא לבעלי הבית על הבישול, מחזיר את הסבתא וחוזר הביתה שמח וטוב לב.

היום, בעולם שכולו שיתוף, כל אחד אמור להביא משהו לארוחה, וכך בערב החג אנשים משנעים מעיר לעיר אלפי חמגשיות וסירים, רובם על ברכיים של בני משפחה שמתפקדים כשירות "גט חריימה". יש כאלה שיעשו הכל כדי לא להכין כלום בעצמם, ולכן יקנו במיטב כספם אוכל מוכן – שאותו יעבירו לסיר ישן ויספרו איך לא יצאו מהמטבח כבר יומיים. לעומתם, יש את אלה שלא יוציאו שקל ויכינו הכל בעצמם, אפילו אם המשימה שלהם היתה לקנות גלידה.

כאורח, חשוב לשים לב מי הכין מה, כדי לא ליפול למלכודת המסוכנת שטמנה בעלת הבית, בסגנון ״מה חשבתם על העוף?״ אתה הרי לא יודע אם היא שואלת על משהו שהכינה בעצמה, או דווקא על מנה שהכינה אחותה, שאיתה היא לא מדברת כבר שנתיים.

שים לב: ארוחת חג היא לא המקום לכנות יתר. ייתכן מאוד שקבעו את יום כיפור מעט אחרי ראש השנה כדי שנוכל לבקש סליחה על כל השקרים הקטנים שפיזרנו סביב השולחן. עם כל הכבוד לאמירת אמת, אתה הרי לא רוצה להגיד על הטלה בתמרים וצנובר, שהכינה אמא של אשתך, שהוא מזכיר לך מכבסה אוטומטית בבן יהודה.

אם בן משפחה שהלווה לך כסף שואל אותך איך יין החבושים, שהוא הכין בעצמו, תתגבר על הבחילה והצרבת ותחמיא לו בגדול. אל תתבייש גם לבקש תוספת של מנה לא טעימה, רק כדי להתחנף למבשלת.

בהמשך לכך, מומלץ לא להגזים עם העיקריות ולהשאיר מקום לקינוח. לא מטעמי דיאטה, אלא כדי לא להעליב את הקמצנית שהכינה את הגלידה בעצמה.

חשוב להישאר סבלני ומאופק גם לקראת סיום הארוחה, בשלב שבו מתקשרים ביחד לאיזה בן משפחה שנמצא בחו"ל כדי לאחל לו שנה טובה (היא היתה טובה עד שהתקשרתם להפריע לו), והדודה מברכת אותו בצעקות כי הוא הרי נמצא רחוק. הוא מספר לכולם שהוא חוגג את החג בבית חב"ד, למרות שהוא נמצא עכשיו במסיבת רווקים בבית בושת בהמבורג.

את כל מה ששמרתם בבטן במהלך הערב, מומלץ להוציא בדרך חזרה הביתה. אל תרגישו רע אם אתם מלכלכים על זאת שהגזימה עם הבוטוקס, מטנפים על הדוד ששני הוריו היו בני דודים, וקובעים את תאריך הפרידה של הזוג שרק התחתן. מותר גם להגיד שהאוכל היה נורא, רק תוודאו קודם שהסבתא שהתנדבתם להסיע הביתה באמת חירשת, כמו שכולם חושבים. אחרת, יום הכיפורים שלכם יגיע כבר למחרת.

המשך לקרוא

חדשות ואקטואליה

לקראת שנה חדשה: דברים שכבר אפשר לדעת

Published

on

טראמפ אינו מנהיג של ניואנסים אלא של אבחת חרב חדה • בעסקי נשים, הוא דומה במשהו לקלינטון, גם בטעם וגם בדרך הפעולה • בעסקי שלום, הוא יהיה שונה מאוד

TEL AVIV, ISRAEL – MAY 22: US President Donald Trump (L) and Israeli Prime Minister Benjamin Netanyahu (R) during an official welcoming ceremony on his arrival at Ben Gurion International Airport on May 22, 2017 near Tel Aviv, Israel. This will be Trump's first visit as President to the region, and his itinerary will include meetings with the Palestinian and Israeli leaders. (Photo by Ilia Yefimovich/Getty Images)

מאת: גל שור

אחרי החגים ראשהשנה-יום כיפור- סוכות הבאים עלינו לטובה, יסתנכרנו שעונים משפטיים, מדיניים ופוליטייםגם בוושינגטון, גם בירושלים. שמואל רוזנר, עיתונאי ומומחה ביחסי ישראל-ארה״ב, מעריך שרק אז אפשר יהיה להתחיל להעריך מה יעלה בגורלה של תוכנית שלום אמריקאית למזרח התיכון, ורק אז אפשר יהיה לזהות האם ועד כמה רציני הניסיון של דונלד טראמפ לנפק דיל אולטימטיבי.

השעון המשפטי השמיע בשבוע שעבר צלצול חזק, בעצם שניים. לא שח ומט, אבל בהחלט שני צעדים קדימה של התובע המיוחד רוברט מולר. יו״ר הקמפיין לשעבר של טראמפ הורשע. עורך הדין של טראמפ הודה באשמה. במקרה של הראשון – תקלה מצערת, אך אין קשר לנשיא. במקרה של השני קשר ישיר לנשיא. מייקל כהן טוען כי טראמפ הורה לו לשלם דמי שתיקה לנשים שקיים איתן יחסים.

עבירה על חוק הבחירות.

השעון המדיני מצביע על אפשרות סבירה לפרסום תוכנית השלום המוכנה של ממשל טראמפ בקרוב. אולי בזמן כינוס עצרת האו״ם בניו יורק. היועץ לביטחון לאומי ג׳ון בולטון, שהיה בשבוע שעבר בישראל, לא מאמין שייצא הרבה מהתוכנית הזאת. הוא גם לא מעורב בה לעומק. אבל הוא ושאר יועצי הנשיא מחויבים להבטחות של טראמפ. הבטיח שגרירות וקיים. הבטיח תוכנית ויקיים. וכפי שאמר הנשיא בווירג׳יניה, זו תהיה תוכנית שתכלול גם מרכיבים של ויתור ישראלי. בעיקר משום שקשה להעלות על הדעת תוכנית שאין בה מרכיבים כאלה.

השעון הפוליטי מתקדם בקצב איטי יותר, אבל תקתוקו בהיר. מתוכנית השלום אולי לא ייצא שום דבר, אבל בחירות מאמצע קדנציה בנובמבר יהיו. על פי כל הסימנים – איש הסטטיסטיקה נייט סילבר קבע ל הסתברות של 73% – אחרי הבחירות יעבור בית הנבחרים לשליטה דמוקרטית, אולי גם הסנאט. במקביל, הסיכוי לבחירות גם בישראל נראה גדול, בערך במועד שבו ייכנס הקונגרס החדש לפעולה. זה אומר שטראמפ יהיה עסוק בבלימת מהלכים של שימוע, ואולי ניסיון הדחה. זה אומר שנתניהו יהיה עסוק בקמפיין, ובשמירה על אגפו הימני מפני השפעתה המערערת של תוכנית שלום שאפתנית.

יש דברים שאפשר לדעת כבר כעת: התוכנית אכן תהיה שאפתנית. טראמפ אינו מסוג הנשיאים שהולכים בקטנות, וגם לא מאלה שהאגו שלהם מוסתר היטב. אם כבר תוכנית, זו תהיה התוכנית, בה״א הידיעה. אם כבר שלום, זה יהיה השלום, שאחריו איש תחת גפנו.

ועוד אפשר לדעת: טראמפ אינו מנהיג של ניואנסים, הוא מנהיג של אבחת חרב חדה. הוא רוצה לחתוך. בעסקי נשים, הוא דומה במשהו לקלינטון, גם בטעם וגם בדרך הפעולה. בעסקי שלום, יהיה שונה מאוד. קלינטון העמיק בחומר, והעתיר על משתתפי המשא ומתן אמפתיה. טראמפ לא יעמיק ולא יעניק. כשירצה עסקה, הוא יתבע, יאיים, יאשים, ילחץ. ישראל תעשה מאמץ גדול לא לעמוד בדרכו. לתת לצד השני לסרב. והצד השני יסרב, שהרי – וגם את זה צריך לומר – קשה לדמיין תוכנית שאין בה ויתור פלסטיני.

מה אי אפשר לדעת? מה יעשו הדמוקרטים עם הרוב בקונגרס. הם יכולים לנצל אותו לשלל שימועים מביכים, תוך הימנעות מהליך הדחה מסוכן. לעתים הוא פשוט נכשל – המקרה של אנדרו ג׳ונסון במאה ה־19. לעתים הוא מוביל להתפטרות – המקרה של ריצ׳רד ניקסון. אך לעתים הוא מחזק את הנשיא שמדובר בו – המקרה של קלינטון בשנות ה־90.

או שהם יכולים להניח שהפעם יצליחו, בגלל עדויות נוספות שיצטברו, או אווירה ציבורית מתאימה, או רוב גדול מספיק של תומכים בבתי המחוקקים. ואז, אי אפשר לשער מה יעשה הנשיא לנוכח הקרבות הצפויים מול הקונגרס. יש נשיאים שקרבות כאלה הניעו אותם להתמקד במדיניות חוץ ויש שנאלצו להשקיע בקרב הישרדות ולהפקיד את מדיניות החוץ בידיים אחרות, כמו ניקסון.

אם זה יקרה לטראמפ, צריך רק לקחת בחשבון את העובדה הבאה: לטראמפ אין הנרי קיסינג׳ר.

המשך לקרוא

חדשות ואקטואליה

מים אדומים: החל טבח הלווייתנים השנתי

Published

on

תושבי איי פארו יצאו לעונת ציד לוויתני הנתב כשעשרות מהם נהרגו וצבעו את מי הים הרדודים בדמם • ממשלת האיים: "חלק ממרקם החיים פה"

מאת: מערכת ישראל היום

תמונות של הרג המוני של לווייתנים על ידי ציידים באיי פארו, הנמצאים 300 קילומטרים מסקוטלנד, מעוררים זעם בקרב פעילי זכויות בעלי חיים ושוחרי איכות הסביבה.

בתמונות נראים עשרות לווייתנים ממין נתב כשהם מוטלים במים הרדודים ודמם השפוך צובע את המים באדום.
המצוד התרחש במפרץ סנדבגור באי המערבי וואגר ונמשך לאורך רוב חודש אוגוסט. על אף הביקורת הבינלאומית הגוברת, מדובר בציד חוקי ומפוקח המתרחש בכל שנה.
דובר תנועת "פלנטה כחולה", אחד מארגוני הסביבה החזקים בבריטניה, אמר על הציד כי מדובר במנהג עתיק וברברי" וכי על איי פארו "להתקדם ולהצטרף למאה העשרים ואחת".
הממשלה האוטונמית של איי פארו, חלק מדנמרק, הגיבה על ההאשמות ואמרה כי ציד הלווייתנים הוא חלק טבעי והיסטורי מהמסורת של איי פארו.
"בשרם ושומנם של הלוויתנים היה בעבר וממשיך להיות גם היום חלק בלתי נפרד מהתזונה של תושבי האיים. הלוויתנים נהרגים במהירות אפשרית עם כמה שפחות סבל ומספר הלוויתנים הניצודים מחושב כך שלא יפגע במספרם בטבע", נכתב בהודעת הממשלה.

המשך לקרוא

אירועים קרובים

ספט
21
ו
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
ספט 21 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
ספט
28
ו
17:00 שישי ישראלי @ IAC Shepher Community Center
שישי ישראלי @ IAC Shepher Community Center
ספט 28 @ 17:00 – 18:00
שישי ישראלי @  IAC Shepher Community Center
ה-IAC בשיתוף עם ארגון מת"י מזמין אותכם לקבלת שבת קהילתית באווירה ישראלית בסגנון פיקניק מתחת לכיפת השמיים . אתם דואגים להביא את המאכלים החלביים האהובים עליכם ואנחנו דואגים לקידוש בסוכה, חלות, יין , קינוחים, הפעלה[...]
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
ספט 28 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
ספט
29
ש
20:00 נאסף תשרי @ Valley Beth Shalom
נאסף תשרי @ Valley Beth Shalom
ספט 29 @ 20:00 – 21:00
נאסף תשרי @ Valley Beth Shalom
ערב שירה בציבור בוואלי בית שלום. שירים לסיום הקיץ, שירים לתחילת הסתיו ולחגי תשרי.  המחיר בכניסה 20 דולר . הארוע יתחיל בשעה 8:00 בערב.

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות