על המאבק בתופעת האלימות הגברית (הלא פיזית) ותיסמונת השתלטנות קיצונית כלפי נשים * הצעת חוק שיום אחד אולי תעבור למניעת התופעה

רצח נשים בישראל הוא תופעה מוכרת להחריד שהתגברה בשנים האחרונות וקיבלה כותרות. בכל חודש נובמבר, לרגל היום הבינלאומי למאבק בתופעת האלימות כלפי נשים אני מיידעת כל פעם מחדש על התופעה של שתלטנות קיצונית כלפי נשים, כדי לסייע לנשים שאולי עוברות כזאת, ולחברות ושכנות שלהן שאולי עדות לכך. אך למעשה, לא צריך לחכות לחודש נובמבר כדי ליידע – יש לעשות זאת בכל יום ויום.

במסגרת הדוקטורט שלי חקרתי תופעה שקראתי לה "כליאה של הדרת כבוד: שתלטנות קיצונית כלפי נשים נשואות בישראל". המחקר עסק בתופעה מגדרית של זוגיות פוגענית שאינה כוללת יסוד של אלימות פיזית כדי לשיים, למסגר ולהגדיר את התופעה, לברר מה הם מאפייני התופעה, ולהציע כיוון להסדר משפטי המתייחס אל התופעה בכללותה. תופעה זו קשורה גם היא לרצח נשים ויכולה להוות בסיס למחשבה על הנושא.

"אני רוצה לשבור את הקירות" היו מילותיה של ריקי כאשר התקשרה לשוחח עמי על נישואיה. שיחה זו הולידה מפגש בינינו שבו התוודעתי לראשונה לתופעה חברתית המתרחשת בתוך משפחתה ובמשפחות נוספות בישראל. ריקי סיפרה על קללות, ביזוי והשפלה מצד בן זוגה, האשמות, התעמרות יומיומית, כבילה לתפקידים מגדריים, איסורים והגבלות, דרישות מיניות והכפפה לסדר יום של ציות וריצוי. נוסף על כך, ריקי לא הורשתה לנהוג ברכב, מודרה ממידע על אודות מצבה הכלכלי של המשפחה, חויבה בדיווח על פעולותיה היומיומיות, לא הורשתה לעבוד מחוץ לביתה וניתן לה – בחוויה שלה – מעמד של קטינה, כאחד הילדים. עם זאת, בעלה לא היכה אותה וריקי אף לא הביעה רצון להתגרש ממנו.

במסגרת המחקר פגשתי נשים אמיצות שהסכימו להתראיין ולספר את סיפורן. בין המרואיינות נכללו נשים צעירות, מבוגרות, אימהות לילדים, נשים שמתגוררות בעיר או בכפר, בצפון, בדרום ובמרכז הארץ. במהלך הראיונות ניסיתי גם לזהות מאפיינים דמוגרפיים משותפים כדי לחשוב על הכללות או על גורמי סיכון אפשריים.  לדאבוני, התופעה שקראתי לה "כליאה של הדרת-כבוד", התבררה כחוצת מאפיינים דמוגרפיים וסוציולוגיים, כי היא התקיימה בציבור הכללי, בקרב נשים ממאפיינים שונים, ואצל בני זוג ממאפיינים שונים.

מתוך השיחות עם הנשים הללו, מיקדתי שישה תחומי חיים שבהם מתקיימת התופעה. את התחומים הללו תרגמתי להצעת חוק שיום אחד אולי תעבור למניעת התופעה:

1. שתלטנות באמצעים מילוליים ונפשיים: צעקות, קללות, גידופים, עלבונות, השפלות, לעג, ביוש, האשמות שווא, או הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים לרבות באמצעות זריקה וניתוץ של חפצים ורהיטים בבית, או שיבוש יכולתו של אדם לנהל את חיי היומיום באופן שקט ונינוח, בין היתר באמצעות היטפלות קנטרנית למעשיו, שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על פעולות יומיומיות טריוויאליות שלו או הצרה של תחומי אחריותו בתוך המשפחה.

2. שתלטנות כלכלית: הגבלת שימושו של אדם בוגר במשאבים כלכליים שהוא זכאי להשתמש בהם על פי חוק, או מניעת מידע מלא לגביהם, והכול באמצעות חסימת גישתו של אותו אדם לידע או לאמצעים המאפשרים ביצוע פעולות פיננסיות, חיובו לפנות לאחד מבני המשפחה או לאדם אחר לשם ביצוע פעולות פיננסיות או פיקוח צמוד על פעולותיו הפיננסיות.

3. שתלטנות מינית: כפייה מינית או תובענות מינית שאינן מתחשבות ברצונו החופשי של אדם, או התעלמות מיוזמותיו המיניות, והכול באופן המבטל את תחושת הסובייקט שלו.

4. שתלטנות פטריארכלית: התייחסות קבועה לאדם כאל קטין הכפוף לחסות גבר בגיר, לרבות פיקוח ומעקב צמודים תוך פגיעה בפרטיותו.

5. שתלטנות באמצעות הגבלה: פגיעה ביכולתו של אדם ליצור, לקיים או לטפח קשרים קרובים עם בני משפחה, חברים וידידים; בידודו של אדם ומניעתו מקיום מגע חופשי עם הציבור הרחב; נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידודו החברתי של האדם; נקיטת פעולות שיש בהן כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של האדם, לרבות באמצעות הקלטה; דרישת דיווח על מעשיו ומקום הימצאו; או הגבלת חופש התנועה שלו, לרבות שימושו ברכב.

6.  שתלטנות ביחס להתפתחות אישית: הגבלה חד-צדדית של לימודים, הכשרה או השתלמות מכל סוג או של יציאה לעבודה של אדם הזכאי לעשות זאת על פי חוק.

לצד הצעת החוק הצעתי גם מודל שמראה כיצד התופעה מתנהגת לאורך זמן (אשמח לשלוח את המודל למי שירצה בכך).

==

ד"ר אילנה קוורטין היא מנהלת נציגות הסוכנות היהודית בלוס אנג'לס ובחוף המערבי. ליצירת קשר: ilanakw@jafi.org