Connect with us

אירועים

"אני רוצה לשבור את הקירות"

Published

on

על המאבק בתופעת האלימות הגברית (הלא פיזית) ותיסמונת השתלטנות קיצונית כלפי נשים * הצעת חוק שיום אחד אולי תעבור למניעת התופעה

רצח נשים בישראל הוא תופעה מוכרת להחריד שהתגברה בשנים האחרונות וקיבלה כותרות. בכל חודש נובמבר, לרגל היום הבינלאומי למאבק בתופעת האלימות כלפי נשים אני מיידעת כל פעם מחדש על התופעה של שתלטנות קיצונית כלפי נשים, כדי לסייע לנשים שאולי עוברות כזאת, ולחברות ושכנות שלהן שאולי עדות לכך. אך למעשה, לא צריך לחכות לחודש נובמבר כדי ליידע – יש לעשות זאת בכל יום ויום.

במסגרת הדוקטורט שלי חקרתי תופעה שקראתי לה "כליאה של הדרת כבוד: שתלטנות קיצונית כלפי נשים נשואות בישראל". המחקר עסק בתופעה מגדרית של זוגיות פוגענית שאינה כוללת יסוד של אלימות פיזית כדי לשיים, למסגר ולהגדיר את התופעה, לברר מה הם מאפייני התופעה, ולהציע כיוון להסדר משפטי המתייחס אל התופעה בכללותה. תופעה זו קשורה גם היא לרצח נשים ויכולה להוות בסיס למחשבה על הנושא.

"אני רוצה לשבור את הקירות" היו מילותיה של ריקי כאשר התקשרה לשוחח עמי על נישואיה. שיחה זו הולידה מפגש בינינו שבו התוודעתי לראשונה לתופעה חברתית המתרחשת בתוך משפחתה ובמשפחות נוספות בישראל. ריקי סיפרה על קללות, ביזוי והשפלה מצד בן זוגה, האשמות, התעמרות יומיומית, כבילה לתפקידים מגדריים, איסורים והגבלות, דרישות מיניות והכפפה לסדר יום של ציות וריצוי. נוסף על כך, ריקי לא הורשתה לנהוג ברכב, מודרה ממידע על אודות מצבה הכלכלי של המשפחה, חויבה בדיווח על פעולותיה היומיומיות, לא הורשתה לעבוד מחוץ לביתה וניתן לה – בחוויה שלה – מעמד של קטינה, כאחד הילדים. עם זאת, בעלה לא היכה אותה וריקי אף לא הביעה רצון להתגרש ממנו.

במסגרת המחקר פגשתי נשים אמיצות שהסכימו להתראיין ולספר את סיפורן. בין המרואיינות נכללו נשים צעירות, מבוגרות, אימהות לילדים, נשים שמתגוררות בעיר או בכפר, בצפון, בדרום ובמרכז הארץ. במהלך הראיונות ניסיתי גם לזהות מאפיינים דמוגרפיים משותפים כדי לחשוב על הכללות או על גורמי סיכון אפשריים.  לדאבוני, התופעה שקראתי לה "כליאה של הדרת-כבוד", התבררה כחוצת מאפיינים דמוגרפיים וסוציולוגיים, כי היא התקיימה בציבור הכללי, בקרב נשים ממאפיינים שונים, ואצל בני זוג ממאפיינים שונים.

מתוך השיחות עם הנשים הללו, מיקדתי שישה תחומי חיים שבהם מתקיימת התופעה. את התחומים הללו תרגמתי להצעת חוק שיום אחד אולי תעבור למניעת התופעה:

1. שתלטנות באמצעים מילוליים ונפשיים: צעקות, קללות, גידופים, עלבונות, השפלות, לעג, ביוש, האשמות שווא, או הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים לרבות באמצעות זריקה וניתוץ של חפצים ורהיטים בבית, או שיבוש יכולתו של אדם לנהל את חיי היומיום באופן שקט ונינוח, בין היתר באמצעות היטפלות קנטרנית למעשיו, שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על פעולות יומיומיות טריוויאליות שלו או הצרה של תחומי אחריותו בתוך המשפחה.

2. שתלטנות כלכלית: הגבלת שימושו של אדם בוגר במשאבים כלכליים שהוא זכאי להשתמש בהם על פי חוק, או מניעת מידע מלא לגביהם, והכול באמצעות חסימת גישתו של אותו אדם לידע או לאמצעים המאפשרים ביצוע פעולות פיננסיות, חיובו לפנות לאחד מבני המשפחה או לאדם אחר לשם ביצוע פעולות פיננסיות או פיקוח צמוד על פעולותיו הפיננסיות.

3. שתלטנות מינית: כפייה מינית או תובענות מינית שאינן מתחשבות ברצונו החופשי של אדם, או התעלמות מיוזמותיו המיניות, והכול באופן המבטל את תחושת הסובייקט שלו.

4. שתלטנות פטריארכלית: התייחסות קבועה לאדם כאל קטין הכפוף לחסות גבר בגיר, לרבות פיקוח ומעקב צמודים תוך פגיעה בפרטיותו.

5. שתלטנות באמצעות הגבלה: פגיעה ביכולתו של אדם ליצור, לקיים או לטפח קשרים קרובים עם בני משפחה, חברים וידידים; בידודו של אדם ומניעתו מקיום מגע חופשי עם הציבור הרחב; נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידודו החברתי של האדם; נקיטת פעולות שיש בהן כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של האדם, לרבות באמצעות הקלטה; דרישת דיווח על מעשיו ומקום הימצאו; או הגבלת חופש התנועה שלו, לרבות שימושו ברכב.

6.  שתלטנות ביחס להתפתחות אישית: הגבלה חד-צדדית של לימודים, הכשרה או השתלמות מכל סוג או של יציאה לעבודה של אדם הזכאי לעשות זאת על פי חוק.

לצד הצעת החוק הצעתי גם מודל שמראה כיצד התופעה מתנהגת לאורך זמן (אשמח לשלוח את המודל למי שירצה בכך).

==

ד"ר אילנה קוורטין היא מנהלת נציגות הסוכנות היהודית בלוס אנג'לס ובחוף המערבי. ליצירת קשר: ilanakw@jafi.org

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

Featured

ת"א: ישראלים משלמים 500 דולר ל"מעכרים" כדי להשיג וויזה לארה"ב

המבקשים לטוס לארה"ב מגלים שפגישות לחידוש ויזה נקבעות בשגרירות רק לעוד חצי שנה ויותר

Published

on

אחרי שנתיים של משבר קורונה, שכלל מדינות שסומנו כאדומות וכתומות וזכו למגבלות כניסה על בסיס צבען, בדיקות קורונה לפני הטיסות ואחריהן ובידודים שהוטלו על החוזרים לארץ – עם דעיכת גל האומיקרון, החליטה ממשלת ישראל על צמצום של רוב המגבלות על טיסות לחו"ל. הישראלים הגיבו כמעט מיד, והרשויות נתפסו לא מוכנות.

מאז תחילת החודש ניכרים ביקושים אדירים שהקפיצו את המחירים לרמה של אלפי שקלים לכרטיס במחלקת תיירים, ומחסור בתורים זמינים לחידוש הדרכון בלשכת האוכלוסין — לעתים התור הקרוב הוא בעוד חודשיים.

ישראלים המבקשים לטוס לארה"ב מגלים שפגישות לחידוש ויזה נקבעות בשגרירות רק לעוד חצי שנה ויותר. אחרי חודשים ארוכים שבהם השגרירות היתה סגורה נוצר פיגור, ומי שמבקש להקדים את התור נתקל במאכערים, שישמחו להקדים תורים תמורת תשלום. "הייתי זקוקה לוויזה בדחיפות, אז שילמתי 1,500 שקל למישהו שפשוט יושב על מערכת תיאום התורים בלילות ותופס תורים שאנשים מבטלים. הוא סידר לי תור לעוד שבועיים", מספרת י' ל"דהמארקר", שהצליחה לעקוף את התור לראיון.

התורים שבהם הישראלים מוכנים לעמוד והסכומים שהם מוכנים לשלם עבור ויזה או כרטיסי טיסה לא מפתיעים. מתברר שהישראלים לא יכולים בלי חו"ל: יניב לניס חיפש כל הזדמנות לגיחה לחו"ל בין הסגרים והספיק לטוס מאז 2020 לסיישל, לדובאי ולתאילנד, ובכולן טייל במחירי רצפה; מיכל לזובסקי כל כך רצתה לנצל את תקופת החופש שנחתה עליה במפתיע, עד שמיהרה לטוס להודו, וגילתה שהיא נמצאת לבדה במלון; ועידן, חייל במודיעין, ניצל את ההזדמנות הראשונה לקחת חופשה מהצבא ולטוס לרומא.

משבר הקורונה דירדר את התיירות בכל העולם לשפל חסר תקדים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מספר יציאות הישראלים, שרשם גידולים מרשימים בשנים שלפני המשבר והגיע ל–9.2 מיליון ב–2019, ירד ב–2020 ל–1.5 מיליון. גם כשעלה בהמשך, היה זה רק לשליש מהכמות טרום המגפה — 3 מיליון ב–2021. בפסח הקרוב צפוי מספר הנוסעים להתקרב לזה שבתקופה המקבילה ב–2019: המשמעות היא שכ–800 אלף ישראלים יטוסו לחו"ל.

מדינות מסוימת מיהרו לפתוח את את השערים ולעודד כניסת תיירות ברגע שחלה ירידה בתחלואה בהן, כדי לצמצם את הנזק לכלכלה המקומית. בין מדינות אלה היו יוון, איחוד האמירויות, גיאורגיה ואיי סיישל. לעומת זאת, חלק מהמדינות יישמו מדיניות מחמירה יותר, והן לא מיהרו להכניס תיירים. ביניהן ישראל, שהיתה סגורה לתיירים ממארס 2020 והחלה לאפשר את כניסתם רק בתחילת 2022 תחת מגבלות; אוסטרליה, שהחלה לאפשר כניסת תיירים אף היא רק ב–2022; וייטנאם ותאילנד, שפתוחות רק חלקית גם כיום; וסין ויפן, שעדיין לא מאפשרות לתיירים להיכנס אליהן באופן חופשי.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

Featured19 שעות ago

טירוף הנדל"ן: המלאי מתרחב אבל המחירים ממשיכים לטפס עם האינפלציה; פורבס ממליץ על טיפים לקניה ומכירה בחלק השני של 2022

Featured19 שעות ago

פרצה בבכי מספר פעמים: ונסה בראינט במשפט התביעה נגד מחלקת השריף על הפצת תמונות של חלקי גופות מהתאונה בקלאבסס

Featured20 שעות ago

אחרי התאונה במאר ויסטה: השחקנית אן הייש "בתרדמת", משטרת לוס אנג'לס לקחה דגימה מדמה בחשד לנהיגה תחת השפעה

חדשות20 שעות ago

אורנג' קאונטי: רופאת עור מואשמת ששפכה בכוונה חומצת "דריינו" ללימונדה של בעלה

טוב לדעת20 שעות ago

"ענק אבל עדין": 'החתול הכי גדול בעולם' מתנשא לגובה של ילד בן שנתיים – ואנשים חושבים שזה כלב…

קהילה23 שעות ago

"התמיכה בישראל אינה דבר מובן מאליו; אנחנו עובדים קשה מאוד להסביר ולשכנע בצדקת דרכנו בכל מקום"

Featured2 ימים ago

אלבקרקי, ניו מקסיקו: המשטרה עצרה מהגר אפגני החשוד ברצח סדרתי של מוסלמים בעיר

Featured2 ימים ago

אחרי שיא של 41 שנים -האינפלציה בארה"ב ירדה ל-8.5%; וול סטריט מזנקת במפתיע

כתבות שבועיות