Connect with us

תרבות ובידור

"אני לא יודע להתחיל עם בנות"

Published

on

הוא חולה על אמא שלו ("מאוהב בה") • מפריד בין בשר לחלב ("צריך
להגיד תודה לאל על הכל") • וניאלץ להיאבק כמעט כל יום ביחס גזעני •
הזמר והדוגמן סטפן לגר, בן להורים מטוגו שמשרת בצה"ל, מזכיר שילד
שקורא לו 'כושי' לא נולד גזען וממשיך לחלום על קריירה בחו"ל

סטפן לגר – בן 21 . זמר, דוגמן ורקדן. רווק. נולד בבת ים, גר בראשון לציון. מדגמן מגיל 15 . פרץ ב־ 2016 עם השיר "Step Fun" , ובהמשך עם להיט הפרסומת "קומסי קומסה". השתתף בפסטיגל ושיתף פעולה עם נועה קירל, סטטיק ובן־אל, עברי לידר, עדן בן זקן ואיתי לוי. השתתף בקמפייני פרסום, וכיום מחזיק סטודיו לריקוד. הוציא השבוע סינגל חדש, "כפרה".

מתי בפעם האחרונה עשית משהו ספונטני?

"עשיתי עגיל באף, בקניון, לפני שנה. יש לי חתיכת אף־ אף, הרבה בשר, וזה לקח איזה שעה. זה כאב. בדרך כלל אני לא ספונטני. אני יודע מה יש לי בלו"ז קדימה, הופעות, ראיונות וצילומים, ואני לא מחכה למשהו ספונטני. אומרים לי שאני צריך חופש, אבל אני לא מרגיש ככה. אני רוצה לעבוד, לעבוד, לעבוד".

מתי בפעם האחרונה ביקרת בטוגו?

"לפני שלוש שנים, ואני אטוס שוב. אני רוצה לחזור לשם. נולדתי בישראל, אבל נסעתי לטוגו הרבה כילד,
לביקורים. להורים שלי יש הרבה אחים ואחיות שם. טוגו שונה מאוד מישראל, היא מתפתחת לאט, אבל כשאני מסתכל על האנשים שם אני רואה שהם שמחים. אין להם הרבה דברים שיש לנו פה, אבל הם לא יודעים את זה, הם פשוט מאושרים ומחייכים. אני לא מפונק, חונכתי להעריך כל דבר קטן, אבל מטוגו חזרתי כשאני מעריך עוד יותר את כל מה שיש לי. צריך לנסוע למקום כזה כדי לקבל פרופורציות".

מתי בפעם האחרונה הגשמת חלום?

"עכשיו. כל בוקר כשאני קם זה להיות בחלום. אני בתוך משהו שתמיד חלמתי, האמנתי ודמיינתי שיקרה,
ועבדתי קשה בשבילו. זה מרגש, וזה רק עולה ומתגבר. התחלתי בכלל מספורט, כדורסל וג'ודו. שמעתי מוזיקה כילד, ורקדתי, והריקוד הביא לי את הדוגמנות. בהמשך הוצאתי את השיר הראשון שלי. עכשיו אני אוהב את שלושת הדברים האלה באותה מידה – דוגמנות, ריקוד ומוזיקה".

מתי בפעם האחרונה עשית ספורט?

מלא זמן לא שיחקתי כדורסל או כדורגל. הופעה מול קהל זה כמו 30 ספרינטים, וזה הכושר שלי. אני נראה ככה בלי לעשות ספורט, ככה נולדתי. גם בגיל 14 הייתי כזה, וגם אבא שלי נראה ככה, והוא גם לא עושה כושר".

מתי בפעם האחרונה היית מאוהב?

"עכשיו. אני מאוהב באמא שלי. אני חולה עליה. אמא שלי עובדת בשגרירות טוגו בישראל, ואני חוזר מאוחר
הביתה מהופעות והיא מחכה לי, לא נרדמת עד שאני מגיע, רוצה לשמוע איך היה לי. אנחנו קרובים מאוד.
אחותי הגדולה ואני גרים עם ההורים, וכולנו מאוד מגובשים וקרובים".

מתי בפעם האחרונה התחילו איתך?

"כל הזמן אומרים לי שהתחילו איתי, אבל משום מה אני לא שם לב לזה. גם בגלל שאני צעיר, אני לא יודע
איך להתחיל עם בנות. אין לי משפטים שיש לאחרים. כשמתחילים איתי או מסתכלים, אני לא יודע איך לזהות
את זה. לא יודע מתי מישהי מעוניינת בי. באינסטגרם יש לי מלא הודעות, אני עונה גם".

מתי בפעם האחרונה הלכת לים?

"לפני שבוע, לחוף גורדון. אני אוהב ללכת לים, יש רוח, שקט. עכשיו אין שם מלא אנשים, אבל בחופש הכל
מפוצץ, ובכל זאת אפשר למצוא שעות שיש פחות אנשים ויותר רגוע. אני הולך לים לבד, ולפעמים עם חברים. אם רואים אותי שם ומזהים, אז מתלהבים לקראתי, שמחים לראות אותי. זה לא מציק לי. אני גם עושה גלישת סאפ, זה כיף ואני אוהב את זה מאוד. זה מרגיע אותי".

מתי בפעם האחרונה עשית אודישן?

"לפני שנתיים. פעם הייתי הולך לאודישנים, לכל מיני תצוגות ומלא דברים, וקיבלתי הרבה־הרבה 'לא' לפני
שקיבלתי 'כן'. עכשיו כולם כבר יודעים מי אני ובאים אלי. כשהייתי מקבל 'לא', בהתחלה הייתי מתבאס,
אבל לאט־לאט הבנתי שזה לא קשור אלי ספציפית. צריך ליפול לפני שאתה קם גבוה, וזה מבחן, לא
להישבר מה'לא'. אין הצלחה בלי כישלון".

מתי בפעם האחרונה התרגשת?

"התרגשתי מאוד לפני שנה, בזכות ילד בשם עידו שהיה חולה ושכב בבית חולים. הוא רצה להיפגש
איתי. אמרו לי שהוא אוהב אותי מאוד, והלכתי לשם לפגוש אותו. הוא היה במצב לא טוב, אבל בפגישה
שלנו הוא הזיז את היד והתחיל לנסות לשיר. המשפחה שלו היתה בשוק ואני בכיתי. אחרי כמה חודשים הוא
חגג בר מצווה, ובאתי לשיר לו. הוא התחיל להתאושש וישב כבר בכיסא גלגלים. אני ממשיך לקחת אותו
להופעות שלי, והקשר בינינו אמיתי עד היום. ללכת לבתי חולים ולשמח ילדים, וגם להופיע בבר מצווה,
זה כיף. אני מרגיש שזה חשוב. התגובות אלי מאוד מרגשות אותי".

מתי בפעם האחרונה לבשת מדים?

"אתמול. אני אמן פעיל בחיל התקשוב. רציתי להתגייס, זה היה חשוב, ועשיתי טירונות בניצנים. היה כיף מאוד. שירות צבאי זאת חוויה שצריך לעבור. בפועל אני עובד בטלפון ובאינסטגרם למשוך מלש"בים להתגייס לחיל. אני כל יום בצבא, אפילו כמה שעות, ואני בן 21 , ככה שנשארו לי עוד כמה חודשים".

מתי בפעם האחרונה שמעת הערה גזענית?

"לפני שנה, בשדה התעופה באילת. הצטלמו איתי ילדות ואימהות, ואז קראו לי בכריזה, כי הייתי צריך
לטפל בעניינים של המזוודה שלי, וכשחזרתי לשם אמרו לי שאיש מבוגר העיר לנשים שהצטלמו איתי
'מי הוא? מה אתן מצטלמות איתו בכלל? יש מלא כמוהו בתחנה המרכזית'. סתם איש ממורמר. אנשים היו
עצבנים עליו, אבל אני לא התרגשתי. זה המרמור שלו".

מתי בפעם האחרונה הרגשת שיש לך כוח לשנות דעות קדומות?

"ילדים שקראו לי 'כושי', זה מה שהם שמעו בבית. ילד לא נולד גזען, ומבחינתי כולם נולדים מאותו מקום
ונולדים אותו דבר. ילדים הם כמו כוסות ריקות, וכל אחד גדל לפי מה שממלאים אותו בבית. כשהתחלתי
להתפרסם, ילדים ראו ושמעו אותי – והתחילו לאהוב אותי. ההורים שלהם כעסו שהם צופים בי, כי הם היו
למעשה גזענים, אבל עם הזמן גם הם התחילו לקבל אותי, בזכותם של הילדים. ההורים רואים שאני בנאדם טוב, ומבינים שצבע העור לא משנה. הם מתאהבים בי. משהו השתנה ביחס אלי. אני מרגיש שפתחתי דלת. אם יהיה עכשיו עוד אמן שנראה כמוני, יהיה לו יותר קל. זה עצוב שזה ככה, אבל מצד שני זה המצב ואין מה לעשות. אני מרגיש שזה משתפר, וגזענות היא לא רק שחור ולבן. צריך להסתכל על בני האדם, לא על מחסומים כמו דת וצבע. כשאתה לא מתייחס לזה, אתה מבין עד כמה המחסום הזה לא משנה".

מתי בפעם האחרונה חשבת על קריירה בחו"ל?

"אני חושב על זה עכשיו. מאז שהתחלתי לעשות מוזיקה זה תמיד בראש שלי. אבל קודם כל נולדתי בארץ, כך שהחלטתי להתחיל את הקריירה פה. כשאני חושב על חו"ל אני חושב על צרפת, כי זו שפת האם שלי, ואני
מרגיש שאנשים מרגישים את זה ומתחברים לשירים שלי מאוד".

מתי בפעם האחרונה התפללת?

"הבוקר. אני מתפלל כל יום, בבוקר, בערב ובצהריים, ותמיד בתוך הראש. אני קם בבוקר ואומר תודה רבה,
וככה כמה פעמים ביום. צריך להגיד תודה לאל על הכל. אני נוצרי שמקיים מצוות של היהדות, צם ושומר כשרות, אבל אני גר פה, אז זה מסתדר. אני חושב שלא הכל קשור לדת. גבינה ובשר, למשל, לא מתאימים לי ביחד. זה עושה כאבי בטן וזה לא בריא".

מתי בפעם האחרונה למדת משהו חדש?

"אני לומד כל הזמן. למדתי לאחרונה ששום דבר לא בא בקלות. צריך לעבוד קשה כדי לקבל את כל מה שאתה
רוצה לקבל. אני רואה הרבה אנשים שרוצים משהו מסוים, נגיד פרסום, וזהו. אדם קודם כל צריך להתאמן במשהו, להתאמץ, לעשות משהו הכי טוב שהוא יכול, כי הפרסום הוא לא המטרה. המטרה היא להשפיע על אנשים ולעשות טוב לסביבה. הערכה, הצלחה ופרסום הם הדברים שמסביב, כי קיבלת עליך פוקוס".

מתי בפעם האחרונה חשבת על הפרסום שלך?

"כשהתחלתי בכלל לא חשבתי אפילו על הפרסום. מצחיק אותי שהיום פונים אלי לפעמים ואומרים לי 'אני רוצה להיות מפורסם כמוך'. תמיד התאמנתי בבית ברצינות ועשיתי המון הכנות לבצע את הריקודים טוב. כשהפרסום בא לי – לא השתגעתי. כש'קומסי קומסה' יצא, לא הבנתי בכלל שאני מפורסם. רק אחרי חודש
הגעתי לאילת, ופתאום התנפלו עלי נערות ונערים. שם הבנתי את הטירוף. בכלל, פרסום זה לא משהו קל,
זה מאוד מבגר אותך. אני תמיד בסביבה של אנשים מבוגרים, והם כבר לא שמים לב לגיל שלי".

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

תרבות ובידור

"הם בודקים אופציות וכיוונים לעסקים גם לאסתי וגם לעדי"

Published

on

איש העסקים עדי קייזמן ורעייתו הדוגמנית אסתי גינזבורג עזבו (זמנית?) את הארץ והשתקעו בלוס אנג'לס * אז למה הלשונות הלוהטות נשלפות?

גינזבורג וקייזמן. הפאוור קאפל נעלם בהתראה של רגע

פעילים למען זכויות בעלי חיים וצרכני רכילות, קוראי מדורי נדל"ן ושוחרי אופנה, בעלי טורים בישראל ובעלי דירות בברלין – קואליציה משונה ורחבה מאוד עסקה בש בועות האחרונים באובססיביות בשאלה אם אסתי גינזבורג ועדי קייזמן ירדו מהארץ והשתקעו בלוס אנג'לס. אחדים, לפי אתר מאקו, טענו שהדוגמנית ואיל הנדל"ן טסו ללוס אנג'לס לחופשה שגרתית; אחרים דיברו במונחים של בריחה דרמטית לאמריקה.

זה התחיל בתנועת מלקחיים. מצד אחד פוסט ויראלי בפייסבוק שטען כי גינזבורג נטשה את הכלבים שלה; מצד שני, ידיעות במדורי הכלכלה על כך שקייזמן עקר עם משפחתו ללוס אנג'לס ועורר "חרושת שמועות על מצבו הפיננסי", כפי שנוסחו הדברים ב"גלובס". ברגע ששני הדברים נזרקו לאוויר, היה מי שעשה אחד ועוד אחד והסיק שהפאוור קאפל נעלם בהתראה של רגע. זאת למרות שהפוסט והפרסומים בתקשורת זכו להכחשות מיידיות – גינזבורג הבהירה שמסרה זמנית את הכלבים לטיפולה של חברה טובה בעודה מבלה מעבר לים, ואילו קייזמן הציג את הנסיעה המשפחתית כמנותקת מהסתבכות כזו או אחרת ("משפחתי ואני חולקים את חיינו בעסקים בישראל ובארה"ב כבר קרוב לשנתיים… בימים אלו אני מתעניין במיזמים חדשים בתחומי הנדל"ן", מסר לגלובס.

מאז פברואר 2019, כשהעיתון הגרמני "ברלינר צייטונג" פרסם תחקיר לא מחמיא על עסקי הנדל"ן שלו בברלין, מלוות את קייזמן שמועות והאשמות. לקוחות ישראלים שרכשו דירות מקייזמן טוענים שהוא הפר התחייבויות כספיות ואחרות כלפיהם; חלקם רואים במעבר ללוס אנג'לס ניסיון להתרחק מקו האש, וכולם ממשיכים להעלות טענות שהופיעו בתחקיר הגרמני. כמה מהם רואים בעצמם קורבנות להתנהלות לא נאותה, לרבות מה שתואר כניסיון להיפטר בכוח מדיירים ותיקים בנכסים שונים בברלין. "אני איש של שלום ולא איש של מלחמה", אמר קייזמן בתגובה לטענות של לקוחותיו. "אמשיך לעשות הכל למען רוכשי הדירות שלנו בברלין ואני משוכנע שביחד נצליח לעבור את כל המכשולים שיהיו בדרך. בסופו של דבר אני משוכנע שכל מי שרכש דירה בברלין ירוויח".

יש מי שמתאר את קייזמן איש עסקים מצליח, נעים הליכות ובעל קסם אישי רב שבסך הכל נמצא בחופשה משפחתית עם אשתו הדוגמנית ושני ילדיו; אחרים מדברים על אדם שנמצא בחובות, מבטיח הבטחות שווא, בורח מאחריות ומתעלם מלקוחותיו. 

קייזמן וגינזבורג הכירו בשנת 2010. היא הייתה בת 20, חיילת משוחררת ודוגמנית מבטיחה; הוא בן 38, גרוש טרי מאשת העסקים עפרה שטראוס ואב לדניאל שהייתה אז בת חמש. מאז נישואיהם הביאו קייזמן וגינזבורג לעולם שני ילדים משותפים, רפאל (חמש) ומיכאל (שנתיים). השניים לא מכירים את סבם, האדריכל אריק גינזבורג.

בסוף העשור שעבר ביקש קייזמן לשכור את "הבית הכתום" פרי תכנונו של גינזבורג האב, ודרכו הכיר גם את הבת ("הוא קיבל אותי בתוך עסקה בבית, הייתי חלק מהעסקה", אמרה גינזבורג בשנה שעברה בראיון ב"שרון ורני"). השניים התחתנו ביוני 2012, ובדצמבר אותה שנה מכר אריק גינזבורג את הזכויות על הבית הכתום לקייזמן תמורת שמונה מיליון שקלים. שנה לאחר מכן פנה גינזבורג לבית המשפט וטען כי הזוג הפר את החוזה המדובר ושילם לו רק כ-3.5 מיליון שקלים.  התיק הועבר לבית המשפט לענייני משפחה. בינואר 2015 הצדדים הגיעו לפשרה: הבית יישאר בבעלות בני הזוג, שמצדם יעבירו לגינזבורג האב את התשלומים עליו כפי שהוסכם ביניהם. אלא שמאז ניתק הקשר בינם לבינו. "מדי פעם אני תופסת את עצמי ואומרת, כמה חבל שלרפאל יש סבא שהוא לא מכיר, אמרה גינזבורג על הקשר עם אביה בראיון ל"7 לילות","אבל אז אני נזכרת בכל מה שעברתי בגללו ואני אומרת שפחות חבל".

קייזמן, בנו של יהלומן שהצליח בעסקיו ורכש בית בסביון, עוסק בנדל"ן מאז שנת 2004. לאורך שנות פעילותו העסקית עלה שמו לכותרות במספר הזדמנויות. התקשורת התאהבה במי שהתחתן עם שטראוס המבוגרת ממנו ב-13 שנים והיה בין השאר בן זוגן של לינור אברג'יל, מירי בוהדנה, מיכל ינאי ואורלי ויינרמן, ודיווחה על כל צעד שלו או מולו. ב-2011 שודרה בתכנית "אנשים" כתבה תחת הכותרת "החידה ששמה עדי קייזמן" שבה הוצג כ"נער שעשועים מסביון שמחזיק ברשימת אקסיות מהודרת" וכן כ"איש עסקים שנוי במחלוקת שהפסיד עשרות מיליונים"; בין השאר נטען שם כי "יש פער גדול בין האופן שבו קייזמן הצטייר ובין הקבלות שהוא ניפק למשקיעים בחברות שבשליטתו". 

מאז שנת 2011 מעורב קייזמן ברכישת בניינים בברלין ובמכירת דירות למשקיעים ישראלים ובינלאומיים. את הדירות מנהלות ומשווקות בהתאמה "ברלין אספייר" ו"ברלין אסטייט"; הראשונה עמדה במוקד התחקיר שפורסם בפברואר 2019 ב"ברלינר צייטונג", שבו נחשפו שיטות פעולה מפוקפקות לכאורה. לפי התחקיר, "אספייר" הבטיחה לרוכשי הדירות הישראלים תשואה שנתית של 5% בשלוש שנים הראשונות, אך לא דיווחה להם שהחוק בגרמניה מגן על השוכרים מפני העלאות חדות של שכר הדירה. כך גילו חלק מהמשקיעים באיחור שהדיירים שלהם משלמים שכר דירה נמוך, רחוק מאוד מהתשואה המובטחת. נטען בין השאר כי חברות בנות של אספייר הפעילו לחצים על דיירים להתפנות כדי שניתן יהיה להעלות את שכר הדירה בהתאם להגבלות המקומיות. מקרה שמשך תשומת לב ציבורית רבה היה פינוי של מעון שיקומי לנשים מוכות. בתגובה לפניית "כלכליסט" אמר קייזמן בשעתו כי בניגוד לפרסום, "ברלין אספייר" אינה נמצאת בבעלותו; לדבריו מדובר בקבוצת חברות שנותנת שירותים לכל הפרויקטים שרכש בעשור האחרון. על הטענות לגבי פינוי הדיירים השיב: "כן, אנחנו קונים בניין ישן עם דיירים היסטוריים שעושים שכירויות משנה, והמטרה שלנו היא לפנות דיירים ישנים ולעשות אופטימיזציה של ההשקעה. אנחנו לא מסתירים את העובדה שאנחנו פועלים בנישה קפיטליסטית".

"אני זז מעט הצידה"

"שלום לכולם, את העדכון הזה אתם מקבלים כמה ימים לאחר שהוקדמתי על ידי העיתונות, שבחרה לפרסם את נסיעתי לארה"ב כמדי שנה תחת הכותרת 'עזב ללוס אנג'לס'. הפעם בעקבות השינוי המבורך שקרה אני מתכוון לשהות כאן יותר זמן, תלוי בהשפעת הקורונה. אני לא נעלם, אני זז מעט הצידה ונשאר לי אינטרס משמעותי בחברה. אני מתכוון להישאר ולהיות זמין, לענות, לטפל ולפתור כל בעיה שניתן".

את המייל שלח קייזמן למאות לקוחות ברלין אסטייט ב-1 באפריל. בהמשך  סיפר שבקרוב ייכנס לאסטייט משקיע אוסטרי והזכיר את השינויים שעוברים על שוק הנדל"ן בברלין. "הסבלנות שלכם תעניק לנו את היכולת לפתור את הדברים. כל פעולה אחרת שתעשה מצידכם עשויה כרגע לפגוע גם בנו אך בעיקר בכם", כתב ללקוחות.

פחות משבוע לפני ששלח את המייל דווח בתקשורת הישראלית שגינזבורג וקייזמן עזבו ללוס אנג'לס. המהלך הפתיע רבים ממכריהם וגם את קוראי המגזין "את", שבו אמרה גינזבורג רק לפני חמישה חודשים שהחיים מעבר לים לא מעניינים אותה. "אני משאירה הכל פתוח, אבל חו"ל לא, זה אפילו לא מדגדג לי. אני אוהבת להיות כאן", אמרה באותו ראיון. שי אביטל, הסוכן של גינזבורג: "כרגע אין להם מושג כמה זמן הם יישארו שם. הם בודקים אופציות וכיוונים לעסקים גם לאסתי וגם לעדי. כרגע הם לוקחים זמן לעצמם, מה גם שאמא של אסתי גרה קרוב והיא מבקרת אותה המון".

מכרה קרובה של בני הזוג: ״בארץ הם חיו ברמת חיים מאוד גבוהה, הכי גבוהה שאפשר לדמיין, ובאיזשהו שלב הכסף הפסיק לזרום לחשבון. עדי יודע שבתקופה הזו אנשים לא יחפשו אותו כי מתעסקים יותר בקורונה. הם חשבו שבלוס אנג'לס יהיה להם יותר שקט והם יוכלו להתחיל חיים חדשים". על הטענות הללו אומר קייזמן: "אשמח להתייחס לדברים קונקרטיים ולא לרכילות מרושעת… שנים ארוכות ששנינו חולקים את הזמן שלנו בין אירופה לישראל, שלא לדבר על כך שמשפחתה של אמא של אסתי חיה פה. מדי שנה אנחנו מגיעים לארה"ב לפחות פעמיים, בייחוד בתקופת הפסח. הגענו בתקופה מאוד מאתגרת שתביא להערכתי להרבה מאוד הזדמנויות, וגם לנסות ולהגשים חלום ישן של אשתי ושלי ולבלות כאן תקופה מעט יותר ממושכת"

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות