Connect with us

תרבות ובידור

אני חייבת הרבה לאקסים שלי!

Published

on

אורני זיגמן כיכבה בארץ ב"זנזורי", הפיקה סרטים ומחזות אבל הרגישה שזה לא מספיק * הלימודים ב-AFI חיזקו אצלה את התחושה שההיא נועדה להיות במאית * סרטה הראשון, Marriage Material, העוסק בדרישות הלא מציאותיות מנשים בכניסה למוסד הנישואין, נרכש ע"י אולפני פוקס * ראיון חשוף 

סרטה הרטרו-מוזיקלי של אורני זגמן Marriage Material מספר  על הדרישות הלא מציאותיות של החברה כלפי נשים, ונרכש לאחרונה על ידי פוקס סטודיו. הסרט הקצר הזה של אקשן גדול ואפל להפליא צבר שבחים רבים בפרופיל גבוה, כולל :'הסרט המוזיקלי הטוב ביותר' ברוד איילנד', 'הסרט המוזיקלי הטוב ביותרw בפסטיבל הקולנוע במנהטן ופרס האוסקר לסרט סטודנטים. תמצית העלילה: אחר שהחבר שלה דוחה את הצעת הנישואין שלה, לאה מאשפזת  את עצמה למוסד 'הכלה הפורחת המאוחרת'; מוסד שאורז מחדש נשים להיות "חומר נישואין" בכל מחיר על מנת לשכלל ולשדרג אותן עבור בני זוגן האידיאליים.

נפגשנו לשיחת רקע בבבית קפה החביב עלי, שעה שקרני שמש חורפיים מרצדות בשערה הבלונדיני של אורני זגמן. 

אורני : "נולדתי וגדלתי בישראל למשפחה פולנית / יוונית. מאז שאני זוכרת את עצמי רציתי להיות שחקנית. להוריי לא היה שום קשר לאומנויות הבמה (אם כי אמי אומרת שקיבלתי ממני את כישורי הריקוד שלי), אך הם תמיד תמכו בי בעקבות החלומות שלי. ליום הולדתי השלוש ביקשתי שיבנו לי במה בחדר, עד כדי כך. 

"בישראל סיימתי את בית הספר לאומנויות הבמה 'בית צבי' והפקתי מספר תוכניות טלוויזיה, סרטים ומחזות. השתתפתי בסדרה האלמותית 'זנזורי', באחד התפקידים הראשיים. רק בסוף שנות העשרים לחיי, אחרי סדנת קיץ בניו יורק, הבנתי שאני רוצה לכתוב ולביים. כשחקנית, מעולם לא היה לי את החלום ההוליוודי, אבל כבמאית רציתי מאוד.

"למזלי התקבלתי ל-AFI (המכללה האמריקאית לסרטים) ועברתי ללוס אנג'לס".

האם הרקע שלך השפיע על החלטתך להפוך לקולנוענית?

"ההחלטה להיות יוצרת פירושה לבחור בחיים לא יציבים. לאחר התמיכה של המשפחה שלי, שתמיד דחפה אותי ללכת לפי הרצונות שלי ולהצליח לעשות את מה שאני אוהבת אפשרה לי להיות קולנוענית. באשר למעבר ממשחק לעשיית קולנוע, אני זוכר שבבית הספר למשחק, חברים תמיד היו מבקשים ממני לאמן אותם לתחרויות מונולוגים. מעולם לא זכיתי בתחרות בעצמי אבל התלמידים שאימנתי תמיד הצליחו. הייתה לי תחושה שאולי טוב לי כבמאית, אבל אז  עוד החלום שלי להיות שחקנית היה גדול יותר. 

"אחרי כמה שנים של משחק, הבנתי שאני לא 'הכלי' הטוב ביותר לבמאים. תמיד היה לי הדחף ללכת מאחורי המצלמה ולביים את הסצנה אחרת… חוויית המשחק שלי ומשמעת הריקודים נתנו לי את הביטחון להפוך  לקולנוענית".

אילו אתגרים את רואה עבור יוצרות קולנוע? מה התקוות שלך לעתיד?

"מספר יוצרות הקולנוע לעומת היוצרים  מצביע על האתגר העיקרי הברור, אשר (ברוך השם) משתנה בהדרגה בזמן שאנחנו מדברים. לאורך ההיסטוריה ראינו יותר מדי סרטים בבימויו של גברים בלבד, ויותר מדי פרסים שהגיעו רק ליוצרי קולנוע גברים. ההתבגרות בצל הנוף הקודר הזה יצרה קשיים לנשים שרצו להשיג את אותו חלום. לא היו מודלים לחיקוי. זה משתנה עכשיו, ואני באמת מרגישה את זה כל יום, אבל עדיין יש כל כך הרבה עבודה לעשות. 

"אני חושבת שהאתגר הגדול ביותר שלי כקולנוענית מגיע כשאני מתחילה לחשוב על להיות אמא. אני כבר בת 36 ואני יודעת שהשעון הביולוגי שלי מתקתק. לדעת מה צריך כדי לעשות סרט, לא קל לדמיין איך הוא ייראה עם תינוק. אני רואה הרבה יוצרות קולנוע שמתמודדות עם הדילמה של להפוך לאמהות, ואני מניחה שאתם פשוט תגרמו לזה לעבוד … כל כך הרבה נשים מצליחות להיות אימהות עובדות, זה אתגר גדול לכולם".

למה השחקנים שמים לב אצלך קודם?

"אני מאוד ישרה קדימה ולעולם לא מסתירה את מה שאני מרגישה, אפילו כשהפידבק אינו חיובי. אני ישראלית, זה חלק מהטבע שלי. אני שמה לב ששחקנים באמריקה מעריכים את התכונה הזו שלי. כנות נוספת יוצרת אמון מידי בינינו. מכיוון שבמשחק, יש לי שפה משותפת זו עם שחקנים ותובנות מושכלות. השחקנים שלי יודעים שאני אעשה הכול כדי להוציא מהם את הביצועים הטובים ביותר שלהם והם גם יודעים לסמוך עלי אם אני חושבת שהמשחק שלהם היה מספיק גדול כדי להמשיך הלאה. האמון הוא הכול. אני תמיד משתפת את החוויות האישיות שלי עם השחקנים שלי. אם אתה רוצה שמישהו יהיה פתוח לחלוטין וייתן לך את ליבו, פשוט תעשה את זה. הפסיכולוגית שלי עשתה זאת איתי בפגישה הראשונה שלנו וזה אחד הדברים הרבים שלמדתי ממנה".

ספרי לנו על הסרט שלך, Marriage Material.

"מדובר בסרט-מחזמר-קומדיה, אפל וקצר על אישה בשנות השלושים לחייה. לאחר שהחבר שלה דוחה את הצעת הנישואין שלה, היא מחליטה לבדוק את עצמה במוסד של "הכלה הפורחת המאוחרת", המחזירה ומשפצת נשים מחדש ל"חומר נישואין". הסיפור עוקב אחר לאה שוורצמן, אותה מגלמת גוון הולנדר, שהולכת בדרך לפגוש  ולממש את המוסכמות של החברה לגבי האישה המושלמת. המוסד מנוהל על ידי גורו השדכנית, ינטה פלדמן (לורה גנן הנפלאה) שמשכללת  את הנשים עבור בעליהן האידיאליים בכל מחיר. הסרט עוסק בפחד מבדידות, באובססיה לזיווג ובקורבנות שנשים מקריבות לאהבה או סתם "להיצמד אל הכללים " ולהיות חלק מהנורמה של המערכת האקולוגית".

מהיכן הגיעה ההשראה לסרט הזה?

"ובכן, אני חייבת הרבה לאקסים שלי! בזכות מערכות יחסים כושלות רבות, הסרט הזה התממש. אז כן, חוץ מחלק של המוסד, המסע של לאה די מבוסס על החוויות שלי. ישראל היא מקום בו נשים רווקות מעל גיל שלושים נפגעות, ואני הייתי אחת מהן או לפחות הרגשתי כמו אחת… הגעתי לסיפור הזה לאחר שפגעתי בקיר עם חבר אחר, וחשבתי שאהבה (ונישואין) לעולם לא יקרו לי. הוקסמתי מהרעיון הזה של מקום שיכול ללמד אותך כיצד להפוך לחומר נישואין ולהתאים אותך הכי טוב לסטריאוטיפ הזה. והסרט מדבר בעד עצמו, אני מקווה. 

מבחינת סרטים משפיעים, הסרט 'הלובסטר' של יורגוס לאנתימוס היה ההשראה הגדולה ביותר שלנו. אני מעריצה את יורגוס וכל סרט שהוא מביא לעולם.".

את ידועה בסיפורים ההומוריסטים שלך. 

"ענייני הנושאים האפלים תמיד סיקרנו אותי, אבל אני מוצאת שהקומדיה היא הדרך הטובה ביותר להעביר מסר. כשדברים איומים קורים סביבי או איתי (או משפחתי), אני תמיד מחפשת את ההומור בסיטואציה. 

"כשסבי מת בביתו בפלורידה, משפחתי ישבה בחדר הסמוך ותכננה את הלווייתו בישראל. למותר לציין שהעברת גופה לישראל אינה התהליך הקל ביותר. זה מגוחך. וכשאבא קרא לי להשתתף במתרחש, אני רק זוכרת שהקלדתי רעיונות בטלפון שלי בזמן שדיברנו. ממש עובדה. לפעמים זה עוזר לי להתנתק מהוויה ברגע. אני מאמין שהפרשנות הטובה ביותר מועברת כשאנשים צוחקים. במיוחד כשהמצב מקרין על חייהם והם יכולים לצחוק על עצמם. משפחתי עכשיו יודעת שהדברים הכי מטורפים שקורים לנו יגיעו יום אחד למסך". 

מאיפה את שואבת את ההשראה שלך?

 "מבחינת הכתיבה, אני תמיד מקבלת השראה מסיפורים אישיים שאני שומעת. מחבר, מבן משפחה, מהחוויה שלי או אפילו של אדם זר. זה בטח מבוסס על משהו אמיתי בשבילי לכתוב עליו. כבמאית אני מקבלת השראה ממש מכל מה שאני רואה; סרטים, ספרים, תיאטרון, אמנות, ציטוטים, גרפיטי רחוב -הכול."

מה השלב הבא?

הסרט יהיה זמין בקרוב במהדורה הקצרה שלו. אני מפתחת עכשיו את הסרט הקצר למהדורה שלמה כוללת סידרה מוזיקלית עבור QUIBI שרכשו אותו, אני מאוד נרגשת ממנו. כמו כן, אני בשיחות על הפיכת הסרט למופע של ברודווי, שהוא חלום גדול. כש-Marriage Material.

יהיה מבושל, אני מתכננת גם לביים סרט עלילתי. אז תאחל לי בהצלחה"!

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

תרבות ובידור

מדונה פרסמה סרטון הזוי על הקורונה – וחטפה ברשת

Published

on

הזמרת שיתפה את 15 מיליון עוקביה באינסטגרם בסרטון מעורר מחלוקת ובו התייחסה לנגיף הקורונה כשאמרה: "כולנו שווים"

ידוענים רבים הגיבו על התפשטות נגיף הקורונה וקראו לעוקביהם להישמע להוראות משרד הבריאות. אחרים משתפים בלייבים ומנסים ליצור אתנחתא משטף החדשות הבלתי פוסק, אבל תגובה כמו של מדונה עדיין לא ראיתם. 

הזמרת בת ה-61 פרסמה סרטון שלה באמבטיה מלאה בעלי כותרת, כשהיא אינה לובשת דבר מלבד כמה תכשיטים וכשברקע מוזיקה אינסטרומנטלית רגועה ונרות דולקים. היא שיתפה את עוקביה ברשתות החברתיות ואמרה: "לנגיף לא אכפת כמה אתה עשיר, כמה אתה מפורסם, כמה מצחיק אתה או חכם אתה, איפה אתה גר, בן כמה אתה, איזה סיפורים מדהים אתה יודע לספר". 

"זה השוויון הגדול ומה שנורא בזה, זה מה שיפה בזה. מה שנורא בזה, זה שהנגיף גרם לכולנו להיות שווים במובנים רבים ומה שנפלא בזה, שהוא שגורם לכולנו להיות שווים במובנים רבים". מדונה, שלעיתים מסתכלת למצלמה ולעיתים משפילה את מבטה, הוסיפה גיחוך קל והוסיפה: "כמו שהייתי נוהגת לומר בHuman Nature- (סיבוב ההופעות שלה) בכל לילה, 'אם הספינה תטבע, נטבע כולנו איתה'". 

מדונה, שפרסמה גם תמונה של עצמה עם עלי כותרת מעל פטמותיה, כתבה בפוסט: "אין אפליה – קוביד-19! #staysafe". היא קיבלה גל של הודעות שליליות, אפילו מהמעריצים הנלהבים ביותר שלה. בין התגובות נכתב: "סליחה מלכה שלי, כל כך אוהב אותך, אבל אנחנו לא שווים. אנו יכולים למות מאותן מחלות, אך העניים יסבלו הכי הרבה. אל תעשי רומנטיזציה על הטרגדיה הזו".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות