Connect with us

חדשות ואקטואליה

אנטישמיות באמריקה: כמה ולמה

Published

on

מה שלפני לא הרבה שנים חשבנו שאינו עניין גדול, טיפס עד למדרגת בהלה * הסיבה: המיעוט האנטישמי הקטן נעשה תוקפני יותר

יהודי אמריקה (ואנחנו בתוכם) נעשו מודאגים יותר. התופעה המכונה אנטישמיות, שלפני לא הרבה שנים רובם חשבו שאיננה עניין גדול – לא כאן בכל אופן – נעשתה לשאלה, אחר כך לדאגה, ואולי, בשבועות האחרונים, טיפסה עד למדרגת בהלה. 
ככל שמדובר ביהודים, וגם במי שמופקדים על ביטחונם, המצב ברור: גילויי אנטישמיות הפכו מעניין נדיר לעניין של שגרה. 

בסביבות חג החנוכה נרשמו עשר מתקפות על יהודים באזור ניו יורק. חלקן קטלניות, חלקן כמעט קטלניות. צפיפות האירועים חידדה את המודעות והניבה גל של פרשנויות (למה זה קורה), ויכוחים (מי אשם), התייעצויות (מה עושים), הבטחות (נגן, נשמור), תהיות (לאן כל זה הולך). רק מעטים, כותב הפרשן ומומחה ליחסי ישראל-ארה"ב שמואל רוזנר, עצרו לבחון את הנתונים. יש לזה סיבה: הנתונים מבלבלים, קשים לפענוח. אנטישמיות מתגלה בשלל צורות וצבעים, לא כולן מוסכמות. היא מתועדת בשלל דרכים, רובן לא לגמרי אמינות. הגדרותיה חמקמקות, נתונות במחלוקת. בהתאם, ליד הקביעה שהאנטישמיות באמריקה מתגברת כדאי להציב סימן שאלה. לא שאפשר לקבוע בביטחון שאינה מתגברת. הסימנים והאירועים בהחלט מדאיגים. ובכל זאת, עיון מדוקדק במספרים מחייב להעלות תהיות. 

יש נתון אחד שאיננו נתון במחלוקת: היהודים כאן מפחדים. תחושתם הסובייקטיבית היא של סביבה שנעשית עוינת יותר, מסוכנת יותר. ארבעה מכל חמישה יהודים (84%) אמרו השנה שלהערכתם האנטישמיות התגברה בחמש השנים האחרונות. קרוב למחצית (42%) אמרו שהם מרגישים השנה פחות בטוחים מכפי שהרגישו בשנה שעברה. כל זה, אף על פי שהרוב המכריע (98%) אמרו כי הם עצמם לא חוו אנטישמיות. כלומר, חוויה ממשית לחוד, והרגשה סובייקטיבית לחוד.  כרבע מהיהודים באמריקה אמרו שהם נמנעים לעתים מללכת למקומות מסוימים, מתוך דאגה לביטחונם. חמישה מכל מאה אמרו שנמנעו מללכת למוסד יהודי בגלל חשש כזה. ואפשר להניח שככל שהדאגה תגבר, וככל שיתרבו פרסומים על מתקפות, כך יעלה מספר היהודים הנמנעים. 

האם ליהודים יש גם ריאלית סיכוי גדול יותר להיפגע מכפי שהיה בעבר? האם היום פחות בטוח מכפי שהיה לפני שנה? לפני עשר שנים? לפני 30 שנה? הביטו בנתוני ה־FBI על מתקפות נגד יהודים. הם מלמדים שהיהודים צודקים, אבל גם טועים. הם צודקים בכך שיש עלייה במספר התקריות בשנים האחרונות. הם טועים בהנחתם שהבעיה נעשתה דרמטית יותר מבעבר. כשבוחנים כמה עשורים, מספר התקריות נגד יהודים נמצא דווקא בירידה.  

מבט קצר בנתוני העשורים האחרונים של הליגה נגד השמצה – הארגון היהודי הגדול המלקט תקריות נגד יהודים – מלמד על מגמה דומה. בשנת 1994, שנת השיא של העשורים האחרונים במספר האירועים, היו מעל 2,000 תקריות. ב־2017, שבה נרשמה קפיצה דרמטית במספר התקריות, היו בכל זאת קצת פחות: 1,986. 

אבל מי שטורח לחזור עוד קצת אחורה מגלה שייתכן שהחדשות לא לגמרי חדשות. למעשה, מה שקרה בשנים 2016־2019 הוא מעין חזרה למה שהיה סטנדרטי בשנות ה־90 וברוב שנות האלפיים. פרופ׳ אלכסנדר גוטפריינד משיקגו, שבחן שלל נתונים על מצב האנטישמיות בעיניים של סטטיסטיקאי, קבע כך: ״מה שמצאתי כנראה יפתיע אתכם: יש לנו בעיית אנטישמיות אמיתית במדינה הזו. אבל היא איננה מחמירה״.
ייתכן שמה שנצפה ב־2017 הוא קפיצה גדולה במספר האירועים. ייתכן שמה שקרה ב־2017 הוא קפיצה גדולה במודעות וברצון לדווח על אירועים, מה שיצר את הרושם שיש יותר אירועים, מה שהגביר עוד יותר את הרצון לדווח, וחוזר חלילה.

רוזנר מאתגר: מדוע שתהיה פתאום מודעות גבוהה שמובילה לדיווח תכוף? לזה יש תשובה, בשתי מילים: דונלד טראמפ. מרבית היהודים כאן (לא הישראלים) מאשימים את טראמפ ביצירת האווירה שמגבירה את סכנת האנטישמיות. אבל אפשר להציע גם אפשרות אחרת. נוכחותו הדומיננטית של טראמפ – שהיהודים אינם בדיוק מחסידיו הגדולים – חידדה את הערנות של היהודים לסביבתם וגרמה להם להתחיל לדווח על מה ששנה או שנתיים קודם לא היו טורחים לדווח עליו. ההנחות האלה מחדדות את הקושי לפענח את מצבה המדויק של האנטישמיות באמריקה.  

והנה עוד קושי. האנטישמים מעטים, האמריקאים רבים. כלומר, פעילות נמרצת ופוגענית של מספר קטן של שונאי יהודים יכולה להעלים את התמונה הכוללת של אמריקה שאיננה שונאת יהודים. כמה מהאמריקאים הם אנטישמים? תלוי איפה מעבירים את הקו. תלוי מה שואלים. 

קרוב לשליש מהאמריקאים מאמינים שהיהודים יותר נאמנים לישראל מאשר לאמריקה (31%). מספר דומה מאמינים שהיהודים הרגו את ישו. הליגה נגד השמצה פיתחה מדד המבוסס על 11 שאלות. מי שמשיב "לא נכון" – כלומר, תשובה אנטישמית – על שש ומעלה מתוכן, מוגדר כבעל נטיות אנטישמיות. 

במבט על שלושה עשורים שיעור האמריקאים המחזיקים בעמדות אנטישמיות נמצא בירידה. כלומר, ייתכן שהמיעוט האנטישמי הקטן נעשה תוקפני יותר, מה שמחייב היערכות בהתאם. החדשות הטובות: אמריקה, בינתיים, לא נעשתה אנטישמית יותר.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

חדשות ואקטואליה

ישראל – בצמרת המדינות היקרות בעולם

Published

on

מגזין "ceoworld" דירג 132 מדינות בהתאם לחישוב עלויות צריכה ודיור • לא סתם עברנו לכאן: ארה"ב – רק במקום ה-20

מגזין "ceoworld" פרסם את רשימת המדינות היקרות בעולם בחישוב של מוצרי מכולת, מסעדות, עלויות דיור, הוצאות כלליות ועוד. המגזין דירג 132 מדינות. וכן, לישראל יש מקום של "כבוד" בצמרת הרשימה.

במקום הראשון והלא מפתיע נמצאת שוויץ. אחת המדינות היפות בעולם נחשבת עשרות שנים גם לאחת היקרות בעולם. שוויץ עוקפת כמעט בכל פרמטר את המדינות שאחריה עם מחירים גבוהים במיוחד במצרכים בסיסיים ומסעדות. במקום השני ובפער די גדול נמצאת נורבגיה שידועה גם היא כמדינה יקרה מאוד. במקום השלישי איסלנד ובמקום הרביעי נמצאת יפן, למרות ירידה משמעותית מאוד ברמת המחירים ביחס לשנים קודמות. את החמישייה הראשונה סוגרת דנמרק.

את החמישייה השניה פותחת בהאמאס, שנחשבת ליעד תיירותי לעשירי העולם, אחרי לוקסמבורג הקטנה ומיד אחריה, במקום השמיני – מדינת ישראל הניצבת מעל סינגפור המשגשגת ודרום קוריאה שסוגרות את העשירייה הראשונה. 

את המקום ה-11 עד ה-20 מאיישות בהתאמה הונג קונג, ברבדוס, אירלנד, צרפת, הולנד, אוסטרליה, ניו זילנד, בלגיה, סיישל וארצות הברית. 

המשך לקרוא

חדשות ואקטואליה

בחירות 2020: שלדון אדלסון יתרום 100 מיליון דולר לטראמפ ולרפובליקאים

Published

on

מאז מסע הבחירות ב-2016, אדלסון וטראמפ מחזרים אחד אחרי השני, והתקרבו אחד לשני על רקע המדיניות האוהדת של טראמפ כלפי ישראל

שלדון אדלסון, המיליארדר היהודי ובעלי עיתון "ישראל היום" בארץ, צפוי לתרום לפחות 100 מיליון דולר למסע הבחירות של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ולחברי קונגרס רפובליקאים – כך אמרו שלושה מגייסי תרומות המכירים את הנושא לעיתון הבריטי גרדיאן. אדלסון צפוי להעביר כסף לכמה גופים רפובליקאיים, החייבים לחשוף את זהות התורמים שלהם, וכן לארגונים ללא מטרות רווח, שתומכים במפלגה הרפובליקאית ואינם חייבם לדווח על התורמים.

אדלסון תרם יותר מ-100 מיליון דולר לרפובליקאים בשתי מערכות הבחירות האחרונות בארה"ב. אחד המקורות מעריך כי הוא עשוי לתרום עד 200 מיליון דולר ב-2020 על רקע התורמות האחרונות של בני הזוג אדלסון ועל רקע הערכתם למדיניות של טראמפ.

בני הזוג אדלסון, שבדרך כלל שומרים את התרומות הגדולות לסוף המרוץ לנשיאות, תרמו ב-2018 סכום שיא של 124 מיליון דולר לגופים רפובליקאיים ולמועמדים רפובליקאים בקונגרס, לפי נתוני המרכז למדיניות אחראית – מכון מחקר ללא מטרות רווח.

מאז מסע הבחירות ב-2016, אדלסון וטראמפ מחזרים אחד אחרי השני, והתקרבו אחד לשני על רקע המדיניות האוהדת של טראמפ כלפי ישראל. הונו של אדלסון מוערך ב-39 מיליארד דולר לפי פורבס. הוא תמך בכמה מהמהלכים הפרו-ישראליים של טראמפ, ובהם העברת שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים ונטישת הסכם הגרעין עם איראן. בני הזוג נכחו בבית הלבן כאשר טראמפ חשף בחודש שעבר את תוכנית השלום למזרח התיכון (תוכנית המאה). לפני הטקס הרשמי אדלסון נפגש ביחידות עם טראמפ.

המשך לקרוא

חדשות ואקטואליה

הבחירות לקונגרס הציוני: ימין ושמאל, רק חול וחול?

Published

on

540 צירי הקונגרס הציוני העולמי יתכנסו בבנייני האומה בירושלים וייצגו סיעות פוליטיות מישראל ומקהילות העולם * שתי מפלגות של ישראלים-אמריקאים יתמודדו על מושבים בארגון הבינלאומי: "כל ישראל" הזוכה לתמיכה מה- IAC ו"ישראל שלנו", השואפת לייצג דעות שמאל בקהילה היהודית בארה"ב * לא כוחות או מלחמת אחים?

ב-20 באוקטובר, צפויים להתכנס בישראל 540 צירי הקונגרס הציוני העולמי ה-38 בבנייני האומה בירושלים.  הצירים ייצגו סיעות פוליטיות מישראל ומקהילות העולם, שאמורות לשמש כמעין "פרלמנט יהודי" או "פרלמנט ציוני". למעשה, קונגרס זה הוא המוסד היחידי שבו יהודים מהעולם ויהודים מישראל נהנים משוויון מוחלט מבחינת יכולת הצבעה והשפעה. בעקבות הפרסום על התארגנות של ישראלים-אמריקאים שיתמודדו לראשונה כסיעה מוגדרת לקראת הבחירות לקונגרס הציוני העולמי, התארגנה רשימה ישראלית שנייה, ובה בין השאר נציגים של ארגון הגג של הישראלים-האמריקאים בצפון אמריקה, ה-IAC.

הסיעה הראשונה היא "ישראל שלנו", שהגדירה עצמה כך: "אנו קבוצה של ישראלים המתגוררים בארה"ב אשר מחפשים לטפח את מערכת היחסים בין יהודי העולם ומדינת ישראל, לקדם תרבות יהודית פלורליסטית ופתוחה ולתמוך באחינו ואחיותינו, המעוניינים שפועלם יוכר על ידי מדינת ישראל". בראיון עימם למקור ראשון, הם סיפרו שהם מבקשים לייצג את הקול של הישראלים שמתגוררים בארה"ב, אשר על פי ההערכות מגיעים לכמיליון בני אדם. ראשי "ישראל שלנו" הופתעו מכך שישנה סיעה נוספת, "כל ישראל" שמה, אשר בה חברים בין השאר נציגים מה-IAC וענקית ההסברה הפרו-ישראלית Stand With Us יחד עם ארגונים נוספים. כיוון שה-IAC הוא בין המייסדים, ומנצל את הפלטפורמה שלו ואת החיבור לשטח – אין באמת במה להתחרות. מעבר לזה, ל-Stand With Us מיליון עוקבים ברשתות החברתיות ויכולות תקשורתיות שלא ניתן להתחרות בהן.

השבוע פרסמו ב"ישראל שלנו" הצהרה לעיתונות בה הם מסירים את הכפפות ומבקרים את ה-IAC. "הם החליטו לתמוך באופן רשמי ופומבי דווקא ברשימה יהודית-אמריקאית מתחרה בשם 'כל ישראל'… ייתכן שהסיבה לכך נעוצה, בין היתר, בעובדה שבכירים בארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית קיבלו מקומות בכירים ברשימת 'כל ישראל'". שני קורבלניק, העומדת בראש רשימת 'ישראל שלנו' אמרה כי ״לכמעט מיליון ישראלים החיים בארה״ב יש ארגון גג אחד שמייצג אך ורק אותם המכונה IAC, ולאחרונה גם הוקמה רשימה פוליטית ראשונה ויחידה שפועלת לייצג רק את האינטרסים שלהם. החיבור בין שני הגופים היה אמור להיות טבעי, הגיוני ונכון, אך לצערי החלטה לא מוסברת שקשורה כנראה לאינטרסים אישיים הובילה את ה-IAC לבגוד במטרה שלשמה הוא הוקם. בכוונתנו להיאבק נגד ההחלטה הזאת בכל הכוחות והאמצעים שעומדים לרשותנו״.

שוהם ניקולא, מנכ"ל ה-IAC, הגיב במכתב לאנשי 'ישראל שלנו' והסביר את החלטת הארגון: "ה-IAC מאמין שהדרך שלנו כקהילה להשיג הישגים משמעותיים אל מול כל אתגר גדול ומשמעותי, היא תוך שיתופי פעולה בכלל, ועבודה עם הקהילה היהודית-אמריקאית בפרט, תוך בניית קואליציות. זאת האסטרטגיה שלנו כארגון, ולכן מעבר להיות ארגון מוביל את הקהילה הישראלית-אמריקאית הגדולה ביבשת, אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם לא מעט ארגונים יהודים ורבים מחברי הקהילה שלנו הם יהודים שאינם ממוצא ישראלי. 

"אנחנו בוחרים לעמוד ולעודד הצבעה ל'כל ישראל', קבוצה שבתוכה מצד אחד ייצוג ישראלי-אמריקאי משמעותי, ובאותה נשימה מנהיגות יהודית-אמריקאית רחבה של כמה וכמה ארגונים המייצגים קהל רחב שמגדיל את הסיכוי להצלחה בהליך הבחירות", הוסיף ניקולא, "דרך האסטרטגיה הזו, אנחנו מאמינים שיש את הסיכוי הגבוה ביותר לתוצאות הטובות ביותר למשימה הארגונית שלנו, לקהילה שלנו, והמשך התמיכה ברעיון הציוני, וחיבור העמוק בין מדינת ישראל והעם היהודי".

אחד ממייסדי ישראל שלנו, קובי כהן, התבטא לפני מספר חודשים נגד ה-IAC בעמוד הפייסבוק שלו. "נאומו של הנשיא טראמפ בכנס ה-IAC היה מופע סטנדאפ משובח על גב היהדות המתקדמת, ולהערכתי הדבר יפגע אנושות בניסיונות הארגון להציג עצמו כגשר חי אל מול יהדות ארה"ב", כתב אחרי נאום הנשיא בפלורידה, שהתקבל בצורה שלילית בקרב יהודים רבים. "ארגון ה-IAC שבמשך שנים מציג עצמו כארגון א-פוליטי הוכתם היום ונצבע על ידי הנשיא טראמפ. קשה להעריך את הנזק אבל זהו יום עצוב ליחסי ישראל והישראלים עם יהדות ארצות הברית". ב-IAC סירבו להתראיין בנושא, אך אישרו כי הפנייה היחידה לשיתוף פעולה בין 'ישראל שלנו' לבינם הייתה במכתב המדובר, וזאת לאחר שכבר החליטו להצטרף ל'כל ישראל'.

ב-2018 פורסם בעיתון ה"ג'ואיש וויק" כי כהן נמנה בין מספר גורמים ישראלים-אמריקאים המבקשים להקים אלטרנטיבה שמאלנית ל-IAC, שאמנם אינו פוליטי באופן רשמי, אך התפיסה היא שמדובר בארגון ימני – זאת גם בשל העובדה שמרבית מחבריה וראשיה נוטים לכיוון מרכז-ימין. "רבים מהישראלים-האמריקאים מרגישים שותפים לחששותיהם של יהודי ארה"ב, לגבי חוסר הסובלנות הדתי שיש בישראל", אמר כהן בראיון, ואף התייחס למה שהוא מגדיר כפגיעה בדמוקרטיה הישראלית. "אנחנו רוצים להראות להם שאנחנו קיימים, ויכולים להיות הפרטנרים שלהם כאן בארה"ב". כהן עצמו עבד בעבר ב-IAC וטען בראיון כי "בקמפוסים האוניברסיטאיים, הסטודנטים חשופים לשני נרטיבים של ישראל; הנטריב האנטי ציוני של השמאל הקיצוני או זה שטוען כי 'ישראל תמיד צודקת'. הקול של השמאל הישראלי, התומך בישראל אך רוצה לשפר את המדינה, מושתק".

בקרב גורמים בקונגרס הציוני העולמי, נטען כי התמודדותו של כהן היא גבולית מבחינת חוקי ההתמודדות לקונגרס הציוני, כיוון שהוא עובד בארגון "המועצה ללשון ולתרבות העברית בצפון אמריקה", המקבל תרומות מההסתדרות הציונית העולמית.

מטעמו של כהן נמסר כי "לקובי כהן אין יחסי עובד מעביד עם המועצה ללשון ולתרבות עברית בצפון אמריקה והוא פועל עמה לקידום האג'נדה של חיזוק מעמד השפה העברית בארה"ב. קובי כהן גם עבד ב-IAC ותמה כיצד הארגון שחרט על דגלו את חיזוק מעמד הקהילות הישראליות, ושמתיימר להיות ארגון א-פוליטי החליט לתמוך ברשימה אחרת שאינה מייצגת את האינטרסים של הישראלים בארצות הברית".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות