Connect with us

ספורט

"אנחנו ננצח": הודעת הטקסט ששלח טום בריידי בכל ערב לחבריו לקבוצה

Published

on

הבאקנירס חגגו את הזכייה בסופרבול והחמיאו לקוורטרבק הוותיק ששבר שיאים: "זה סיפור מדהים ובלתי נתפס", אמר רוב גרונקובסקי * ברוס אריאנס הפך למאמן המבוגר ביותר לזכות בתואר והקדיש את הניצחון לאמו בת ה-95 שישבה ביציע: "אוהב אותך אמא"

הזכייה השביעית של טום בריידי בסופרבול  הדהימה את העולם, אבל לא אותו. חברו לקבוצה לאונרד פורנט סיפר אחרי הניצחון הגדול של טמפה ביי על קנזס סיטי שבריידי שלח לשחקני הבאקנירס בכל לילה בשבועיים האחרונים הודעת טקסט באותו הנוסח: "אנחנו ננצח".

"מדובר באחד מהישגי הספורט הגדולים בהיסטוריה", אמר רוב גרונקובסקי ששיחק עם בריידי בפטריוטס והתאחד איתו בפלורידה, "אני לא יודע זה ההישג הגדול ביותר אי פעם, אבל בהחלט אחד הגדולים. להגיע לטמפה, מול קבוצה שהתכוננה לחגוג – ולנצח, זה דבר גדול. זה סיפור מדהים ובלתי נתפס".

"אני כל כך גאה בכל האנשים כאן", אמר בריידי בסיום, שגם זכה בתואר ה-MVP של המשחק. "היה לנו חודש קשה בנובמבר, אבל לשחקנים היה ביטחון שנעשה את זה. הקבוצה הזו היא אלופת העולם, אי אפשר לקחת את זה מאיתנו". בריידי, שזכה בשש אליפויות במדי ניו אינגלנד פטריוטס, עשה זאת לראשונה עם קבוצה אחרת. "כל שנה היא מיוחדת", אמר, "אני לא עושה שום השוואה. להיות כאן ולחוות את זה עם השחקנים האלה – זה מיוחד". כשנשאל האם ישוב לשחק גם בעונה הבאה, ענה בריידי: "אנחנו נחזור". בריידי החמיא לגרונקובסקי ולאנטוניו בראון, עוד חבר לשעבר בפטריוטס שהצטרך לבאקנירס. "זה נהדר לראות שחקנים גדולים עושים מהלכים גדולים", אמר בריידי שזכה ב-MVP חמישי של הסופרבול, "גרונק שחקן מדהים וחבר לקבוצה מדהים, יש לו כישרון עצום, מוסר עבודה ומחויבות. גם AB עשה הכל בדרך הנכונה מאז שהגיע לכאן. אני גאה בו". כעת לבריידי יש שבע זכיות בסופרבול, יותר מכל מועדון אחר ב-NFL. 

בצל מגפת הקורונה, אירח איצטדיון ריימונד ג'יימס בטמפה, פלורידה, 22 אלף צופים – שליש מתכולת האיצטדיון, מהם 7,500 עובדי מערכת הבריאות. בני ובנות המזל שלא זכו לאפשרות להיות באיצטדיון, היו יכולים לרכוש, תמורת 100 דולר, תמונת קרטון שתוצב במושב ריק במקומם. היתה זו הפעם הראשונה בהיסטוריה, מאז הונהג המשחק כגמר ה-NFL ב-1967, שהמארחת של הסופרבול גם משחקת בו. שרה תומאס עשתה גם היא היסטוריה כאישה הראשונה השופטת בסופרבול.

מי שזכה לראשונה בתואר היה מאמן טמפה ביי ברוס אריאנס, שבגיל 68 הפך למבוגר ביותר שזוכה בתואר. "אמא שלי בת ה-95 יושבת ביציע. אוהב אותך אמא", סיפר המאמן הוותיק שעד השנה ספר רק ניצחון פלייאוף אחד. "האליפות הזאת שייכת לצוות המאמנים והשחקנים שלנו", הוסיף אריאנס. 

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ספורט

המג'יק החדש: שחקן-שחמט

Published

on

לוקה דונציץ' נבחר לחמישיה הראשונה של משחק האולסטאר הקרוב * יש לו את החיוך הזה, את הקליעה, את הראש להבין מה המהלך הנכון, את הבגרות, את הנתונים הפיזיים בגיל ממש צעיר, את היכולת לשחק פיק אנד רול ברמה מאוד גבוהה. אבל, יש אבל

את לוקה דונציץ' כבר כולם מכירים. בעידן אחר שבו המג'יק המקורי זכה באליפות בעונת הרוקי עם תצוגה בלתי נשכחת בגמר כדי לענוד את הטבעת, מעניין אם גם לוקה היה קוטף גם הוא את הטבעת בגמר של 80.  

מג'יק המקורי היה תופעת טבע במונחים של שנות ה-80. היום, במונחים של לברון, יאניס ודוראנט הוא יהיה בטופ של הליגה, אבל לא מעל הליגה. כן, האופי שלו מבדיל אותו מהמתחרים שלו, הכישרון שלו לתת שואו, לנהל את המגרש בריצה, במעבר וגם בסט למצוא ברוב הפעמים את השחקן עם הקליעה עם האחוזים הגבוהים ביותר באותה התקפה זה משהו שקשה למצוא עד היום. זה לקחת את סטוקטון ולשים אותו בגוף של לברון. זה מה שזה. כולם משווים את לברון לג'ורדן, מי יותר גדול, אבל לדעתי מג'יק הוא ההשוואה ההוגנת יותר ללברון. לברון הוא הכל מהכל על זה אין ויכוח. 

תשמעו משהו  – לברון בשוק כמו הלייקרס או שיקאגו כל הקריירה, והוא הגדול מכולם. הבן אדם הביא טבעת לקליבלנד, כנראה היחידה לעוד מאה שנה, אם בכלל, ובדיוק כמו אחרים הוא רצה לזכות בעוד. 

כנראה הוא ידע משהו שאנחנו לא יודעים. משהו בהנהלה שנטפליקס יגלו לנו עוד 20 שנה. אולי המעבר שלו הוא לאו דווקא לחברי קבוצה חדשים, אלא לאווירה מנצחת, לארגון שאפתן.

ואז מגיע לוקה. 

יש לו את החיוך הזה, את הקליעה, את הראש להבין מה המהלך הנכון, את הבגרות, את הנתונים הפיזיים בגיל נורא צעיר, את היכולת לשחק פיק אנד רול ברמה מאוד גבוהה. אבל יש אבל.

עוד לא ראינו את המג'יק החדש בפלייאוף עד הסוף. כדי להשוות אותו באמת לגדולים ביותר יש לו עוד לפחות 10 שנים להתחרות בפלייאוף. אבל מה שיפה אצל לוקה, בדיוק כמו במג'יק המקורי – אתה לא באמת יודע למה הוא מסוגל.

מלא תשוקה לנצח 

ויש את בעל הבית מארק קיובן ואת המאמן ריק קרלייל. הוא מוקף בארגון מנוסה ומלא בתשוקה לנצח. ג'רי קראוס המנוח אמר את המשפט האלמותי – ארגונים הם אלה שזוכים באליפויות. אפשר להתווכח על זה, בייחוד כשג'ורדן אצלך בקבוצה, אבל לארגון יש חלק עצום בזכייה באליפויות, עם זה לא מתווכחים. 

כארגון כרגע דאלאס מתנהלים מצויין, כבר בשנה הראשונה סמכו על הרוקי האירופאי (מה שלא כל כך מקובל אם אתה לא לברון ג'יימס) ונתנו לו להוביל את ההתקפה ולקבל החלטות שמחליטות על גורל המשחק. מה עשה המג'יק? קסמים. לוקה הוכיח שהוא יודע לשחק כדורסל, ואפילו עקץ את כולם כשאמר שקל לו יותר לשחק התקפה באן בי איי. לאו דווקא בגלל ההגנה הפחות צמודה מאירופה, אלא יותר בגלל הריווח של המשחק, והביטחון הזה ימשיך לנצח. 

על לברון גם סמכו, אבל היה אחד בשם ריקי, שהתעצבן כשהילד מקבל יותר זריקות ממנו. בקליבלנד העיפו את דייוייס בדצמבר אותה שנה בדיוק מה שעשו בדאלאס עם דניס סמית'. רק שדאלאס קיבלו את פורזינגיס. אז כנראה שקיובן יודע לעשות עסקים ולנצל מצבים.

בדיוק כמו השילוב של מג'יק וקארים יהיה מעניין לראות האם פורזינגיס, כמו לוקה, יממש את הפוטנציאל שלו בצורה עקבית ערב ערב, ואז השמיים הם הגבול. לשניהם יש עוד שנים מאוד יפות ביחד. נותנים ללוקה מעטפת של כבוד – אבל זה גם בגלל שהוא ילד מדהים וצנוע שיודע לכבד בחזרה. 

רק שישאר בריא

מארק קיובן וקרלייל מבינים שיש להם שחקן שבונים רק במשחק מחשב. קליעה מטורפת, יוצר מצבים לעצמו ולאחרים, גבוה מאוד ביחס ליכולות השליטה בכדור, רחב כתפיים, וכל זה עם שכל. מעבר למכירת הכרטיסים, מארק קיובן הוא ווינר, מלא בתשוקה לנצח, אבל הוא גם מאוד חד וחכם. מעניין מי יגיע בחורף (הזוי אה?) לדאלאס.

נורא מעניין מה לוקה יעשה בקריירה שלו, אפשר לצאת בהצהרות חסרות בסיס ולהגיד שהוא יהיה הכי טוב ודברים מן הסוג הזה. אי אפשר לדעת, אבל מה שבטוח, רק שישאר בריא, ואנחנו נהנה מעוד אגדה שהמשחק הזה יוצר לנו מול העיניים. באירופה הוא הוכיח שהוא הווינר האולטימטיבי, באן בי איי היו לו רגעים של ווינר שאף אחד לא ישכח, עכשיו הזמן להוכיח את זה בפלייאוף. במידה והוא עובר את הסיבוב הראשון, מאוד קלוש לנצח בסדרה את אחת מהאחיות מאל-איי, אבל עם הילד הזה אי אפשר לדעת. אפשר רק לצפות.

רק שלא ירד לו החיוך מהפנים.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות