Connect with us

Featured

"אמרתי להם: 'קודם כל, It's all about "the money

Published

on

הפלה טראומטית בחודש רביעי, ואחריה מוות פתאומי של אחיה בלוס אנג'לס • זו היתה שנה איומה לליהיא גרינר • ואז באה ההצעה מ"הישרדות VIP" בפיליפינים, והיא לא חשבה פעמיים • עכשיו, כשהיא שוב בהיריון, ליהיא גרינר מתענגת על הדיאטה מהאי, ויש לה מה להגיד על הארוס לשעבר באל-איי – וגם על נטע ברזילי

מאחורי הצחוק המתגלגל של ליהיא גרינר מסתתרים שני אסונות, שפקדו אותה בתוך חצי שנה. בתחילת השנה שעברה היא עברה הפלה טבעית, בחודש הרביעי.
כעבור חודשים אחדים נפטר בלוס אנג'לס אחיה הגדול, אבירם, מדום לב בגיל 39 .

"הציפרלקס הציל לי את החיים", היא אומרת. "בלי זה, כאבי הלב היו הרבה יותר אגרסיביים, ולא בטוח שהייתי עומדת בזה. הלב שלי היה קורס. עברתי את זה בלי חרדה ועם הרבה נשימות טובות. פתאום 'הישרדות' בא לי בול אחרי ההפלה ואחרי המוות של אחי, וזה היה לי מושלם. היתה לי הזדמנות להתנתק לחלוטין, כי אני
מכורה לטלפון, ואני אחת שלא יכולה להיות לבד, וברגע שנותנים לי אישור מהמשפחה – זו החופשה האולטימטיבית שלי".

לא היו לך התלבטויות?

"הרבה אנשים שאלו אותי אחרי המוות של אחי אם אני לא מבטלת. אמרתי, למה שאבטל? זה מה שיחזיר את אח שלי? להפך, אני מה זה רוצה לעוף מכאן. הדבר היחיד שקיוויתי הוא שאמא שלי לא תבקש ממני להישאר בארץ".

לגרינר יש בבית שני ילדים, מייקל(5 וחצי) וג'ולין (3 וחצי). בספטמבר 2017 היא נכנסה שוב להיריון. "בהתחלה הכל היה בסדר, עד שבחודש הרביעי התחלתי להרגיש כאבים חזקים. הרגשתי את התינוק ממש למטה. אמרתי לעצמי, זה הזוי, הוא לא אמור להיות פה.

"הלכתי למוקד חירום של קופת חולים. הרופא עשה לי אולטרה־סאונד, וראיתי את התינוק. ברגע שהיה דופק חשבתי שהכל בסדר וחזרתי הביתה, אבל עדיין היתה לי תחושה לא טובה. גם השקיפות שעשיתי לא היתה הכי טובה. למחרת, הכאבים התגברו עוד יותר. התקשרתי למוקד ואמרתי שאני לא נושמת, וזה בלתי אפשרי.
האחות שאלה אם אני מדממת, בדקתי וגיליתי שכן. היא מייד שלחה לי אמבולנס.

"הגעתי לבית חולים כשאני גמורה על הרצפה, ב־1 בלילה, עם כאבי תופת. למרות המצב שלי, אני זוכרת שהיו שם אנשים שאמרו 'בגלל שזאת ליהיא גרינר היא נכנסת לפני כולם'. אני גמורה, ואני אומרת לעצמי, איזה אנשים סתומים יש בעולם".

מה עבר לך בראש?

"היו לי כאבים נוראיים. אני יודעת מה זה לעבור לידה ואני מכירה את הכאבים האלה, אבל הפעם הכל הרגיש לא רק כואב, אלא גם מוזר. אני בן אדם עם הרבה כוח סבל, ופה לא הייתי מסוגלת להחזיק. זה היה מחריד, לא יכולתי לעמוד על הרגליים".

הבאת בחשבון שההיריון עשוי להסתיים?

"ברור, כשיוסי (בעלה; ע"ס) הגיע לבית החולים, אחרי שאמא שלו באה לשמור על הילדים, אמרתילו, Sorry baby, it's over . וזה עוד לפני שהודיעו לי. ברגע שהתחלתי לדמם ידעתי שאני לא רוצה שיצילו אותו, כי חששתי שהוא לא יהיה טוב, ואני רוצה שהכל יהיה תקין.

"ברגע שהכאבים פסקו, אמרתי לרופאה, 'זה נגמר'. היא שאלה 'למה את אומרת את זה?', ואמרתי לה: 'כי אני מרגישה את הגוף שלי'. נתתי דחיפה, הכל יצא החוצה, והיא ביקשה ממני לא להסתכל. שאלתי אותה, 'מה את רואה?', והיא אמרה: 'תינוק קטן'.

"שאלתי, 'האם הוא שלם?', והיא אמרה שכן. אמרתי לה, 'אני רוצה לראות אותו'. ראיתי תינוק קטן וחמוד, אבל לצערי הוא לא שרד. "ברגע שזה נגמר, אמרתי לכולם, 'תודה רבה, הכל יהיה בסדר'".

התפרקת?

"יוסי ממש בכה, אבל אני פחות. הזמן היחיד שבכיתי הוא כשסיפרתי לאמא שלי שעברתי הפלה, ופתאום ראיתי אותה בוכה, והיא גרמה לי גם לבכות. אמרו לי
שהכל לטובה, ובדיעבד אם היה לי בייבי, לא הייתי הולכת להישרדות, ובלי הישרדות היה לי יותר קשה להתמודד עם המוות של אחי".

באחד מימי יולי 2018 התקשר לגרינר חבר של אחיה, שמתגורר בלוס אנג'לס. "הוא אמר לי שאבירם לא עונה לו כבר כמה ימים. מייד התקשרתי לאחותי, שגם היא גרה שם, ואמרתי לה שכדאי שתבדוק אצלו בבית. במקרים דומים בעבר גילינו שהוא פשוט ישן, כי הוא עבד במסיבות בתור מפיק ותאורן, אבל הפעם זה היה מוגזם ונמשך יותר מדי זמן. מהשיחה הראשונה שלנו היתה לי הרגשה לא טובה. לקחתי בחשבון שאולי קרה לו מה שקרה עם אבא שלי, שגם הוא מת מדום לב בגיל 45 . "שלחו לשם משטרה כדי שיפרצו את הדלת של הבית שלו, וככה גילו שהוא מת. בגלל שהייתי מאוד קרובה לחברים של אחי, חבר שלו התקשר אלי ואמר לי, 'ליהיא, I'm sorry '. הייתי בשוק. מה עוד אפשר להגיד על דבר כזה. אחרי השיחה, אני זו שהייתי צריכה להתקשר לאמא שלי ולאחותי ולספר להן. התקשרתי לאמי ואמרתי לה: 'את יודעת שמחפשים את אבירם כבר כמה ימים'. והיא מייד אמרה לי: 'אוי אוי אוי'. אמרתי לה, ' mom, I'm sorry ', ובתוך ארבע שעות היינו על המטוס ללוס אנג'לס. "אני מדברת איתך על זה היום, ואני עדיין לא מעכלת שהוא מת. בגלל שהוא חי שם ואני פה, אז במחשבות שלי הוא עדיין חי בלוס אנג'לס. אבללאחותי ממש קשה".

חשבת מה אחיך היה אומר אם היה צופה בך?

"הוא עקב אחרי הקריירה שלי והשוויץ בזה שאני מפורסמת בארץ. הוא ידע שאני אמורה ללכת להישרדות וגם שמח, כי היה צופה אדוק של כל העונות באמריקה. אני חושבת שהוא הבן אדם שהיה הכי גאה בי בעולם".

גרינר (34) פרצה לעולם הבידור הישראלי ב"האח הגדול" בדצמבר 2010 כעולה חדשה, פתוחה ונועזת, מסן פרננדו וואלי. ואם זה לא היה קורה אז, מישהו היה חייב להמציא אותה. כוכבת ריאליטי, חיית השקות עם פה גדול וביטחון עצמי בלתי נגמר. תוסיפו לזה את הצחוק הקולני, הכנות המוחלטת והערבוב בין עברית לאנגלית, ותקבלו בדיוק את החומר שאיתו עושים טלוויזיה.

היא אמנם סיימה את העונה ההיא רק במקום השלישי, אבל הוכיחה שוב, שלפעמים דווקא מי שלא ניצח הוא הכוכב האמיתי. בשמונה וחצי השנים שחלפו מאז, כיכבהגרינר ב"מה שקורה באילת", "משתגידי", "הדיבור", "ליהיא, תעשי לי ילד", ועוד. היכן שיש מצלמות וכסף, היא מתייצבת.

בסוף אוגוסט שעבר השאירה גרינר את שני הילדים עם בעלה יוסי צבר (32), שעוסק בשיווק פרויקטים בתחום הנדל"ן, ואת אמא שלה מיה, ונסעה לחודשיים. איך היא עשתה את זה? די בקלות: "התקשרו אלי מ'הישרדות', והייתי בדיוק אחרי הפלה ובתכנון של היריון חדש. אמרתי להם: 'קודם כל, It's all about the money , ואני לא אתן לכם למרוח אותי. השבוע אנחנו סוגרים הכל, כי אני מתכננת היריון, ואם אתם רוצים שאעכב את זה, אני צריכה להתחיל לפעול. שראיתי שהמגעים איתם מתקדמים, אמרתי, ההיריון יידחה לשנה הבאה, למרות שזה לא מסתדר עם הלו"ז של החיים שלי, כי תיכננתי ילד כל שנתיים".

"הישרדות" זה משהו שבכלל חשבת עליו לפני הפנייה הרשמית?

"בעבר אמרתי שלא אעשה 'הישרדות', כי זה עם בגדי ים. אבל כשפנו אלי הייתי רזה ולא היה אכפת לי".

הילדים לא היו שיקול?

"יוסי נתן את האישור, ואמא שלי גם אמרה שאין בעיה, ושהיא תשמור על הילדים. שבוע וחצי אחרי שפנו אלי, חתמתי, כי זה כסף מעולה, וסגרו אותי ראשונה. "בפועל, אמא שלי שמרה הרבה על הילדים, וזה עשה לה טוב, כי היא גרה לבדה בקומה חמישית בגבעתיים, והילדים עשו לה כל כך הרבה שמח. היא היתה עסוקה כל הזמן וטיפלה וניקתה, וזה עזר לה לא לשקוע במוות של אחי".

היא היתה שווה להפקה כל שקל: הקלילות וההומור שלה, בשתי שפות, הפכו אותה לאחת המתמודדות הבולטות. לא במקרה היא היתה מלכת הפרומואים בתחילת העונה.

"בעבר לא צפיתי ב'הישרדות', אבל שבועיים לפני הטיסה נכנסתי ליוטיוב לראות קטעים. כל מה שראיתי זה בעיקר קטעים קצרים, נגיד, שאייל גולן בא לבקר את רוסלנה. אבל לא באמת הבנתי את המשחק, כמה הוא קשה ורע, וכמה אנשים לוקחים אותו ברצינות. גם לא ראיתי אינטראקציות בין אנשים, אסטרטגיות והצבעות.

"כשהגעתי לאי לא הייתי בעניינים בכלל, אבל ידעתי על מי להיתפס, שזה גם סוג של מהלך. הגעתי לשם בגישה שכולם צריכים ללכת הביתה, ורק אני ונעמה צריכות להישאר".

סבלת על האי?

"לא סבלתי בכלל. מהרגע הראשון לקחתי את כל המשחק בפאן. ברגע שהשמש שקעה וירד החושך, נרדמתי ראשונה. ישנתי מאוד טוב, כי אין לך ברירה, ממילא אתה לא רואה כלום. הייתי ראשונה לישון ואחרונה להתעורר. מבחינת האוכל, מאוד התרגשתי ללכת להישרדות כדי לרזות. הגעתי לאי 68 ק"ג, כי אכלתי הרבה לפני הצילומים, וגם הייתי אחרי הפלה. אניוויי, היה לי ממש סבבה עם האורז, המים והקוקוס, כי לא היו לי פיתויים, ולא היה לי חשק לשום דבר. הבטן שלי לא קרקרה. כשהאורז קיים, אתה רוצה הרבה, אבל כשהוא לא, אתה מתמודד. היה רק יום אחד שהשבט שלי עבר רק עם קוקוס ובלי אורז. היה לנו ניקוי רעלים מטורף, טוטאלי, וכל מי שאומר שאין דבר כזה ניקוי רעלים – מוזמן ללכת להישרדות".

מה מהדברים שעשית על האי היית עושה אחרת עד כה?

"הייתי בוחרת אנשים אחרים להדחה. נעמה כל הזמן רצתה להדיח את מני, ואני התנגדתי, כי לא יכולתי לחיות על האי בלי מני. מני נפתלי היה העובד שלי, והוא עשה לנו חיים קלים על האי. הוא גבר של פעם, גבר אמיתי שסוחב, שעושה ובונה ומתקן ומפנק ודואג. הוא ממש אחלה. ברור שלפעמים הראש שלו לא עובד, וזה בסדר, אבל בקטע התפעולי הוא היה מדהים, והוא בנה לנו בית לכל דבר. בתים שראיתי בפיליפינים לא היו טובים כמו שהוא עשה".

את מי כן היית מעיפה בדיעבד?

"אני מצטערת על זה שלא העפתי את ג'ובאני, כי היו לנו כמה הזדמנויות. אבל כולם מאוד פחדו ממנו, ואני לא מבינה למה".

קוראים לזה כריזמה.

"לגמרי, הוא צ'ארמר, ואני באמת אוהבת את הבן אדם. הכל אצלו מאוד מקסים אותי, ומאוד אהבתי אותו על האי. אבל כשאני חושבת על כל המשחק שהוא יכול לעשות גם בחיים האמיתיים, כולל הנשים שלו, אני פשוט מתחרטת שנפלתי קורבן לדבר הזה. הוא יכול לגרום לכל בן אדם לאהוב אותו, גם אם הוא מכניס לך סכין בגב".

באחת המשימות הוא ניסה להוציא אותך שקרנית כשטען שביקש ממך לשמור על ג'וזי. זה הרגיז אותך?

"ג'ובאני שיקר, ואני לא שקרנית. אתה יודע מה, הלוואי והייתי שקרנית אפילו טיפה, כי אולי החיים שלי היו יותר טובים והיו פחות שונאים את זה שאני אומרת הכל. בחיים הפרטיים שלי אני לא צריכה פסיכולוג, כי אני משתפת ופותחת הכל, ואין לי בעיה לדבר עם הציבור על הבעיות שלי".

יכול להיות שפגעת בתדמית שהוא ניסה לייצר?

"ברור, ג'ובאני יודע ריאליטי, הוא אפילו עקף אותי בכמות התוכניות שהוא השתתף בהן. למשל, כמו שאני רואה את הדברים, הוא היה בברית עם נעמה יותר מאשר עם שמחה, אבל הוא העמיד פנים שלא. הוא ונעמה היו כל הזמן ביחד ודיברו ביניהם, היא לימדה אותו את המשחק, בזמן שהוא לא הפסיק להגיד שכולו לב. בן אדם שאומר כל היום שהוא כולו לב זה בולשיט, כי מי אומר את זה.

"בן אדם שכולו לב לא אומר לאסף שהוא לא ישים את השם שלו, ובסוף כן שם. וכמה לב יש לבן אדם שעושה ילד מחוץ לנישואים. במקומו הייתי שמה אקדח בראש של האישה ואומרת לה, את עושה הפלה עכשיו. איזה ביצים יש לבן אדם לעשות את זה, למרות שהוא מת על הילדה הזאת והוא אבא שלה לכל דבר".

איך היית מגיבה בתור אשתו?

"הייתי קוברת את עצמי. זה בושות. אם בעלי יעשה ילד עם עוד מישהי, הוא ימות, ולי לא יהיה אכפת להיכנס לכלא. אני כל הזמן אמרתי ליוסי: אם אתה בוגד בי, אני
אהיה כמו לורנה בוביט (אמריקנית שכרתה לבעלה את איבר מינו לאחר שלטענתה כפה עליה יחסי מין; ע"ס). ממש לא אכפת לי להיכנס על זה לכלא".

קצת מוזר לשמוע את זה ממי שהיתה מאורסת עוד בלוס אנג'לס וניהלה קשר מול כל עם ישראל ב"האח הגדול".

"אתה בכלל יודע מה היה בינינו? (הכוונה לארוס שלפני הבעל יוסי; ע"ס) אלו היו שש שנים של מערכת יחסים נוראית, של בכי בלתי פוסק. החברות שלי ידעו כמה זה נוראי. הוא בגד בי ותפסתי אותו, ובכל זאת נשארתי איתו, כי כל הזמן אמרו לי שכל גבר בוגד.

"יום אחד, כשהוא רצה לנסוע ללאס וגאס, אמרתי לו, 'אתה תבגוד בי שם, כי משהו באוויר שם עושה אותך מישהו אחר'. הוא הבטיח לי שלא, אבל עשיתי לו מעקב
באינטרנט, וכל הזמן ראיתי את השיחות הנכנסות, עד שפתאום אני רואה שהתקשרו אליו ב־ 4 בבוקר. התקשרתי למספר הזה בחזרה ב־ 4 בבוקר, וענתה לי אישה שסיפרה לי הכל. הוא אמר לה שאין לו חברה".

ובכל זאת, הוא הציע לך נישואים והסכמת.

"זה היה שבוע לפני שנכנסתי ל'האח הגדול', והוא עשה את זה מול החברים והמשפחה שלי. כדי לא להביך אותו, אמרתי מייד sure , ודקה אחר כך הלכתי לאמא שלי ואמרתי לה, 'למה עשית לי את זה?' הוא שם לי טבעת על היד, ואני ידעתי שלא נתחתן. בשבילי מה שקרה בתוכנית לא היה בגידה, ותאמין לי שגם לו זה לא הזיז".

בהפקה ידעו שאת מאורסת?

"לא אמרתי להם, כי באודישן הראשון הייתי רווקה, ואז פתאום אני מגיעה מאורסת? זה קצת מוזר. פחדתי שיחשבו שאני משוגעת. הכניסה שלנו לבית התעכבה בגלל השריפה בכרמל, ונתנו לבני המשפחה לבוא לפגוש אותנו במלון.
כשהארוס שלי הגיע, רבנו כל הזמן, ובהפקה שמעו את זה. לא הסתדרנו בעליל, בחיים לא הייתי מתחתנת איתו".

אתם בקשר היום?

"כשאח שלי נפטר, הוא בא להלוויה בלוס אנג'לס ובכה בלי סוף. היה לו עצוב מאוד. הוא היה מקסים ומדהים, וגם הראה לי את הכלבים שלנו. "גם הוא התחתן ויש לו ילדים, והוא מאוד מצליח בלוס אנג'לס. כיף לראות את זה, כי הוא היה חלק מהחיים שלי".

יש סיכוי שתעשי עוד ריאליטי?

"הייתי עושה 'זוג מנצח', אבל בעלי אמר שאין מצב בעולם, כי זה קצת מיועד לזוגות עם זוגיות מוזרה. הייתי עושה איתו את 'המרוץ למיליון', למרות שזה קשה. זה הדבר היחידי שהוא היה זורם איתי".

תעזבי שוב את הילדים?

"זה קשוח לעזוב את הילדים. לא אכפת לי לעזוב אותם אפילו לחצי שנה, אם אני יודעת שהם נשארים עם אבא שלהם. אבל לא ששנינו ניעדר".

איך היה המפגש עם הילדים אחרי חודשיים?

"לא לקחתי איתי טלפון לפיליפינים, כי הייתי צריכה שבעלי ימשיך לענות לטלפונים שהגיעו אלי. החלטתי שאני שומרת הכל למפגש איתם, כדי לשחזר את הגעגוע של פעם. זה געגוע שאנשים לא חווים, ופה היתה לי הזדמנות. נהניתי מהריגוש הזה, שאני עומדת לראות את הילדים שלי ובעלי אחרי כמעט חודשיים. כשיצאתי מהשדה, מייקי צעק 'אמא!', והם רצו אלי. זה היה הדבר הכי מרגש בעולם. התחלתי לבכות. פתאום הם נראו כאלה גדולים! מתברר שבקיץ הילדים גדלים הכי הרבה, כי בחום אנחנו גדלים יותר. ופתאום אני מגלה שהבת שלי בלי חיתול, ואני כזה, או מיי גאד, טוסיק! אמא שלי גאונה, והיא חינכה אותם וואו בתקופה הזאת, עד שחזרתי והרסתי הכל שוב. כל הדבר הזה היה שווה בשביל הניתוק, הגעגוע וההתאחדות בסוף".

עכשיו, אגב, היא שוב בהיריון, בחודש רביעי. בבטן יש בת, והלידה צפויה לקראת סוף השנה. מי שעקבו אחרי גרינר בשנים האחרונות, קיבלו הצצה גם למשקל שלה ולכל גרם שהשילה ממנו. השינוי הגדול היה ירידה של 27 ק"ג לפני שנתיים. לימים היא הובילה קמפיין לדיאטת "איזי לייף" עם אביבית בר זוהר, ובשנים האחרונות היא מובילה שיטת הרזיה חדשה בשם "ליהיא לייט".

"במשימת הפסטה ב'הישרדות' מני רצה לקחת אותי, אבל אמרתי לו, פליז, תעשה לי טובה, אל תהרוס לי את הדיאטה, כי אני ממש סבבה איך שאני. אני זוכרת שהסתכלתי על עצמי במראה אחרי 40 ומשהו יום, ופשוט התאהבתי בעצמי ברמות. הייתי שחורה, והפנים שלי היו וואו, וג'וזי לא הפסיק להגיד לי, 'איזה יפה את, אל תהרסי את זה'. אבל לא יכולתי להפסיק, ופשוט טחנתי בלי סוף".

דווקא את, שמרצה על אורח חיים בריא?

"בווילה היתה צנצנת של חמאת בוטנים, ואי אפשר היה שלא לגעת בה. ניסיתי גם לעשות כושר בווילה, אבל זה לא היה אפשרי. עוד לפני שחזרנו לארץ, העליתי בחזרה ארבעה ק"ג מתוך שישה שירדתי. בשורה התחתונה, חזרתי לארץ רק עם שני ק"ג פחות ממה שיצאתי. חבל".

ואחרי שחזרת?

"לא הצלחתי להתאפס על עצמי, ומייד רציתי את ההמבורגר שלי. אני מדריכה
ב'ליהיא לייט' ואני במאני טיים שלי, אבל אני לא יכולה להרצות כשאני לא שם בעצמי. אני צריכה להיות איתם כל כולי, כדי להעביר להם הרצאות על אורח חיים בריא.

"עד עכשיו קשה לי לשמור רק על כוסמין ולא לאכול דברי חלב. מאז שחזרתי
מהישרדות כבר עליתי 15 ק"ג. אי אפשר להאשים את ההיריון, כי בשליש הראשון
צריכים לעלות אולי ק"ג אחד עד שניים. כלומר, זה רק אני והשטויות שאני אוכלת".

את מנסה לשנות את זה?

"אני מנסה כל הזמן להתאפס על עצמי, מתחילה יום חדש, אבל אז נעמה מתקשרת
ומציעה לי ללכת לאכול, והכל נשבר. מאז שאני חברה שלה, אני מבזבזת הרבה יותר כסף ואוכלת יותר, כי במסעדות תמיד מזמינים אותנו לקינוח, ואני לא מסוגלת לא לגעת בזה. ועכשיו עם ההיריון זה לא הזמן האידיאלי.

איך היה המשקל שלך בהריונות הקודמים?

"הגעתי ל־ 98 ק"ג, כי אכלתי הרבה מאוד סופגניות בחנוכה. השנה, למזלי, אני אלד לפני חנוכה. היום אני במצב ששום דבר לא עולה עלי. הידיים שלי גדולות,
הפסקתי להתאמן בהמלצת הרופאה, ואני צריכה לעשות הליכות, כי לא כיף לי להיות שמנה ולא קל לי בכלל. יש מצבים שאני פשוט לא יכולה לזוז.

"מאז שחזרתי מצאתי פארק שעשועים בפתח תקווה, ליד הבית, וכל יום אחרי הגן אני יושבת שם עם נעמה ושמחה, ויש לי חופש. ככה אני כל יום עד 7 בערב, כולל היום".

האובססיה למשקל הביאה את גרינר להתבטא נגד נטע ברזילי, שהפכה לסמל לנשים שמנות שאוהבות את עצמן כפי שהן. אחרי התצוגה המפורסמת של ברזילי בבגד ים, טענה גרינר ש"היא עברה את הגבול" ושלדעתה מדובר רק בגימיק, "בדיוק כמו גמד בקרקס". לא כולם אהבו את הדברים, ואפילו חברתה לקוקוסים ולאורז, שמחה גואטה, יצאה נגדם בראיון ל"שישבת". נטע עצמה אמרה בראיון למוסף העצמאות של "ישראל היום": "אני מרחמת על ליהיא גרינר, שמגיעה למסעדה וצריכה להתלבט אם לאכול המבורגר. מצער אותי שבחורה שמנה, שאולי ראתה אותי
נינוחה בבגד ים וחשבה ללכת לים, קראה את הדברים של ליהיא וחזרה כמה צעדים אחורה".

כל הדברים האלה לא גורמים לגרינר לשנות את דעתה אפילו במילימטר. "קראתי מה שנטע אמרה עלי אצלכם בעיתון, ותאמין לי שאני לא רוצה להרוס את מה שהיא
מנסה לעשות. אנשים אומרים לי שהיא מנסה להעביר מסר חיובי לילדים, שירגישו טוב עם איך שהם נראים. אבל אני לא חושבת שהיא צריכה להראות להם שצריך
להיראות ככה. קודם כל זה לא בריא, זה לא נראה בריא וזה לא יפה לעין.

"אם היא מרגישה בנוח, כמו שהיא טוענת, למה היא שמה מיליון מְחטבים ומצטלמת עם רגליים באיקס ומנסה להראות פיגורה טובה? אני לא מאמינה שהיא אוהבת את
זה. שמחה, בניגוד אליה, מתלבשת בהתאם לגוף שלה. כל בן אדם, רזה או שמן, צריך להתלבש בהתאם לגוף שלו.

"בגד הים שנטע לובשת לא מתאים לגוף שלה, וכולם הסתכלו עליה, וזה לא נעים. אם נטע יכולה לטייל ככה ולא לשים קצוץ על מי שמדבר עליה, זה מדהים. אבל עדיין, תנסו להיראות ולהתלבש בהתאם למידה שלכם".

יכול להיות שנטע צודקת? שיש נשים שרואות אותה וחושבות לשנות גישה, ובגלל הדברים שלך חוזרות אחורה?

"אין אישה כזאת. אף אחת לא רואה את נטע ואומרת, 'אני אלך ככה בגללה'. גם נטע בעצמה תרצה לרזות כשהיא תרצה ילדים, כי היריון במשקל כזה הוא לא בריא ולא אסתטי.

"אני חושבת שלהיות רזה זה מכוער, ואני נגד רזון. אני רואה תמונות שלי כששקלתי 60 ק"ג, וזה לא יפה. אני מעדיפה להיות 65 ק"ג, ואני מעדיפה להיות עסיסית, ואני מעדיפה את מרילין מונרו, שלא היתה רזה ודקיקה, אבל בלי בטן גולשת.

"בת דודה שלי, שהיתה עברה לידה שקטה בגלל כל השומן, כי היו צריכים לעשות לה ניתוח קיסרי ולא יכלו לנתח אותה. זה מצב קשה, זה מסוכן וזה לא טוב. היא מתה בגלל זה בגיל 34 ".

נטע טוענת שהיא בריאה.

"אוקיי, אבל מי את שתקדמי משהו לא בריא? אני לא מעודדת לא לאכול, אלא תאכלו ותיהנו, וגם תהיו בריאים. בא לכם לאכול את ההמבורגר שלכם? אין בעיה, אבל עם לחם בריא ועם צ'יפס בטטה. תאכלו כמה שאתם רוצים, רק אל תתפוצצו. זה המסר שהנוער צריך לקבל, ולא 'אתם שמנים? יופי, תיהנו מזה".

נטע אמרה שהיא מרחמת עלייך שאת מגיעה למסעדה וצריכה להתלבט מה לאכול.

"מה שהיא לא יודעת זה שאני יושבת במסעדה, אומרת 'אוי אוי אוי' ואוכלת את ההמבורגר עם הצ'יפס ועם המיונז וקינוח. כולם אומרים לי שרק אני אומרת את האמת ואת מה שאנשים חושבים. אפילו מישהו שהוא קרוב מאוד לנטע ברזילי הסכים איתי".

.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

Featured

בין 'שנות ה-80' ו'אמבוש'

Published

on

השחקן והסטנדאפיסט עפר שכטר מככב בסדרות טלוויזיה מצליחות בארץ הוא ינחה את ערב הגאלה ה- 16של עמותת "גדולים מהחיים" במלון בוורלי הילטון • "אמא שלי לא צלחה את המאבק בסרטן אבל יש פה ילדים שכן יכולים לנצח אותו", הוא מספר. "זה כיף לעזור לגייס כסף בשביל ילדים שכן יוכלו להבריא מזה. עבורי זו סגירת מעגל" • ראיון

עמותת ״גדולים מהחיים״ בלוס אנג׳לס מבצעת הכנות אחרונות לקראת הגאלה השנתית שתתקיים בסוף השבוע במלון הילטון בוורלי הילס.

37 הילדים שנאבקים במחלה כבר נחתו בשבוע שעבר והחלו את טיול החלומות השנתי במהלכו יבקרו בשלל אתרים בעיר המלאכים. רן יניב מהנהלת העמותה סיפר: ״יחד עם הקבוצה השנה הגיעו לטיולים של ׳גדולים מהחיים׳ במשך השנים כ-477 ילדים. בכל שנה מחדש אנשי עסקים רבים וראשי הקהילה הישראלית תומכים ומתנדבים לעזור ולתרום להצלחת הטיול. כמו גם מבחר מסעדות ישראליות שהזמינו את הילדים לבוא ולהתארח אצלם. באמת כל הקהילה נרתמת ואנחנו מודים לכולם״.

אירוע הגאלה שיקרא ״קרקס החיים״ יתקיים ביום ראשון הקרוב, וכשמו כן הוא: ערב בו יחגגו תומכי עמותת ׳גדולים מהחיים׳ את היופי, השמחה והצחוק שבחיים שלנו. הנהלת הארגון מתכננת ערב בידורי וצבעוני. מלבד מפגש מרגש עם הילדים שמגיעים מישראל, תופיע גם להקת ׳מומנטס׳ הענקית וגם תוגרל מכונית BMW חדשה.

את ׳קרקס החיים׳ ינחה השחקן והבדרן הישראלי עפר שכטר, שידוע ביכולות הקומיות שלו.

שכטר, בן 38, נולד וגדל במושב הדר עם שבעמק חפר. הוא אוחז בקריירה ארוכה בעולם הטלוויזיה והבידור הישראלי. לחשיפתו הראשונה זכה בשנת 2003 בתוכנית הנוער של ערוץ 10 ׳אקזיט׳ אותה הנחה יחד עם מיכאל הנגבי, מלי לוי ויעל גולדמן.

לקראת סוף העשור הראשון של שנות ה-2000 השתלב שכטר בפאנל החזק של ״מועדון לילה״ בהנחית ארז טל שהעניק לו במה מרכזית להפגין את כישורי הסטנד אפ שלו. מכאן נראה ששכטר גילה את הרצון העז שלו להצחיק. הוא החל לעסוק בסטנד אפ והצטרף לנבחרת הסטנדפיסטים של ׳צחוק מעבודה״ עם שלום אסייג, והנחה גם את תוכנית המתיחות ׳אמבוש׳ שניסתה ליצור גרסה ישראלית ל׳פאנקד׳ של אשטון קוצ׳ר.

במרוצת השנים שכטר גם כיכב בתפקידי משחק רבים בטלוויזיה ובתיאטרון ביניהם: הטלנובלה הנוסטלגית ׳משחק החיים׳, ׳טלנובלה בע״מ׳ ו׳האלופה׳. שכטר גם השתתף בסדרת הטלוויזיה הקומית המצליחה ׳שנות ה-80׳. בתיאטרון יכולתם לראות אותו בתפקיד הראשי כפיטר פן לצד מיכל ינאי ובהבימה ב״כי בנו בחרת״של יוכי ברדנס. בשנתייים האחרונות הוא מנחה את הגרסה הישראלית ל׳גוט טאלנט׳ יחד עם אסי ישראלוף משלישיית ׳מה
קשור׳.

תפסתי את שכטר לשיחה טראנס אטלנטית רגע לפני שהוא ממריא לארצות הברית לביקור בן 10 ימים במהלכם גם יופיע במועדוני סטנד אפ שונים.

עפר, אתה מגיע לעיר שלנו הרבה?

״כן אני מגיע המון ללוס אנג׳לס. זה מצחיק כי בפעם הראשונה שביקרתי שם הייתי מאוד צעיר ולא התחברתי, אבל עכשיו אני ממש נהנה מהעיר הזאת ויש לי אצלכם לא מעט חברים. אני גם גולש וזו אחת הסיבות ששיניתי את דעתי בקשר לעיר. אני אוהב את הים והטבע בקליפורניה.

בביקורים שלי באל-איי אני מרחרח אצלכם ומנסה להכיר את התעשייה בלוס אנג׳לס כדי לנסות את מזלי״.

ההצלחה של ישראלים בעולם הטלוויזיה והקולנוע כאן עושה לך חשק?

״כן. זה נראה אפשרי יותר מפעם. הכל יותר מחובר ואתה רואה ישראלים שעשו את זה בגדול. מצד שני זה עדיין קשה כמו פעם. יש הרבה תחרות והמון אנשים מקומיים מוכשרים. צריך גם הרבה מזל כמו בכל דבר- להיות במקום הנכון ובזמן הנכון ולתפוס את ההזדמנות. אם אתה רוצה לשחק בליגה של הגדולים אתה צריך להקריב קורבנות כמו לעזוב דברים שקורים במדינה שלך על מנת לנסות להצליח שם. אף אחד כמובן לא מבטיח לך שום דבר".

יש לך רפרטואר עשייה רחב: קומיקאי, שחקן, מנחה, סטנדפיסט ואני זוכר שגם דיגמנת. מה המקצוע של עפר שכטר?

״שמע זו שאלה טובה מאוד שאני שואל את עצמי יום יום ואז אני עונה לעצמי שאני משתדל לא להגדיר את עצמי. אני לא חושב שצריך לתחום את עצמך בהגדרות שסתם ימסגרו אותך. אני מתנסה בהכל ומצליח לשלב. בכל תקופה בחיים אני מתאהב מחדש בתחום אחר, בכל שנה אני מנסה לעשות את הדבר שאני יותר אוהב בתקופה הנוכחית. כרגע הסטנד אפ הוא המאתגר ביותר עבורי.

"המשחק תמיד יהיה המקום שהכי נוח לי בו. אני מאוד נהנה מהמשחק. זוהי העבודה שאני הכי פחות צריך להתאמץ בה. חוץ מזה, יש משהו נעים בלהתחבא מאחורי דמות ושאתה לא צריך להיות אתה עצמך".

כיצד התוודעת לראשונה ל ״גדולים מהחיים״?

״לפני כמה שנים הוצע לי להצטרף עם הילדים של ׳גדולים מהחיים׳ לאחת הטיסות שלהם ללוס אנג׳לס. באותה שנה לא יכולתי להגיע. אבל אז פגשתי אותם שוב בשנה שעברה כשהופעתי אצלכם במופע סטנד אפ עם גורי אלפי. הילדים הגיעו להופעה וממש נהנו. ככה הכרתי את העמותה יותר לעומק״.

יש לך היסטוריה לא פשוטה עם הסרטן. איבדת את אימך למחלה כשהיית רק בן 17.

״כן, אבל האמת העצב הזה לא כל כך חשוף כי עברו כבר עשרים שנה מאז. זה דווקא כן נחמד שאני יכול לתת יד בדבר הזה ולהיות שותף בערב שעוזר לגייס כסף לילדים שנלחמים במחלה. אני בטוח שככל שאירוע הגאלה יתקרב זה יהפוך ליותר רגשי עבורי מאשר כרגע. אמא שלי לא צלחה את המאבק בסרטן אבל יש פה ילדים שכן יכולים לנצח אותו, וזה כיף לעזור לגייס כסף בשביל ילדים שכן יוכלו להבריא מזה. זו סגירת מעגל עבורי.

כבן אדם שחווה התמודדות עם סרטן במשפחה פגשתי אנשים שלא יודעים איך להתמודד כשהם שומעים על מישהו עם סרטן. האנרגיה שלהם כלפיו הופכת מאוד מלנכולית. אני חושב שדווקא המקום של האנרגיה הטובה, הצחוק והאהבה נותנים המון כוח ומקום לריפוי. יש לי איזו חברה שרק עכשיו לקתה גם היא במחלה והיא בטיפולים והכל, אבל פתאום היא מרגישה שהיא הרוויחה את החיים והיא נורא רוצה להילחם עליהם. אני רואה כמה חשובה האנרגיה הטובה והשמחה. זה מאוד עוזר לה. זה לפחות חצי מתהליך הריפוי. והמטרה שלי היא לצקת את זה גם לאירוע של ׳גדולים מהחיים׳ עד כמה שאפשר. שאנשים יבינו שבאנו לכאן למטרה טובה, לשמח ולהוציא
את הילדים מהדבר הזה.״

אני מבין שאתה הולך גם לתת כמה הופעות סטנד אפ.

״הולכות להיות 2 הופעות: אחת באריזונה ואחת בלוס אנג׳לס. הן יהיו במועדונים קטנים עם אנרגיה טובה והרבה כיף. בשנה שעברה הופעתי עם גורי (אלפי) והיה מאוד מוצלח. הרגשתי גם שהקהל היה בעניין וצמא לדברים כאלו. אז אמרתי טוב, אם אני כבר מגיע להנחות את ׳גדולים מהחיים׳ אז זו הזדמנות טובה לכמה הופעות.

"בהתחלה לא ידעתי אם הישראלים שנמצאים פה 15 שנה יתחברו להומור מישראל, אבל ראיתי שזה קורה עובד מצויין.

"סטנד אפ זו עבודה קשה. אנשים לא מבינים כמה אנרגיות אתה צריך להשקיע. לצערי אני לפעמים לוקה בעצלנות, ובגלל שיש לי עוד פרוייקטים זה נורא קל ליפול לדברים אחרים. אבל סטנד אפ זה תחום שאתה צריך להשקיע בו את כל כולך כל יום. לחשוב על זה ולהתעסק בזה בטירוף אם אתה רוצה להגיע לרמות הגבוהות ביותר״.

איזה סטנדאפיסטים הם מודל לחיקוי עבורך?

״הסטאנדפים האמריקאים המובילים הם מקור להשראה: דייב שאפל כמובן כי הוא מושך הרבה אש. הוא אומר וצוחק על דברים שאנשים אחרים לא מעיזים לדבר עליהם בכלל. אני אוהב גם את לואיס סי קיי וביל בר. אני מסתכל ומקנא. הם כולם רמה אחת מעל כל הסטנדאפיסטים בעולם. אין מה לעשות, האמריקאים המציאו את הסטנד אפ והם עושים את זה יותר טוב מכולם".

אתה מסיים כרגע כמה פרוייקטים חדשים בארץ.

״בדיוק אתמול סיימנו לצלם עוד עונה של שנות ה-80. בכל פעם שאני מגיע לארצות הברית אנשים מדברים איתי על התוכנית הזו ומספרים לי כמה הם אוהבים אותה. אני גם עושה עכשיו עונה חדשה של ׳אמבוש׳ (תוכנית מתיחות).

"אבל החלום הוא בסופו של דבר למצוא איזה פרוייקט, סדרה או סרט בארצות הברית ובמקביל לפתח את הסטנד אפ. התחלתי להופיע בארצות הברית באנגלית וזה מאוד מאתגר, אבל זה גם נורא נורא כיף להתחיל מאפס. אף אחד לא יודע מי אני, לא מכיר אותי ולא שם עלי זין. אתה בא להופיע ואם אתה מצחיק אז מצחיק ואם לא אז לא. לא שופטים אותך לטובה ולא לרעה. זה משחרר כי אתה יודע שזה נטו אתה. כשאתה מוכר אז לפעמים נותנים לך יותר מידי קרדיט או גם מבקרים אותך. אם אתה מצליח להצחיק אנשים זרים זה מאוד מתגמל".

בגילו, אומר שכטר, הוא לוקח את החיים ואת העליות והירידות בקריירה, הרבה יותר בקלות מאשר פעם. אתה לומד מהכישלונות יותר מאשר מההצלחות", הוא אומר. "כשיש לך משהו טוב, אתה טופח לעצמך על השכם וממשיך בחיים. כשיש לך כישלון, זה כמו גופה שיש לך לנתח. היו לי גופות לנתח, ואני שמח על כך, ואני בטוח שיהיו לי עוד הרבה. אני עושה עכשיו סטנד־אפ, ושם תוך כדי הופעה יש לך גופות לנתח בדיחה שלא עובדת, פאנץ' שלא מתלבש. מבחינתי סטנד־אפ זה הריפוי הכי גדול שהיה לי בחיים, אני עומד חשוף על הבמה ופותח הכל. גם הפסקתי לשתות בעקבות הסטנד־אפ".

לגמרי?

לא נגעתי באלכוהול כבר יותר משנתיים. החלטתי שאני לא רוצה שום מיסוכים למציאות. אני רוצה לחוות את המציאות כמו שהיא, ולקבל את כל הדברים הטובים והרעים בזרועות פתוחות. הסטנד־אפ מחייב אותך, אם אתה רוצה להיות בו טוב, להתמודד. אתה לא יכול לברוח. היום לבמאים הדרמטיים הכבדים יותר קשה לתת לי תפקידים כי אני 'יותר מדי עופר שכטר' בשבילם, יותר מדי קומי, וקשה להם לראות אותי בתפקידים כאלה".

לסיום, בנות הקהילה הישראלית באל-איי רוצות לדעת אם אתה פנוי להצעות.

״כרגע אין לי בת זוג. אפשר לנסות אותי אבל אני לא טוב בזה. זוגיות זה לא הצד החזק שלי. אני גם לא אוהב את כל הטקס של חתונה ולא הולך לעשות את זה. אבל בהחלט יש סיכוי שאהיה בזוגיות, אגור עם מישהי ואביא בעתיד ילדים״.

ערב הגאלה של גדולים מהחיים ייערך במלון בוורלי הילטון ביום ראשון 22 ספטמבר החל מ-5:30 אחר הצהריים. לרכישת כרטיסים:818-887-7640 Info@Largerthanlifela.com

המשך לקרוא

Featured

הכל נשאר במשפחה

Published

on

אשת הנדל"ן עדי לויתן משקיפה על עולם הנד"לן המקומי מלמעלה, עם איזכורים מפרגנים ב'וול סטריט ג'ורנל' ובית באניסנו שהיא מציעה למכירה ב- 15 מיליון דולר • בגיל 40 היא נהנית מהיחסים עם בעלה אסף ("לא הייתי איפה שאני היום בלעדיו"), מילדיה מלמדת את הבת שלי להיות עצמאית") ומהוקרת תודה להורים ("הם בנו אותי מבחינת אישיות") • חוץ מזה היא פעילה מרכזית ב-IAC וגם פעילה במשלחת מומנטום', המפגישה נשים מכל העולם בטיול חווייתי ומעצים בישראל

כבר כמה שנים שעדי לויתן מככבת ברצף בעולם הנדל״ן של לוס אנג׳לס. היא נחשבת לאחת מסוכנות הנדל״ן הכי מצליחות של חברת ״רודאו ריאלטי״ בעיר המלאכים.

ב-2019 היא גם נבחרה על ידי ה׳וול סטריט ג׳ורנל׳ היוקרתי כאחת מנשות הנדל״ן המצליחות בקליפורניה. כמו כן, נכנסה עדי לדירוג 100 סוכני הריל אסטייט המצליחים בארצות הברית.

ההצלחה, כך נראה, אינה משפיעה על לויתן או גורמת לה להוריד הילוך. היא שומרת על קצב עבודה גבוה ולרגע לא חושבת להפסיק ולאתגר את עצמה. החודש, למשל, תערוך לויתן Open House לנכס היקר ביותר שמכרה אי פעם נמכר באנסינו, בשכונת ׳רוייאל אוקס׳ היוקרתית. הבית, היא מספרת, שונה מכל הנכסים שייצגה עד היום, ועם תג מחיר הנע בסביבות 15מליון דולר.

באותה נשימה לויתן מדברת בצורה מאוד מפוקסת על החשש של רבים שבועת הנדל״ן בלוס אנג׳לס עומדת להתפוצץ: ״אני חושבת שאיש אינו יכול לחזות באמת לאן שוק הנדל״ן הולך. שוק ה'ניו קונסטרקשיין' שבו אני נמצאת הוא בתנופה ענקית עכשיו, בעיקר באנסינו שם אני מוכרת המון בתים. אני יכולה לומר שהתחזית שלי לפני 5 שנים התממשה, ואנסינו הפכה להיות ה'בוורלי הילס של הוואלי'. מכרתי שם בתים להמון ידוענים שאני לא יכולה להזכיר את שמם כיוון שאני חתומה על הסכמי סודיות איתם.

אבל גם היום אני אומרת לקבלנים שלי שאסור לנו לעבוד כאילו השוק ישאר במצב הנוכחי לנצח. אני לא חושבת שהשוק יקרוס כמו מה שקרה ב-2009, אבל כן הולך להיות תיקון קטן במחירים בשנים הקרובות".

נפגשתי עם לויתן במשרדה ובשיחה אישית סיפרה לי על טיול הנשים לישראל של ארגון JWRP או בגילגולו הנוכחי MOMENTUM שהשפיע עליה רבות; וגם על האופן בו היא
מסתכלת על סדרי העדיפויות בחייה.

ארגון ׳מומנטום׳ מפיק טיולים בני 8 ימים לישראל לאמהות עם ילדים מתחת לגיל 18. זאת בליווי מרצים ומנטורים מעניינים שמעשירים את המשתתפים במגוון נושאים: יהודות, הורות, חיי נישואים, אהבת ישראל, שורשים, ציונות ועוד.

על הארגון המעניין הזה אמונה מזל חדד- חברת הדירקטוריון של IAC ופעילה מוכרת בקהילה הישראלית. התוכנית מסובסדת על ידי ארגון ה- IAC ומשרד התפוצות בישראל. לויתן, שהצטרפה כאמור לטיול בשנה שעברה, חזרה מוקסמת,. היום היא פעילה בתוכנית ומקדמת אותה בקהילה הישראלית, כדי שכמה שיותר נשים ידעו על קיומה ויתנסו בחוויה יוצאת הדופן.

לויתן: ״נולדתי בישראל אבל גדלתי פה בארצות הברית. ולמרות שהייתי עשרות פעמים בכותל ובכל המקומות המפורסמים בארץ אף פעם לא הרגשתי את אותן תחושות שהיו לי בטיול של 'מומנטום'. זו הייתה רכבת הרים של רגשות – בכינו, צחקנו, נפתחנו. הרגשתי שאני נמצאת על ענן, הטיול כאילו חדר לי את העור והוציא כל מיני דברים החוצה״.

לויתן הדגישה שפרק היהדות בטיול אינו מנסה להחזיר אותך בתשובה אלא פשוט להציג את ההוויה היהודית. לויתן: ״למרות שאני יהודיה וישראלית עם בית כשר, עושה שבת וחוגגת את החגים היהודיים, הטיול של ׳מומנטום׳ שינה אצלי משהו בדרך שאני מסתכלת על דברים. במהלך השבוע הזה ביקרנו בהמון מקומות בארץ – היינו בהרצאות מרתקות בצפת ובבתי כנסת ישנים, ביקרנו במקווה וגם בכותל המערבי, זה הרגיש שונה. לא כמו סתם עוד ביקור, הכינו אותנו לזה. עשינו שבת בכותל ואפילו שמרתי שבת למרות שלא הייתי חייבת, פשוט רציתי. אני זוכרת שאמרתי למזל חדד) שאני לא בטוחה איך אבל אני רוצה להיות חלק מ׳מומנטום׳. פגשתי נשים מרוסיה, אוסטרליה, דרום אפריקה, מכל העולם. פגשתי ישראליות שמעולם לא עשו קידוש או שבת ובמהלך הטיול הן גילו את החוויה הקסומה הזו".

לויתן מספרת שהשנה נרשמו יותר מ-50 נשים לטיול הקרוב שיוצא בנובמבר. ויש גם רשימת המתנה של 35 נשים לטיול הבא.

לויתן, שחגגה השנה את יום הולדתה ה- 40 במסיבה נוצצת בלוס אנג׳לס, נולדה באשקלון ועברה בגיל 6 עם משפחתה לארצות הברית. כאן, גם למדה לתואר ראשון במנהל עסקים ופצחה בקריירה מרשימה בעולם הנדל״ן.

כבר בגיל 25 הפכה לראשונה לאמא ובהמשך הרחיבה את משפחתה עם זוג תאומים. בין הקריירה המצליחה והאמהות לויתן גם מאוד פעילה בשנים האחרונות כ- IAC Council member ואחת המנהיגות המובילות בקבוצת LEAD של הארגון. היא מספרת לי שהשנה תרחיב עוד יותר את המעורבות החברתית שלה ובכל הזדמנות היא מדברת על כמה היא אוהבת לעבוד עם הקהילה הישראלית.

כבר שנים שלויתן עושה מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב: למכור בתים יוקרתיים שמעוצבים למופת עם המון דמיון, גימורים ברמה הגבוהה ביותר תוך שהיא שולטת בצורה מושלמת בלקסיקון ה'ניו קונסטרקשיין' ומפתחת יחסים חמים עם לקוחות אמריקאים וגם מהקהילה הישראלית.

מגזין ׳וול סטריט ג׳ורנל׳ הנחשב מפרסם בכל שנה את ׳רשימת ה-1000׳ שכוללת את הדמויות המובילות בתחומים שונים. בתוכו גם סקירה של 250 סוכני הנדל״ן המצליחים בארצות הברית עם נציגים מכל מדינה. לויתן נבחרה לאחת מ- 40 סוכנות הנדל״ן המצליחות בקליפורניה. היא עתידה להכפיל כמעט את אחוזי המכירות שלה מאשתקד. עדי לוקחת את הכל בפרופרציות: ״האמת שהופתעתי, אני כל פעם מפתיעה את עצמי. אני לא עוצרת לחשוב ואין לי ממש תוכנית אני פשוט הולכת על זה.״

כיצד את מצליחה לשלב חיי משפחה וגידול ילדים עם הקריירה?

״זה מאבק יום יומי לשלב קרייריה וחיי משפחה ביחד. הכי חשוב שיהיה לך שותף טוב, ולי יש את השותף הכי טוב בעולם. בעלי אסף מאוד תומך, מפרגן, עוזר. אנחנו באמת שותפים בכל וגם עובדים ביחד. אני יכולה להגיד לך בלב שלם שלא הייתי איפה שאני היום בלעדיו. הוא אדם מאוד חכם ובכל פעם שאני זקוקה לעצה טובה אני פונה אליו. לא יכולתי למצוא שותף טוב ממנו. בנוסף, הוא בונה בתים ואני עוזרת המון בעיצוב שלהם ומייעצת לו כשצריך עם דברים שיכולים לסייע למכור את הבתים שלנו טוב יותר.

זה מצחיק אבל אני לפעמים מרגישה כמו שני אנשים שונים: יש את עדי לויתן שמסתכלים עליה מהצד המקצועי ואז יש שיגידו שאני אישה קשוחה או אפילו קצת ביצ'ית. אבל אלו שמכירים אותי לעומק רואים את הצד הרך והרגיש שבי, כזה שיוצא כשאני מגיעה הביתה.

שם אני בן אדם אחר לגמרי – כל הבעיות של הבית או של הילדים הופכים להיות הבעיות שלי. אני לוקחת הכל באופן אישי. בבית אני מטפלת בכל מה שאני צריכה כאמא כמו: בישולים, עזרה בשיעורי בית וחינוך הילדים.״

חגגת השנה יומולדת 40 . מלחיץ?

״לא, מרגישה מצויין, אפילו יותר טוב מכל גיל אחר. זה כן גורם לך להבין שהגיע הזמן לשנות את סדר את העדיפויות שלך בחיים. למרות שהעבודה מאוד חשובה לי, אני עדיין זוכרת שהמשפחה זה לפני הכל. היום אני מרשה לעצמי לצאת לחופשה של שבועיים. יש לי צוות מעולה שהדרכתי והם עוזרים לי, בינהם גם אחי דניאל שעובד איתי. למדתי שאם אני משחררת לא קורה שום דבר. יש אנשים שמריצים לעצמם איזה סרט בראש ומאמינים בו עד למצב שהם לא ישנים בלילה בגלל העבודה שלהם.

״היום חשוב לי להיות עם הילדים שלי. הם גדלים פעם אחת ואני לא רוצה לפספס את זה. אני רוצה לוודא שהם עושים את הבחירות הנכונות בחיים שלהם. וכאמא אני דואגת להם, רוצה לשמור עליהם לוודא שהם מסתובבים עם בני גילם הנכונים. בעיקר בחיים של היום שמלווים בסושיאל מדיה עם כל הלחצים שקיימים על נערים ונערות מתבגרות.

״את הבת שלי אני מלמדת להיות עצמאית. אני רוצה שהיא תראה מה זו אישה חזקה שלא תלויה בגבר וזאת למרות שיש לי גבר שהוא גם הביטחון שלי".

״חשוב לי גם להדגיש שלהוריי יש חלק גדול בהצלחה שלי. אמא שלי מטילדה הקדישה את כל חייה לגדל אותנו, ללמד אותנו להשקיע ולהיות מסורים לעבודה קשה.

״אני זוכרת שבתקופת הקולג׳ שלי עבדתי במוסך של אבי, שאול. הוא לימד אותי איך לעבוד ולהסתדר עם כל סוגי האנשים. זה הפך למפתח ההצלחה שלי כיום. למדתי להקשיב לאנשים ולדעת איך לענות על הצרכים שלהם, מה שנתן לי יתרון ענק. לאבא שלי יש חלק גדול בהצלחה שלי היום. אני לא בטוחה שהוריי מודעים לזה בכלל, אבל הם בנו אותי מבחינת אישיות והפכו אותי לאישה מצטיינת״.

מה השאיפות שלך לעתיד?

״מבחינת הקרייריה אני מרגישה במקום מאוד טוב ואני רק רוצה להמשיך ולתת את השירות המעולה שאנשים רגילים לקבל ממני.

״יצאתי מטיול הנשים של ׳מומנטום׳ עם חשק גדול לתת הכוונה, עזרה והשראה לעוד אנשים כמו לסוכני נדל״ן חדשים שתמיד מתקשרים אליי לשאול שאלות ולהתייעץ. ובכלל לעבוד עם קהילה של אמהות ומשפחות פה באל-איי. לדעתי זה מאוד חשוב ואני רוצה לעשות את זה בצורה מסודרת".

לפרטים נוספים: www.adilivyatan.com

המשך לקרוא

Featured

בזכותי הרבה ישראלים שינו את הדעה שלהם על רומנים"

Published

on

ננסי ברנדס לא נח לרגע: אחרי שהחלים מחיידק אלים שכמעט גרם למותו הוא מעלה מופע חדש שמשלב הומור שחור וטיפול נמרץ ראיון משעשע לקראת הופעתו ב10- בספטמבר במועדון המארק בלוס אנג'לס

ננסי ברנדס לא מפסיק להצחיק אפילו לשניה אחת. זכותו אני כבר שלוש שנים מגעגע מצחוק, מקבל טלפונים ממנו באמצע הלילה, בדיחפונים. בשבוע הבא הוא כבר יהיה כאן. ב-10 בספטמבר הוא יבדר ויצחק אותנו במועדון הארועים הוותיק "המארק" בשדרות פיקו. בראיון מיוחד הוא מספר על עליתו ארצה בגיל 27 ועל ניהול חיי משפחה נורמליים עם מפעל שלם של ילדים ונכדים. הוא עוזר לכולם, אבל קשה לו לסרב להופעות, מה גם כשהנכדים שלו גדולים יותר מהילדים שלו.

כבר בשלב הראשון של הראיון הוא משחרר איזה ויצ קטן: "הנכדים שלי יכולים לעשות בייביסיטר לדודים שלהם. הנכד שלי לא הסכים לשחק עם הבת שלי כשהיא הייתה בת שנתיים", מוסיף ננסי שמן למדורה, הוא אמר לי, 'סבא, אל תכעס, אבל דודה עושה עליי פיפי'".

איך אתה מסביר את התסבוכת הזאת?

זה אולי מסובך להבנה, אבל פשוט להכנה. יש לי שתי בנות מהנישואים הראשונים. ליאור, הבכורה, אמא לשלושה. אחרי שהתחתנתי בשנית נולדו לנו יונתן ואמה. שני הילדים מנישואיו השניים קטנים יותר משלושת הנכדים. הילדים שלי לא יודעים איך לקטלג את גרושתי", הוא מגחך גיחוך רומני כזה. "הם לא יודעים מי האישה הזו שהיא אמא של האחיות הגדולות שלהם. מה זאת אומרת אמא של האחיות שלהם? הם לא מצליחים לפענח את זה". גם אני מגרד את הפדחת.

ננסי ברנדס, בדיוק כמו שאתם חושבים. עם המבטא הרומני הכבד עם כל השטיקים והמניארות של קומידיאנט אירופאי שהתאקלם בלבנט המחוספס. מבדיחות הרומניות על צ'ורבה וממליגה הוא עבר ללתיבת הדואר הפרטית שלו ולמשפחה, שם יש לברנדס ליטראז' של החומר המצחיק. הוא מתיחס למשפחה כרמש מרבה רגליים: יש לו שתי גרושות, חברה חדשה, ארבעה ילדים, שלושה נכדים ופער גילים מטריף. בנוסף לזה גם הבת הבכורה היא חוזרת בתשובה כמו שננסי אומר:. "פעם היא היתה חסידת ברנדס, היום היא חסידת ברסלב תושבת יבניאל".

"כשהכרתי את החתן שלי שאלתי אותו מה המקצוע שלו", משתעשע ברנדס. "הוא אמר לי, 'אני קבלן'. שאלתי אותו, מה אתה בונה?' אז הוא אמר, אני בונה עליך'"…

"צחוק צחוק אבל אני מסתגל למצב במשפחה. הם מתארחים פה אבל לא אוכלים פה, אז אני הולך אליהם ומסתדר הכי טוב. אני מכבד אותם. אתה עושה סוויץ' במוח ונכנס למרחב אחר. יש לי הרבה חברים חילונים שאומרים 'מה זה הדתיים האלה?' אבל לי אין שום קונפליקט. אני מגיע אליהם בשבת עם האוטו עד הדלת, אבל בתוך הבית אני לא מדליק אור וכאלה. הבת שלי יודעת שאם לא אגיע בשבת בבוקר היא לא תראה אותי, כי אין לי זמן אחר. אני אומר לה 'מחר בבוקר אני בא כי אני מתגעגע אליכם'. אין אצלה שום זיוף, היא עד הסוף. מגולחת, פאה, הכו".

אז מה מפריע לך בכל זאת עם האדיקות שלהם?

"זו נקודה כואבת כי קשה לי מאוד שהנכדים שלי בחיים לא ידעו מי זה שייקספיר, מי זה בטהובן, מי זה ברהאמס, ספילברג. זה חורה לי. יש הרבה נושאים שאני רוצה לדבר עליהם עם הנכדים שלי, והדרכים חסומות. הם מתים עליי, אני מביא להם מתנות וחיבוקים, אבל אני לא נכנס לשטחים שאני יודע שאין אליהם כניסה. הם גם באים אלי הביתה. משחקים עם הילדים שלי.

אין להם אינטרנט בבית, טלוויזיה, כלום. אין להם מושג אפילו מי זה קופיקו. נכון, שהילדים שלי, כשיהיו גדולים, ידעו מי זה הרמב"ם. נכון שהם לא ידעו להתפלל וכאלה, אבל הנכדים לא יודעים שום דבר על תרבות עולמית אלמנטרית, ובחיים לא ידעו. הם לא בסביבה שיודעת מי זה בטהובן. כל טמבל יודע מי זה. זה חורה לי. מצד שני, הם מאושרים וכל אבא רוצה לראות את הילדים שלו מאושרים. מה לעשות? יש מחיר לאושר."

מה גרם לך להפסיק לצחוק על רומנים?

"בעבר העלתי הכל לבמה, מול קהל, לא דפקתי חשבון על מושא הבדיחות המסורתי שלי, מבית. במשך שנים הסתלבטתי על הרומניות וממילא על עצמי. ספגתי אש וגופרית מבני התפוצה שלי. יש אחוז קטן מאוד של רומנים בארץ שהתלוננו מאוד על האירוניה העצמית שלי. לדעתי אין דבר חזק יותר מלעלות על הבמה ולצחוק על המוצא שלך, המשפחה שלך, הסטיגמות שיש עליך. יעקב כהן הצליח כי הוא צחק על מרוקאים ואף אחד לא כעס. אצל הרומנים לצערי יש אחוז מסוים שהוא רגשי, בלי הומור, עם הרבה רגשי נחיתות. לפעמים אני מתבייש שהם שייכים לעם הזה.

הם צועקים לי ברחוב, 'למה אתה לא צוחק על תימנים וגרוזינים? למה אתה צוחק עלינו? תתבייש'. הייתי מקבל מכתבים מעורכי דין, מאיגוד העולים מרומניה. היום כבר לא, כי אני צוחק עליהם הרבה פחות. אנשים התקדמו, וחלק מהם הלכו לעולמם. זה יישמע מאוד לא צנוע, אבל בזכותי הרבה ישראלים שינו את הדעה שלהם על רומנים."

מה הסוד של סטנדאפ מוצלח?

"בסטנד-אפ ספר לאנשים כמה לא טוב לך, זה מכנה משותף שעובד בכל מקום. אתה מספר שנדפקת? יופי, הם מתים על זה, עכשיו אנחנו רגועים, תמשיך לספר. הם נורא נהנים כשאצלך יותר גרוע. זה המנגנון הסודי שלי".

עלית לארץ מרומניה בגיל מאוחר,27 . למה עזבת?

"אכן הצלחתי שם מאוד, אין מדיה שלא הכירה אותנו ואין מקום שלא הופענו בו אבל המשטר חנק אותי והייתי חייב לקום ולעזוב. בהופעת הפרידה שעשינו היו למעלה מ- 30,000 איש שבאו לראות אותנו בפעם האחרונה כששמעו שהלהקה מתפרקת".

מחפש קהל כפייתי

בפועל לננסי ברנדס תמיד היה טוב גם כשלא היה לו טוב. הוא אופטימיסט להפליא ורואה תמיד את הצד הטוב של המטבע.טוב, הוא יכול להשוויץ במשפחה, בחברים, בקריירה, במיוחד בזו המוזיקלית, שתודות לקריירת סטנד-אפ ארוכה כמעט נשכחה לגמרי. הוא עלה לארץ מבוקרשט כרוקר מצליח ופסנתרן, אבל הפך בארץ למעבד מוזיקלי. "3,400 עיבודים רשומים באקו"ם על שמי", הוא מזכיר. כעולה חדש בן 27 התחיל אצל אילנית ומיד זינק. "את 1982 לא אשכח. 'הפרח בגני', הורה'. בשנה ההיא הפכתי מפסנתרן למוזיקאי מבוקש. זה היה מטורף. ישנתי באולפן. עבדתי עם זוהר ארגוב, חיים משה, שלומי שבת בתקליט הראשון, מרגול, זהבה בן, שימי תבורי, כולם. קיבלתי פרסים על מוזיקה לשני סרטים, 'אבא גנוב' ו' טיפת מזל.

אפילו עם הזמר המנוח שמוליק קראוס עבד כמה חודשים. "איש אלים", הוא נזכר. "עבדתי איתו כמה חודשים בסך הכל. הייתי עולה חדש והוא היה מספר עליי בדיחות שלא הבנתי. בדיעבד אני מבין שהיה לו פיצול אישיות. היו רגעים שהוא היה נחמד וחם ונותן לי חיבוק, והיו רגעים שהוא היה אלים עם הסביבה. אנשים היו נעלבים ממנו".

מה הייתה גולת הכותרת המקצועית שלך באותם הימים?

"גולת הכותרת הייתה האירוויזיון. אז גם הפכתי למעבד מוזיקלי מוכר. פעם עם אבי טולדנו ו"הורה" ופעם עם "חי" ועפרה חזה. אבל אני לא מתגעגע. איבדתי עניין בתחרות הזו לפני עשור, היא הפכה לתחרות של הפגנה טכנולוגית, של הייטק, תאורה וביגוד. פחות מוזיקה. לשבת ערב שלם ולשמוע 24 שירים שתשעים אחוז מהם משעממים – זה מיותר. אין לי סבלנות לזה. אתה זוכה את השיר שזכה לפני שנתיים? אין לך מושג. אבל שיר שזכה לפני 30 שנה אתה זוכר. התחרות הזו איבדה את הרלוונטיות שלה.

זה שואו של ערב אחד ואין שום השלכות עתידיות על הזמרים האלה. לא יקרה להם כלום. זה שזכית באירוויזיון לא מעניין אף אחד".

אילו עוד ציוני דרך יש ברזומה שלך?

"לפני הרבה שנים ניצחתי על תזמורת חיל האוויר. הייתי במדים, וזה לא ממש הסתדר. גם לצה"ל לא יום אחד הופענו בטקס צבאי", הוא מספר. "נגמרה חלוקת האותות בטקס ומפקד חיל האוויר דאז, הרצל בודינגר, עלה לברך את כל הטייסים. הוא עלה לבמה, כנראה יום לא טוב, ואמר 'חיילים, עלו והצליחו'. לא היססתי. עליתי אחריו ואמרתי 'כבוד המפקד, אני חייב להגיד לך משהו: שמעתי בחיים שלי הרבה נאומים אבל כזה דבר מרגש לא שמעתי. כולי צמרמורת. אני יושב בחוץ ובוכה כמו ילד. מאיפה אספת את המילים? מישהו כתב לך את זה. בטוח. זה לא אתה. לא יכול להיות'. הקהל נקרע, והוא בא לבמה, חיבק אותי".

ספר לנו על ה'סופרנוס'

"נשארתי על הבמה, אבל החלפתי את המוזיקה בסטנד-אפ. הקמתי הרכבים, העלתי מופעים ושיתופי פעולה ששילבו את שני התחומים, המוזיקה וסטאנד-אפ. בפרויקט האחרון, 'סופרנוס', שילבתי 44 נגנים, זמרות סופרן, טנורים, נגיעות אלקטרוניות ואני הייתי אחראי הדאחקות. זו היתה מפלצת".

תן לי דוגמא לסיטואציה משעשעת מהחיים

"לפעמים גם כשאני לא מופיע, אני מתניע סיטואציות, אני מחפש קהל כפייתי ,לפני שנה בערך הגעתי לאיזו פגישה. היו לי עוד 20 דקות, חיפשתי מה לעשות. הלכתי למגרש גרירה של העירייה. באתי לשומר ואמרתי לו, אדוני, האוטו שלי חנה כל הבוקר באדום לבן ולא גררתם אותו. המצפון שלי מעיק עליי, הבאתי לכם את האוטו'. הבנאדם היה בהלם. 'אדוני, אין דבר כזה'. התעקשתי והכנסתי את האוטו. ארבע שעות, לא שילמתי שקל. חניה בחינם. בהומור, במקרים כאלה במיוחד, אתה יכול לצאת הכי פאתטי. הנורה הזו של הפאתטיות דלוקה אצלי 24 שעות ביממה. לא להיות פאתטי וכפייתי. ברגע שאתה מתעסק בהומור זו הסכנה הכי גדולה".

"היתה תקופה שהייתי זומבי"

לפני מספר שנים היה ננסי ברנדס בין חיים למוות. הוא שכב במשך חודשים בבית חולים, כשאשתו לשעבר לצידו. הכסף אזל אחרי שלא היה יכול לעבוד במשך שנה, ואחרי שחזר לעצמו, קרה הדבר שהוא הכי פחות ציפה לו: הזוגיות נסדקה ונשברה. לפני חודש היא לקחה את הילדים ועזבה את הבית. כעת, בגיל 72 הוא מעלה מופע עם שימי תבורי , זוכה לחיקוי ב"ארץ נהדרת".

ננסי: "החיים שלי במכה אחת. היו לי פתאום כאבים עזים, סבלתי מהזיות, ולאחר שהתחלתי לדבר בצורה לא ברורה באחת מתוכניות הבוקר, מיהרו לפנות אותי לבית חולים. שם אושפזתי במחלקת טיפול נמרץ, עם חשש לקריסת מערכות כללית. בדיקות הדם גילו מתקפה של חיידק אלים.

"היתה תקופה שהייתי זומבי. לא זיהיתי אנשים בתמונות, נעלמו לי המילים, ונבהלתי שלא אצליח לחזור לעצמי. לשמחתי, הכל חזר לתפקוד מלא. אם חס וחלילה לא הייתי יכול לחזור לבמה, אני לא יודע איך הייתי יכול להמשיך לחיות. הבמה זה החיים שלי"

הוא נזקק לתקופת החלמה של חצי שנה – מתוכה ארבעה חודשים של אשפוז וטיפולים שונים. "עוברות לך בראש הרבה מחשבות. חשבון נפש של איפה טעית, ומה היית יכול לתקן. למרות שתחזיות הרופאים היו מאוד שליליות, לרגע לא האמנתי שיקרה משהו דרסטי. אם אתה אופטימי וחזק, אתה עוזר לגוף להילחם.

"המשכתי ליצור. את המופע עם אורי גלר כתבתי תוך כדי אשפוז. החיידק הביא לי הרבה רעיונות, וכנראה אצטרך לשלם לו זכויות יוצרים. גם החלטתי לכתוב ספר אוטוביוגרפי. לקחתי סופר צללים, ואנחנו בשלב הכתיבה. בגלל שהספר מתחיל כשאני רואה אור לבן בטיפול נמרץ, אז יקראו לו 'חיידק במה".

מה היעוד שלך בחיים?

"מעטים שולטים בהומור ובמוזיקה ואני שמח שאני אחד מהם. אין מנצח שמשלב סטנד-אפ ומוסיקה כמוני, זאת השליחות שלי: לשמח כמה שיותר אנשים. לקחת את הדברים בפרופורציה נכונה, כדאי שנבחר בקפדנות את הרגעים שאנחנו מחליטים להתעצבן מהם. אין סיבה להתעצבן כי זה לא עוזר אלא רק גורם לצד השני ליהנות מזה".

ואחרי כל התלאוות והחתחתים שעבר בחייו הפרטיים והמקצועיים, ברנדס לא פולט טיפת מרמור. עניין עקרוני אצלו, זחיחות 24/7. " אתה מדבר עם בנאדם שטוב לו", הוא אומר. "מצטער להגיד לכם, חברים, טוב לי. פשוט טוב לי. אתה יכול לעשות מזה כותרת: ננסי ברנדס חי וטוב לו בחיים".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות