Connect with us

כלכלה ועסקים

אמריקה אחרי הקורונה: המשבר הכלכלי רק מתחיל

Published

on

ארה"ב ניצבת בפני אתגר פוליטי וכלכלי כמותו לא ראתה מזה 100 שנה. שיעור האבטלה, שלא היה דוגמתו מאז השפל הגדול, מחק את ההישגים הכלכליים של העשור החולף ומאיים להימשך שנים

בישראל, המסר השבוע הוא שאמנם לא ניצחנו באופן מוחלט כמו במלחמת ששת הימים, ולא ניתן האישור לצאת במחולות ברחבי הערים, אבל קרב הבלימה העיקרי הסתיים. עצרנו את האויב ומעכשיו עלינו לנהל שגרה מתוחה: ללבוש מסכות, להמשיך לשמור על ריחוק מסוים, וגם להיות מוכנים לגלים נוספים של לחימה — אבל בהיקף מוגבל, תחת שליטה וללא חשש מקריסת המערכת, כפי שהיה במהלך ימי הלחימה הראשונים. 

אבל אם מישהו חושב שסיום האירוע הבריאותי מסמן גם את סיום הפיגוע הכלכלי — הוא כנראה טועה. מרגע שביטחון הצרכנים נפגע, מרגע שדפוסי ההתנהגות משתנים ומרגע שנוצרים חובות אדירים שאותם יש להחזיר, הכלכלה לא יכולה להתאושש "תוך כמה חודשים". זה פשוט לא עובד כך. ראינו את זה קורה לא פעם, לאחרונה במשבר הפיננסי של 2008 שממנו העולם הכלכלי לא התאושש לחלוטין עד היום.

"אקונומיסט" ניסה להסביר זאת דרך הרעיון של "כלכלת ה–90%". הטיעון של העיתון הבריטי הוא שגם אם כלכלה חוזרת לפעילות של 90% מהעסקים ורק 10% עדיין משותקים או מוגבלים — במקרה של המשבר הנוכחי בשל מיתון בענפים כמו תיירות, תעופה, פנאי ומסעדנות — הרי שכל הכלכלה עדיין סובלת ממיתון כבד.כדי להוכיח את טענתו, "אקונומיסט" ממליץ להביט על מה שקורה בסין. שם, למרות שהאזרחים קיבלו הוראה לחזור פעילות מלאה כבר לפני חודש, הכלכלה עדיין במיתון. לצרכנים אין מצב רוח לקניות. רבים מרגישים שאין להם כסף מיותר, ואם בכל זאת יש כזה, הם מעדיפים לחסוך אותו. למיליונים אין עבודה. באווירה כזו הכלכלה לא מתאוששת במהירות למרות הניצחון על הקורונה, והערכות הן שתמונה דומה תתקבל במדינות המערב.

זו גם הערכה של רבים מהכלכלנים ואנשי העסקים בעולם. מנכ"ל חברת ניהול הכספים הגדולה בעולם, בלקרוק, לארי פינק — שהוא גם אחד הבודדים שעמו מתייעץ נשיא ארה"ב דונלד טראמפ — אומר  בשיחות סגורות שלא רק שהמצב של אמריקה התאגידית לא הולך להשתפר בזמן הקרוב — אלא שהוא הולך להיות אפילו קשה יותר. לדברי פינק, שהובאו בדיווח של רשת בלומברג, בשל משבר הקורונה והשיתוק הכלכלי, קצר ככל שיהיה, ייווצר בקרוב גל של פשיטות רגל עסקיות של אלפי חברות. גורם זה כשלעצמו יגרום לגל הלם בכלכלה, כי לכל חברה כזו יש לקוחות וספקים שייפגעו. להערכתו לא תהיה לממשלה ברירה אלא להעלות מסים כדי לממן את הסיוע למשק, בעיקר את מס החברות שצפוי לעלות לרמה של 29% מול 21% כיום, אבל גם את מס ההכנסה האישי. פינק מסביר שמנגנונים שסייעו עד היום לשוק המניות לעלות ולמשקיעים להתעשר — ייפגעו. הוא מדבר, למשל, על צמצום דרמטי של דיווידנדים ורכישות עצמיות של מניות על ידי תאגידים, פעולה שתגרום להקטנת זרם המזומנים שמגיע לחוסכים, ותפגע בתחושת העושר שלהם.

השבוע פורסמו נתונים על האבטלה בארה"ב, שהגיעה כמעט ל–15%. גם בתסריט החיובי ביותר עשרות מיליוני עובדים ימשיכו לעבוד מהבית, מציאות שבטווח הקצר פוגעת בעסקים. עובד שנשאר בבית לא נוסע במונית, לא קונה קפה וארוחת צהריים ולא עוצר בדרך חזרה בחנות כדי לקנות משהו. מעבר לאלה, הפסיכולוגיה היא אולי החשובה ביותר: לדעת פינק, ההשפעה הנפשית של המשבר תגביל את הנכונות של אמריקאים להשתמש בתחבורה ציבורית או לטוס במטוסים. העולם נמצא עתה במיתון כבד, ובמדינות מסוימות מגפת הקורונה עדיין משתוללת. זו עדיין אינה סביבה שמאפשרת זינוק מהיר של הכלכלה. הכלכלה לא יודעת להגיב כמו הביולוגיה. גם אם אחרון הנגיפים יוכחד, ואפילו אם יפותח חיסון למחלה, החיכוך המובנה שקיים בתהליכים הכלכליים מבטיח שהכלכלה הגלובלית, תסבול עוד זמן רב. 

ארה"ב ניצבת בפני אתגר פוליטי וכלכלי כמותו לא ראתה מזה קרוב ל-100 שנה. שיעור האבטלה, שלא היה דוגמתו מאז השפל הגדול, מחק את ההישגים הכלכליים של העשור החולף ומאיים להימשך שנים, תוך שהוא שופך שמן על מדורת הסדר החברתי המעורער ומאיים לקטב עוד יותר את המערכת הפוליטית המפולגת בצורה חסרת תקדים. 

זוהי תחזיתו הקודרת של וושינגטון פוסט, לאחר ששיעור האבטלה הגיע ליותר מ-18% (שהם 30 מיליון איש) בשל הקורונה. נכון שחלק ניכר מן המובטלים נמצאים בחופשה ללא תשלום, אך איש אינו יודע כמה מהם יחזרו לעבודה, מתי ובאלו תנאים. שיעור התעסוקה כיום מכלל האוכלוסייה בגיל העבודה הוא הנמוך ביותר מאז החלה המדידה ב-1948.  החשש המרכזי הוא, שהאופי הייחודי של הקריסה בתעסוקה – הנובעת ממשבר בריאותי – יוביל לירידה מתמשכת בדרישה לעובדים. בעוד המגיפה משתוללת, חברות מפתחות שיטות חדשות לפעילות עם פחות עובדים, ומחליפות עובדים חסרים במכונות החסינות לנגיפים. סכנה מיוחדת נשקפת לעובדים המבוגרים, הפגיעים יותר למחלות ואשר תקנות הסגר לגביהם מחמירות יותר. 

גם לצעירים תהיה בעיה קשה, מדגיש הפוסט. מי שיסיימו בקיץ הקרוב את לימודיהם האקדמיים, יגלו שהם נכנסים לשוק של מחסור במשרות, העלול להשפיע על הכנסותיהם לאורך שנים; זה מה שקרה בשנות ה-80 של המאה שעברה. וגם היציבות הפוליטית תעמוד למבחן: כולם זוכרים מה קרה בשנות ה-30 בגרמניה, איטליה וספרד – אם כי אז לא היו מגנוני ביטוח סוציאלי כמו היום. בארה"ב התוצאות הפוליטיות היו הרבה פחות חמורות, אם כי מובן שאין בכך ערובה לגבי המצב כיום, כאשר האווירה הפוליטית רעילה בהרבה. 

המשבר הפיננסי של 2008 עורר תגובות פוליטיות סוערות מימין ומשמאל. כאשר האבטלה הגיעה לשיא של 10% באוקטובר 2009, תנועת "לכבוש את וול סטריט" מילאה במפגינים את רחובות וושינגטון וניו-יורק. ברני סנדרס הסוציאליסט צבר תנופה ואילו בימין גרם המשבר לגל פופוליסטי שהגיע לשיאו באותה שנה בברקזיט ובנצחונו של דונלד טראמפ. הנסיבות כיום הן יוצאות דופן. רק 51% מתושבי ארה"ב בגיל העבודה מועסקים – כאמור, השיעור הנמוך ביותר אי-פעם. החדשות הטובות הן, ש-78% מהמובטלים סבורים שיחזרו לעבודתם כאשר יוסרו מגבלות הקורונה. אם זה יקרה, המשק האמריקאי עשוי להתאושש במהירות. 

עם זאת, יש סיבות לדאגה: למעלה מרבע מן המשרות שאבדו בחודשים האחרונים היו בענפי הפנאי והאירוח, אשר ספגו מכה קשה במיוחד בקורונה. התנאים שהטילו חלק ממדינות ארה"ב על הפתיחה מחדש של ענפים אלו, מובילים לכך שחלק ניכר מן המשרות לא יאוישו שוב במהירות. מסעדות מוגבלות ל-25% מתפוסתן, מה שכמובן מקשה עליהן לפעול – ואינו מצריך את רוב כוח האדם. 42% מאובדן המשרות עלול להיות תמידי – דהיינו 12 מיליון משרות שלא יחזרו גם אחרי הקורונה. 

רוב הכלכלנים מעריכים, כי התעסוקה תזנק החל מהרבעון השלישי של השנה – אך האבטלה תישאר גבוהה במשך מספר שנים. משרד התקציבים של הקונגרס – גוף מקצועי ובלתי מפלגתי – מעריך ששיעור האבטלה בסוף 2021 יהיה 9.5%. 

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

כלכלה ועסקים

נדל"ן בדרום קליפורניה: חדשות טובות לבנאים

Published

on

בעוד מכירת הבתים והדירות ברי הקיימא צנחו בכשליש, דיבלופרים ואנשי קונסטרקשן המתמחים בנייה חדשה נהנים מהפאניקה שיצר משבר הקורונה ומשיעורי הריביות הנמוכות 

בנייני דירות ובתים חדשים היוו נקודה מוארת ונדירה באפריל הקודר של שוק הדיור בדרום קליפורניה.

קשה מאוד להיות מעודדים כאשר מכירות הבתים החדשים בשש המחוזות הגדולים של דרום קליפורניה צנחו ב ,11.5% ככל שמשבר הקורונה העמיק את הלחץ על הכלכלה המקומית. לפי דוח מעודכן הושלמו מכירות של 1,226 יחידות מגורים חדשות בחודש שעבר, חודש אפריל האיטי ביותר מאז 2012.

אבל כדאי לשים לב מה קרה בשוק בתים הלא חדשים: רק 12,600 בתים קיימים ודירות נמכרו – ירידה של 33% בשנה. זה היה חודש אפריל הגרוע ביותר של קניית בתים בדרום קליפורניה ברשומות של DQNews המתוארכות לשנת 1988. גרוע יותר מאשר שפל הדיור באמצע שנות התשעים. גרוע יותר מימי המיתון ב-2008-9.

הקרב לסיכול וירוס הקורנה פגע ברוב המשק המקומי, והעלות של קליפורניה – יותר מחמישית ממשרות ומקומות העבודה. סוג כזה של שיבוש עסקי פירושו שלפחות 1 מ- 14 תושבים המשלמים משכנתא בפריסה ארצית ביקשו השהייה של לפחות 3 חודשים בתשלומים. אין זה מפתיע שזו תקופה מפחידה לחפש בה קניית בית, מבחינה כלכלית. ניתן לומר את אותו דבר גם לגבי פחדי הבריאות.

בתים "נקיים" מקורונה

בכל המהומה הזו, תעשיית ותחום הקונסטרשן מהווה ענף קריטי לקראת הבאות. אחת הסיבה המרכזיות לכך שהמכירות הקיימות צנחו בצורה קשה: בעלי בתים רבים – היצע המכירה הקיימת למכירה חוזרת – משכו את נכסיהם מהשוק.

לכן לקבלנים ודיבולפרים המתמחי בבנייה חדשה, למרות שהם מהווים נתח קטן מהשוק המקומי, יש הזדמנויות חדשות: להציג מוצרים ולמכור לאנשים שיש להם עבודות יציבות בשיעורי מימון נמוכים מבחינה היסטורית.

לבנאי יחידות הדיור והבתים החדשים יש כיום יתרון ענק נוסף: הבתים שלהם חדשים-דנדשים, ודיור חדש אטרקטיבי היום במיוחד בעידן הניקיונות וחיטויי הקורונה

דיבלופרים גם יכולים להציע מה שנחשב בדרך כלל להתחייבויות פיננסיות: בתים מוגמרים אך שעדיין לא נמכרו. "בתים מהירים אלה" – או "QMIs" בלינגו בתעשייה – הם בדרך כלל מתכון לגרירת רווחים. "היעדר המלאי בצד השיווק מאפשר לאפשר לבנאים לתפוס נתח שוק קל", אומר עלי וולף, אנליסט בענף הבניין ב- Meyers LLC. "מה שהפך למילה בת ארבע אותיות במהלך המיתון הגדול (QMIs) עבד כעת לטובת הבונים. חלק מהצרכנים מחפשים לנצל את שיעורי המשכנתא הנמוכים להפליא".

נראה שגם האנשים המוכרים בתים חדשים מוכנים להוזיל. באופן קבוע, מחיר המכירה החציוני לבית החדש באזור לוס אנג'לס היה 558,250 דולר, עלייה של 1% בלבד בשנה. המחיר החציוני של דרום קליפורניה לבתים קיימים היה 572,000 $, עלייה של 7% בשנה, והחציון הקיים של דירות קונדו היה 470,000 $, עלייה של 6%.

מחקר של מאיירס מראה כי בערך שני שליש מהבונים מקדמים "ויתורים" – הצעות לסייע בעלויות סגירה, ריביות או שדרוגים. ובשקט, אולי תמצאו כמה מחירים המוזלים בפרויקטים המוכרים יותר.

"אין הנחות עמוקות. אבל מאחורי דלתות סגורות, סביר להניח שתראה תמריצים, 2% או 3%, "אומר לאונרד מילר, מנכ"ל מחלקת הבינוי במחוז אורנג ', New Home Co." אם יש לך מלאי, אתה מקצץ בעסקאות".

כדאי לזכור: אפריל הוא רק חודש אחד. מכירות סגורות מייצגות החלטות קנייה שהתקבלו ברוב המקרים לפני "מגפה" ו"התרחקות חברתית "היו חלק מהמחשבה היומיומית. ההפסדים במכירות הקטנים מהממוצע נבעו בעיקר משתי מחוזות חמים: סן ברנרדינו (עלייה של 41% בשנה) וסן דייגו (עלייה של 8%).

המתמחים בבנייה חדשה איבדו גם הם את שוק השוק ממנו נהנו פעם. חלקם של 9% מהמכירות המקומיות באפריל עלה לעומת 7% לפני שנה. אך לפני המיתון הגדול – בין השנים 1988-2007 – התייצבו בתי המגורים החדשים 15.5% מכלל הבתים שנמכרו בדרום קליפורניה.

סוף עידן ה-"McMansion"

בנאים רבים חלק מאסטרטגיה ארוכת טווח של בניית בתים רבים על שטח מצומצם ולהתרחק מבתים גדולים יותר "McMansion" פופולריים רק לפני כמה שנים. קונים עשירים יותר המחפשים מגורים רב-לאומיים הפכו לחלק קטן בהרבה מהקניות לבית החדש.

הפרויקט של "בתי סטרלינג" בצפון מישן וייהו באורנג' קאונטי הוא דוגמה לכך. הבתים נמצאים על מגרשים צרים, ֿ 4,000 רגל רבועים בסך הכל, במערך קונבנציונאלי עם חניה מסורתית ומוסך דו-מכוני. המגורים בני שתי הקומות מחזיקים עד חמישה חדרי שינה וארבעה חדרי רחצה בשטח של 2,595 רגל מרובע.

המחירים מתחילים "מאמצע 800,000 $" ומגיעים למקום "מתוק ומסקרן" בדרום מחוז אורנג עבור ציידי בית מגורים המחפשים כל דבר שמתחת למיליון דולר. ימי בנייתם של בתים "מיוחדים" כהימור על מכירות עתידיות חלפו מן העולם כרגע. 

במדינת קליפורניה, דיבלופרים הגישו  4,060 אישורים לבתים צמודי קרקע חדשים בחודש מרץ, על פי בנק הפדרל רזרב בסנט לואיס. זו ירידה של 40% מהשיא הגבוה של פברואר לאחר המיתון – והירידה הגדולה ביותר של חודש בחודש הרשומות משנת 1988.

אין מדובר, אם כך, בתור הזהב לבונים בנייה חדשה. עם זאת, ובאופן מפתיע עם הירידה העצומה במכירות, חלק מהדיבלופרים ביישובים יוקרתיים העלו למעשה את המחיר. שוק דיור הוא היום מקומי יותר מתמיד וכמאמר הקלישאה 'הכל תלוי בלוקיישן, לוקיישן, לוקיישן'. 

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות