Connect with us

ספורט

אמארה (יהושפט) מתגעגע לירושלים

Published

on

הוא כבר מחכה לרגע שבו יחזור לארץ הקודש, מצהיר שישמח לעזור בעתיד בפיתוח הכדורסל הישראלי, ובינתיים עדיין חולם להשתלב בקבוצת NBA בפלייאוף * אמארה סטודמאייר (או יהושפט, אם תרצו) פתח את העונה בליגה הסינית וכבר הספיק לעזוב לארה"ב, אבל הלב שלו נמצא עדיין בירושלים

ליגת העל הישראלית נפרדה בסיום העונה שעברה מאמארה סטודמאייר, כוכב NBA לשעבר עם רזומה יוצא דופן בליגה הטובה בעולם, וללא ספק אחד השחקנים הגדולים שהגיעו לארץ אי פעם. סטודמאייר, שהתגייר בתחילת העשור ובשנה שעברה  קיבל אזרחות ישראלית, הפך את ישראל לביתו בשנים האחרונות, ואת קבוצת הכדורסל של הפועל ירושלים למוכרת ברחבי העולם. "החיים בישראל היו הטובים והאיכותיים ביותר שהיו לי זה זמן רב", מסכם סטודמאייר את התקופה בארץ הקודש, "הם נתנו לי הרבה שלווה בחיים ולא היו לי בעיות או דאגות. שיחקתי כדורסל ברמות הגבוהות, למדתי, אכלתי במסעדות נהדרות ובניתי כמה חברויות נהדרות. העמקתי בשנים האחרונות בכל מה שקשור לשורשים שלי. לקבל אזרחות בישראל, משהו שלא האמנתי שיקרה לעולם, היה עבורי סוג של חזרה למקומות האלה, מה שעזר לי להתחבר אפילו יותר לעצמי ולעבר שלי. אני כבר מחכה לרגע שאחזור לישראל".

אם היה לך כל כך טוב, למה בחרת לעזוב?
"האפשרויות הכלכליות של ירושלים לא עומדות כרגע בקנה אחד עם מה שאני מאמין שהכישרון שלי שווה מבחינה כספית, ורציתי למצוא מועדון שיוכל לשלם לי בהתאם. אין ספק בכלל שאחזור לגור בישראל, ורק העובדה שאני עדיין משחק כדורסל והאפשרויות המקצועיות שנפתחו עבורי גרמו לי כרגע לעזוב את המדינה".

הדמיון הפך למציאות

שמו של סטודמאייר נקשר לראשונה להפועל ירושלים ביולי 2013, לאחר שהצטרף לקבוצת הרכישה של היזם אורי אלון, האיש שקנה את המועדון והוביל אותו במשך חמש שנים עד שהחליט לעזוב: "העונה הראשונה הייתה מאוד מאתגרת וקשה עבורי, כי לא פשוט לעבור מה־NBA ולשחק בליגה הישראלית ובאירופה. החיים ב־NBA יוקרתיים מאוד, אתה טס ממקום למקום במטוסי פאר פרטיים ורגיל לסוג אחר של חיים, ובירושלים למדתי להיות צנוע יותר ולשנות הרגלים שהיו לי". ואכן, בכל מה שקשור לליגה הישראלית התקשה סטודמאייר להתאקלם. הוא כעס לא פעם על השיפוט ולא תמיד הצליח לבטא את יכולותיו מבחינה מקצועית. לעומת זאת במפעל היורוקאפ, שבו העפילה הקבוצה ב־2017 עד לשלב חצי הגמר, הוא שיחק תפקיד מרכזי והציג יכולת משופרת ככל שהתקדמה העונה. בסיומה של העונה זכתה ירושלים באליפות היסטורית. "מבחינתי להיות חלק באליפות הראשונה של ירושלים בארץ הקודש, כשהמשפחה שלי נמצאת באולם, היה רגע שיא שלא אשכח בחיים", הוא אומר. בסיום אותה עונה חזר סטודמאייר לאמריקה כאשר שני הצדדים לא בטוחים ברצונם להמשיך את הקשר. בירושלים הבינו באיחור שטעו ולא העריכו נכון את תרומתו הגדולה למועדון. בתחילת העונה שעברה הוא חזר לשנה נוספת.

בקדנציה השנייה בירושלים הוא שיחק בהדרכתו של עודד קטש, שמאמן את ירושלים גם בהווה. "הרבה יותר קל לשחק עבור מאמן שהיה בעברו שחקן. בסך הכול הייתה לי תקופה מדהימה בירושלים, ואני שמח שהייתי חלק ממערכת שלמדה איך להתפתח ולגדול בכל מה שנוגע ליחס שניתן לשחקנים, לצוות המקצועי ולשאר המרכיבים במערכת. הארגון גדל והשתבח, וההנהלה הנוכחית עושה עבודה מדהימה. הם הצליחו לבנות מועדון עם אופי מנצח ושחקנים שרוצים להצליח ולהתקדם כל הזמן".

כרמלו נותן תקווה

המטרה הראשונה שעליה הצהיר סטודמאייר בקיץ הייתה לשוב ולשחק בליגה הטובה בעולם, שממנה נפרד בקיץ 2016, אחרי שחתם באופן סמלי ליום אחד בניו־יורק ניקס. סטודמאייר שיחק בליגה 14 עונות, היה רוקי העונה ב־2003, נבחר לחמישיית העונה הראשונה ב־2007 ועוד ארבע פעמים לחמישייה השנייה, השתתף בשישה משחקי אולסטאר וסיים קריירת NBA עם ממוצעים של 18.9 נקודות ו־7.8 ריבאונדים למשחק בעונה הסדירה לצד נתונים דומים בפלייאוף.

בתחילת הקיץ שיחק במסגרת ליגת ה־BIG3. בניסיון להרשים את אנשי המקצוע שכוחו עוד במותניו, קיים סטודמאייר אימון פתוח בלאס־וגאס שאליו הגיעו נציגים מ־12 קבוצות NBA, מה שלא עזר לו לבסוף לקבל חוזה מובטח. "קשה לי להבין עכשיו מה עובר על ה־NBA, כי רק בשתיים או שלוש קבוצות כרגע בליגה משחקים שחקנים ותיקים ומנוסים יותר, ואלה הקבוצות שמועמדות לאליפות. אני מאמין שעל התואר יתמודדו הלייקרס והקליפרס, בעוד שאר הקבוצות צעירות מאוד. יש אפשרות שאצטרף לאחת מהן במשחקי הפלייאוף . אני לא שם על עצמי לחץ ותקוות מיותרות שזה יקרה, אבל זה בהחלט משהו שעשוי לקרות ומבחינתי כל האפשרויות פתוחות".

מה קבוצת NBA יכולה לקבל ממך בשלב שבו אתה נמצא בקריירה?
"אני חושב שכמו ששחקן כמו וינס קרטר עדיין משחק בליגה בגיל 42, גם אני יכול להעניק לקבוצה דקות משחק איכותיות, מעבר לתרומה בכל מה שנוגע לשחקנים הצעירים – לעזור על המגרש ובאימונים מבחינה מקצועית, וגם לעזור להם להתנהל בתבונה מחוץ למגרש. אלו אלמנטים שחשובים מאוד לשחקנים בתחילת דרכם".

אפרופו ותיקים, מה דעתך על ההשתלבות המוצלחת של כרמלו אנתוני בפורטלנד?
"אני שמח מאוד בשבילו, זה רק מראה עד כמה שחקנים בגילים שלנו עדיין רלוונטיים בליגה. אני מאמין שבזכותו, קבוצות יבינו שגם מישהו כמוני עדיין יכול לתרום ולהיות יעיל וטוב".

מתרגם למנדרינית ולהפך

מי שהחליטה לבסוף להציע חוזה לסטודמאייר היא קבוצת פוג'יאן מהליגה הסינית הבכירה, שמייצגת מחוז בדרום מזרח המדינה שבו חיים 44 מיליון איש: "אני עדיין נמצא בתהליך התאקלמות בסין והכול שונה מכל מה שהייתי רגיל אליו", הוא מספר, "יש לי כמה חברים בעיר שמדברים אנגלית, וכשאני צריך אני משתמש במכשיר שמתרגם עבורי מאנגלית למנדרינית ולהפך. העובדה שאני לבד כאן והמשפחה שלי נשארה במיאמי מקשה עליי מאוד. יש לי חמישה ילדים ואני אוהב להיות אבא, זה הדבר הטוב ביותר שקרה לי בחיים. אני נהנה לבלות זמן איתם, לשחק, ללמד וללמוד, אני באמת נוצר כל רגע איתם וזה חסר לי עכשיו. המשפחה עבורי היא דבר יפהפה וברכה גדולה, ואני כבר מחכה לחופשה הבאה שבה יבואו לבקר אותי".

לאורך התקופה ב‏־NBA, החל סטודמאייר לעבור תהליך רוחני מעמיק. "התהליך שעברתי החל עשר שנים לפני שדיברתי על זה באופן פומבי. כבר בתור נער, אמא שלי סיפרה לי על השורשים העבריים שלנו, על שבט שגר בארץ כנען ונלקח משם לאמריקה. לא הרגשתי בנוח מספיק לדבר על זה לאורך השנים כי לא חשבתי שיבינו אותי. כל זה השתנה כשהגעתי לניו־יורק ואחרי שטסתי לבקר את ישראל בפעם הראשונה. שם הרגשתי את הצורך להתחיל ולהחיות את השורשים העבריים שלי. התחלתי לבדוק וללמוד ולהתמקד יותר בעבודה עם א־לוהים".

ב־2011 החל סטודמאייר תהליך גיור בניו־יורק, שבמהלכו זכה לשם העברי יהושפט. "כשחייתי בישראל כולם קראו לי ככה", הוא צוחק, "עבורי הדבר המשמעותי ביותר הוא בניית הקשר שלי עם א־לוהים, מה שהוביל גם לשינוי גדול בחיים שלי. אני מתפלל בכל יום, שומר שבת, אוכל כשר ואפילו מציין ראש חודש. עכשיו זה יקשה לי יותר כי באזור שלי בסין אין בתי כנסת, אבל אני עושה את כל מה שאני יכול. אני מתגעגע לימים שבהם למדתי בישיבת 'אור שמח' בירושלים, זה היה תענוג גדול עבורי. התחלתי ללמוד אפילו לקרוא עברית, ואני הולך ומשתפר. אני עדיין נמצא בתהליך, והוא חשוב ביותר עבורי".

סבלת מגזענות במהלך חייך?
"אני יודע שזה נמצא שם בחוץ, אבל למזלי לא סבלתי מזה כמעט. בישראל הרגשתי שמקבלים אותי במאה אחוז, מאוד כיבדו וקיבלו אותי. אני חושב שברגע שאנשים רואים שזה לא משחק, שאתה רציני לחלוטין בכוונות שלך ולא עושה את זה רק כדי שאנשים יראו אותך, אז ככה גם מקבלים אותך".

על מה אתה חולם?
"לגור בממלכת גן העדן, זה החלום הגדול".

בסולם האושר מאחת לחמש, איפה אתה?
"אני בארבע, ואהיה בחמש ככל הנראה אחרי שאפרוש ואוכל לבלות יותר זמן עם המשפחה שלי. זה האושר האמיתי בשבילי". ֿ

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

ספורט

לברון: "לא אתן 'היי פייב' לאף אחד יותר בחיים"

Published

on

כוכב לוס אנג'לס לייקרס: "לשחק ללא קהל? אין התרגשות. אין בכי, אין אושר. זה משהו שמוציא ממך את היצר התחרותי"

כוכב לוס אנג'לס לייקרס לברון ג'יימס התארח בפודקאסט של חבריו לשעבר בקאבס, ריצ'ארד ג'פרסון וצ'אנינג פריי, והתייחס, בין השאר לעצירה העונה. "אני לא מתכוון לשבת כאן ולא להביע את דעתי. אם המצב יהיה כזה אנחנו יכולים פשוט ללכת למתקן אימונים אחד של השני, נניח מצלמה ונפתח ערוץ סטרימינג", צחק לברון.

קינג ג'יימס התייחס גם למגבלות המגע שהוטלו בעקבות הקורונה: "לא אתן 'כיף' לאף אחד יותר בחיים. אין יותר היי-פייבס. אחרי הח** הזה של הקורונה? חכו שתראו את לחיצות הידיים שלי עם חבריי לקבוצה". 

עוד לפני המשבר, סיפר ג'יימס כי הוא לא מתכוון לשחק מול אולם ריק. כעת שוב נשאל על כך וענה: "אין התרגשות. אין בכי, אין אושר. זה גם משהו שמוציא ממך את היצר התחרותי, כשאתה יודע שאתה יוצא למשחק חוץ באווירה עוינת. נכון שאתה משחק נגד הקבוצה היריבה, אבל אתה רוצה לקרוע גם את התחת של האוהדים".

 לברון ציין כי הפגרה הכפויה הזו לא עושה לא טוב לגוף, למרות גילו. "יש כאלה שאמרו: 'לברון, הוא בן 35, הוא משחק כל כך הרבה דקות ועכשיו מקבל הרבה מנוחה', אצלי זה דווקא ההיפך. כשהפסקנו לשחק, הרגשתי שהגוף שלי שאל אותי: 'מה לעזאזל אתה עושה?'"

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות