האירועים הדרמטיים מאז ה-7 באוקטובר הובילו לתחושת בהילות ודריכות בקרב הקהילה הישראלית והיהודית ברחבי לוס אנג'לס * מאות צובאים על חנויות הנשק ונרשמים לקורסים להגנה עצמית * מיכה קינן פגש מדריכים הישראלים בתחום שמסבירים על הצורך לגלות עירנות ברחובות, הוראות התרגול והשימוש בנשק ואמצעים שיבטיחו אתכם ואת משפחותיכם בתקופה הסוערת הזו

לפני כשבועיים נהרג בהפגנה פרו-ישראלית ליד לוס אנג'לס פול קסלר, מפגין יהודי בן 69. קסלר הוכה בראשו על ידי מפגין פרו-פלסטיני שחבט בו באמצעות מגפון. קסלר נפצע באורח קשה מאוד וכעבור יום מת מפצעיו. החשוד במעשה הוא לואי אנלג'י, בן 50 פרופסור למדעים ומחשב שמרצה במכללת מורפארק.

רינת (שם בדוי) נשואה ואם ילדים, ישראלית המתגוררת בלוס אנג'לס, החליטה להוציא רישיון נשק ולהתאמן יחד עם כמה מחברותיה עם מדריך ירי כדי להיות מוכנות למקרה של מתקפת מחבלים על השכונה שבה הן מתגוררות. מלבד רינת, עוד ועוד ישראלים בארצות הברית מצטרפים בשבועות האחרונים ליוזמות אבטחה קהילתיות על רקע הלחימה בעזה וההפגנות בעד הפלסטינים וחמאס.

"המצב של היהודים והישראלים מפחיד מאוד היום", אומרת רינת. "יש תחושה שעוד רגע הולך להתרחש פוגרום בקהילה. המשטרה לא עושה כמעט כלום. מאז תחילת המלחמה בעזה אנחנו מקבלים איומים על רצח מגורמים פרו פלסטינים. יש הפגנות רבות בארה"ב ובלוס אנג'לס בפרט בעד החמאס ונגד פעילות צה"ל וישראל בעזה". רינת מספרת כי הישראלים בעיר חיים בפחד, שהפך לממשי לאחר שאדם פרץ לבית של משפחה ישראלית בסטודיו סיטי  בעיר וצעק "לשחרר את פלסטין". היא וחברותיה החליטו להוציא רישיון נשק ולעבור הכשרה בירי כדי להיות ערוכות למקרה של מתקפת מחבלים על השכונה שלהן. בשל המצב המתוח יהודים הורידו מזוזות באישור של רב וחוששים להבליט כל דבר שקשור ליהדותם. "החלטנו לשכור מדריכי ירי ולהכשיר את עצמנו ללמוד בכמה כלי נשק כדי להיות ערוכות למקרה שבו מחבלים או תומכי חמאס ינסו לבצע פוגרום או לינץ'", תיארה רינת. "אנחנו לא סומכות על הרשויות כאן שיגנו עלינו. אנחנו חייבות להגן על המשפחות שלנו. מיום ליום המצב נהיה יותר ויותר מפחיד. בחיים לא חשבתי שאגיע למצב כזה שאוציא נשק להגן על עצמי מפני מחבלים".

ג'ניפר סילברסטין: מדריכת נשק וקרב מגע

"אם בחורה ישראלית מותקפת באמצע הרחוב, התמחות בקרב מגע הוא פתרון מעולה"

"שמי ג'ניפר סילברסטין, נולדתי והתחנכתי באל.איי. השם העברי שלי הוא לאה. המשפחה שלי דתית מאוד ומחוברת למדינת ישראל, זה בדם שלנו. אבא שלי, במיוחד, אוהב את הארץ.

"בגיל 18 עליתי לבד לישראל, הרגשתי בלבי שזה הדבר הנכון לעשות. כשהגעתי, לא ידעתי עברית אבל הלכתי לאולפן. כשהתגייסתי, הייתי חייבת לדבר עברית בצבא. בתיכון, לא היה לי שום קשר לאמנויות לחימה, אבל תמיד הייתי אתלטית, "טום בוי", כזותי. לא הייתה לי בעיה לעשות ספורט בצבא, נהניתי מזה. בנוסף, לא היו לי חברים ישראלים באל-איי, רק חברים אמריקאים, רובם נוצרים. כשעליתי לישראל, גרתי בקיבוץ גת, מצאתי חברים צעירים בקיבוץ והיה לי מאוד כיף, החלטתי להישאר בישראל ועברתי לירושלים. התאהבתי בישראל, ראיתי וחוויתי את ישראל, את ירושלים. ההורים שלי היו גאים בי ותמכו בי. אני הבכורה מתוך 6 ילדים ואני היחידה שעלתה לישראל ושירתה בצבא.עשינו טירונות על החוף באשדוד, באוהלים. זה היה "בסיס מעורב", היינו גם נשים וגם גברים דבר שלפני 35 שנים, היה "חדש". נתנו לנו עוזי. הבנות היו מופרדות מגברים באופן מסוים אבל, שירתנו יחד באותו הבסיס.

"אחרי הטירונות, שלחו אותי לאולפן צבאי לעולים חדשים בכרמיאל. בסיס לימוד מיוחד לחיילים מכל העולם. הייתי שם שלושה חודשים אינטנסיביים, דיברנו רק בעברית, הכרתי הרבה חברות מכל העולם, בעיקר מאירופה. מאוד נהניתי. לאחר מכן, העבירו אותי לקרייה בתל אביב ומשם לבסיס חיל הים בחיפה. ניסיתי להתקבל ליחידת נשים מובחרת וקרבית ועשיתי את כל המבחנים אבל לא עברתי כי אחד התנאים הוא לחיות בישראל לפחות כ-3 שנים לפני המבחנים הללו.

"כשסיימתי את השירות וחזרתי לאל.איי. הייתי בהריון ולא רציתי להיות לעשות הפלה. בנוסף, לא רציתי להיות בישראל לבד, רציתי לגדל את הבת שלי עם משפחתי. לאחר שחזרתי לאל.איי, היה לי קשה מאוד ועצוב מאוד במשך הרבה שנים אבל בסופו של דבר התגברתי, חזרתי ללימודים והקמתי עסק משלי. פתחתי חברה של אקווריומים ושירות לבריכות דגים, התמחיתי בדגים ועיצוב מערכות אקווריום, אחזקת בריכות דגים וטיפול בהן ובדגים. פתחתי חברה גדולה עם מעל 400 לקוחות. היה קשה לעבוד עם הלקוחות ולכן כשהבת שלי הייתה כבר בת 18, החלטתי שמעייף וקשה לי לעבוד בתחום הזה ומכרתי את העסק.

"נרשמתי לחוג קרב מגע ולקחתי מאמנים פרטיים, אני ממשיכה גם כיום באימונים מסוג זה, זה כבר 17 שנים. קרב המגע שיפר לי את הבריאות בצורה משמעותית: חליתי פעמיים בסרטן והרגשתי טוב שהתאמנתי בקרב מגע, זה נתן לי את הכוח והמוטיבציה להמשיך להילחם בהכל, בעיקר נגד הסרטן. קרב מגע נותן לך את כוח המחשבה להמשיך להילחם, לא לוותר, אתה לא מקבל את מה שנופל עליך, אתה חייב להאמין שאתה הולך לנצח ואם תחשוב שתפסיד, אתה תפסיד.

"לדעתי, בימים אלה, רוב הנשים הישראליות מפחדות כשהן יוצאות לבד לרחוב. אם בחורה ישראלית מותקפת באמצע הרחוב, קרב מגע הוא פתרון טוב. קרב מגע הוא הגנה עצמית לגיטימית, קשור מאד לעירנות לסביבה. להיות עירני ומוכן, פותר 90% מהבעיות שלך – אתה יכול לזהות סכנה ולהתרחק ממנה. לצערי, באמריקה ובמיוחד בבוורלי הילס, אנחנו חיים במין בועה שכזו, אנחנו די תמימים אבל עוד לפני מה שקרה ב-7 באוקטובר היו לנו מספיק בעיות והיינו ערניים לסביבה כך שלאחר הטבח הנורא, אנחנו עוד הרבה יותר עירניים ומוכנים. אתה לא יכול לצפות שמישהו יקפוץ עליך, מכל סיבה שהיא, ולתוקף תמיד יהיה את יתרון ההפתעה כך שאתה צריך להבין ולקלוט מה שקורה מהר מאוד כדי שתוכל להגיב בצורה הטובה ביותר ובזמן המהיר ביותר. זו דרך חשיבה שאתה צריך לחיות איתה, להיות תמיד מוכן, מכל כיוון. 90 האחוזים שדיברתי עליהם הם להיות עירני אבל עשרת האחוזים האחרים הם תרגול. אתה חייב להתאמן ולתרגל את אומנויות הלחימה, כדי לדעת מה לעשות בזמן אמת. אימון מצריך התחייבות ועקביות, זה קשה. לאנשים כיום אין סבלנות, רוצים לעשות הכל מהר וללמוד הכל מהר אבל זה לא עובד ככה. אתה תמיד יכול לברוח או להתחבא אבל אם אתה לא יכול לברוח, אתה צריך לדעת איך להילחם כדי שלא לקפוא במקום או להתנתק בגלל הפאניקה. כיום, אנשים רבים מודעים לקרב מגע ולעניין הביטחון האישי ויוצאים החוצה לפעילויות ספורטיביות, מתאמנים כדי להפיג את המתח והפחד. אם הם ישבו בבית כל היום וינעלו את הדלתות, הם לא יצליחו לחיות, אי אפשר לחיות ככה.

"במידה ומישהו מנסה לפרוץ אליך הביתה, תביא כלב (צוחקת)… הכלב מאוד מפחיד את הפורצים ומבריח אותם או לפחות, מהווה סוג של אזעקה או אזהרה לנוכחים בבית. מלבד זאת, אתה יכול להציב גדר מסביב לבית שלך כך שתהפוך עצמך למטרה שקשה מדי להגיע אליה, הצב מצלמות ואורות חזקים, להתקין אזעקה שמחוברת למשטרה המקומית ועוד. לגבי תוכניות הגנה משפחתיות, אפשר להכין דרך מילוט משפחתית מהבית כך שתצא כל המשפחה מהחצר האחורית אל הרכב ותברחו משם או, חדר מוגן וסגור, מקלט או בחדר מתחת לפני האדמה. חשוב שיהיה לך אקדח ושתהיה מתורגל באמנות לחימה. תרגול הוא קשה אבל חשוב מאוד כי גם אם למדתי לירות ב'עוזי' לפני כ-35 שנה, זה לא אומר שאני עדיין יכולה לירות בכל עובר אורח. צריך להתאמן וזה מצריך התמדה. 

כיום, אני מאמנת סטודנטים לירות בנשקים. אתה לא רץ לחנות נשק כי אתה חרד וקונה נשק כך סתם בלי להתאמן או להכיר את הנשק. הרבה ישראלים מתלבטים איזה כלי נשק לקנות לביטחונם העצמי. הכל תלוי בך ואיזה נשק הכי מרגיש לך נוח ואמין. צריך ללמוד את כלי הנשק. ההחלטה איזה כלי נשק לקנות נעשית אחרי שלומדים על כל כלי נשק, מתאמנים בו ומרגישים אותו. אני פורשת על השמיכה באימונים נשקים, ביניהם רובה, אקדח, בזוקה, קליבר ועוד והם מתנסים. יש גם תחמושת שונה עבור כל מטרה. האם אתה הולך לירות בדוב או באייל, האם אתה הולך לירות בברווזים? זה שונה. יש כלי נשק ממש טובים אבל בחלקם אתה צריך להשתמש בשתי ידיים כך שאם יש לך ילד או שאתה צריך לפתוח דלתות או לנהוג, אתה צריך להיות מיומן מאד עבור נשק כזה או אפילו לא לרכוש כזה בכלל.

"אני עצמאית בתחום הזה. זה די קשה כי לא הרבה מכירים אותי. אני מפרסמת במדיה החברתית ובשכונה בוואלי ובעוד קבוצות ומקומות, אני מנסה לגרום לאנשים להיות מודעים יותר בנושא הזה, בעיקר יהודים. אשמח שיצרו איתי קשר וימליצו עליי".

הטלפון שלי הוא: 818-324-0944.

———

חזי שלי: מייסד “ISRAELI TACTICAL ACADEMY” באגורה

"אם מישהו פורץ אליך הביתה ונגיד שאתה מתקשר למשטרה, לוקח להם 7-8 דקות להגיע במקרה הטוב. מה אתה עושה בדקות האלה?"

שמי הוא חזי שלי, במקור מבאר שבע. הגעתי לאל.איי ב-2007 לעבוד בקונסוליה ובמשרד התיירות במשך שנתיים, קידמנו תיירות מהחוף המערבי לישראל ובמהלך אותה התקופה הכרתי אישה מדהימה, התחתנו ומאז אני פה. בשנת 1997-2000 הייתי לוחם בסיירת גבעתי, מסלול של שנה ו-8 חודשים, עברנו מסלול מורכב, עשינו לאחר מכן פעילות בלבנון ובעזה. לאחר השירות עבדתי בתחום האבטחה באירופה וסיימתי תואר ראשון בהצטיינות באוניברסיטת בן גוריון.

לאור מאורעות השביעי באוקטובר, טסתי בטיסה הראשונה שתפסתי לארץ לשרות מילואים עם תרומות מהקהילה וציוד לחיילים, במסגרתם היתה לי הזכות להדריך לוחמים בירי וקרב מגע לפני הכניסה שלהם למלחמה.

ב2010 הקמתי חברה ללחימה/הגנה עצמית בלוס אנג׳לס, שם החברה הוא “ISRAELI MARTIAL ARTS ACADEMY”. בו זמנית, פתחנו את “ISRAELI TACTICAL ACADEMY”. אנחנו מתעסקים כבר 13 שנים בהגנה עצמית, בשיטת 'הגוף שלך הוא הנשק שלך', תוך שילוב לחימה עם נשק.

הסלוגן שלי הוא "עדיף להיות מוכן מאשר להצטער", כל עניין המוכנות מאוד חשוב, יש פה באמריקה את הזכות להגנה עצמית וצריך לנצל את זה עד הסוף. מה זה אומר? שבבית יש נשק נקי ומשומן בכספת בכוננות, מומלץ להתאמן בירי פעם בחודש לפחות כי אתה אף פעם לא יודע מתי מישהו יפרוץ אליך הביתה ומתי תצטרך להשתמש בנשק. כישראלים/יהודים, אין לנו את האופציה לא לדעת להתגונן ולהגן על עצמנו ותמיד חשוב שיש את הידע של לדעת איך ומה לעשות ולהיות מוכנים לכל אפשרות. הגוף שלך הוא נשק וצריך לדעת להשתמש בגוף כנשק ולהיות ערניים. אתה חייב להיות ממוקצע בכלי נשק כדי להגן על המשפחה שלך והקרובים לך.

רוב האנשים המתאמנים אצלנו,הם יהודים ישראלים/אמריקאים, וזה הבסיס שלנו.   המעגל השני הוא אוהבי ישראל. השם של החברה כולל את שם המדינה כך שמי שלא תומך בישראל, לא יגיע אלינו מלכתחילה. אנחנו גם לא מעוניינים להדריך ולאמן מי שלא תומך בישראל ו/או ביהודים.

בתחום הנשק, יש לנו קורסים כל השנה אבל אחרי אירועי טרור גדולים ובמיוחד אחרי המהומות האחרונות שהיו כאן לפני מספר שנים היה פה טירוף על חנויות הנשק והיה קשה להשיג נשק ואפילו תחמושת, כולם רצו להתאמן והיה פה לחץ גדול. עכשיו, אחרי המתקפה ב-7 לאוקטובר, זה שוב קרה ושוב כולם רצו ועדיין רוצים להתחמש ולהגיע לקורסים ולהתאמן בההגנה העצמית, אין לנו אופציה, כיהודים, שלא יהיה נשק בבית להגנה. בימים אלה, אם מישהו פורץ אליך הביתה ונגיד שאתה מתקשר למשטרה, לוקח להם 7-8 דקות להגיע במקרה הטוב, אז מה אתה עושה בדקות האלה? אתה צריך לדעת איך להגן על עצמך ועל המשפחה. כיום, יש גם פחות שוטרים ברחובות ובלילה יש בכל שכונה רק 2-4 ניידות כך שאם יהיו מספר תקיפות או פריצות במקביל לאזור, המשטרה כבר לא תגיע. המצב לא טוב כרגע. הביטחון שלנו נמצא בידיים שלנו. יש הרבה מאד ישראלים ויהודים שמגיעים בחודש האחרון להתאמן בירי מעשי.

"מבחינת החוק, ירי בנשק הוא הברירה האחרונה. רק אם ניסיתי את כל האפשרויות ולא הייתה לי שום ברירה אחרת על מנת להגן ולהציל את עצמך או את המשפחה שלך מסכנה מיידית, אני יכול לירות אבל, אם יש אופציה אחרת לסיטואציה, עדיף מאד להימנע מירי. צריך שליטה מאוד גבוהה וגם ביטחון בעצמך ובכלי הנשק שאתה מחזיק. יש דרכים להתמודד עם תביעות אזרחיות בפן הפלילי, יש חוקים לגבי פריצה לבית ע"י זרים וירי בהם.

למשל, יכולה להיות סיטואציה בה אדם זר פרץ אליך הביתה, כיוון אליך נשק ואתה בתגובה מיידית, ירית וניטרלת אותו כי לא הייתה לך אופציה אחרת. אין לך בעיה חוקית עם זה. הבעיה יכולה להגיע מאותה גרושה של מי שניטרלת שיכולה לתבוע אותך על אותו הסכום אותו שילם לה הגרוש המת שלה בכל חודש דמי מזונות. היא בעצם, תתבע את הכסף הזה ממך. יש חברה בשם "USCCA" שאני עובד איתה, היא סוג של חברת ביטוח ואם חלילה קרה מקרה שכזה, הם יודעים לטפל בנושא הזה, הם עוסקים בזה הרבה שנים. הם נותנים מענה 24/7, הם דואגים לך לעורך דין, לערבון בבית המשפט אם צריך, שולחים לך צוות שעוזר לך עם ניקיון הבית אחרי שירית בבן אדם וכל הבית שלך מלוכלך וממש דואגים לך לכל הנושא המשפטי והחוקי.   זה לא ייתכן מבחינתי שמישהו יפרוץ לי הביתה, אני אירה בו, הוא ימות מפצעיו ולאחר מכן, אאבד את הבית כי הפסדתי בתביעה משפטית. זה פשוט לא הגיוני אז יש לחברה הזו את הדרכים שלה להתמודד עם המצב הזה על מנת למנוע אותו. חשוב לי להדגיש שתביעה משפטית לא אמורה להוות מכשול מפני הגנה עצמית. אני חושב שקודם כל אתה צריך להגן על עצמך ועל המשפחה שלך ואח"כ כל השאר, אבל צריך להיות גם חכם.

"בקרב מגע יש אנשים המתאמנים איתנו פעמיים או שלוש בשבוע, מעל 10 שנים ויש אנשים שעכשיו הגיעו וזה מתגלגל. לרוב, אנחנו מתאמנים על הגוף על מנת שיהפוך לנשק בעצמו אבל אנחנו גם עושים קורסי ירי. המטרה שלי מקורס הנשקים היא, שאחרי הקורס איתי הלקוחות לא יצטרכו אותי יותר. אני מצפה שכשהם יצאו מהקורס, הם יהיו מסוגלים להרים נשק, לדרוך אותו ולירות בצורה בטוחה ומדויקת. יש אנשים שבאים פעם אחת ומבינים איך לירות ויש לקוחות חוזרים, שרוצים להתאמן קבוע או, רוצים להתאמן על נשקים שונים. יש לי לקוחה מרודאו-דרייב, מבוגרת ובכל זאת נוסעת פעם בחודש, כשעה נסיעה, על מנת להגיע אליי כי היא מבינה את החשיבות הרבה באימוני ירי, במיוחד בגילה. היא מתאמנת איתי שעה אחת וחוזרת הביתה, עוד כשעה נסיעה. המטרה שלנו היא לתת ללקוח את הכלים להגנה עצמית כי בסופו של דבר, במצב חירום, אני לא שם עם איתו ואני לא יכול לעזור לו להתמודד. המטרה שלי היא להביא את המתאמנים לעצמאות מוחלטת עם הנשק.

המרכז שלנו נמצא בווסטלייק-וילג', עם משרד ומכון קרב מגע. אנחנו משתמשים במטווח סגור בסימי ואלי ובמטווח פתוח בפירו בשם "California Tactical Academy” שבו יש לנו גישה מלאה לכל המטווחים שקיימים בו, עובדים איתם הרבה שנים בשיתוף פעולה מלא תוך כבוד הדדי.

"במידה ואתה אזרח בעל אקדח ואתה מעוניין ברישיון CCW, שזה רישיון לשאת נשק מוסתר על גופך. אתה צריך לבדוק את זה עם השריף במחוז שאתה גר בו, דרכו אתה מגיש את הבקשה לרישיון זה. אגב, אני מסמיך אנשים ל-CCW בונטורה-קאונטי, עובד עם השריף. ההכרח הבסיסי עבור רישיון כזה הוא להיות מעל גיל 21, ללא עבר פלילי ובעל נשק, אח"כ בודקים האם יש לך ההתמכרויות ואת רקע החיים שלך ולאחר מכן, אתה ממשיך בהליכים של ראיון, טביעות אצבעות ועוד. כשאתה מסיים את ההליך אתה מחויב בקורס ולאחריו אתה מקבל את הרישיון – תהליך של עשרה חודשים עד שנה וחצי, תלוי במחוז שאתה גר בו. 

"אנשים מגיעים אלינו מפה לאוזן. יש לנו קצת עזרה מהמדיה החברתית, אנשים שממליצים עלינו בכל מני אתרים ברשת וכותבים ביקורות מאוד חיובית. אני אישית לא עושה מרקטינג בכלל. עיקר המאמצים שלנו הם בהדרכות ולעזור לאנשים להגיע לרמה מאוד גבוהה עם נשק בתוך זמן קצר, תוך דגש גדול מאד על בטיחות. ברגע שעסק איכותי, הוא לא צריך להשקיע יותר מדי במרקטינג כי אנשים כבר ימליצו ויביאו עבורך את העבודה.

"עבדתי מקרוב עם החיילים הצעירים בארץ, זו הייתה חוויה לא פשוטה כאבא, כי אני יודע שיש סבירות גדולה שחלק מהם ייפגעו, אבל הרושם שלי מהחבר'ה היה שהם עם מוטיבציה גדולה ואהבה ענקית למדינת ישראל, אני סומך עליהם באלף אחוזים. אלה חיילים טובים וחזקים ואנחנו יכולים להיות בטוחים שהצבא שלנו ינצח במלחמה הזו. בידיעה שיש לי הרבה מה לתרום בתחום ההדרכות, ניתן ליצור איתי קשר ואשמח להעביר את הידע שלי לשאר הישראלים והיהודים באל.איי.

המייל שלי: Info@tacticalla.com. מספר הטלפון: 805-795-1803 אתר: www.TacticalLA.com