The Guardians Summer Party - שבוע ישראלי
Connect with us

The Guardians Summer Party

Published

on

מתי:
07/12/2018 @ 20:30 – 07/13/2018 @ 0:00
2018-07-12T20:30:00-07:00
2018-07-13T00:00:00-07:00
איפה:
Copa d’Oro
217 Broadway Santa Monica
CA 90401 United States
מחיר:
20-25

Come join The Guardians for our annual Summer Party on Thursday July 12 at Copa d’Oro in Santa Monica!

All proceeds benefit The Guardians of the Los Angeles Jewish Home! Space is limited and priority will be given at the door to Guardians members and pre-sale tickets.

Guardians Members get in FREE FREE FREE (AND don’t have to wait in line)! So make sure your membership is up to date or join now! Visit www.laguardians.org for more information.

Pre-Sale:
$20 – single ticket ($25 tickets will be on sale at the door)

If you want to grab a bite to eat before the event, head next door to The Independent (http://www.independencetavern.com/) and mention THE GUARDIANS and get 20% off your bill!

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

גוף ונפש

אני רוצה לרדת (רק) חמישה קילוגרם

Published

on

מתי:
07/12/2018 @ 20:30 – 07/13/2018 @ 0:00
2018-07-12T20:30:00-07:00
2018-07-13T00:00:00-07:00
איפה:
Copa d’Oro
217 Broadway Santa Monica
CA 90401 United States
מחיר:
20-25

היא אמנם גרה באטלנטה, אבל זה לא עצר את הגר סידס לגלות את המתכון הבטוח להרזייה של קרן אדוני בן דוד בלוס אנג׳לס עכשיו היא בוחרת לשתף את המסע שלה על מנת להעביר מסר של מחויבות למטרה ואהבה עצמית

מאת: הגר סידס

״אני רוצה לרדת רק חמישה קילוגרם״, אמרתי לשירן לפני כשנה, בעודנו מסתובבות ברחובות במנהטן. ״אני כבר לא יודעת מה לעשות, אני מתאמנת, לא יכולה לראות יותר חזה עוף, יאוש״. התבכיינתי.

״ברור שמשהו לא עובד לך, אני לא אגיד לך מה, כי אני לא יודעת, אבל דברי עם קארין בן דוד בלוס אנג׳לס. תראי מה היא אומרת״, שירן ענתה.

הייתי צריכה להתבשל ולקבל החלטה, וכעבור כמה ימים שלחתי מייל לקארין עם הבדיקות הרפואיות שלי, והחלטנו יחד שאני מצטרפת לתוכנית ״21 יום״.

לפני שאני כותבת על התהליך שעברתי, אני מבקשת להבהיר שאין לי שום עניין להפוך להיות גורו תזונה וחיים בריאים. אני לא חושבת שמישהו שלא עבר הכשרה מקצועית בנושא יכול ללמד אחרים על תזונה ועל בריאות. אם יש משהו אחד שלמדתי בתהליך הזה, הוא שכל אחד ואחת מאיתנו שונה מהאחר, ומה שעובד לי, לא עובד בהכרח לאחרים ולהיפך.

אני כן בוחרת לשתף את המסע שלי על מנת להעביר מסר של מחויבות למטרה, ואהבה עצמית.

***

מי שעוקב אחריי במדיות השונות (פייסבוק, אינסטגרם, בלוג) יודע שאני אוהבת אוכל. לא פעם כתבתי שאוכל עבורי זאת מסורת, תרבות, אהבה, ותשוקה. אני אוהבת לגלות אוכל, במיוחד כשאני נמצאת בחורים הנידחים שאני מבקרת בהם בארצות הברית ומחוצה לה.

אני בוגרת קורס קונדיטוריה, מתמחה בעוגות שמרים, והחולשה הכי גדולה שלי היא חטיפים מהסוג הזול ביותר (תודה, אבא). תנו לי להיכנס לתחנת דלק באמצע טקסס, ולהעמיס צ׳יטוס, פריטוס, דוריטוס, תפוצ׳יפס, במבה, וביסלי. תוסיפו לזה צ׳יפס של מקדונלדס או פייב גייז, ואני המאושרת באדם.

התחלתי את התוכנית של קארין כשלא היו לי נסיעות קרובות מהעבודה ויכולתי להתמסר לתוכנית ולשינוי שאני הולכת לחוות. אני לא ארד לפרטי התוכנית, אלא אשים פה לינק שתוכלו לקרוא, להבין ולשאול את קארין והצוות שלה שאלות: https://www.sugarfreequeendetox.com

אני כן אספר שקארין לימדה אותי מה קורה לי בגוף בזמן שאני אוכלת סוכר, שומן וכל דבר אחר. היא שברה לי מיתוסים של תזונה, היא לימדה אותי לבשל אוכל בריא וטעים שלא מסתכם בחזה עוף מכובס ועייף. למדתי לקרוא תוויות של אוכל, דבר שלא עשיתי מעולם. למדתי שהמספר על המשקל פחות משנה אם ההיקפים שלי יורדים, שאין קיצורי דרך מלבד התמדה, ויותר מהכל למדתי להיות מודעת לגוף שלי ולמה שאני מכניסה אליו גם אם אני אוכלת מחוץ לבית. התמונות מטה, הם מנות מהתוכנית של קארין ומלבד לזה שהן מצטלמות מאוד יפה, הן גם טעימות.

בתום התוכנית של קארין השלתי שלושה קילו־גרמים ממשקל הגוף שלי והצרתי היקפים, מה שלא התרחש במשך שנים. מתום התוכנית ועד לרגע זה, אני נמצאת בתוכנית שנקראת Keep On Track שמספקת לי מסגרת לירידה מתונה במשקל, מעקב, מתכונים נוספים ועוד.

***

עד לפני שנה וחצי, הייתי מתאמנת משהו כמו פעמיים בשבוע, מידי פעם יוגה, זומבה וחדר כושר. בראיה לאחור, אני לא באמת חושבת שללכת פעמיים בשבוע לחדר כושר או לחוג נקרא להתאמן, לפחות לא עבורי. אם הייתם אומרים לי לפני שנתיים שאני אהפוך להיות אחת מהבנות המעצבנות האלה בפארק שרצות ונראות כמו פרסומת לנייק הייתי צוחקת לכם בפנים.

כיום, אני משתדלת להתאמן בין ארבע לחמש פעמים בשבוע. הכל טוב ויפה כשאני בבית, באטלנטה, החיים הם בועה. האתגר הגדול היה בנסיעות מהעבודה. אני לא יודעת אם אתם מבינים מזה אומר להכין אוכל לשלושה ימים, לטוס עם צידנית, לחפש טריידר ג׳ו, לארוז בגדי ספורט, להתאמן בכל מלון (גם אם אין להם חדר כושר), ולחפש בגוגל ״אוכל בריא״ בחורים

בפלורידה או טנסי.

***

״יקיר, אכלתי דג בכנס, אני מרגישה נפוחה״, אני מודיעה.

״לכי תעשי 25 דקות קרדיו, יעבור״. הוא ענה.

״מה עכשיו קרדיו, אין לי זמן״, אני מתמרמרת.

״דברי איתי שתסיימי״. אמר וניתק.

יקיר (ספורטאי מצטיין, שחיין מקצועי לשעבר), הוא בין האנשים היחידים שיכולים לצוות עליי ללכת לחדר כושר ולתת לו דיווח בסיום המשימה.

״את בבית? הולכים לחדר כושר״, הוא מודיע.

״תעלי על מתקן המדרגות״, דברי איתי עוד רבע שעה, אם תצליחי לסיים אותה״, הוא מתגרה בי.

״הגרטל, אם את לא מזיעה, לא התאמנת״. ממשיך.

לפני כשנתיים, הייתי בגאלה, ולבשתי שמלת ערב שאני מאוד אוהבת, כמה ימים לאחר מכן ראיתי את התמונות מהאירוע ולא ממש הייתי מרוצה ממה שעייני ראו. הראיתי ליקיר את התמונות, והוא הראשון לומר לי בלי עכבות שאני צריכה להפסיק למרוח אותו שקשה לי בגלל שאני עדיין בשיקום מתאונת דרכים (שהייתה שנה קודם) ולכן אני עושה יוגה, והוא זה ששלח אותי לדבר עם ענבר על תוכנית אימונים מסודרת.

״ענבר, היום אנחנו עושות אימון קריעה , תביאי אלונקה״, כתבתי לה לפני שבוע.

לא הייתי צריכה אלונקה בתום האימון, אבל יום לאחר מכן התהלכתי באטלנטה בקושי רב כששרירים שלא ידעתי על קיומם נמצאים לי בישבן ואין לי את מי להאשים מלבד את עצמי. בכל זאת ביקשתי ממנה.

ענבר היא בשלנית מעולה (של אוכל בריא!), חובבת יין ואשת מקצוע בתחום הספורט, בעלת תארים מתקדמים, כזאת שמשקמת פציעות ספורט לספו־רטאים. תוכנית האימונים שלי בנויה מרמת קושי ״ענבר 1״ (הכי קשה) – ״ענבר5 ״ (קשה מינוס).

אתמול, בעודי עושה אימון בחדר כושר, לבד, חשבתי לעצמי מה יקרה אם אפסיק לעשות כושר, ואז מיד עניתי לעצמי , שזאת בכלל לא אפשרות.

***

אני אדם שיודע לשים לעצמו מטרות ולעמוד בהן. אני מאוד עקשנית, מאוד מחוברת לעצמי ומה עושה לי טוב או לא. יחד עם זאת, אני לא יכולה לדמיין את התהליך שעברתי בלי שירן, קארין, ענבר ויקיר, שהצליחו להעמיד אותי במקום כשהיה צריך ופירגנו כשהגיע ועל זה אני אסירת תודה.

זוכרים את החולשה שלי, זאת עם הצ׳יפס? באוקטובר האחרון ביקרתי בקליפורניה, ומה עושים בקליפורניה? הולכים לרשת In and Out ומזמינים ארוחת Animal Style – המבורגר כפול, עם גבינה, צ׳יפס, ומילקשייק תות-שוקו-וניל.

כמה חיכיתי לרגע הזה.

קיבלתי את המנה האגדית, אכלתי שני ביסים וזרקתי אותה. בשביל שאני אזרוק לפח ארוחה כזאת, צריך לקרות נס.

חיכיתי שעה ועשיתי אימון אינטרוולים רק כדי להוציא את שני הביסים האלה מהגוף שלי ולא בגלל שאכפת לי מהקלוריות, אלא בגלל שהרגשתי פיסית כל כך רע.

״נו איך היה?״ קארין שאלה.

״אני לא יודעת מה קרה לי, לקחתי שני ביסים והרגשתי שאני סובלת״, עניתי.

״לא מפתיע. ברגע ששינית את אורח חייך לבריא, ואת לא נוגעת באוכל הזה על בסיס קבוע, הגוף שלך מתקשה לעכל זאת שוב״. קארין הסבירה.

זה היה היום שהבנתי שחיי השתנו.

  • החיים ללא ג׳אנק פוד (אלא אם כן זה פיצה טישוק בשלוש בבוקר).
  • החיים שאני מרימה בהם משקולות.
  • החיים שאני מוצאת מקום להתאמן בו גם אם אין בו חדר כושר.
  • החיים שאני לוקחת איתי אוכל לכל מקום.
  • החיים בלי מיגרנות.
  • החיים עם שינה ארוכה וטובה בלילה.
  • החיים עצמם.

לא ירדתי לפרטי התוכנית, אבל אשים פה לינק שתוכלו לקרוא, להבין ולשאול את קארין והצוות שלה שאלות: www.sugarfreequeendetox.com

המשך לקרוא

מדריך אירועים

זה קורה!!

Published

on

By

מתי:
07/12/2018 @ 20:30 – 07/13/2018 @ 0:00
2018-07-12T20:30:00-07:00
2018-07-13T00:00:00-07:00
איפה:
Copa d’Oro
217 Broadway Santa Monica
CA 90401 United States
מחיר:
20-25

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

גודביי ״מיאמי סמי״

Published

on

מתי:
07/12/2018 @ 20:30 – 07/13/2018 @ 0:00
2018-07-12T20:30:00-07:00
2018-07-13T00:00:00-07:00
איפה:
Copa d’Oro
217 Broadway Santa Monica
CA 90401 United States
מחיר:
20-25

בתום שנתיים חוזר הקונכ״ל בחוף המערבי הביתה • ובלוס אנג׳לס קיימת ציפיה לדיפלומט/ית משורות משרד החוץ • יומן שירות

מאת: ארי בוסל

״הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים.״ ציטטה זו המיוחסת ליאנוש קורצ׳אק פתחה את דברי אבי גבאי בדף הפייסבוק שלו לתחילת שנת הלימודים לפני שנה. המסר המסיים:

לתלמידים, למורים ולהורים, לכולנו, אני מאחל שבשנת הלימודים הזאת נמצא את הדרך להנחיל לדור העתיד שלנו את המאחד ולא את המפריד. שנדע להעביר להם את המסר שערכים חשובים לא פחות מציונים. שנשכיל לעודד יצירתיות, יוזמה ויצירה. שנהיה בטוחים שכל ילד וילדה בישראל ירגישו שהם יכולים להגשים כל חלום.
שתהיה שנת לימודים פוריה ומוצלחת!

בסוף שנת הלימודים מקבל כל תלמיד תעודה עם ציונים. איני יודע אם משרד החינוך מעריך גם את תוצר עבודתם של המורים, אך טוב מדי פעם בפעם לעשות פסק זמן ולבחון עד כמה התקדמנו, מה טעון שיפור והיכן ניתן לשנות הרגלי עולם. טוב לתלמידים, טוב למורים כמו גם לבירוקרטיה הנלווית שבלעז קוראים לה ״אדמיניסטרציה״. ירצה הקורא, יבדוק את מצגות גוף בשם ״שורש״ הטוען שרב הדורש תיקון במערכת החינוך במדינת ישראל. אך אני דובק בדבריו של גבאי, שכן כולנו רוצים היינו לראות אחוד במקום פרוד, יצירתיות, יוזמה ויצירה, דברים שיאפשרו לנו לחלום, ואולי גם לראות את אותם חלומות מתגשמים.

כמו שנת הלימודים שהסתיימה עם בוא הקיץ והעומדת להתחדש עם בוא הסתיו, כך גם חילופי גברי בלוס אנג׳לס בעומד בראשות הקונסוליה.

הגיעה תקופה לקיצה. קונסול כללי אחד חוזר ארצה ואחר מגיע במקומו. (הגיע הזמן שתכהן אישה כדי־פלומטית הבכירה ביותר בחוף המערבי. כולנו נאהב זאת, ביחוד כאן בקליפורניה. ואולי, רק אולי, תהיה זו מישהי הדומה רק במקצת לשגרירת ארה״ב לאו״ם, ניקי היילי, שאין כמוה לארה״ב, למדינת ישראל ולהגיון הבריא באשר הוא).

הרשו לי לבחון את שתי שנות כהונתו של הקונסול הנוכחי.

״מיאמי סמי״ הוא כינוי החיבה שהודבק לקונסול ישראל בלוס אנג׳לס, סם גרנדוורג. יהודי אמריקאי ממיאמי שעלה לארץ. חזר לארצות הברית, חזר ארצה, נהיה עורך דין (כאן או בארץ) עבד במשרה בכירה בארגון יהודי-אמריקאי בארץ, נלקח ע״י נתניהו להיות הדיפלומט הבכיר בחוף המערבי לתקופה של שלוש שנים וחוזר עכשיו ארצה אחרי שנתיים בלבד בכדי להיות עם אשתו ועם ילדיו שכבר עזבו אותו כאן בדד לאחר זמן לא רב.

אין רגע משעמם

משעמם ודאי לא היה לו, שכן בלוס אנג׳לס לא יכול להיות משעמם לדיפלומט הבכיר של מדינת ישראל.

יש לו כאן קהילה ישראלית עניפה במיוחד, אחת הגדולות ביותר מחוץ למדינת ישראל. אלו רוצים אותו לארוחת בוקר שבועית, האחרים לפגישות ולביקורים הדדיים. אך בגדול, לישראלים כאן לא אכפת במיוחד מהקונכ״ל, ביחוד כשזה מדבר במבטא ״אמריקקי״. הישראלים חיים כאן את חייהם, ולמעט קבוצה שמעורה ומקורבת לקונסוליה, לכל השאר לא ממש איכפת (כך בשגרה, ולצערנו, כך גם בחרום).

יש לו את הקונסוליה עם צוות של כמה תריסרי עובדים, וגם אם נוהג הוא לתת קרדיט לכל אחד ואחת בנפרד, הוא האחראי, והדברים חייבים לזרום קדימה בכיוון מסוים – זה שהוא התווה.

יש לו את הקהילה היהודית, גם היא (כמו זו הישראלית) אחת מהגדולות ביותר בעולם. זו קהילה תומכת-ישראל במיוחד, אך קהילה שתומכת בצורה מסוימת – צורתה שלה. עיקר המאבק ב״מתווה הכותל״ פורץ לו מכאן, ולדיפלומט הבכיר שעל ראשו כיפה סרוגה ומעל לראשו התואר ״מתנחל״ (בשל המקום בו הוא ומשפחתו גרים – מעבר לקו הירוק בשטחים הכבושים מידי ה״פלסטינים״), לא קל כלל ועיקר לעבוד בצורה אפקטיבית מול הקהילה היהודית. נחמדות אישית ותואר דיפלומט אינם מספקים לגשר על התהום שנפערה בין הקהילה לבין מדינת ישראל. הנתק הולך וגובר, והנזק עצום – ליהדות העולם, יותר מאשר למדינת ישראל, אך תפקיד המדינה הוא לדאוג להם.

יש קהילות שפעם היו מוגדרות כקהילות יעד הלטינים, השחורים, האסיאתים, הסגל הדיפלומטי, התקשורת, ביטחון פנים… אך נראה שכל אלו נזנחו לאחר כבוד, והקונסוליה התאימה פניה למאוייו וסדר העדיפות של הקונכ״ל. קצת קשה לעשות סדר ולהבין, שכן אין זה סדר עדיפות לאומי או אפילו של משרד החוץ: מחד עיתונאים חוקרים ואנשים מחוג ה״ימין הקיצוני״ בארץ, מאידך אנשי ״קומביה״ עם האיסלם מסוג אלו שמבטיחים להשפיע על שחרור גופותיהם של הדר גולדין ואורון שאול, או אלו המכריזים קבל עם ועולם שאיסלם היא דת שוחרת שלום ואוהבת אותנו – היהודים והנוצרים – ביותר), אך בעיקר, לא אלו ולא אלו (שתי הקבוצות הן יותר קוריוזים המאפשרים כיסוי תקשורתי נרחב בארץ, שכן כאן באמת לאיש לא אכפת) כי אם… תעשית הסרטים.

קונסוליית הוליווד

הקונסוליה הפכה להיות ״קונסולית הוליווד״ וזה נראה עיקר עיסוקו של ״מיאמי סמי״ (אולי יהיה לנו סיקוול).

אמרנו שלמרות הגעגועים למשפחה שבארץ, משעמם כאן אפילו לא לרגע אחד! בין גל גדות לבין פאודה, החגיגה בעיצומה, ובמרכזה אדם ברקוביץ מסוכנות CAA ונטפליקס. כיוון שלוס אנג׳לס בירת הסרטים, מדי שנה טרם הוכרזו פרסי האוסקר היינו עדים לתכונת יתר בקונסוליה, למרות שלרוב, המועמדים מישראל ניגחו בה בעוצמה. אך כרגע נשכחה תעשיית הקולנוע הישראלית ובמקומה חוגגת תעשית הסרטים לטלוויזיה, או מה שנקרא בעגה המקצועית ״קונטנט״ תוכן). לחברת נטפליקס נכנסים כל כך הרבה מילארדים מדי שנה, שהיא זקוקה לתוכן כמו אוויר לנשימה, ומה יותר טוב מסדרות שהמוח הישראלי רוקח לנו?!?

כיוון שכל כך טוב, ואין בעיות של ממש, ניתן להתרכז בעיקר, ולקונסוליית הוליווד, העיקר הוא תעשית הסרטים-סדרות-ותוכן מבית היוצר הישראלי. הרשו לי לדייק, אין הקונסוליה עוזרת בהכרח בקידום סרט או סדרה, בגישור מפיקים וחברות עם תקציבים שקיימים לעידוד פרויקטים (לדוגמא להסרטה בירושלים הבירה). אני נזכר במפיק שביקש שיעזרו לו בקישור מקומי בקשר לסרט על גבעת התחמושת. הוא לא זכה בתגובה. דוגמאות נוספות יש למכביר. אך אם הקונסוליה לא עוזרת ברמת השטח, מה בדיוק היא עושה בתור ״קונסוליית הוליווד?״ לוקחת קרדיט עבור הצלחות שאין לה יד ורגל בהן? הס, אסור לשאול. מי שצריך לדעת יודע!

חבל רק שבעיצומה של החגיגה המתמשכת קורים דברים כמו ״נטלי פורטמן״ או סירוב הקהילות היהודיות לארח את ראש ממשלת ישראל (אותו ראש ממשלה של ששה או שבעה מיליוני ראשי ממשלות), ושניהם קשורים הן בלוס אנג׳לס והן בתעשיית הוליווד, קרי תחת משמרתו של הקונכ״ל וגולת הכותרת של שהותו בלוס אנג׳לס שהפכה את הקונסו־ ליה ל״קונסוליית הוליווד״.

מי יזכור נסיעה לארץ ופגישה עם הנשיא, של מספר מפיקים או אנשי מפתח יהודים השולטים בתעשייה חשובים ככל שיהיו), כשאשת מפתח אחר איש מפתח ינקטו בצעדים של ממש, בדיוק כמו שעשתה נטלי פורטמן וסטרה לכולנו בצורה כואבת עד מאד?

הדוגמא של קונסולית הוליווד שעושה ועושה ואת תפוקתה ניתן למדוד דרך נטלי פורטמן וחבריה מזכירה את העבר.

היה כאן בעבר קונסול כללי (גם הוא מינוי מלמעלה, אם כי לא מינוי חיצוני) שתחת משמרתו צמחה לה בדיוק בטריטוריה תחת אחריותו – תנועת החרם. הוא היה עסוק בארועים נוצצים ובתכנונים גר־נדיוזים (שלא הגיעו לידי ביצוע של ממש), כך שלא הבחין, או אולי לא רצה לעסוק, בזוטות. אלו הלכו ותפחו, התרחבו והתפשטו, התבססו והתעצמו עד כדי כך שהפכו לתנועה השניה המשפיעה ביותר בתחילת המאה העשרים ואחת.

בשנתיים שלוש אחרונות, נשמע הן מלוס אנג׳לס והן ממשרד ממשלתי מאד מתוקצב ש״ידינו על העליונה!״ ״אנחנו מנצחים את תנועת החרם!״ ועוד מוסיפים אלו שלא מבינים בענין ״תנועת החרם ניכשלה כישלון נחרץ להשיג את מטרותיה!״ (עד כמה טועים הם, שכן המטרות אינן אלו עליהן הם חושבים.) הכספים זורמים, בעיקר מאדלסון לארגון המחמד שלו, לגופים שונים ברחבי ארה״ב ומאותו משרד ממשלתי, וכל זאת בעשרות מיליונים (דולרים כאן, ש״ח בארץ). כסף, כמובן, הוא לא ערובה לנצחון או לתועלת או לתפוקה, ואלו פשוט לא קיימים; קרי זורם לו הכסף ותועלתו שולית אם בכלל.

חוני המעגל ושותל עצי החרוב

בתלמוד בבלי (תענית דף כג ע״א) מסופר (לפי רבי יוחנן) על חוני המעגל ששאל ״איש שהיה נוטע חרוב: חרוב זה, עד כמה שנים צריך להמתין כדי שיטען פרות? אמר לו עד שבעים שנה לא יטען בפעם הראשונה. אמר לו חוני לאיש: האם פשוט לך שתחיה עוד שבעים שנה? אמר לו אותו האיש: אני מצאתי את העולם נטוע בחרובים, כמו ששתלו עבורי אבותי, כך אני שותל לבני״.

נתניהו בחר ב״מיאמי סמי״ לשרת שלוש שנים בתור קונכ״ל. קודמו דיוויד סגל היה איש משרד החוץ, דיפלומט בהא הידיעה. האם מוצדק להצניח אדם מבחוץ, למשרה שהשפעתה יכולה להיות כה רבה וארוכת טווח? איזה ערכים מייצג הנציג – אלו של מדינת ישראל? אלו של הבוס שלו שדאג לו לתפקיד? שלו עצמו? אלו שמזכים אותו בכיסוי תקשורתי של רגע לעומת מאמץ של יזע ועבודת כפיים, שיניב פרות או צל רק בעוד שנים רבות?

השנתיים האחרונות היו טובות לנו עד מאד, מעין פסק זמן (״הודנה״ לצורך התארגנות מחדש וצבירת כוחות). לא היה משט טרור. לא היו פיגועי טרור מתמשכים, אותה חגיגה-נמשכת תחת הכותרת ״אינתיפאדה״. לא היה מבצע קרקעי עם כניסה לעזה. לא הייתה מלחמה בלבנון או בסוריה, ירדן, עירק או מצרים. לא נחטפו חיילים והוחזקו בשבי. לא היתה מתקפת סייבר ששיתקה את מדינת ישראל. היו ספיחים, ומעט עפיפונים, וגם שריפה או שתיים, אך הכל זניח יחסית לחיים הטובים, לאקסיטים, להשקעות בארץ, למספר התיירים שהולך וגדל ואינו פוסק לרגע, לפוליטי־קה המהפטנת אותנו, את כולנו, לטיסות לחו״ל, להשקעות בחו״ל, לכספים שישראלים מחזיקים בחו״ל, למספר הדירות שכל אחד מחזיק בידו בארץ להשקעה, לחיים הטובים בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

היה קצת רעש, מדרום ת״א, עם מהגרים בלתי חוקיים. הייתה גם תקיפה אחת ושניה ושלישית בסוריה. היה דין ודברים עם איראן, אחרי שהמסמכים הסודיים ביותר של תוכנית הגרעין שלהם הוצגו בירושלים הבירה. הייתה הכרה בירושלים כבירת ישראל והעברת מספר שגרירויות מהשפלה אל ההר. בקיצור, שנתיים טובות עד מאוד, פרות דשנות מאוד-מאוד.

דווקא בשנתיים כאלו, כשלא צריך להוכיח את עצמך בשעת משבר אקוטי או מתמשך – כפי שהיתה מנת חלקו של כל קונכ״ל בעבר – ניתן היה לבסס, למסד, לצור יש מאין, לחזק, לתמוך, לעשות דברים שהחיים הנינוחים והנוחים וזו השעה מאפשרים.

ניתן היה לעבוד על פשרה עם הקהילה היהודית, שלא יהיה מתווה הכותל סימן ״בקיעת החומות״ שאחריהן חורבן בית. שלום בית, איזה רעיון מעולה.

ניתן היה לעבוד עם הלטינים והשחורים ומיעוטים רבים אחרים, שכן כה רב המשותף בין המהגרים הישראלים לארה״ב לבין מהגרים ממכסיקו או סין. אנחנו מיעוט שבמיעוט, וכולנו מהגרים (ובינינו רבים כל כך שנמצאים כאן בצורה בלתי חוקית).

ניתן היה לנצל את שנת החמישים לאיחוד ירושלים לעבוד על איחוד מבית, ואת שנת ה-70 למדינת ישראל המודרנית לקדמה בקרב העתונות האוהבת לשנוא אותנו, והדיפלומטים הזרים והפוליטיקאים המקומיים, מהודו ועד כוש (קרי בכל רחבי הטריטוריה המערבית, מהוואי עד אריזונה ויוטה).

יש גם קהילות שאף פעם לא זכו לפגוש קונכ״ל ישראלי – לדוגמא החרדים השחורים של הישיבות באזור שדרות לה-בראה.יש גם קהילות אחרות, חשובות לא פחות, שגם אותן זונחים, כי הן קהילות חלשות, והחשובה בהן היא קהילת ניצולי השואה שהולכים ונעלמים, הולכים אחד אחת לעולמם.

הדור הבא והישראליות

וישנה את הקהילה הישראלית, לא זו המקורבת למילארדרים ולמולטי-מיליונרים – הם עם בדד ישכון, בדד מרצון כמובן, שכן ‘העמך׳ לא בשבילם – וגם לה צריך לדאוג פן יתקיים בה ״ואבדתם בגויים״, שכן מדוע יושבים פה כה הרבה ישראלים כשיש להם מדינה משלהם? ומדוע הם מעדיפים לאבד את הדור הבא ואת צביון הישראליות, ולהתנתק ע״י כך מהארץ אחת ולתמיד? ומה יקרה כשכבר לא יהיה כאן נוח ונעים, וינסו הישראלים לחזור ארצה (כמו שקרה, לדוגמא, בסוף 2008 תחילת2009 אחרי המשבר הכלכלי האחרון)?

ויש גם את מזכר ההבנה בין ישראל לבין קליפורניה וערים בה הרבה, ואיך אותו מזכר שנחתם ע״י ראש הממשלה שגם הכניס את הקונכ״ל לתפקידו, מיושם בשנתיים האחרונות? אם מנוצלת ההזדמנות הזו של ה- MOUעד תום?

ראו כמה דברים אפשריים ניצבו נכונים מהלך השנתיים האחרונות. נשמח כולנו ללמוד מה נעשה, לראות אותות ותוצאות בשטח, כך שלא צריך יהיה להעסיק יחצ״נים ודוברים ושאר אנשים האמונים על יחסי ציבור, כי ניתן יהיה לראות דברים במו עינינו ממש.

אני משפשף את עיניי, שכן הציפיה מורטת את העצבים. איני רואה, למרות שאני מנסה בכל כוחי. רוצה אני כל כך להוכיח לעצמי שלא בוזבזו השנתיים. אין זה מספיק להגיד ״אנחנו יודעים מה עשינו,״ צריך לראות את הפעילות או את התוצאות בשטח. אך כאן מבחינתי – מידבר שומם. דבר אחד ברי לי – קונסוליית הוליווד הגיעה לאולימפוס, ואולי כדאי לרדת משם. מזהירה אותנו התורה ״לבלתי רום לבבו מאחיו״ ומפני ״ועבדת שם אלוהים אחרים עץ ואבן״. באולימפוס אולי חיים להם האלים, ומעניין שם ביותר – אינטריגות ורציחות, מניפולציות ומזימות, סרטים וסדרות אך כאן, בינינו, החיים של ממש, ורק כאן ניתן לזרוע ולקצור.

חלקת גן כה טובה נזנחה לה משך שנתיים. נגנזו תקוות וציפיות גדולות מתחילת התקופה. הרגע חזק וגבר לו על ראייה ארוכת טווח; ואני תוהה אם הדרך לוודא שאין דבר זה ישנה על עצמו היא שנדרש איש משרד החוץ לכהן ולשרת כדיפלומט הבכיר ביותר של מדינת ישראל בחוף המערבי.

לתגובות: bussel@me.com

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

טוב לדעת

לוס אנג'לס

חדשות ואקטואליה

Featured20 שעות ago

סן פרנסיסקו: מס על חברות הטכנולוגיה – שיממן סיוע להומלסים

Calendar הוסף ללוח הוסף ללוח Timely הוסף ל-Google הוסף ל-Outlook הוסף ל-Apple Calendar הוסף ללוח אחר Export to XML מתי:...

חדשות ואקטואליה2 שבועות ago

ארה״ב בת 242: בדרך למלחמת אזרחים?

Calendar הוסף ללוח הוסף ללוח Timely הוסף ל-Google הוסף ל-Outlook הוסף ל-Apple Calendar הוסף ללוח אחר Export to XML מתי:...

ארה"ב-ישראלחודש 1 ago

אנחנו על המפה

Calendar הוסף ללוח הוסף ללוח Timely הוסף ל-Google הוסף ל-Outlook הוסף ל-Apple Calendar הוסף ללוח אחר Export to XML מתי:...

Featuredחודש 1 ago

הוליווד הצדיעה לישראל

Calendar הוסף ללוח הוסף ללוח Timely הוסף ל-Google הוסף ל-Outlook הוסף ל-Apple Calendar הוסף ללוח אחר Export to XML מתי:...

גוף ונפשחודש 1 ago

12 סימנים שאתם צריכים להפסיק לאכול גלוטן

Calendar הוסף ללוח הוסף ללוח Timely הוסף ל-Google הוסף ל-Outlook הוסף ל-Apple Calendar הוסף ללוח אחר Export to XML מתי:...

ארה"ב-ישראלחודש 1 ago

הוליווד כחול־לבן: אירוע הוליוודי עם טאצ' ישראלי

Calendar הוסף ללוח הוסף ללוח Timely הוסף ל-Google הוסף ל-Outlook הוסף ל-Apple Calendar הוסף ללוח אחר Export to XML מתי:...

תרבות ובידור

ספורטיום 1 ago

סשה כהן ברון שואל: ״מי זו אמריקה?״ והתשובות שלו די משעשעות

Calendar הוסף ללוח הוסף ללוח Timely הוסף ל-Google הוסף ל-Outlook הוסף ל-Apple Calendar הוסף ללוח אחר Export to XML מתי:...

במה וקולנועשבוע 1 ago

חדשות חמות מעולם הסרטים

Calendar הוסף ללוח הוסף ללוח Timely הוסף ל-Google הוסף ל-Outlook הוסף ל-Apple Calendar הוסף ללוח אחר Export to XML מתי:...

במה וקולנוע3 שבועות ago

בין סיקאריו, משימה בלתי אפשרית וכריסטופר רובין

Calendar הוסף ללוח הוסף ללוח Timely הוסף ל-Google הוסף ל-Outlook הוסף ל-Apple Calendar הוסף ללוח אחר Export to XML מתי:...

הורים וילדים3 שבועות ago

סרט חמוד, אבל מיושן :The Incredibles 2

Calendar הוסף ללוח הוסף ללוח Timely הוסף ל-Google הוסף ל-Outlook הוסף ל-Apple Calendar הוסף ללוח אחר Export to XML מתי:...

ארה"ב-ישראל4 שבועות ago

הבכורה של PAPA: מבט אוהב ב׳יום האב׳

Calendar הוסף ללוח הוסף ללוח Timely הוסף ל-Google הוסף ל-Outlook הוסף ל-Apple Calendar הוסף ללוח אחר Export to XML מתי:...

לוס אנג'לס4 שבועות ago

קדחת ריקודי העם בלוס אנג׳לס: ״כאן זה גן עדן וחווה רוקדת עם התפוח״

Calendar הוסף ללוח הוסף ללוח Timely הוסף ל-Google הוסף ל-Outlook הוסף ל-Apple Calendar הוסף ללוח אחר Export to XML מתי:...

כתבות שבועיות