Connect with us

ארה"ב-ישראל

איך נפלו גיבורים

Published

on

ההיסטוריה תשפוט את נתניהו, כמו את קודמיו, ותראה שמדובר באחד מראשי הממשלה הטובים ביותר שישראל ידעה מעודה

ארוחת שחיתות: ארי בוסל ( משמאל) בבית שגריר פרו לשעבר (מימין), השבוע בבוורלי הילס

שישה שבועות בדיוק לפני בחירות 2019, החליט היועץ המשפטי לממשלה על שימוע לראש הממשלה בגין חשד לשוחד ולהפרת אמונים. קדמה לכך החלטה שנתניהו לא יכול להשתמש בכסף של בן דוד. המולטי-מיליונר האמריקאי נתן מיליקובסקי, למימון הגנתו המשפטית ומלחמה בהדלפות בלתי פוסקות כל מהלך החקירה.

מי שניהל את החקירה או האחראים במערכת המשפטית דומים למסננת חרורה לגמרי, שכל הנכנס בה עובר ויוצא בקלות, בדומה למערכת המנהרות בעזה, שלמעט טנקים, כל השאר יכול לעבור בהן. כשילמדו את מעשיהם בבתי ספר למשפטים או לפוליטיקה, יהיה ברור לכל סטודנט מתחיל עד כמה פסול הדבר, עד כמה רחקו האמונים על המערכת מדרך הישר.

נראה שלא רק הם אשמים. כולנו השתתפנו בחגיגה, אלו השמחים לאיד ואלו שאינם מצרים. בניגוד לשנים עברו, עת אותה השיטה בדיוק נוסתה והופעלה (לדוגמא שנות חקירה נגד אביגדור ליברמן ושימוש נלוז בהגשת כתב אישום בדיוק לפני בחירות), עתה מדובר בראש ממשלת ישראל, ולא סתם בראש ממשלת ישראל, כי אם באחד
מראשי הממשלה הטובים ביותר שידענו מעודנו.

אם נראה שאיבדתי מחצית הקוראים, אבהיר שאיני מעניק גיליון ציונים מפורט לראש הממשלה. ההיסטוריה תשפוט אותו, כמו את כל קודמיו, והתוצאה תהיה זהה לזו שהגדרתי – אחד מראשי הממשלה הטובים ביותר לישראל שישראל ידעה מעודה.

עד כמה קל לסובב דברים, להפוך דברים תמימים לחלוטין למפלצות ועכבר לפיל או להר. עד כמה קל להפיל ולהפליל אנשים טובים, אנשים שאם נשים על כף המאזנים את כל שעשו, יגבר הטוב על המושחת או המוטל בספק.

״שחיתות?״ סיגרים ושמפניה. מיחזור בקבוקים. אוכל שהוגש לאורחים. טיפול במעון. יחס לעובדים. בן שברגע שיכרות התפאר באוזני חברו, עוד נער מפונק, דברי רברוב שאין נאה ואין יאה לחזור עליהם. עדיין איני יודע כמה סיגרים אדם יכול לעשן (כשצבא אנשי תקשורת משחר לפתחו השכם והערב) – הלא אי אפשר לאכסנם לאורך ימים שכן תוקפם פג וטעמם מתקלקל. שיחה או שיחות עם בעל עיתון שהחזיק או מחזיק תיק מרשיע נגדך. וכל כך הרבה אנשים טובים שפשוט רוצים את טובתך ולפיכך לא אורבים לך בכל פינה ובכל שעל, מחכים בכליון עינים לכל הזדמנות להפלילך ולהעלותך על מוקד.

לעומת זאת, יש איום איראני, מנהרות תופת מעזה, מנהרות מלבנון, חיזבאללה, כוחות איראניים בסוריה, רשות שלמה ששוקדת על חידושים בטרור, טילים מונחים מדויקים שיכולים לפגוע בכל פינה בארץ, מצבור של מאות אלפי מרגמות, פצצות וטילים בגבולותנו הדרום-מערבי והצפוני, פה ושם אסונות טבע או טעויות אנוש, מערכת סבוכה של יחסים בינלאומיים ושנאה תהומית, עתיקת ימים, הגורמת להתפרצויות של ארועים אנטישמיים בתדירות הולכת וגוברת, כמו גם בעוצמה חזקה יותר ויותר.

ואפילו אם חטא ראש הממשלה בענין אירוח שאשתו והוא אירחו או שאחרים אירחו אותם. הלא שמעון פרס נשיאה התשיעי של מדינת ישראל הוציא יותר מכל קודמיו, אך הוא אהוב היה על העם, ואיש לא היה מעלה על דעתו אפילו לעסוק בזוטות בעוד נשיאנו חולם עבורנו.

ישבתי השבוע בביתו של מי שהיה שגריר פרו למצרים, ירדן ולבנון. אשתו והוא הזמינו שישה מאתנו לארוחת ערב. שף פרטי, בבעלותו שלוש מסעדות בלוס אנג׳לס ואחת בלאס וגאס, באחד ממלונות היוקרה הידועים ביותר, עסק במטבח ובנו עם עוד שני עובדים טרחו ושירתו אותנו. היין זרם, יינות משובחים ביותר מרחבי העולם. בין מנה למנה, ויחד עם כל מנה, נסובה השיחה לעבר ישראל, שכן מן הראוי בכל הזדמנות להעלות את ישראל על ראש שמחותנו. תיעדתי את הערב, תמונה פה ותמונה שם, טעם עילאי של מנה זו ואחרת, ודברים שהייתי צריך להתאפק לא לאכול שכן איני מערבב בשר וחלב וגם איני אוכל דברים מסוימים האסורים עלינו במפורש.

סיפרתי על הבחירות לכנסת העשרים ואחת שתיערכנה בתשעה באפריל, חודש ימים בדיוק לפני יום העצמאות. בדיוק כמו העברים שיצאו ממצרים אנחנו. הם התגעגעו לשיר הבשר ולאבטיחים והבצל שהשאירו במצרים, ואנחנו חוזרים לטלנובלה של משפחת נתניהו. די עזבוהו כבר! תנו מנוחה ליגע. הוא ממלא תפקיד בשם ועבור כולנו. הוא חומת המגן, אותה כיפת ברזל כמו גם ה״חומה״ והגדר וכל החוצצים ביננו לבין אויבינו. הוא לבדו, עם משפחתו כעזר נגדו, ומולו ניצב, כך נראה, צבא מלעיזים ולועגים, מקטרגים ומקנאים, אנשים קטנוניים שטובת הכלל, העם והאומה לא ניצבת נגד עיניהם. רק להרע הם רוצים, רק להפילו, בלי מחשבה מה יהיה ביום אחר כך.

סיפרתי על אותה תקופה ארוכה בה התנגח הציבור במשפחת נתניהו על צורת האירוח – על המזון שהוזמן והוגש (ואולי הוחזר והם צברו נקודות או לקחו את הכסף עבור עצמם). השתגענו?

כמה כסף יש לנתניהו ולמשפחתו? השוו זאת למאגרי הכסף של אהוד ברק או של ראשי ממשלות העבר. לי אין כספים כמו להם, אך מסתבר שלהרבה פוליטיקאים יש די והותר. סיפרתי ובמקום דמעות צחוק בעיני, שאלתי ברצינות מבהילה: אם היו מוגשות המנות מהן אנו נהנים זה עתה בבית ראש הממשלה בירושלים הבירה או בהרצליה לחוף הים, מה היה קורה בארץ הקודש?!

עשר שנים מגיעות לקיצן, וראש הממשלה יתכן שיזכה בבחירות ואולי, כפי שהעלתי את השאלה בטור זה, הגיע הזמן שתסתיים תקופת כהונתו ויתאפשר לאחרים לקחת את מושכות המנהיגות ולהוביל אותנו, להתמודד עם אתגרי הדרך, הנודעים והלא נודעים, ולעשות את כל יכולתם למלא את התפקיד בצורה הטובה ביותר האפשרית.

מדוע לא לאפשר לו לסיים בכבוד, עם הוקרת תודה, בהרגשה טובה? הלא בסופו של דבר אנחנו אלו שנצטער, שנרגיש ״מלוכלכים מבפנים״ ולא נדע מדוע עשינו את מה שעשינו, מדוע צחקנו לאיד, הכיצד עמדנו דומם ולא התייצבנו לצידו של ראש הממשלה שלנו. תשפוט ההיסטוריה את נתניהו לזכות, ואילו אנחנו נאלם דום, בצער ותוגה איומים, ביודענו שאנחנו אלו שכרתנו את הענף עליו ישב כל עם ישראל וישבה האומה כולה.

עמדה דמעה בעיני, ותהיתי, יחד עם כל הסובבים אותי: דוד מקונן על שאול ויהונתן בנו שנפלו בלוחמם בחרוף נפש בפלשתים. ״קשת יהונתן לא נשוג אחור, וחרב שאול לא תשוב ריקם … מנשרים קלו, מאריות גברו״ (שמואל א׳:22-23): "הצבי ישראל, על במותיך חלל איך נפלו גיבורים ויאבדו כלי מלחמה"

לתגובות: bussel@me.com

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

ארה"ב-ישראל

היכונו לשריפה הגדולה

Published

on

אסור לזלזל באילהן עומאר • הקרקע הוכשרה ע״י תנועת החרם, וארה״ב מוכנה עכשיו להתחיל להקריב את אזרחיה היהודים – מימין כמו גם משמאל

כשהתקרבנו לסיום המאה הקודמת, התכונן העולם כולו ל-1 בינואר שנת 2000. האם המחשבים יעבדו? מה לגבי מערכות בקרה והפעלה אחרות (לדוגמא בכורים אטומיים או מערכת החשמל בצפון אמריקה)? האם יקרה משהו קוסמי קטסטרופלי? לאחר הציפיות, החרדות וההכנות, נראה שעברנו בשלום את סף מפתן המאה, אך לא עברו שנתיים, ומיתקפת הטרור הגדולה ביותר נגד ארה״ב על אדמתה קרתה בשלושה חלקים בו זמנית – שני מגדלי התאומים בניו יורק, הפנטגון והטיסה שתודות לגבורת הנוסעים בה התרסקה ולא הגיעה ליעד הטרוריסטים.

בזירה הבינלאומית, עלתה תנועה חדשה לתודעת הכלל דאע״ש – כשהעולם המוסלמי רועד מפחד מפני ״אחיהם״ המוסלמים. דאע״ש השכילה לשלב טרור מסורתי עם כלים טכנולוגיים מודרניים, וכך להטיל חתתה ע״י שידורים חיים של עריפות ראשים, שריפת אנשים בעודם בחיים לכודים בכלובי מתכת, ביזה ושוד של שדות נפט, מצבורי נשק, תחמושת וזהב, גניבת אוצרות אומנות, סחר בעתיקות, השמדת מקומות קדושים (הן לדתות אחרות והן באיסלם) ועוד מכלול דברים שרק הדיהם נשמעים. באלו האחרונים, צעקתם של היזידים, תחינת הנשים, רצח שיטתי של גברים, נשים וטף, אונס ילדים ונשים ומכירתם לעבדות (פיזית ומין).

לא רק מוסלמים הם חברי דאע״ש ונסיון ההשתלטות שלהם על העולם. רבים במערב הצטרפו והגיעו לעזור ולהתאמן. אירופאים טסו במיוחד דרך טורקיה לסוריה
ומשם עברו את הגבול לארץ השאול, שם הכל מותר לרצוח, לאנוס, להתאכזר, להתעלל – ואין דין ואין דיין. נסעו, נהנו, חזרו לחיים במערב, כשהם חסרי סבלנות לנסיעה הבאה. דברים כמו שהם עשו במו ידיהם לא ניתן לתאר למעט בסרטי אימה בכבלים.

שליח אוניברסיטת האפרטהייד

אם דאע״ש היא התנועה ה״מוצלחת״ ביותר של המאה הנוכחית, הרי שתנועת החרם ודאי יכולה להצטרף אליה בכבוד למקום שני. תנועת החרם קשורה אלינו ישירות. ההוגה והמקים הוא לא אחר מאשר איש מחמולת-שבט ״ברגותי״ בארץ. אחד יושב בכלא ומספר למראיינים על בתו ושיעורי הריקוד או הנגינה (בין לבין הוא היה שולח צעירים מוסלמים לפוצץ עצמם בקרב האויב הציוני). שני למד משך תקופה באוניברסיטת ״האפרטהייד״ תל אביב, ומהארץ הוא היה יוצא למסעות ברחבי העולם לשלהב את ההמונים לצאת לפעולה.

פעם פעילות ה״חרם״ הסתכמו בהופעה לפגישת בעלי המניות של חברות כמו קטרפילר והעלאת טיעונים מופרכים נגד ישראל. אך הודות לברגותי ומאמציו נושאי הפרי, תנועת החרם הפכה למותג, שם דבר, צורה חיובית של פעילות נגד עוולות ישראל, צה״ל, הציונים והיהודים. קשה יהיה למצוא אדם שלא מכיר היום את ראשי התיבות BDS (למי שידפיס את האותיות בעברית, תתגלה המילה ״נגד״), והתנועה מלהיבה את הדמיון, משלהבת את היצרים, מדרבנת אנשים לפעולה וגורמת לרעל להמשיך לחלחל, להרעיל כל חלקה טובה. חלק אינטרגלי מתנועת החרם הוא המאמץ המשולש: דה-לגיטימציה, דמוניזציה, דה-יומיניזציה, או לפי נתן שרנסקי שלושת ה-Ds: דה-לגיטימציה, דמוניזציה וסטנדרטים כפולים.

אם היהודים אינם בני אנוש, שקולים לשטן, שד (דמון) או שלוחיו, ואם אין כל בסיס הגיוני לקיומם, הרי שכל מה שקורה להם הוא בבחינת ״מגיע להם". מגיע ליהודים שיתנכלו בהם, שיכו אותם, שילעגו להם, שייבשו את מקורות פרנסתם, שיגלו אותם, שיתעמרו ויתעללו בהם, ועוד כיד הדמיון הפורה. זו הצלחתה האמיתית של תנועת החרם – הרעלת המוחות של העולם כולו. מה שהיטלר הוציא לפועל, הרי שתנועת החרם ומייסדה הישראלי-ערבי-מוסלמי הצליחו להכשיר את הקרקע שהכל מותר
וצריך רק לפעול.

לא בטוח שמישהו יזכור את השם ״ברגותי". אך גדולתו של מנהיג אמיתי (בכיוון החיובי או השלילי) היא בכך שפרי ידיו הופך לנחלת הכלל ושהמשכיות דרכו מובטחת. כך היה עם קרל מרקס וקומוניזם, עם היטלר ונאציזם וכך עם ברגותי ותנועת החרם.

פנים חדשות בקונגרס ארה״ב

שם חדש עלה לחדשות, פנים יפות, סיפור נוגע ללב, האיסלם במיטבו (שכן הכל מותר, ביחוד לעוות את המציאות, לרמות ולשקר, אם האמצעים מובילים למטרה של השתלטות האיסלם ויצירת כליפות עולמית). אילהן עומאר, אמריקאית ממוצא סומלי המייצגת את מיניסוטה, היא חוד החנית של שינוי פני ארה״ב, הריסתה לחלוטין והכנעתה לאיסלם באמצעות שיטת המערב: חודרים האיסלמיסטים לכל רובדי החיים – משפט, פוליטיקה, חינוך, תרבות, רפואה, כלכלה, ומשם הם ישנו את ארה״ב ויביאו אותה להשתחוות בפניהם.

הדמוקרטים מאוהבים בעומאר. היא מייצגת עבורם את הדור החדש (נראית צעירה מגילה, למרות שהיא מתקרבת לגיל 40, לבושה בבגדים ״מסורתיים״ שאינם מכסים את פניה היפים, בגדים צבעוניים שאינם תואמים את תדמית האיסלם השחור).

המפלגה הדמוקרטית במאה ה-21 כבר הפליגה מזמן למחוזות חדשים של ״מגיע לי״, ״אני תמיד בסדר ובמקום ראשון״, ו״אם חס וחלילה הדברים לא קורים כפי שאני רוצה, אני אצא להפגין, להשתולל ולשבור את הכסאות, השולחנות וכל מה שבדרך״. הדמוקרטים הזקנים מפחדים מהשינוי ומבינים שהם לא יכולים להכילו יותר. יצא השד מהבקבוק, ועתה כל שניתן לעשות הוא למזער את הנזק ולנסות להשאר בכסאותיהם. העולם השתנה ללא הכר, והם עלים נידפים ברוח.

העולם החדש מסוכן לנו כאין כמוהו. לכן אסור לזלזל בעומאר. היא חסינה מכל התקפה, אומרת ככל שעולה על רוחה, דברים שהיא מאמינה בהם. כל עלילות הדם עתיקות הימים על היהודים נכונות, שרירות וקיימות. התקפות נגד יהודים שפעם לא היו עולות על הדעת נעשות היום בריש גלי ובגאווה רבה. כל התקפת נגד שקולה לנסיון השתקה והפחדה, בדיוק צורה ההתנהלות שהיא הזהירה נגדה.

הקרקע הוכשרה ע״י תנועת החרם, וארה״ב מוכנה עכשיו להתחיל להקריב את יהודיה – מימין כמו גם משמאל שכן כולנו ביחד מיעוט קטן ביותר, אך מיעוט שחולש בכוח וכספים אדירים ושולט בתקשורת, בבית הנבחרים כמו גם בשאר אורחות החיים). למי שאינו מבין שאנו חוזרים בדיוק על שנות השלושים של המאה שעברה התעוררו! טוב שיש לנו את מדינת ישראל, ומן הראוי שהמדינה תתכונן לקלוט גלי עליה מאונס – משפחות וקהילות שלמות בפרקי זמן קצרים ביותר.

האם קיימות תוכניות מגירה? האם ישנן ערי אוהלים בהן ניתן יהיה לשכן את כל הפליטים היהודים ממדינות מפותחות ואחרות? הרעיון, כשלעצמו, נראה בלתי אפשרי בעליל, נשמע הזוי ביותר; אך כך גם היה לפני תשעים שנה. הקרקע מוכנה, והשריפה הגדולה תפרוץ בקרוב ממש.

לתגובות: bussel@m.com

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

הסטארט-אפ הישראלי זיקית ילביש את הלקוחות של מייסיס

Published

on

זיקית פיתחה תא מדידה וירטואלי המאפשר להלביש אנשים רגילים בפריטי אופנה מהקטלוג, כדי להתרשם מהם בצורה מדויקת

יעל ויזל, מנכ"לית ומייסדת משותפת בזיקית

ענקית הקמעונות האמריקאית מייסיס (Macy’s) הכריזה על שיתוף פעולה עם הסטארט-אפ הישראלי זיקית (Zeekit), שפיתח תא מדידה וירטואלי. זיקית כבר מוטמעת באתר האופנה הבריטי אסוס ובאתר רשת וולמרט האמריקאית. בזיקית פיתחו תא מדידה וירטואלי המאפשר להלביש דוגמנים ואנשים רגילים בפריטי אופנה מהקטלוג, בשלל צבעים, גדלים, ומידות, כדי להתרשם מהם בצורה מדויקת יותר. כ-20 אלף פריטי לבוש, המהווים אחוז ניכר מהפריטים הזמינים בקטלוג המקוון של מייסיס, מעובדים על ידי זיקית בטכנולוגיה של ראייה ממוחשבת ועיבוד תמונה. בעתיד הקרוב מייסיס תציע ללקוחותיה להגיע לעמדות צילום בחנויות הרשת, ולהפוך גם הם לדוגמנים הניתנים להלבשה וירטואלית בכל פריטי הקטלוג. העסקה נחשפה בכנס Shoptalk בלאס וגאס, המוקדש לחדשנות בתחום הריטייל (קמעונות). ההכרזה הגיעה לאחר פיילוט של כשלושה חודשים, במהלכו גילו במייסיס כי הפלטפורמה של זיקית מעלה את המכירות ב-43%, כאשר אף לא אחד מהפריטים שנרכשו בסיוע הפלטפורמה הוחזר.

זיקית הוקמה ב-2013 על ידי ויזל, אלון קריסטל וניר אפלבוים. את ההשראה למוצר קיבלו המייסדים משירותם בחיל האוויר, שם פיתחו טכנולוגיות מיפוי טופוגרפיות צבאיות עבור מטוסי קרב. חברה כיום 40 עובדים – שניים בניו יורק והיתר במשרדיה בתל אביב.

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

סקר: שפל בשיעור האמריקאים שתומכים בישראל לעומת הפלסטינים

Published

on

לפי מכון המחקר "גאלופ", כמות האמריקאים שהעידו כי הם מצדדים בפלסטינים נמצאת בשיא של עשרים שנה • צד הדמוקרטי, לעומת זאת, פחות מחצי מהנשאלים מביעים תמיכה בישראל

רמת התמיכה בישראל בצד הדמוקרטי נמצאת בירידה מתמדת משנת 2013, אז החל העימות החזיתי בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לנשיא הקודם, ברק אובמה, בנוגע להסכם הגרעין עם איראן

שיעור התמיכה של אזרחי ארה"ב בישראל על פני הפלסטינים נמצא בשפל של עשור, בעיקר בשל צניחה ברמת התמיכה של הדמוקרטים כך עולה מהסקר השנתי של מכון המחקר "גאלופ" שפורסם בשבוע שעבר. לפי הסקר, גם בקרב רפובליקאים חלה בשנה החולפת ירידה בתמיכה בישראל, אולם מצבה בקרב תומכי מפלגתו של הנשיא, דונלד טראמפ, עדיין טוב. בצד הדמוקרטי, לעומת זאת, פחות מחצי מהנשאלים מביעים תמיכה בישראל.

מהמשיבים לסקר אמרו שהם תומכים יותר בישראל, 21% שהם תומכים יותר בפלסטינים וכ-20% מסרו שהם תומכים בשני הצדדים במידה שווה. הנתון לפיו 59% מהנשאלים תומכים יותר בישראל הוא הנמוך ביותר מזה עשר שנים – כלומר, לראשונה מאז שנת 2009 פחות מ-60% השיבו שהם תומכים יותר בישראל. לעומת זאת, אחוז המשיבים שתומכים יותר בפלסטינים בסקר הנוכחי, הוא הגבוה ביותר בעשרים השנים האחרונות. אחוז המשיבים שתומכים בשני הצדדים במידה שווה
דומה לתוצאות בשנים עברו.

הסקר מראה גם על פער ניכר בנושא התמיכה בישראל בין תומכי שתי המפלגות הגדולות בארה"ב. בקרב הרפובליקאים, 76% תומכים יותר בישראל – ירידה לעומת שנים קודמות, אבל עדיין נתון גבוה. בצד הדמוקרטי, לעומת זאת, רק 43% תומכים יותר בישראל. רמת התמיכה בישראל בצד הדמוקרטי נמצאת בירידה מתמדת החל משנת 2013, אז החל העימות החזיתי בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לנשיא הקודם, ברק אובמה, בנוגע להסכם הגרעין עם איראן.

לצד הנתונים הללו, קצת יותר משני-שליש מהמשיבים לסקר אמרו שהם מחזיקים בדעה כללית חיובית על ישראל. גם בנושא זה ישנם פערים בין דמוקרטים לרפובליקאים. הכותרת לסקר אותה העניקו לו עורכיו היתה: "רוב האמריקאים תומכים בישראל, אבל לא דמוקרטים ליברלים".

תוצאות הסקר מתכתבות עם מספר סקרי דעת קהל נרחבים אחרים שבוצעו בשנים האחרונות, ושהצביעו על פער הולך וגדל בין שתי המפלגות ביחס לישראל, כמו גם על רמת תמיכה נמוכה בה בקרב צעירים ומיעוטים בארה"ב, בהשוואה לתמיכה בקרב לבנים מבוגרים.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות