איך הצלחתי לעצבן את ד"ר יוסי ורדי - שבוע ישראלי
Connect with us

ארה"ב-ישראל

איך הצלחתי לעצבן את ד"ר יוסי ורדי

Published

on

האבא של "הסטארט-אפ ניישן" השתתף בפאנל על הישגי התעשייה הישראלית המשגשגת ביותר בהיסטורי – אבל הגדרה אחת למונח טריוויאלי וברור לכל בר דעת הצליחה להוציא אותו משלוותו – ימין ושמאל, רק חול וחול

כתב וצילם: ארי בוסל

בכנס התקשורת הנוצרית שאירגנה לשכת העיתונות הממשלתית בירושלים, הינחה את אחד המושבים מי שנחשב לאבי ההיי-טק בארץ, ד״ר יוסי ורדי. ד״ר ורדי בידר את הנוכחים כולם בסיפוריו על אמו וחמותו, אשתו ובתו, ואם מי מהן לא היתה ולא נבראה, עדיין כולם צחקו עד דמעות. הבטן כאבה, ונזכרנו שכך גם היה בשנה שעברה, כשנערך הכנס הראשון של תקשורת נוצרית בירושלים הבירה.

מדבר אחד ד״ר ורדי נמנע, למרות שהדבר דיגדג אותו וכבר עמד על קצה הלשון. בכל הכוח הוא עצר בעד עצמו מלעבור לפוליטיקה ולהעביר ביקורת על ממשלת ישראל ומי שעומד בראשה. עם זאת, מהערות האגב בהן הוא השתמש לעצור בעצמו לכאורה, נקל היה לשער עד כמה המצב הנוכחי מאוס בעיניו ושנוא עליו.

המשתתפים כולם נהנו, התרגשו והתרשמו כל כך מהמצגת, שאחד ממשתתפי הכנס אפילו קם והציע שבשנה הבאה, בכנס השלישי במספר, יקדישו 50 דקות ל- 50מצגות, מיטב ה״סטראט-אפ ניישן".

ד״ר ורדי צחק בהנאה, גירגר כמו חתול, ועם כל אחד ואחת מהמשתתפים, מארבעים מדינות מרחבי העולם, שיתף רשמים מביקורו או ביקוריו באותה מדינה. נזכרתי בפתיחה של מגילת אסתר, שם סופר על המלך אחשוורוש, שמלך על שבע ועשרים ומאה מדינות, מהודו ועד כוש; וודאי שד״ר ורדי כבר זכה להיות בכולן ולייצג נאמנה את מולדתו-מכורתו-ארץ-מגוריו-מקום-עתיד- ילדיו-ונכדיו.

ד"ר ורדי בפאנל ההיי טק בירושלים. נקודה רגישה

אחת ממשתתפי המושב היתה ערביה-ישראלית מנצרת, והמעניין הוא שהיא זיהתה עצמה בפאנל כ״פלסטינית״, בעוד ד״ר ורדי הקפיד להשתמש מהלך כל המושב במינוח ״ערביה-ישראלית". למקפידים על שימוש במינוח ועד כמה הדבר משמעותי במתקפות חסרות השחר, החוזרות ונשנות, בתכיפות ובעוצמה הולכות וגוברות, מבין מיד שאין האחד זהה לשני.

ערבים-ישראלים הם אזרחים ישראלים שווי זכויות לכל ישראלי אחר, יהודי או מיעוט (בהאי, דרוזי, צ׳רקסי…) למעט הבדל בולט אחד: חובת שרות (צבאי או לאומי) לא חלה עליהם. למעט החובה, את הזכויות כולן הם יכולים לממש, משופט בית המשפט העליון לחבר כנסת, עתונאית בכירה למדענית בקדמת המחקר, רופאים, אחיות, מורים ואקדמאים, שר בממשלה לאיש דת בכיר. הכל אפשרי והרשות נתונה, וגם אם אין שיוויון מוחלט, הרי שזה דבר עליו יש לשקוד ולתקן, לשפר וליעל.

כל מי שאי פעם נלחם בטענה שישראל היא (שווה ל) אפרטהייד, קרי התגלמות הרוע, הרשע והשטנה בעולם, ידע להקפיד על מינוח זה. אותו חייל עבורו האמת יקרה, יודע גם שבארץ עברו תהליך. פעם היו ״ערביי 67׳״ משם המרחק ל״ערביי 48׳״ ואפילו ״ערביי 47׳״ לא היה רב, ובעוד היו כאלו שהתעלמו מהמינוחים כולם כלא רלוונטיים, עד מהרה הם נעלמו והוחלפו ב״פלסטינאים״ ו״פלסטין". אין יותר ערבים-ישראלים. יש פלסטינים עם חלום זכות-שיבה לפלסטין (אופס, הם כבר גרים פה כאזרחים שווי-זכויות ללא חובות, אך זה לא בדיוק מעניין אף אחד. עד כמה טוב לחלום חלומות משונים). מיליונים ומיליונים חולמים ומחזיקים מפתחות בידיהם/ פליטים נצחיים.

אותו חייל בשטח יודע גם שאין זה ״סכסוך״ ושום ״פשרה טריטוריאלית״ לא תשיג את השלום הנכזב. זו מלחמה להשמדת העם היהודי בארצו, והחלפתם במדינה ששמה ״פלסטין״ שחרטה על דגלה השמדת עם ותו לא. אין בנייה או פיתוח. אין חינוך (למעט חינוך לשנאה ורצח). אין השקעה בעסקים, כי כולם רגילים להושטת יד ולחובת העולם לתמוך בהם ובצאצאיהם עד עולם. יבוא יום ויקום מי מהם ויבין שלא כך מתנהלים החיים בעולם, אך זהו המזרח התיכון, ודברים קורים כאן שאינם מובנים או אפשריים בכל מקום אחר בעולם.

איך אתה מעז? מי אתה בכלל?"

נגשתי לד״ר ורדי, ואח״כ לדוברת, לשאול כל אחד בנפרד על השימוש במינוח כפי שהם השתמשו בו. ד״ר ורדי יצא למתקפת-שמד נגדי בו במקום. עוד לא הספקתי לסיים את השאלה, והמתקפה החלה, ״איך אתה מעז, מי אתה בכלל, באיזו רשות, תתביש לך, …״. ואומנם אחרי כמה דקות (ורצח אופי) הוא נרגע ואפילו התנצל בחצי פה, אך הוא לא התגבר על יצרו, וסיים באומרו, ״עוד שבוע גם תבואו עם חוק הלאום…״

מסתבר שגם חוק הלאום הוא נקודה רגישה עד מאד אצל ד״ר ורדי, וכבר לא העזתי לשאול את דעתו על אותו החוק, החוזר על מגילת העצמאות כמו גם על חוקי יסוד קודמים (לדוגמא לגבי ירושלים), ואם עד כדי כך אין החוק רצוי בארץ, פלא ששונאינו אינם מרוצים מעצם קיומנו? המעניין הוא שדוקא חוק הלאום לא שלהב עד כדי כך את שונאי ישראל באשר הם, למעט ישראלים כאן בארץ ויהודים-ליברלים בארה״ב, שכן הנאמר
בו אינו חורג מעצם קיומנו משך שבעת העשורים האחרונים בתור מדינה מודרנית, חברה במשפחת העמים, מדינת הלאום היהודי, המדינה היהודית היחידה בעולם.)

כמובן שנגעתי בנקודה רגישה אצל ד״ר ורדי, אך נבצר ממני מדוע הוא מרגיש כה חסר אונים שהיה צריך לצאת למתקפה כוללת. כל ששאלתי היה על מינוח בו הוא השתמש פעם אחר פעם ״ערבים-ישראלים.״ אפילו לא פעם אחת, כמדומני, הוא השתמש במילה ״פלסטינים". וזאת במושב שכותרתו ״רשמים ותובנות לתוך ישראל היום ובעתיד!״

התרשמתי, וגם נוצרו אצלי מספר תובנות ממתקפה חסרת שחר של ישראלי בעמדה כה בכירה בחברה, כתגובה לשאלה כה פשוטה וחסרת חשיבות לכאורה.

ד״ר ורדי, אב ההיי-טק, המטייל בעולם ונפגש עם שועי עולם ומנהיגיו – הצלחת להפתיע אותי. אין ספק שההישגים בארץ בתחום הטכנולוגיה כבירים, אך אם הגוף רקוב (לפי ראות עיניך), הכסות הטכנולוגית מכניסה כסף רב, אך לא פותרת את בעיית הסירחון והרקבון. אולי צריך לתת עליהם את הדעת? אולי פיתוח חדשני – יעז מי להעלות על דעתו דעה הנוגדת את שלך, יעז עיתונאי בכנס עתונאים ואנשי תקשורת נוצרים לשאול אותך שאלה שאינה לרוחך, צא מיד וקפדהו, אחת דינו – למוות מיידי לאחר ייסורים קשים!

כה חבל שזו היתה התגובה לנושא שמן הסתם כה קרוב ללבך וכה מרגש אותך…

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

ארה"ב-ישראל

אילת – אחד מ- 52היעדים המומלצים לטיול השנה על ידי ניו יורק טיימס

Published

on

ניצבת במקום השישי ברשימה היוקרתית, לפני סנטה ברברה של קליפורניה

אילת. פתיחת שדה התעופה תחולל שינוי דרמטי

לפעמים צריך שעין חיצונית תראה ותתלהב ממה שעבורנו נראה כמו חדשות של אתמול: אילת נבחרה לאחד מ-52 היעדים המומלצים לנסוע אליהם השנה על ידי ניו יורק טיימס. העיר הדרומית ממוקמת במקום השישי. בדברי ההסבר לבחירה באילת כאחד מהיעדים החמים והבולטים של 2019, מציינים העורכים את ריף הדולפינים המפורסם ואת מספר המלונות הנוצצים, אבל עיקר תשומת הלב מופנית לפתיחת שדה התעופה החדש בתמנע. "כדי להגיע לאילת, נאלצו המבקרים לתפוס טיסת המשך מתל-אביב או לנסוע בדרך המאובקת דרך הנגב העצום. פתיחת נמל התעופה רמון בתחילת השנה תחולל שינוי דרמטי כי הוא יוכל לטפל בארבעה מיליון נוסעים בינלאומיים בשנה", נכתב.

העורכים צופים לעבר עתיד התיירות בעיר הקצה הדרומית של ישראל. "עם השדה החדש יגיעו גם טיסות ישירות ממינכן ופרנקפורט בלופטהנזה, וטיסות לואו קוסט מפראג, מלונדון ומרחבי אירופה. הכל בדיוק בזמן לאירוח אירוויזיון 2019, שייערך בישראל".

פרט לאילת, הרשימה שהרכיב ניו יורק טיימס מורכבת מיעדים מסקרנים ורעננים יחסית על פני מפת התיירות, כמו האמפי ההודית (מקום 2), זאדאר שבקרואטיה מקום 11) או טוניס (מקום 27). את העשירייה הראשונה משלימות סנטה ברברה בקליפורניה, שהפכה למוקד קולינרי, מינכן הבירה התרבותית של אירופה, איי סטוצ'י ביפן שעברו מתיחת פנים בהשקעה כלכלית גדולה, אולבורג שבדנמרק בזכות שוק אוכל תוסס ובריכת שחייה שפוגשת את הים, האיים האזוריים שקוסמים לאמריקאים עם ארבע שעות טיסה בלבד מניו יורק; ומערות הקרח של אונטריו בהן ניתן לראות גלים שקפאו והפכו למגנט תיירים.

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

רוברט קראפט – חתן פרס בראשית לשנת2019

Published

on

איש העסקים והפילנתרופ והבעלים של קבוצת הפוטבול הניו אינגלנד פטריוטס, נבחר בשל מחויבתו למאבק באנטישמיות והקשר ההדוק עם ישראל

רוברט קראפט. פוטבול וכדורגל, חינוך ובריאות

קרן פרס בראשית הודיעה כי חתן פרס בראשית השישי ל-2019 הוא איש העסקים והפילנתרופ היהודי-אמריקאי, רוברט קראפט, הבעלים של קבוצת הניו אינגלנד פטריוטס (NFL). קראפט נבחר בשל מחויבותו למאבק באנטישמיות, הקשר ההדוק שלו לשורשיו היהודיים ולמדינת ישראל, ותרומותיו הרבות בתחומי הבריאות, ההשכלה והספורט. הפרס יוענק לו בטקס שיתקיים בירושלים ביוני 2019. כחלק מתהליך הזכייה יעניק קרפאט את כספי הזכייה של הפרס, מיליון דולר, לטובת נושא פילנתרופי שעומד על סדר היום של הקהילה היהודית העולמית כולה – התמודדות ומיגור תופעות אנטישמיות ברחבי העולם.

קראפט ייסד יוזמות ותוכניות ביקור בישראל לחיזוק ועידוד הקשר בין יהודים צעירים אמריקאים למדינת ישראל ולזהותם היהודית, בצד תרומה לקידום תוכניות חינוך ומחקר עם מוזיאון השואה בארה"ב. לאורך השנים תרם קראפט למעלה מ-400 מיליון דולר למגוון יוזמות בתחום החינוך והבריאות.

כאמור, קראפט הוא יו"ר ומנכ"ל קבוצת קראפט, והבעלים של קבוצת הפוטבול ניו איגנלנד פטריוטס, אחת הקבוצות המצליחות בליגת הפוטבול האמריקאית (ה -NFL), והוא חתן פרס בראשית הראשון שמגיע מתחום הספורט. קבוצת הכדורגל שבבעלותו The New -England Revolution תארח את מועדון הכדורגל צ'לסי למשחק ידידותי במאי הקרוב, כשכל ההכנסות, כמו גם תוספת נוספת של מיליון דולר מקראפט, יוקדשו למאבק באנטישמיות.

פרס בראשית מעלה על נס אנשים בהתאם לערכים שהם פועלים לפיהם וההישגים שלהם. זוכי הפרס בוחרים מדי שנה רעיון פילנתרופי בעל משמעות אישית שחשובה להם ומעבירים בהתאמה מענקים לארגונים הפועלים בתחום. בחמש השנים האחרונות זוכי קרן פרס בראשית ושותפיה השקיעו מעל ל-11 מיליון דולר ביוזמות פילנתרופיות מגוונות, כגון העצמת נשים, קידום שוויון הזדמנויות ומיגור תופעת האלימות כנגדן (רות ביידר-גינזבורג), תמיכה ביזמות חברתית (מייקל בלומברג), שילוב "משפחות-מעורבות" בקרב הקהילה היהודית (מייקל דגלאס), שילוב אנשים בעלי מוגבלויות בלימודי מוסיקה ותרבות ברחבי ישראל והעולם (יצחק פרלמן), ומתן סיוע להתמודדות עם משבר הפליטים העולמי (אניש קאפור).

עם זאת, זכורה השערורייה סביב הפרס שעוררה נטלי פורטמן בשנה שעברה. השחקנית הודיעה כי לא תגיע לטקס פרס בראשית, בשל האירועים האחרונים בארץ, שלטענתה "הטרידו אותה באופן קיצוני וגרמו לה לאי נוחות לקחת חלק בכל אירוע פומבי בישראל". הצהרתה גררה את ביטולו של הטקס, שעמד להתקיים ביוני שנה שעברה, ואת ביטול הפרס עבורה.

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

נינט טייב תככב בסרט אינדי על טבח בבית ספר בסן דייגו

Published

on

השחקנית הישראלית תשתתף בסרט "Tell Me Why I Don't Like Mondays", ששואב השראה ממקרה אמיתי מ–1979

נינט טייב. תפקיד ראשון בהפקה אמריקאית

נינט טייב לוהקה לסרט אמריקאי עצמאי בשם "Tell  בבימויו של "Me Why I Don't Like Mondays מרקוס תומפסון, שגם השתתף בכתיבת התסריט. עלילת הסרט שאבה השראה מפרשת הטבח בבית ספר אמריקאי בסן דייגו בשנת 1979 שביצעה ברנדה אן ספנסר, נערה אמריקאית בת 16 מבית הרוס. כשספנסר נשאלה מדוע ביצעה את הפשע הנורא, שבו נהרגו שני בני אדם ונפצעו עוד שמונה, ענתה: "אני לא אוהבת את ימי שני".

טייב, שזה תפקיד ראשון עבורה בסרט אמריקאי, תגלם בו את ג'ני, בת הזוג של אבי הגיבורה. את הדמות הראשית בסרט תגלם מדליין ארתור שהשתתפה בעבר בקומדיה הרומנטית "לכל הנערים שאהבתי" של נטפליקס. אחד ממפיקי הסרט הוא הישראלי עדי כהן, שהפיק בעבר סרטים ישראליים דוגמת "שבלולים בגשם" ואמריקאיים כמו "סנודן" עם ג'וזף גורדון לויט, ו"תוצרת אמריקה" בכיכובו של טום קרוז.

שמו של הסרט לקוח מהלהיט "I Don't Like Mondays" של להקת "The Boomtown Rats" מיוני 1979, שעוסק בטבח בסן דייגו. טייב, שעברה ללוס אנג'לס לפני מספר שנים כדי לקדם את הקריירה המוזיקלית שלה יחד עם בעלה, הגיטריסט והמפיק המוזיקלי יוסי מזרחי, גילמה מספר תפקידים בעבר בקולנוע ובטלוויזיה. היא כיכבה בסדרה "השיר שלנו" וגילמה תפקיד מרכזי בסרטו של דני לרנר, "קירות". בהמשך שיחקה בסדרה "זגורי אימפריה" של "הוט" ובסדרת הדרמה של "קשת", "בשבילה גיבורים עפים", שם גילמה את תפקידה של יעלי, אשה צעירה שנעלמה במעבה הג'ונגלים של קולומביה.

המשך לקרוא

אירועים קרובים

ינו
21
ב
19:00 שולחן ט"ו בשבט עם הרב יוסף הכהן ... @ עדת ישורון
שולחן ט"ו בשבט עם הרב יוסף הכהן ... @ עדת ישורון
ינו 21 @ 19:00 – 20:00
שולחן ט"ו בשבט עם הרב יוסף הכהן קהאן @ עדת ישורון
רבנים ותושבי לוס אנג'לס מקדמים בברכה את הגיעו לעיר של הרב הצדיק המקובל יוסף יואל הכהן קהאן שליט"א מ'מבקשי אמונה'. הרב קהאן יהיה אורח בארוע מעמד שולחן לט"ו בשבט ביום שני, 21 בינואר, ב-7 בערב,[...]
ינו
24
ה
20:00 Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
ינו 24 @ 20:00 – 21:00
Shiri Maimon!! @ Wilshire Ebell Theater
SAVE THE DATE Shiri Maimon January 19 – New York January 20 – Boston January 22 – Miami January 24 – Los Angeles January 25 – Palo Alto January 27 – San Diego Superstar Shiri[...]
ינו
25
ו
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
ינו 25 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
ינו
26
ש
20:00 גגים עשור לאירגון מת"י – "נגיעות...
גגים עשור לאירגון מת"י – "נגיעות...
ינו 26 @ 20:00 – 21:00
גגים עשור לאירגון מת"י – "נגיעות של תרבות"
חוגגים עשור לאירגון מת"י – "נגיעות של תרבות" עשור למת"י בערב חגיגי בסיני טמפל. סיגל כהנא – סטנד אפ; "שני עולמות" – קטע ממופע ריקוד וחיים משותפים של שני רקדנים, האחד חרש והשנייה שומעת; מוזיקאים[...]

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות