איזה מין קובי יהיה ללייקרס העונה? / מנחם לס - שבוע ישראלי
Connect with us

ספורט

איזה מין קובי יהיה ללייקרס העונה? / מנחם לס

Published

on

hi-res-de2093a954c48cefc074a839f7253df1_crop_exactמצד אחד ישנו טבע העולם, ספורי עבר, ואנטומיה.
אבל מצד שני יש את קובי שעבורו המושג “בלתי אפשרי” לא קיים.
אני מכיר את התכונות הכמעט על-טבעיות של קובי, מוסר העבודה שלו, רצונו העז, גאוותו, ורגש התחרויות שלו שני רק למייקל ג’ורדן. מצד שני ישנה האפשרות שקובי גמר. גופו, גילו, ועייפות החומר לא יאפשרו לו להיות יותר משחקן רגיל.
הספקנים יאמרו לך שהוא היה צריך לתלות את הסניקרס אחרי עונת 2012-13. אבל הספקנים לא מכירים את הכוח הנפשי, הגאווה, ואולי אפילו ניתן להגדיר את תכונות האופי האלה שחצנות, יהירות, ורברבנות. קובי מאמין – לדעתי כמובן – שהוא עדיין שחקן הכדורסל הטוב בעולם, והוא מוכן ומזומן להוכיח זאת ללברונים ולדוראנטים של העולם.
לדעתי קובי היה השחקן הטוב בעולם, אבל בגיל 36 ושתי פציעות רציניות לברך ולגיד האכילס, הוא כבר לא.
אבל אם מאמנו ישתמש בו בזהירות, ויחשוב עליו במושגים של ‘שחקן לשנתיים-שלוש’ עם 28-30 דקות למשחק, הוא יכול להיות שחקן של 18 נק’, 4 ריב’ ו-4 אסיסטים, ואולי אפילו להיות ‘אול סטאר’ העונה.
כדי שזה יקרה כמה דברים צריכים לקרות:

1. קובי (והלייקרס) חייבים לשחק במטרת בנייה ולא מטרת ריצה עמוקה בפלייאוף
נסיון לריצה עמוקה בפלייאוף רק יהרוס את קובי. הוא יתאמץ מעל ומעבר, ואין לו את הכלים מסביבו להגיע לשום מקום. במקום משחק ‘על אמוק’ עם כל התחמושת וכל כלי הנשק, הלייקרס חייבת לשחק עם מנטליות של ‘קבוצת תחתית עד אמצע הטבלה’, ולשכוח מההסטוריה והמסורת, ולשחק רק על מנת לשמש בסיס לעתיד יותר טוב בשנתיים-שלוש הבאות.
2. קובי חייב לשחק ר-ק כ-ש-ה-ו-א ב-ר-י-א ב-100%!
אם הוא פצוע, אסור לו לסחוב פציעה למשחקיו. עליו לשחק רק כשהוא מרגיש 100% בריא. מיץ’ קופצ’אק אמר לספורטסנטר שהוא “100% בריא מאז חודש מאי”. שון ספנסר מהלוס אנג’לס טיימס שראה אותו באימונים כתב ש-“קובי נראה מצויין. הוא רץ ומנתר כאילו לא סבל מפציעות משך כמעט שנתיים!”.

3. אסור לקובי לנסות להוכיח שהוא ‘שווה’ 48.5 מיליון
אף שחקן בליגה לא שווה כסף כזה, ובוודאי לא קובי. עליו להבין שהכסף שולם לו כמחווה יותר מכל דבר אחר, ואין לו כל צורך ‘להרוויח את לחמו’ – ז”א לנסות להחזיר ללייקרס סחורה בשווי 24.5 מיליון לעונה, כי הוא רק יהרוס את עצמו בנסיון להוכיח. הלייקרס שילמו לו 48.5 מיליון כי הוא לא סתם שחקן, הוא ‘BRAND’, והוא מכונת כסף ללייקרס בארה”ב, ובעיקר בסין שם הוא קדוש (כפי שתקראו במאמר המתורגם בקרוב).
4. על קובי להיות ריאליסט בקשר ליכולת הקבוצה
הנה מה שהוא אמר לא מזמן: “It’s my job to go out there next season and lay it all out there on the line and get us to that elite level,”n.
הרוסטר של הקבוצה הוא ממוצע במקרה הטוב. קובי וביירון סקוט מאמנו מאמינים שיש מספיק “חומר” להגיע לדברים גדולים כבר העונה ושקובי יהיה המלט שיחבר את כל החלקים יחד. עם ציפיות כאלה תבאנה אכזבות, ותתחילו לראות את קובי משחק לבדו ומנסה לנצח לבדו. ביירון סקוט אחר: “קובי מסוגל לעשות דברים שאף אחד אחר לא יכול. אנחנו מתכוננים לתת לו את הכדור, AND HE WILL MAKE THINGS HAPPEN!
זה יהיה אסון עבורו, ועבור הקבוצה!

5. הלייקרס (אולי אפילו קובי) חייבים להגדיר מחדש “הצלחה” לעונת 2014-15
קובי חייב להרגיש שהחזרה שלו היתה “מוצלחת”, וכדי שזה יקרה עליו לצאת עם שורת הישגים מעשיים אישיים וקבוצתיים, שחלא יכללו מילה אחת על אליפות, ואולי אפילו ‘פלייאוף’ מלבד – אולי ‘ ‘הגעה לפלייאוף’ כמטרה ברורה.

שרון סטון והבת של אבי לרנר בסטייפלס סנטר חוזות בקובי

שרון סטון והבת של אבי לרנר בסטייפלס סנטר חוזות בקובי

6. קובי חייב לשנות את משחקו
קובי לא יכול לחזור ולשחק כאילו עונת 2014-15 היא עונת 2009-2010. הוא לא יכול יותר להחזיק בכדור ולעשות הכל בעצמו. לא ארחיב את הדיבור כאן, אבל משחקו חייב להשתנות, בדיוק כפי שמייקל ג’ורדן שינה את משחקו בשנתיים-שלוש אחרונות כשהוא הפך לשחקן פרימטר הרבה יותר משחקן חודר ופורץ. קובי חייב להפוך ליותר מנהיג ומרכז מאשר מוציא לפועל!
7. אסור לקובי להפוך ל-LIABILITY בהגנה
לפני שקובי דואג לנקודותיו, עליו להבטיח שהוא לא הופך לבדיחה בהגנה. אסור לו להפוך לשחקן עליו קליי ת’ומפסון בא לעשות סטטיסטיקה. עדיף שיקלע רק 10 ויגן, מאשר שיקלע 25, ויהיה השחקן שעליו עשה שחקנו היריב סטטיסטיקה.
***
האם הוא יפתיע את כולנו? האם הוא ישחק כפי שמצופה משחקן בן 36 שניפצע שתי פציעות רציניות? האם הוא יהווה אכזבה קולוסאלית, ויעשה צחוק מעצמו?

לחץ להגיב

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

ספורט

מאמאנט LA נערכת לעונה החדשה

Published

on

ליגת האמהות שיובאה מישראל וכבשה את העיר מצרפת שחקניות חדשות, ב- 1 באוגוסט בצ׳סטוורת׳ • כל אחת יכולה

מאת: מרב אנקורי

 

המוטו של מאמאנט ליגת האמהות – כל אמא יכולה – מיושם בהצלחה רבה בלוס אנג׳ לס. לא להאמין שרק שנה חלפה לה מאז שהליגה הוקמה פה בעיר המלאכים. בשנה אחת בלבד הצליחו המאמאנטיות לכבוש את העיר; 17 קבוצות סיימו את העונה הראשונה והיד עוד נטויה לקראת ההרשמה לעונה השנייה.

בכל משפחה יש אמא או סבתא שמשחקת או מכירה שחקנית בליגה, האמהות שמשחקות מחויבות לקבוצה; אין ביטולים, אין איחורים. אחרי האימון לרוב הן ממשיכות את המפגש בבית הקפה או יציאות משפחתיות בסופי שבוע. והאינטראקציה עובדת שעות נוספות, מחוץ למגרש נרקמות חברויות, יוצאות לארועים משותפים, חוגגות ביחד, מסייעות זו לזו כשצריך, מקשיבות, תומכות ובעיקר מרוויחות זמן איכות לצד פעילות ספורטיבית מבורכת.

גלית פלד הגתה את הרעיון להביא את ליגת מאמנט מישראל ואחרי חודשים ותמיכה מארגון מאמאנט בארץ הליגה רקמה עור וגידים. המשחק, למי שעדין לא מכיר, מבוסס על חוקי משחק הכדורעף, אבל בכדורשת מותר לתפוס את הכדור בשתי הידיים.

מלבד הפעילות הספורטיבית העניפה שחקניות מאמאנט משלבות התנדבות בקהילה בשנה אחת בלבד. בשנה החולפת היה אפשר לראות את נשות מאמאנט באירוע ‘גם אני מודעת׳ בו אנחנו משחקות עם הכדור ולא עם החיים; מעניקות מתנות

בחנוכה לילדים ממשפחות חסרי יכולת; מתנדבות בבתי אבות; אירוע פורינט קהילתי; משחקים עם המשפחות והקהילה בפסטיבל יום העצמאות בראנצ׳ו פארק; ואפילו הכנת עוגות ביום האם לאמהות גרושות חד-הוריות. מאמאנט נגעה רגישה והעצימה כל הרבה נשים וחברים מהקהילה.

מאז סיום העונה השחקניות לא נחות, ממשיכות להתאמן והוועדות השונות נפגשות כדי לתכנן את העונה החדשה שמתחילה בסוף הקיץ.

ביום רביעי ה-1 לאוגוסט ב-8:30 בערב, מתקיים אימון נסיון לשחקניות חדשות שמעוניינות להצטרף לליגת מאמאנט ולהיות גם הן חלק מקהילת הנשים שמובילות לשינוי בקהילה שלנו. האימון יתקיים באולם הספורט 1st Plus Sport Complex שנמצא ב-Chatsworth אז אם את אמא שרוצה זמן איכות לעצמה בואי להתנסות במשחק המופלא והממכר הזה. בואי להכיר חברויות לכל החיים לתרום לקהילה ולהרגיש שגם את יכולה.

מחכים לכן אמהות יקרות – אין צורך בנסיון קודם! פשוט תגיעו ותהנו מהמשחק שכבש פה כל פינה בעיר.

לפרטים נוספים בפייסבוק: מאמאנטLA

המשך לקרוא

ספורט

סשה כהן ברון שואל: ״מי זו אמריקה?״ והתשובות שלו די משעשעות

Published

on

סשה ברון כהן חוזר להתל בארה״ב, כולל דמות מאצ׳ו ישראלית בלתי נשכחת

מאת: גל שור

כבר מאז ראשית דרכו הפליא סשה ברון כהן ליצור בדמויות שלו מין תמהיל שנע בין אבסורד מגוחך לבין משהו שבכל זאת מעגן אותן למציאות. בצורה הזאת עלי ג׳י, ברונו וכמובן בוראט הצליחו רוב הזמן להתל באנשים שלא חשדו בכנות כוונותיו של ברון כהן, או כאלה שגם אם חשדו – עדיין לא היו בטוחים מספיק כדי לשבור את הכלים. בכל היצירות של סשה ברון כהן – ובכללן ״מי זו אמריקה?״ החדשה שהקומיקאי הבריטי הגה, יצר ומככב בה – אי אפשר באמת לדעת מה נחתך החוצה בעריכה. עוד לפני שידור הפרק חשפו לא מעט אנשים כי נפלו קורבן למעלליו של ברון כהן במסווה, בהם גם שרה פיילין. חלקם אף סיפר שחשד כי מדובר באיזו בדיחה והקפיד למחות לאורך כל הצילומים אפילו אם שיתף פעולה, מה שבוודאי לא ימצא את דרכו אל המסך. כך שמוכרחים לקחת בערבון מוגבל את מה שבסופו של דבר מופיע ב״מי זו אמריקה?״, כמו גם להודות שלא הכל בה מוצלח, אבל אפילו כך היא מציגה כמה רגעים מעוררי השתאות.

עם ארבע דמויות חדשות, תחת מעטה של איפור כבד, פרוטזות ומבטאים מעולים (כולל ישראלי) שמטשטשים לחלוטין את זהותו של הקומיקאי, ומסבירים כיצד הצליח לשטות בכל כך הרבה אנשים בלי שאף אחד ידע מה הוא עושה, סשה ברון כהן יוצא לעמוד על טיבה של ארצות הברית בת ימינו.

בראשיתו של פרק הבכורה, ששודר בערוץ הכבלים בתשלום שואו-טיים, אנו מתוודעים לדמותו של ד״ר בילי וויין רודיק ג׳וניור, פעיל ימני קיצוני, בעל מבטא דרומי כבד, חובב תיאוריות קונספירציה ש״מעדיף לעבור אונס אנאלי מאשר לתת דולר נוסף לקופה הציבורית״ ומראיין את ברני סנדרס. הבחירה הזו כהצהרת כוונות או עלה תאנה, היא להמחיש מיד על ההתחלה שהתוכנית באה לשטות גם באנשי שמאל, אך עדיף היה לעשות זאת עם משהו מעט יותר מצחיק. מה גם שסנדרס מספיק חכם כדי לא לזרום עם ההבלים של ברון כהן.

החלק שאחריו היווה תמונת מראה – דמות שמאלנית קיצונית שמראיינת ימנים. הפעם ברון כהן גילם את ד״ר ניירה קיין נדגצ׳לו, ליברל קיצוני שלא יצא מהמיטה שבועיים אחרי נצחונו של דונלד טראמפ, ומאתגר את המוסכמות המגדריות בכך שהוא מאלץ את בנו להשתין בישיבה ואת בתו בעמידה. המארחים מקרוליינה הדרומית היו נציגת המחוז במפלגה הרפובליקנית ובעלה, שניהם כמובן תומכי טראמפ ושניהם אדיבים להפליא. הם נכונים לבלוע את הפארודיה שלו ולהאמין שליברלים הזויים אכן יכולים להתדרדר לכדי סקס עם דולפינים והתנגדות לתחבושות הגייניות. מין עדות לאופן שבו השמאל נתפס על ידי הימין בארצות הברית.

הדמות השלישית החדשה הייתה התמוהה מכולן האסיר המשוחרר ריק שרמן, שיוצר אמנות על ידי הצואה שלו. איכשהו, בגלריה כלשהי בלגונה ביץ׳, קליפורניה, ברון כהן הצליח ליפול על אוצרת שמעריכה מאוד את הבחירה האמנותית שלו, ובשום שלב אף לא נרתעת מהריח שאמור להתלוות לזה, כולל כשהוא יוצא מהשירותים עם ציור שלה. החלק הזה מניב כמה רגעים מצחיקים בקול רם, אולי תקיעת סיכה בבלון הנפוח של עולם האמנות. הניתוח של האוצרת למהות של ״עבודותיו״ משכנע, ומעטים יוכלו להתווכח עם המשפט שאמרה לו: ״עצם המדיום מצביע על סוג של גאונות״. זוהי הערת מטא מדויקת – סשה ברון כהן אכן גאון.

ההוכחה לכך מגיעה מיד אחרי כן, עם החלק החותם בכיכובו של ערן מורד, הדמות החדשה הרביעית – לוחם וקצין לשעבר בצבא הישראלי, שכעת מתפקד על תקן מומחה לטרור. מעבר לשרטוט הכל כך מדויק של מאצ׳ו ישראלי, כולל הישיבה פשוקת הרגליים, ערן מנגן על כמה מהרגשות הבסיסיים ביותר של חובבי הנשק בארה״ב. הוא מבקש להביא לארצות הברית את הגישה הישראלית כלפי טבח המוני – חימוש של ילדים בנשק חם כבר מגיל 3. ההתגייסות של נציגי ציבור לטובת הרעיון המחריד הזה, בלי שום בדיקת עובדות כהוא זה, פשוט שומטת לסתות.

הערת אגב: אפילו ברון כהן לא מצליח שלא ליפול באחת הרעות החולות של הוליווד בשרטוט ישראלי: כתב עברי משמאל לימין. על החולצה שלו כתוב ״רורטב המחולל רפסה תיב״…

המשך לקרוא

ספורט

וין-ווין עם נבחרת של לוז-לוז

Published

on

למה אוהדים ישראלים (ובינהם כותב טור זה) מחזיקים מנבחרת אנגליה במונדיאל

מאת: גל שור

 

איך נוצר אוהד של נבחרת אנגליה בישראל? דורון קרמר כותב ב״ישראל היום״ שאולי זו האינדוקטרינציה של התרבות הבריטית של שנות ה-80, ״עם ‘סופר מעריב בלונדון״׳ עם יס פריים מיניסטר ובני היל. אולי זה היה משה סיני וה״כדורגל אנגלי״ שלו. אולי זה היה הטיול ההוא, התקליט שהעטיפה שלו נחרשה, ואז ההופעה ההיא, הבחורה ההיא, הקור, היונתן בוא הביתה, הבירה, הפאב, הריח של הרכבת התחתית. אולי זה הקעקוע של שלושת האריות על שני האשכים. אבל למה יש הרגשה שמבחינת ישראלים רבים נבחרת אנגליה זו המקבילה הלאומית לטיולי הבר מצוות לברצלונה?״

הצלחתה של נבחרת אנגליה בטורניר כדורגל בינלאומי מקבל תוספים של חבילה מאובזרת ברעשי רקע בלתי נגמרים על הרומנטיות הלוזרית שמלווה את הנבחרת לדורותיה, שהפעם, כן בוודאי הפעם(!), תסתיים בגאולה. לדעת קרמר, פרנץ קפקא כתב עבורם את המשפט: ״יש תקווה, אבל לא בשבילנו״. המירוץ הסיזיפי אחר תואר והכרה הוא עניין של האנגלים והאהדה הישראלית לנבחרת האנגלית נראית טרמפיסטית ואופורטוניסטית עם הצלחה מובטחת: אם הנבחרת תנצח, הם חלק מהניצחון וידקלמו מגוגל את ההרכב של ווסט ברומיץ׳ אלביון בעונת העלייה שלה לפרמייר ליג. אם תיכשל (והיא תיכשל), הם חלק מהרומנטיקה הכואבת אך המהנה, שמועצמת למיתולוגיה. ומי לא רוצה להיות חלק ממיתולוגיה? מצב של ווין-ווין עם נבחרת של לוז-לוז.

הכדורגל האנגלי השפיע תרבותית על אוהדי כדורגל ישראלים רבים, תולדה של ערוץ טלוויזיה אחד ואינודקטרינציה דרך העיתונות של המאה שעברה. ״אבי כהן ז״ל, רוני רוזנטל, משה גריאני ודוד פיזנטי הגיעו לירח לפני שאנחנו הגענו לגיל 21 ולפני חלוץ החלל הישראלי עומרי כספי. החיבה לאי הבריטי ולכדורגל שלו עברה בירושה, יחד עם האהדה התרבותית. סיבה מרכזית להזדהות הזו מקורה במחסור של נראטיב מקומי (ע״ע חיים רביבו, עמוס לוזון וערן זהבי), אבל הישראלים התאהבו בהתאהבות. נדמה שהגיע הזמן לברקזיט של אהדה.

קרמר: ״אם נבחרת אנגליה הייתה עושה טיולי בר מצוות, תור של אוהדים ישראלים היה בוודאי נעמד (יותר נכון: יוצר משפך של קרב מרפקים) מחוץ למלון שלה ברוסיה על מנת ששוער הנבחרת, ג׳ורדן פיקפורד, ישים את הככפות הקדושות שלו על ראשי הטרמפיסטים הצעירים ויעשה להם ״מי שברך״. הנה כי כן, נבחרת אנגליה הפכה עבור ישראלים רבים למקבילה הלאומית למועדון הכדורגל של ברצלונה. כולם היו שם כשגאסקווין בכה, כשסאות׳גייט החמיץ, כשג׳ורג׳ בסט השתכר, כשדייויד בקהאם הורחק וכשהמלכה אליזבת׳ טינפה על דיאנה זצ״ל״.

אבל נדמה, אומר קרמר, שהגיע הזמן לאמת הלא נעימה: אם אתם לא אבי מלר, דוד פיזנטי או אחרים שהרוויחו את אהדתם דרך עבודה ומגורים באי הבריטי, אתם סוג של לימור לבנת ומירי רגב שרצות לפודיום לגרוף תמונת ניצחון. או סתם תיירי כדורגל. וזה בסדר. כל הפוזה האנגלופילית הזו, עם ה״קום און אינגלנד״ במבטא של קיבוצניקים נראית ומרגישה מזוייפת ומסורבלת כמו באזל פולטי בחנות חרסינה.

אז כשאתם שרים ״הכדורגל חוזר הביתה״ זיכרו שהבית שלכם נמצא איפשהו בין צפרירים חולון לראשל״צ מערב.

ואפרופו: רבים לא יודעים שבפברואר האחרון, מאמן הנבחרת גארת׳ סאות׳גייט והצוות המקצועי של התאחדות הכדורגל האנגלית הגיעו למיניאפוליס כדי לצפות בסופרבול ה-52 ולעבור השתלמויות מקצועיות. העיסוק בפוטבול היה בעיקר מהזווית התקשורתית – איך שחקנים מדברים עיתונאים, איך מנהלים מסיבות עיתונאים, ימי תקשורת וכו׳.

והאנגלים למדו הרבה על העניין ואימצו חלקים נרחבים – כולל יום תקשורת פתוח בו כל השחקנים חופשיים לדבר על מי ועם מי שהם רוצים מבין העיתונאים – שלא במסגרת מסיבת עיתונאים.

מאז, העיתונאים והשחקנים די חברים – בניגוד למונדיאלים אחרים בהם התקשורת היתה מרוחקת מהשחקנים שהיו סגורים בחדרים שלהם. עד כדי כך השחקנים והעיתונאים קרובים שהם משחקים ביליארד ו-darts ביחד. הסיקור מעולם לא היה חיובי יותר.

סאות׳גייט גם רצה לנצל את השהות שלו בארה״ב כדי להגיע למשחק NBA והגיע לטארגט סנטר של מינסוטה טימברוולבס למשחק מול מילווקי באקס. סאות׳גייט רצה ללמוד על איך קבוצת NBA מתנהלת, לצפות במשחק ולראות איך במגרש קטן – 5 על 5 – שחקנים מייצרים לעצמם חללים כדי לתפעל בשטח מצומצם – קצת כמו הסיטואציה בקרן ברחבת ה-16.

הוא התלהב מכמה תרגילים שראה ב-NBA – כולל החסימות והתנועה של השחקנים ללא כדור. את האלמנטים ממגרש הכדורסל ב-NBA לקח לאימוני הנבחרת. באופן כללי, הנבחרת שלו התמקדה באימוניה על תרגילים מכדורסל, מפוטבול, מרוגבי, מהליגות הנמוכות באנגליה.

ואכן, 8 מ-11 השערים של אנגליה במונדיאל האחרון הגיעו ממצבים נייחים. וגם השער הראשון מול שבדיה הובקע מתרגיל בקרן. אנגליה כבשה חמישה שערים בנגיחות במונדיאל הזה – יותר מכל קבוצה אחרת בהיסטוריה של המונדיאל מלבד גרמניה ב-2002.

ברקזיט או לא – הקיץ הזה, אלו בינינו שגדלו על ברכי הכדורגל האנגלי מייחלים לצמד משחקים וניסים שיחתמו מונדיאל מצויין. וגם אם נפסיד ישאר הכבוד. והרבה ממנו.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

טוב לדעת

לוס אנג’לס

חדשות ואקטואליה

Featured22 hours ago

סן פרנסיסקו: מס על חברות הטכנולוגיה – שיממן סיוע להומלסים

המס מגוגל, אפל, טוויטר ואובר צפוי להכניס 300 מיליון דולר בשנה – כפליים מתקציב הסיוע לחסרי בית בעיר ■ הצעה...

חדשות ואקטואליה2 weeks ago

ארה״ב בת 242: בדרך למלחמת אזרחים?

לפי סקר דעת קהל מקיף שנערך השבוע, רבים מתושבי ארצות הברית של אמריקה, שחגגה ביום רביעי 242 שנות קיום, חוששים מהסלמה...

ארה"ב-ישראל1 month ago

אנחנו על המפה

לראשונה – לע״מ מעדכנת את הליסט שלה וכוללת אותנו כחברים מן השורה תודה ללשכת העיתונות הממשלתית בירושלים, ולניצן חן העומד...

Featured1 month ago

הוליווד הצדיעה לישראל

בילי קריסטל, קלסי קרמר, מים ביאליק וליאור רז, לצד ספורטאי העבר אריק דיקרסון, דיוויד בלו ומטא וורלד-פיס, השתתפו בערב סיום...

גוף ונפש1 month ago

12 סימנים שאתם צריכים להפסיק לאכול גלוטן

לא רק כאבי בטן ושלשולים: כיבים בפה, בחילות, נשירת שיער או ירידה פתאומית במשקל – כל הסימנים והרמזים לכך שהגוף...

ארה"ב-ישראל1 month ago

הוליווד כחול־לבן: אירוע הוליוודי עם טאצ’ ישראלי

פסטיבל הסרטים הישראלי ה־32 בארה”ב יוצא לדרך • המייסד והמנכ”ל, מאיר פנינגשטיין, דואג לארח את תומכיו בלאנצ’ן אלגנטי במלון ארבע...

תרבות ובידור

ספורט1 day ago

סשה כהן ברון שואל: ״מי זו אמריקה?״ והתשובות שלו די משעשעות

סשה ברון כהן חוזר להתל בארה״ב, כולל דמות מאצ׳ו ישראלית בלתי נשכחת מאת: גל שור כבר מאז ראשית דרכו הפליא...

במה וקולנוע1 week ago

חדשות חמות מעולם הסרטים

סאטירה על מלחמת העולם השניה בכיכובה של סקארלט ג׳והנסון תציג גרסה דמיונית של הדיקטטור; וליאו דיקפריו חושף תמונה ראשונה מסרטו...

במה וקולנוע3 weeks ago

בין סיקאריו, משימה בלתי אפשרית וכריסטופר רובין

עולם היורה: נפילת הממלכה /6.7 האיתחול של עולם היורה מ־2015 היה אחת ההצלחות הגדולות בהיסטוריה של הקולנוע. מי היה מאמין?...

הורים וילדים3 weeks ago

סרט חמוד, אבל מיושן :The Incredibles 2

הסרט החדש של חברת פיקסאר הוא כייפי, מצחיק ומתוק, אולם מרגיש עלילתית מעט מיושן, ביחס לסרטים המונפשים שיצאו בשנים האחרונות...

ארה"ב-ישראל4 weeks ago

הבכורה של PAPA: מבט אוהב ב׳יום האב׳

כוכבי הסרט PAPA , היוצרים דני וזהבה ישראלי והמפיק אמיליו רוסו השתתפו בפרימיירה של הסרט הישראלי-הוליוודי בווסטווד • רוצו לראות...

לוס אנג'לס4 weeks ago

קדחת ריקודי העם בלוס אנג׳לס: ״כאן זה גן עדן וחווה רוקדת עם התפוח״

ריקוד הוא חלקיק אטומי תזזיתי הנע במעגלים במולקולת התרבות האנושית מאז שההומוספיאנס החל מזיז את אגן הירכיים שלו שלא למטרת...

כתבות שבועיות