Connect with us

חדשות ואקטואליה

אחרי המלחמות, רגע השיא מגיע: איך תיראה רשימת הליכוד לכנסת בתום הפריימריז

Published

on

על רקע החשש מאיחוד מוצלח בגוש המרכז-שמאל, הקולות בגוש הימין שייעלמו, הסכינאות ורשימות החיסול הפנימיות – קמפיין הפריימריז בליכוד מגיע מחר לנקודת רתיחה • ההפתעות, האכזבות וה"דם חדש" שייכנס לסיעה • המומחים מנבאים – כך תיראה המפלגה ביום שאחרי • מיוחד

מערכת הבחירות המקדימות בליכוד תגיע מחר (שלישי) לשיאה עם בחירת רשימת המועמדים לכנסת. הבחירה השנה משמעותית מתמיד בשל הקמתן והתחזקותן של מפלגות יריבות כמו "הימין החדש", "חוסן לישראל" ומפלגת "גשר".

במפלגה יודעים כי הרכב הרשימה עשוי להשפיע רבות על כמות המנדטים שתקבל – החברים יוכלו לחדש את פני הליכוד ולדחוף את המפלגה קדימה, או לחלופין להוביל לאובדן תמיכה וצניחה בהשפעה. על רקע זה, המתיחות במטות נמצאת בשיאה וגם שמועות על רשימות חיסול כבר לא נלחשות בסתר.

פנינו למומחים בתחום הרשתות החברתיות ולאסטרטגים המעורבים ברזי המפלגה שהעריכו מה יהיו התוצאות ואיך תיראה הרשימה.

לפי הרשתות החברתיות: החתונה של גליק הזניקה אותו

יועץ הדיגיטל איתי צמיר, שמרצה בקריה האקדמית אונו, מתבסס על הרשתות החברתיות בהערכותיו. "כשלמעלה מ-150 מתמודדים נאבקים על ליבם של 120 אלף חברי ליכוד, הרי הנוכחות והנראות עומדות לפני הכל", הסביר, "אם נסקור את הרשתות החברתיות, נמצא כמה דמויות שהצליחו לבלוט מעל כולם".

את המקום השלישי, מהבחינה הזו, הוא מעניק ליהודה גליק. "למעשה ואולי בלי שהוא התכוון לכך, החתונה המרגשת של ח"כ גליק עמדה בלב הקמפיין ועבדה חזק על הרגש של הליכודניקים", נימק, "גם השימוש בערוץ הטלגרם של חדשות 2 כמדיה תומכת והטון החיובי שעטף את המסרים – ראויים לציון".

במקום השני הוא מציב את השרה מירי רגב. "מי שהציגה בלאומיאדה את אולפן השידור הנייד שלה, הובילה את כל המפלגה בעקבותיה לדרכים ועכשיו הרעיון שלה הגיע לשיא, עם אולפן לייב של ראש הממשלה", פירט, "ברמת התקשורת והרשתות החברתיות, רגב נולדה בולטת. לא בכדי ראש הממשלה אימץ אותה בפעם השנייה".

צמיר מאמין שבראש הרשימה יעמוד השר גלעד ארדן. "כולם עסוקים בחיסולים, וארדן הבין שפרגון מוביל לרווח", הסביר, "הוא פרגן לאחרים מתוך הנחה שלפחות חלקם יפרגנו לו בחזרה. כך זכה ארדן למילים חמות מאחרים, ולמעשה הגדיל את הנוכחות שלו ברשת ואת התדמית החיובית. הוא שם את עצמו מעל כל הריבים והיריבויות, ובכך – גם מעל חבריו לרשימה".

לפי האסטרטגיה: מי שיוכיח את כוחו הפוליטי

האסטרטג הפוליטי ואיש יחסי הציבור אמנון שומרון סבור כי למרות הנראות הדמוקרטית יש בפריימריז ממד עסקני מובהק. "הפריימריז בליכוד הוא הדבר הרחוק ביותר מחגיגה דמוקרטית", הבהיר, "מדובר במתחם בורסאי שבו מספסרים במניות החמות".

שומרון, שביקש לגלות כי הוא עצמו מסייע למועמדים בפריימריז, מאמין שמספר התומכים הוא זה שיכריע את הרכב הרשימה, בקרב מוחות. "הרשימה תורכב מהמועמדים שיספסרו הכי נכון", הסביר, "ככל שמועמד יוכיח שיש לו מתומכים נאמנים – כך יגדל כוח המיקוח שלו".

כלומר, הדרך להרוויח כוח – הוא להוכיח שכבר יש לך כזה, והכל באמצעות מניפולציות. "החוכמה היא לנהל מו"מ נכון. ביטחון עצמי, חלקלקות לשון והצגת רשימות – הן הדרך להוכיח כוח ולרקום עסקאות", פירט, "כל זאת לצד ניסיון העבר ואמינות שעמדה במבחן הזמן".

לפי הלך הרוח: אדלשטיין, גלנט וברקת ייכנסו לעשירייה

גורם בכיר בתנועת הליכוד מעריך כי הרשימה שתיבחר תהיה ראויה ומאוזנת. עם זאת, הוא מבקש להדגיש כי הוא עצמו לוקח חלק במערכה, ועל כן יש לקחת את דבריו בערבון מוגבל. "קשה לצפות את הפריימריז", אמר, "אבל כשמשקללים את המאבקים והשמועות – אני מאמין שהרשימה תפתיע לטובה".

הרשימה המפתיעה שהוא מאמין שתתגבש כוללת מועמדים ותיקים וחדשים כאחד. "אני מעריך שיו"ר הכנסת יולי אדלשטיין יגיע למקום הראשון", ניבא, "במקומות הבאים ישתבצו בסדר כלשהו גדעון סער, ישראל כץ וגלעד ארדן. מכבר לכך צפויים להיכנס לעשירייה הפותחת גם יואב גלנט וניר ברקת".

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

חדשות ואקטואליה

ארץ קשוחה: עליית הקרטלים במקסיקו

Published

on

קוקאין הוא עסק רווחי, אם אתם שולטים בשרשרת האספקה שלו מהרי האנדים עד הרחובות של לוס־אנג'לס וניו־יורק. הראשון להוכיח את פוטנציאל ההכנסות היה פבלו אסקובר, שהקים את קרטל מדיין הקולומביאני

אחד ממנהיגיה הידועים ביותר של מקסיקו, פרופיריו דיאס, נולד ב־1830, מת ב־1915, ובין לבין כיהן כנשיא במשך שבע קדנציות. בסך הכול החזיק במשרה 34 שנה. מתוקף ניסיונו הרב, הוא ניסח את הבעיה של ארצו בדיוק מושלם: "מקסיקו המסכנה! רחוקה מדי מאלוהים, קרובה מדי לארה"ב".

מקסיקו היא הגשר הגיאוגרפי למוצר נטול אלוהים: קוקאין. היא זו שמחברת את ארה"ב למרכז אמריקה ולדרומה, לג'ונגלים הטרופיים ולהרים שבהם גדל צמח הקוקה. הסם שמופק מהצמח הזה, באמצעות תהליך כימי מורכב, מוברח דרך מקסיקו אל ארה"ב, אחת מצרכניות הסמים הגדולות בעולם.

קוקאין הוא עסק רווחי, אם אתם שולטים בשרשרת האספקה שלו מהרי האנדים עד הרחובות של לוס־אנג'לס, יוסטון וניו־יורק. הראשון להוכיח את פוטנציאל ההכנסות היה פבלו אסקובר, שהקים את קרטל מדיין הקולומביאני. בשיאו סיפק הקרטל כ־80 אחוזים מצריכת הקוקאין של ארה"ב, והרוויח כ־ 4מיליארד דולר בשנה.

אחרי מותו של אסקובר ונפילתם של ברוני הסמים הקולומביאנים, עלו אל הבימה הקרטלים של מקסיקו. הם התחילו את דרכם כחבורות מבריחים בשירות קרטל מדיין, אך הפכו לברוני סמים בזכות עצמם כשהאמריקאים סגרו את נתיבי ההברחה הימיים והאוויריים, ונותרה רק האפשרות של הברחה קרקעית דרך מקסיקו. הקרטלים החדשים הפכו לשומרי השער לארה"ב, והם ניצלו את כוחם כדי להשתלט גם על מרכזי הייצור בדרום אמריקה.

ב־2011 עמדו הכנסותיהם של הקרטלים ממכירת סמים בארה"ב על כ־38 מיליארד דולר. ביחד הם הרוויחו יותר מקוקה־קולה, מעט פחות מפייסבוק. אם הקרטלים היו מדינה, התוצר המקומי הגולמי שלהם היה שווה לזה של ירדן או בוליביה. שוק הסמים העצום של ארה"ב הפך אותם מארגוני פשע לכמעט מדינות, שמתקיימות ללא פחד בתוך תחום הריבונות של מקסיקו. את המחיר הכבד שילמו האזרחים: כ־100 אלף מהם נרצחו בידי הפשע המאורגן בעשור האחרון. ב־2017 לבדה נרצחו כ־29 אלף איש.

כבר ב־2006 הכריזה ממשלת מקסיקו מלחמה על הקרטלים, ושלחה יותר מ־4,000 חיילים להיאבק בהם. הממשל במקסיקו לא העריך נכון את כוחו של היריב: ב־13 השנים שחלפו מאז, נהרגו כ־500 חיילים בידי אנשיהם של ברוני הסמים. הדבר היחיד שהמלחמה הזו השיגה הוא פיצול של הקרטלים. בשנת 2000 היו ארבעה כאלה במקסיקו; ב־2013, עם התמשכות המלחמה, כבר היו תשעה קרטלים גדולים ועוד 43 קטנים. שיעור מעשי הרצח עלה בתקופה הזו מ־13.7 ל־15.9 מקרים לכל 100 אלף תושבים.

הקרטלים הקטנים אינם מסוגלים להרוויח מעסקי הסמים: כוחם אינו מאפשר להם לשלוט בקווי האספקה מדרום אמריקה לארה"ב, ולכן הם עברו למעשי שוד, חטיפה, סחיטה וגנבת נפט. בכל שנה הם גוזלים מהמדינה נפט ודלק בשווי של כמיליארד דולרים, ופוגעים בתשתית יקוק הנפט המתפוררת ממילא. גם מנואל לופז אוברדור, הנשיא החדש של מקסיקו, מתקשה למצוא פתרון לאלימות הגואה.

מה יעלה בגורלה של מקסיקו? אם לא תצליח להשתלט על בעיית הקרטלים, הם עלולים להשתלט עליה. כפי שהם ממחישים שוב ושוב, אף אחד אינו חסין מפניהם. במהלך עונת הבחירות האחרונה נרצחו בידי ארגוני הפשע יותר מ־130 פוליטיקאים מקסיקנים. חופש העיתונות? מקסיקו היא המקום המסוכן ביותר לעיתונאים אחרי אזורי מלחמה. אפילו המשטרה, כלי המלחמה העיקרי נגד הקרטלים, הושחתה ורבים מקציניה משתפים פעולה עם הפשע המאורגן.

לוס סטאס: מי ישמור על השומרים?

אתם עומדים בראש אחד מקרטלי הסמים הגדולים בעולם. יש לכם כוח, כסף, והמון אויבים. אתם צריכים כוח אדם שיוכל לשמור על הטריטוריה שלכם, לגבות חובות, לאכוף את המשמעת ולחסל את האויב. מי האנשים המתאימים ביותר לכך?

עם השאלה הזו התמודד בשנות התשעים ראש קרטל המפרץ, אוסיאל קרדנאס גיין (Osiel Cárdenas Guillén), ומצא תשובה מקורית: האנשים האידיאלים למשימה הם אלה שהוכשרו בצבא מקסיקו. גיין הקים לעצמו צבא פרטי המבוסס על יוצאי היחידות המיוחדות של הצבא והמשטרה, שהוכשרו בלוחמת שטח, במבצעים מיוחדים, באיסוף מודיעין ובפעולות חבלה. כשגיין נעצר ב־2003, הצבא הפרטי שלו החליט להתפצל מקרטל המפרץ ולהקים קרטל חדש: "לוס סֶ טָ אס", על שם קוד הרדיו של מפקדם בתקופת שירותו במשטרה הפדרלית,Z ־1.

הפיצול שהתחיל בשקט יחסי הידרדר במהרה למלחמה עזה בין הקרטלים. מאומנים גם בלוחמה פסיכולוגית, הסטאס האמינו שאם תפחיד את האויב, תוכל לנצח אותו ללא מלחמה. הם אחראים לכמה מהפשעים החמורים ביותר במלחמת הקרטלים, ובהם טבח של 193 אזרחים בשנת 2011 בחשד שגויסו לקרטל המפרץ, הצתת קזינו במונטריי והרג 53 אזרחים, וזריקת גופות ערופות ראשים בכביש ראשי במונטריי ב־2012.

כיום קרטל הסטאס הוא רק צל של עצמו, לאחר שחבריו התפצלו לכנופיות יריבות. ובכל זאת, מורשתו תישאר תזכורת ליכולת של הקרטלים להשחית גם את השוטרים והחיילים שנשבעו להגן על מקסיקו.

הנעדרים: היעלמותם של 43 הסטודנטים

מעשה קונדס, מרדף לילי וקרב יריות בין המשטרה לחבורת סטודנטים ש"חטפה" אוטובוס, הסתיימו בהיעלמותם של כל 43 הסטודנטים המעורבים. מאז התקרית, שאירעה ב־26 בספטמבר 2014 בעיר איגואלה בדרום מקסיקו, לא נודעו עקבותיהם.

את האוטובוס לקחו הסטודנטים במהלך יום פרוע למדי, במעין מעשה קונדס שחברות האוטובוס המקומיות שיתפו איתו פעולה, אך תוך עימות חריף עם הרשויות. המשטרה החליטה לא לעבור על ההשתוללות בשתיקה, אלא לעצור את המתפרעים. אחרי מרדף ובסיומו של קרב יריות קצר, הסטודנטים נלקחו מהמקום על ידי שוטרים ונעלמו.

מה עשתה המשטרה כדי לברר מה קרה? עינתה עדים והוציאה מהם הצהרות שיסייעו לה לטייח את המקרה ולמנוע כל הפניית אצבע מאשימה אל קציניה הבכירים. חמש שנים אחרי, להורי 43 הנעדרים אין אפילו קבר לבכות עליו.

עלילות אל צ'אפו

בחודש שעבר קבע בית משפט בארה"ב שחואקין גוסמן, המכונה "אל צ'אפו" ("הקטן"), אשם בעבירות של סחר בסמים, תכנון רצח והנהגת קרטל הסמים סינלואה. גוסמן נשלח למאסר עולם והוטל עליו קנס בסך 12.6 מיליארדי דולרים.

אל צ'אפו, המתנשא לגובה של 1.68 מטרים בלבד, עמד בראש קרטל סינלואה במשך עשור וחצי, בין 2001 ל־2016. הארגון בראשותו הבריח מעל 1,000 טון של קוקאין, מריחואנה, הירואין ומת'אמפטמין לתוך ארה"ב בצוללות, במטוסים, ברכבות, בספינות דיג ובמנהרות תת־קרקעיות. סינלואה הרוויח מיליארדי דולרים, ואל צ'אפו הפך למבוקש הבכיר ביותר של ארה"ב (אחרי חיסולו של בן־לאדן ב־2011). במשך כמה שנים הוא כיכב גם ברשימת המיליארדרים של פורבס.

כמו פבלו אסקובר, ברון הסמים הראשון שהפך לגיבור תרבות, גם מסביב לגוסמן נרקמה הילה של אגדה. במקסיקו סיפרו שהוא היה נוהג להופיע בכפרים ולחלק כסף לתושבים העניים, לממן סלילת כבישים ולשלם על טיפול רפואי בחולים. תדמית הגיבור מתעלמת מהעובדה שאל צ'אפו עמד בראש ארגון פשע רצחני. גם אם לא הרג המונים בידיו ממש, גוסמן אחראי לרצח עשרות אלפי חפים מפשע במלחמות הקרטלים במקסיקו, ולהרס חייהם של מאות אלפי מכורים לסמים בעולם. העיר שיקגו, שסבלה רבות מהסמים שהפיץ בה ובסביבתה, הכריזה עליו כאויב הציבור מספר אחת, תואר שלפניו ניתן רק לאל קפונה. מאסרו של גוסמן אולי לא יועיל לייצב את מקסיקו, אך הוא משמש אות אזהרה: אין פושע שחסין מידו הארוכה של הצדק האמריקני.

המשך לקרוא

חדשות ואקטואליה

יפה = בחירה?

Published

on

תהא אשר תהא דעתכם על כישוריהם של ב. נתניהו, ב. גנץ או י. לפיד אין ספק שלמראה המצודד שלהם יש משקל לא מבוטל בהצלחתם
האלקטורלית • אז מה נגיד על איילת שקד?

בעוד חודש בדיוק יתייצבו אזרחי ישראל בקלפיות, שוב, לבחירות הכנסת ה-21 תמונת המצב הפוליטית המסתמנת: אחרי שבבחירות הקודמות הגיע לקו הסיום עם חמישה מנדטים בקושי, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ממציא את עצמו מחדש, ממצב עצמו כמפלגה חילונית שתשאיר את החרדים מחוץ לממשלה, ומתבסס בסקרים עם עשרה מנדטים יציבים. בגזרה שמימין לליכוד מתמודדת "ימינה", רשימה מאוחדת של שלוש מפלגות, ומצהירה כי יש להצביע לה כדי לוודא את הקמתה של ממשלת ימין אמיתית. ואילו בשמאל ההולך ונחלש, מפלגתו של עמיר פרץ שואפת להתבסס בצד הנכון של אחוז החסימה בעזרת סדר יום כלכלי־חברתי.

ב"ימינה" הציבו שלוש מטרות עיקריות: האחת, להעביר כמה שיותר קולות משתי מפלגות הימין שאינן צפויות לעבור את אחוז החסימה – עוצמה וזהות. השנייה, למנוע מנתניהו להגשים את תוכניותיו המוכרות ו"לשתות" את המנדטים של המפלגה המאוחדת. ושלישית, להיאבק בשיעור ההצבעה הנמוך הצפוי באופן כללי, גם בקרב מחנה הימין. מבחן הקמפיין יירשם על שמה של איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר, שבבחירות הקודמות נמחקה מהמפה יחד עם שותפה נפתלי בנט – וביצעה קאמבק מופלא ופליק פלאק לאחור, תוך שהיא ממצבת עצמה כאחת הפוליטיקאיות החשובות והמסקרנות בישראל.

קל ונוח לדבר על השיקולים בעד ונגד הצבת אישה במקום גבר, חילונית ולא דתי, בראש מפלגת הימין החדש, ואולי בראש מפלגת ימין מאוחדת. פחות נוח לכתוב ולדבר על מה שגורם לנו לבחור ולהציב בראש את המועמד היפה יותר. בהקשר הזה חשוב להדגיש שיתרונות היופי בזירה הפוליטית ובכלל אינם עניין מגדרי. תהא אשר תהא דעתכם על כישוריהם של בנימין נתניהו, בני גנץ או יאיר לפיד, אין ספק שלמראה המצודד שלהם היה משקל לא מבוטל בהצלחתם האלקטורלית.

למראה חיצוני ולאסתטיקה, מציין דרור מרמור ב'מקור ראשון', יש משקל גדול בפוליטיקה, בכלכלה ובכלל. נסו למשל למצוא בשושלת הארוכה של נשיאי ארה"ב, ודאי מאז עידן הטלוויזיה, מנהיג קירח או נמוך קומה (בלי להעליב אף אחד). להבדיל, גם התורה טורחת לומר לנו שרחל אימנו הייתה "יפת תואר ויפת מראה", ושבנה יוסף היה "יפה תואר ויפה מראה", פרט שכנראה חשוב שנדע ושהשפיע על סיפור חייהם.

כבר לפני יותר משמונים שנה הבין וולט דיסני ששלגייה החסודה והתמימה צריכה להיות יפה, ושהאימא המכשפה והמרשעת צריכה להיות הרבה פחות יפה ממנה (המראה בעצמה אמרה זאת), כך שמיליוני הצופים יוכלו להבין מיד מי הטובה ומי הרעה. לא בכדי גם מלך האריות, מופאסה, יפה ומרשים בהרבה מאחיו הרשע והמצולק סקאר. עוד לפני שהחלה העלילה בסרט של דיסני, אנחנו כבר יודעים מי הצדיק, מי הרשע ומי המנהיג המועדף.

ד"ר דניאל המרמש מאוניברסיטת טקסס עשה קריירה ארוכת שנים מהוכחת הקשר שבין יופי להצלחה כלכלית. לאחר שבדק נתונים מאז שנות השבעים, הגיע המרמש למסקנה שעובד שנראה "מעל הממוצע" ירוויח כ־5 אחוזים יותר מעובד בעל מראה ממוצע. על פני עשרות שנים מדובר על הבדל של עשרות אלפי דולרים בשכר, רק בגלל המראה החיצוני. גם כשהם ילכו לקבל משכנתא או סתם הלוואה, לאנשים יפים יותר יש סיכוי גבוה יותר לקבל הלוואה ותנאים טובים יותר מהבנק. מבאס? אולי, אבל אין טעם להתעלם מהמציאות.

לא רק פוליטיקאים צריכים למתוח ככל האפשר את גובהם. מחקר שנעשה באוניברסיטת פלורידה גילה כי כל 2.5 סנטימטרים גובה מעל הממוצע, יוסיפו לנו כמעט 800 דולר למשכורת בכל שנה. כמו כן, מחקר שנעשה כבר לפני עשור גילה כי הכנסתן של נשים יורדת ככל שמדד ה־BMI – היחס בין משקל הגוף לגובה – עולה מעל 23 (אף ש־BMI תקין נחשב לכזה שבין 18.5 ל־24.9).

בצד האפל יותר, מחקר שנעשה בעבר הוכיח שלאנשים שנראים טוב יותר יש גם פחות סיכוי להידרדר לפשע. מה שגם יכול להסביר, באפקט של ביצה ותרנגולת, מדוע הפושעים שיושבים בבתי הסוהר נראים לנו לא פעם מפחידים ומכוערים. השכר הנמוך יותר וההצלחה הפחותה יותר של אנשים שנראים פחות טוב, מובילים אותם לעשות דין לעצמם ולבצע פשע כדי לשפר את מצבם, מה שאולי אומר שזו אשמתנו לא פחות מאשמתם.

היופי לא רק מסייע ליפים יותר ליטול משכורת שמנה יותר, אלא הוא גם משיא יותר ערך לאנשים סביבם. מחקרים שונים הוכיחו שלאחר מינוי מנכ"ל יפה יותר, מניות החברה עלו יותר בבורסה, פשוט משום שרובנו נעדיף לבטוח ולשים את כספנו במי שחונן במראה הנכון, ודאי בעידן הנוכחי שבו אנחנו נחשפים בלי סוף לתמונת המנכ"ל. ואגב, לא בטוח שאנחנו כל כך טועים או קטנוניים: לאנשים יפים יותר יהיה לא פעם ביטחון רב יותר, מה שעשוי לפתוח לפניהם דלתות ולסייע להם בדרך למעלה – גם לטובת משקיעי החברה.

אנחנו נמשיך כנראה לדבר על ניסיון, כישרון, כריזמה ואינטליגנציה כמדדים לבחירות שאנחנו עושים, אבל כדאי להפנים שגם הצבת יפים יותר בראש הפירמידה היא שיקול פוליטי וכלכלי קר ומוצדק. או כפי שנאמר במקורות: "כי האדם יראה לעיניים, וה' יראה ללבב".

המשך לקרוא

חדשות ואקטואליה

שווים יותר, שווים פחות

Published

on

מה קורה עם ישראלים שלא שפר מזלם והם אינם חלק ממושב האלים באולימפוס?

בארץ חלם – ואיני מעונין לפגוע בתושבים המקוריים בחלם אשר היתה בפולין היא מדינת ישראל, קיים פער עצם בין אלו שיש להם ובין אלו שאין להם. דפוס הפעולה של בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, המכהן עתה משך זמן ארוך יותר מ"הזקן", לא השתנה. חבריו הקרובים הם יהודים מעשירי העולם (כך יוצא שבנו, בשעת שכרות, פונה לחברו ואומר לו -״אבי
דאג לזיכיון הגז לאביך, תורך לשלם הערב״, ועל כך נאמר ״נכנס יין, יצא סוד״). אך כל אימת שנתניהו מרגיש מאוים, ששלטונו בסכנה (דבר הקורה לעתים תכופות יותר, בד״כ בדיוק לפני בחירות), ״פתאום״ נזכר רה"מ בנתיניו האחרים ומתחיל לדאוג להם. בוא נעיף מבט על מעגלו של השליט וגם על מעגל הנתינים. אולי נלמד דבר או שניים.

שועי עולם

בחדשות: ״גיא פלג חושף תמליל מחקירתו של נתניהו בתיק 1000: החוקרים טענו שהוא סותר את עצמו בשאלה האם מילצ׳ן שוחח עימו בנוגע להארכת ההטבות לתושבים חוזרים"… אין ספק שהחוק שחוקק נועד לשרת את מעגלו של נתניהו ולא לתת מענה פשוטי העם. אך מה הפשע, באופן התנהלות שכה פשה בעם, שהוא כבר דבר שבשגרה?

המולטי-מיליארדר ארנון מילצ׳ן, שעשה רבות למען מדינת ישראל (וודאי יצא נשכר מהעסקאות הרבות שעשה) חיפש מקום מפלט להונו. היה זה לאחר המשבר הכלכלי העולמי של 2009-2008 ובארץ באותה תקופה הכריזו בביטחון ובגאווה רבה שהסערה תחלוף על מדינת ישראל בלי להשפיע עליה. אותו מילצ׳ן וראש ממשלת ישראל חברים טובים (היו), וכשמארחים ומתארחים שועי עולם וראשי מדינות ביחד, נפתחים בקבוקי שמפניה בפופ״ים מצטלצלים ומוגשים מגשי סיגרים וכוסות קוניאק משובח. היתה זו תחילת תקופת האקזיטים שהיפרו את דמיונם של ההמונים ודירבנו כל זאטוט, כל סבתא וכל דוד ודודה להתחיל סטארט-אפ משל עצמם. עד מהרה הפכנו לארץ הסטארטאפים, ונראה שהמדינה עדין נמצאת על אותו גל מהפנט (למעונייינים ביותר פרטים, מומלץ הספר Startup Nation).

יעבור זמן מה, מהלך אותו עשור, ובשל חקירות כספים בינלאומיות, כמו גם חשיפת חשבונות בנקים כחלק משיתוף העולם כולו בידע שג׳וליאן אסאנג׳ החליט שמן הראוי שיראה אור יום ברבים, נודע שישראלים רבים מחזיקים סכומים אדירים בבנקים בשוויץ ובפנמה וכנראה במקלטי מס רבים אחרים). ארץ קטנה ואנשים סופר-עשירים בה רבים, המעדיפים להחזיק את כספם הרחק מעיני השלטונות. ״מה ששלי שלי, ואין שום סיבה להתחלק בו עם רשויות המיסים!״

כולם השתתפו בחגיגה. פרסים יהודים בלוס אנג׳לס, בשיתוף בנק לאומי, העבירו כספים הלוך ושוב בין עיר מלאכים וישראל. בין הבנק הרשום בארה״ב לבין הבנק הרשום בארץ התקיים מקלט מס בפועל; אלא שהוא היה בלתי חוקי, לאחר שהפרשה התפוצצה והמנהלת המקומית הוקרבה ופוטרה, הוטל קנס מאד משמעותי על הבנק. מאז כל אזרח בעל תושבות כפולה נדרש למלא טפסים מיוחדים, ובבנקים בארץ הוקמו מחלקות שלמות האחראיות על העברת אינפורמציה ושליטה מלאה בכדי להימנע מקנסות עתידיים.

לאותם אנשים שלא שפר מזלם והם אינם חלק ממושב האלים באולימפוס, המשבר הכלכלי היה חוויה מאוד קשה. תקופה בה משפחות שהעתיקו מקום מגוריהם מהארץ נאלצו בלית ברירה לחזור, שכן לא היתה בידם אפשרות להמשיך להתקיים. אלא שהארץ, שם האמינו שכוחם כה רב שהמשבר הגלובלי יחלוף מעליהם, נהייתה מקום אטרקטיבי במיוחד לסופר-עשירים. ״רק תחזרו, תעבירו את הונכם, ותקבלו פטור לכל זמן שרק תרצו עשר שנים מספיקות לכם?) והטבות מכאן עד להודעה חדשה". זה היה המסר, וראש הממשלה לו קבוצת תומכים בניו יורק, מיאמי ולוס אנג׳לס, כמו גם במקומות נוספים ברחבי העולם מחוץ לארה״ב, עמד וחיכך ידיו בהנאה, ״עד כמה חשוב להחזיר את בנינו הסלבריטים הביתה!״

הייתה זו פעילות ששכרה הרב בצידה (לחוזרים-לכאורה), שחברם השמיש את מדינת ישראל ככלי עזר עבורם. אין גם ספק שנתניהו האמין שהוא מיטיב עם המדינה, שכן יגיעו אותם סופר-עשירים, יחנו כספם, יוציאו כסף בארץ ואולי כך ייטב לכולם, טיפין טיפין, גם אם לא במישרין. אגב, אם מסתכלים על קודמיו, האם לאהוד ברק החריף והמבריק אין דירות ששוות מיליונים בתל אביב? כספים גדולים מסתובבים שם, בין הפוליטיקאים הבכירים, והם מסובבים את כולנו, כסחרחרת בלונה פארק. למסתכל מהצד זה נראה כך: ״יעבירו כספם למקום בטוח, ברשות ובידיעה, בפטור מלא ממיסים לפחות לעשור הבא אם לא יותר, וימשיכו בצורת חייהם. הם לא ממש יעברו לגור בארץ, אותם חברי חוג הסילון, האלפיון העליון".

אנשים קשי יום

באותו הזמן בדיוק היה יועץ לממשלה, אדם מאוד-מאוד חשוב ועוד יותר עסוק, שנכנס ויצא ממשרדיו של יו״ר הכנסת כאילו שזה הוא משרד הפרטי. הייתי אז בכנסת והרבתי לכתוב על החזרת ישראלים לארץ. בכנס הרצליה הוקדשו מושבים רבים לשיחה איך ניתן למנוע בעיקר את בריחת המוחות מהארץ. הרעיון היה לנסות למזער את זרם היוצאים ולהגביר את זרם החוזרים.

סיפרתי לאותו יועץ בכיר על אשה מאד קשת יום, שעבדה מדי יום מהנץ החמה עד צאתה, שחזרה ארצה, שכן ילדיה ונכדיה שם, דווקא בירושלים הבירה. אך בגילה, הגישה הרווחת בארץ היא שהיא חוזרת בשל מצבה הבריאותי, או בשל הטבות מפליגות אלו או אחרות שאולי תזכה להן בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. כמובן שלאדם מבוגר יותר בעיות רפואיות. כך גם ברור שהאדם מגיע לארץ בלי שצבר מהלך חייו זכויות פנסיה או ביטוח לאומי. כיוון שלא מדובר באנשים עם כסף, קל להניח שגם הזכויות שהם צברו בארה״ב מועטות ביותר. באו החכמים בארץ, דוגמת אותו יועץ חשוב-ובכיר, והטילו עונש נוסף: חזרתם ארצה, תיזכו בביטוח לאומי וכך בקופת חולים (זיכרו, אלו אנשים שלעיתים אין ידם מספקת לשלם את הביטוח המשלים), אך תצטרכו לחכות שישה חודשים עד כניסת הטבות
הכרחיות אלו לתוקף.

עמד והסביר לי את שלא הבנתי: ״אנחנו לא רוצים שאנשים יבואו לכאן לקבל טיפולים רפואיים על חשבון המדינה!״ כך הוא פסק, וכל החוזרים שמדינת ישראל כל כך רוצה ביקרם, חייבים לשלם כופר של כמה אלפי דולרים, או לחלופין להמתין שישה חודשים. תקפה אתכם מחלה כלשהי, אל דאגה, עוד שישה חודשים תוכלו להתחיל את ההליך להירשם לקופת חולים ורופא אז יראה אתכם! ״אפצ׳י״ או סרטן, למחוקק פתרונים!

כמה קל להעביר החלטות הרות גורל כאלו, שבאמת נראות חסרות חשיבות, כי מה הם כמה אלפי דולרים ביני לבין חשבון הבנק שלי? למה שבר דעת ימתין שישה חודשים?

בין אם אלו יהודים מונצואלה (שהסתפקו בתחנת ביניים במיאמי או בספרד והשתקעו שם, לאחר שנמלטו מהרדיפות במדינתם) או מצרפת (אלו שקנו דירות בנתניה, אשדוד, אשקלון ואילת, ו-חזרו לצרפת), או מאות אלפי הישראלים שעבור ילדיהם ונכדיהם מדינת ישראל והשפה העברית הם דבר השייך להוריהם או להורי-הוריהם, מדינת ישראל אינה ערוכה כראוי לקבלם. מדוע? שכן נקודת המוצא והמבט של המחוקקים ומקבלי ההחלטות היא של אלו שיש להם הכל, שלא התנסו ואינם מבינים את הקשיים האמיתיים בפני החוזרים והבאים.

זהו אחד מכשלונותיו של ראש ממשלה המשרת תקופה כה ארוכה – ניתוק מוחלט וחוסר הבנה משווע. רק בימים לפני בחירות, כשנדמה לשניה חולפת שאולי לא יזכה, נזכר נתניהו בנתיניו האחרים, אלו שבכלל לא היו על הרדאר שלו מהלך כל כהונתו. ״יחי המלך, המלך לעד!״ כמה קל להסביר פנים לשועי העולם; אך האם התפקיד אינו גם לדאוג ל״גר, ליתום ולאלמנה", אלו שיש להם מעט אם בכלל, החוליות השבירות והחלשות יותר בשרשרת האנושית המיוחדת שיוצרת את החברה הישראלית בת ימינו?

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות