Connect with us

כלכלה ועסקים

אחים לנשק

Published

on

המיליציה האמריקאית היא חלק מה-DNA האמריקאי כמו המבורגר וג'ינס. לכן עתה, עם התפשטות מגיפת COBID-19, התנפלות התושבים על חנויות הנשק והתחמושת הן תגובה טבעית למגיפה

בעמקי נשמתה ונשמת רוב אזרחיה, ארצןת הברית היא מדינת קאובויס. ה-MILITIA – כנופיות צבאיות, הם קדושים כמו ג'יזוס, וכמו הזכות לאחוז בנשק.

"נצחון במלחמה לא תלוי בגודל הצבא אלא על הכוח המגיע מהשמיים מעל" (סיסמת מיליציה מספר המכבים 3:19; אני, אגב,לא שמעתי על 'ספר המכבים').

המיליציה האמריקאית היא חלק מה-DNA האמריקאי כמו המבורגר וג'ינס. לכן עתה, עם התפשטות מגיפת COBID-19, התנפלות התושבים על חנויות הנשק והתחמושת הן תגובה טבעית למגיפה. הטלוויזיה המקומית ראיינה אדם שנראה לי בן 30-40 עם רובה חדש ושני ארגזי כדורים (החנויות מגבילות את המכירה לכלי נשק אחד לאדם).

"למה אתה צריך רובה ו-200 כדורים?"

"החוקה האמריקאית לא סתם מרשה לי להגן על עצמי. היא מורה לי להגן על עצמי מפני כוחות רשע. היא מרשה לי 'TO BEAR ARMS'. אין לדעת מה המגיפה תביא. אם לשכני ייגמר האוכל והוא יידע שבביתי יש אוכל, הוא ינסה להשתלט על האוכל שלי. עלי להגן על עצמי. ובאותה מטבע, אם לי ולילדיי ייגמר האוכל ואני יודע שלשכני ישנו מאגר של אוכל, אני אאלץ להיכנס לביתו ולקחת מה שאני וילדי זקוקים כדי לחיות. ואם תהיה התנגדות, אאלץ להכריח את דרכי פנימה ולהשתמש בנשק אם אין ברירה אחרת".

זהו ה-PSYCHIC האמריקאי עוד מהמאה ה-17 כשארה"ב היתה COLONIAL AMERICA. צעירים מגילאי14 ועד גילאי 60 התארגנו במיליציות, מין חיילות מתנדבים שנקראו גם 'חילות אזרחים' לשמור על עצמם, משפחותיהם, ואז אפילו התארגנו לשמור על העיירה כולה. זה היה לפני התחוקה האמריקאית (AMERICAN CONSTITUTION).

כנופיות שודדים במערב הפרוע אהבו לכנות את עצמן 'מיליציות'. היום זה לא כל כך שונה כשבאריזונה ובטקסס ישנן מיליציות עם שמות כ-"קיוטים של המדבר שומרי הגבול של אריזונה", או "THE BROTHERHOOD שומרי הגבול של סיירה ויסטה בטקסס, על גבול מקסיקו. טראמפ יודע שהוא לא צריך צבא או משמר הגבול שם. גם המהגרים פורצי הגבול מארצות מרכז אמריקה יודעים ששם מוטב שלא תעבור את הגבול כי תחטוף כדור בראש, וגופתך תישאר בשמש המדבר, מזון לתנים בלילה, ול- scavengers (עופות אוכלי נבלות) בצהרי היום.

אחרי 1787 'ה-CONSTITUTION' נתן לקונגרס אישור לתת למדינות השונות רשות לארגן מיליציות משלהן. האישור לתת רשות למיליציות לפעול באופן עצמאי גרמו לשפיכות דמים בין עיירות ואזורים שלמים משך שנים רבות לפני ואחרי מלחמת האזרחים.

ארה"ב היתה חייבת להגדיר את המילה "מיליציה" וב-1903 יצא ה-MILITIA ACT של 1903 הגדיר שתי מיליציות:

1)המיליציה המאורגנת – שהיא למעשה ה-NATIONAL GUARD של היום.

2) המיליציה הלא מאורגנת – הכוללת כל זכר מגיל 17 עד 45 (שמושל המדינה יכול לקרוא לגיוס במקרים נואשים שהצבא לא מספיק), והמיליציה הלא מאורגנת הזאת תהיה מיידית חלק מהנאשיונל גארד (נניח שתהיה פלישה סינית מסביב כל חופי ארה"ב ואז כל הגברים מגיל 17 עד 45 הופכים לחלק מהנאשיונל גארדס).

אבל היתה סוג מיליציה שלישית שאושרה ע"י הממשלה הפדרלית והיא "מיליציית הגנת ה-STATE". למשל אם מדינת ניו יורק (המושל קומו וחבר מריעיו) מחליטה שהיא צריכה גם את החלק המערבי של נהר ההאדסון ומושל המדינה קורא למיליציה שלו לתקוף ולכבוש את החלק הזה של ניו ג'רזי, מושל ניו ג'רזי יגייס מיד את המיליציה שלו להגן מפני בני הזונה מניו יורק.

זה לא קרה ולא יקרה כי הצבא יתערב במקרה כזה, שהוא אפילו לא נמצא ברעיון הפנטסטי ביותר של מי שהוא מאז מלחמת האזרחים.

אבל מאחר ואין STATE MILITIA אחד גדול מלבד ה-NATIONAL GUARDS, אמריקאים 'טהורים' – בעיקר לבנים גזענים שונאי זרים, נוצרים דתיים, ומיליטנטים, החלו להקים מיליציות גדולות וקטנות – כמה מהן לדיראון עולם, אבל הרוב לא מוכרות, לא רשמיות, וסודיות. כמה מהן נפוצות בכל רחבי ארה"ב כמו ה-KKK או ה'הייל אנג'לס' שסימן ההיכרות שלהם הוא אופנועי ה'הארלי-דוידסון' ומטפחת של הדגל האמריקאי מכסה את ראשם, וכמה קטנות – עד 50 איש – כמו 'שומרי החופש של אזור מונרו', המיליציה אליה שייך קני, בנה של אשתי גייל. לפני שנה הוא ביקש, וקיבל רשות, להביא את "האב החורג שלי ממדינת הקודש ישראל ובן 'העם הנבחר' (CHOSEN PEOPLE) שהוא גיבור אמיץ שלחם במוסלמים ב-1956 ב'מלחמת סואץ' ושרף להם את התחת". (יום אחד אתאר את הפגישה במיליציה הסודית במעבי היער).

הם נפגשים בסתר ביערות בסביבה. כולם נשבעו (בהרבה המקרים עם קשר-דם ע"י חתך בכף היד בסכין ציידים) לחוקת המיליציה. הם נושאי נשק, וישנם להם מקלטים תת-קרקעיים שהם מחסני תחמושת ניסתרים עם שימורי אוכל ומים, וכולם 'מוגנים' נגד התקפה גרעינית.

למיליציות האלה ישנה עוד מטרה חשובה ביותר: להגן על חופש האזרח והתחוקה האמריקאית למקרה שאיזה דיקטטור מטורף וכמה גנרלים מטורפים כמוהו ישתלטו על הבית הלבן, הפנטגון, והקפיטול, ולכן על הנשק הגרעיני והצוללות הגרעיניות האמריקאיות.

במקרה כזה הבעייה של הדיקטטור המטורף תהיה להילחם נגד 50 או 60 מיליון אמריקאים נושאי נשק הנמצא ברשותם כחוק לפי ה-BILL OF RIGHTS, ותפקידו הוא בדיוק זה: לתת לאזרח יכולת להילחם נגד כוחות רשע העומדים לקחת את חרותו.

ועכשיו 50 מהמיליון האלה ישתמשו בנישקם להשיג אוכל ומים, אם הנגיף יתגבר על כל מערכת אספקת המזון כאן ל-340 מיליון הרגילים לאכול כמו חזירים.

וכמובן שיש לזכור שבעמנו כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא. הנה :משנה, מסכת סנהדרין, פרק ד', משנה ה' נאמר: "לפיכך נברא אדם יחידי בעולם, ללמד שכל המאבד נפש אחת, מעלים עליו כאילו איבד עולם מלא; וכל המקיים נפש אחת, מעלים עליו כאילו קיים עולם מלא".

וגם – בישראל – כולנו אחים.

בארה"ב – אם המגיפה תתפשט בצורה החמורה ביותר הניתנת לתיאור- כולם יהפכו לקאובויס עם 'קולט-'45' בחגורתם.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

כלכלה ועסקים

"יש לי תחושה שאלוהים עושה לנו שיעור קטן"

Published

on

מאיר אדוני: "הקורונה הורידה את השלטר על כל המסעדות שלי. שמה ברקס על התחום" * כמי שכבר שנים לא יודע מה זה חופש ולא מצליח להיות בכל יום בבית עם האישה והילדים, אני מרגיש שקיבלתי פתאום חופש גדול"

"הסתובבתי עד היום עם ביטחון מזה שאני סוף־סוף שף גלובלי. אם חס וחלילה יש החמרה בביטחון בישראל, עדיין יש לי מסעדות בניו יורק, בברלין, בברצלונה, ובקרוב גם בקייב, ויהיה לי מאיפה להביא הכנסה. בחלום הכי גרוע שלי לא דמיינתי שיום אחד יגיע משהו שבבת אחת יוריד את השלטר על כל המסעדות שלי.״

מסעדת "נור" בניו יורק עובדת כרגע על טייק־אווי, שזה ממש לא מה שהיא עושה בשגרה. אנחנו בונים על זה שאולי אנשים בבית ירצו אוכל מזרח־תיכוני מהמסעדה השכונתית שלהם. אבל מסובך לשנות פתאום את כל הקונספט של העסק, אני לא ערוך לזה ולא יכול להתחרות במי שעובדים על משלוחים ביומיום.

המסעדה בברלין עדיין עבדה עד השבוע שעבר. היו  שם 80-70 איש ביום, שזה מפתיע, ושאלתי את עצמי מי האנשים שעדיין מגיעים. את המסעדה בברצלונה סגרתי, כי היא ריקה לחלוטין. בקייב הייתי בשלב של סיום השיפוצים בהשקעה מטורפת, אחרי שעבדנו על המסעדה שנתיים וחצי. מובן שהכל הוקפא.

כל העסקים שלי נעצרו. המסעדות בארץ, "לומינה" ו"בלו סקיי" וגם "ים" בירושלים, שרק נפתחה. גם פרויקטים קולינריים אחרים שאני עושה קיבלו הדממה. מדובר במעגל ענק של נפגעים, ובברקס מוחלט על תקציבים ומשכורות. הרבה מאוד עסקים בתחום המסעדנות לא יקומו מהמשבר הזה. השבתה כזאת היא מכת מוות עבורם. הכי מלחיץ זה שאף אחד לא יודע מתי זה ייגמר.

ברמה האישית התקשרתי מייד למנהלת החשבונות ולרואה החשבון שלי, כדי שיעצרו את כל התשלומים שאפשר לדחות. לצמצם נזקים, עד יעבור זעם. אבל יש דברים שבין שתרצה ובין שלאו, יורדים לך מחשבון הבנק. אני משלם מזונות על ארבעה ילדים, ואת זה אני לא יכול להפסיק לשלם. כבר נכנסתי לדיאלוג עם האקסית, כדי לראות איך לצמצם ולפצות בעתיד.

אבל אני מעדיף להסתכל על חצי הכוס המלאה. בתור אחד שכבר שנים לא יודע מה זה חופש, ולא מצליח להיות בכל יום בבית עם האישה והילדים, אני מרגיש שקיבלתי פתאום חופש גדול. פתאום לזוגתי יש בעל במשרה מלאה בבית כמה שהיא רוצה. יש לנו שני תינוקות וילד מנישואים קודמים שלה.

יש לי עוד ארבעה ילדים מנישואיי הראשונים. נסעתי אליהם השבוע. עברתי אצל הקצב, הבאתי בשרים וגריל, ויצאנו יחד לטבע, כי זה המקום היחיד שבטוח להיות בו. כל הסבים והסבתות כבר יצאו מהתמונה, ולא נותנים לאף נכד להתקרב אליהם. רק עושים שיחות וידאו וסקייפ.

יש לי תחושה שאלוהים עושה לנו שיעור קטן, כדי שהעולם יבין מה באמת חשוב בחיים. אולי ככה נבין שכולנו שווים. לקורונה אין גבולות: היא לא מבדילה בין ימין לשמאל, בין מוסלמים, נוצרים ויהודים. העולם כולו חווה תרחיש שאנחנו מכירים רק מסרטים בדיוניים. כולנו יחד באותה סירה, ויש המון לקחים טובים שאפשר ללמוד מהסיטואציה.

במקום להתקשקש כל היום בשטויות מי הורג את מי ולחיות על השנאה הזאת, צריך להבין שהמגיפה הזאת מחדדת עד כמה אנחנו מבזבזים את הזמן שלנו ביומיום. לכן אני מאמין שהמשבר הגלובלי הזה ייצור סולידריות עולמית בונה. אולי אני תמים, אבל אני מקווה שמהרע ייצא טוב".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות