Connect with us

לוס אנג'לס

אוטיזם: פריצת הדרך של אבי ושלי אוסידון

Published

on

ערב ההתרמה הראשון של עמותת Point to Freedom נערך בבית משפ'
אוסידון בבוורלי הילס • כוכב הערב: הבן ניקו, שמספק הצצה מרתקת לעולם הלא מוכר • אורחים מהארץ: יהודה לוי ושלומית מלכה • מטרה ראויה

חשוב ומרגש: ערב השקה ראשון של עמותת Point to Freedom ששמה לה למטרה לסייע ולתמוך בילדים אוטיסטים ללא יכולת וורבלית. לא מדובר בתופעה נדירה: ברחבי ארה"ב חיים כ- 5 מיליון לדים מעל גיל חמש המוגדרים כלא ׳מדברים׳.

על פי ארגון הבריאות הבינלאומי שכיחות האוטיזים בעולם נסקה בשנים האחרונות ו-1 מכל 160 אנשים בעולם חיים עם אוטיזים ברמות שנות. למרות זאת, המחקרים הרפואיים והפסיכולוגים בתחום לא מעודכנים ונסמכים על ממצאים רפואיים שנעשו בשנות ה-50 הסיבה: מוסכמה חברתית הגורסת שכנראה ואין פתרון לאוטיזים.

על קביעות חברתיות אלו חולקים בכל תוקף בני הזוג שלי ואבי אוסידון – ממקימי עמותת Point To Freedom. שלי, עורכת דין בהשכלתה, גדלה בלוס אנג׳לס והכירה את אבי כשהגיע אחרי לכאן לאחר שירותו הצבאי. הם התחתנו בשנות העשרים המוקדמות לחייהם. אבי הוא דיבלופור מצליח ושלי עובדת כיום כמעצבת פנים ובעלת חברה לעיצוב נדל״ן.

הזוג הישראלי-אמריקאי נחשף לאוטיזים כאשר גילה שבנם האמצעי ניקו סובל מאוטיזים. לזוג עוד שני ילדים: נס הבכור בן 15 וסאני בת ה- 10. שלי: ״כבר לפני שהיה בן שנה הבנתי שמשהו לא בסדר עם ניקו. ראיתי שהוא לא מתנהג כמו הבן הראשון שלי. בהתחלה הרופאים חשבו שהבעיה באוזניים שלו ושהוא בכלל חירש. בהמשך הבינו שזו לא הסיבה. ניסיתי כל מה שהרפואה יכולה להציע, ממש הכל, אפילו רפואה אלטרנטיבית אבל לא היה שום שיפור במצב של ניקו. הוא כמעט ולא תיקשר. הרופאים אמרו לנו שהוא לא מבין כלום והוא לא יבין כלום בעתיד".

שלי סירבה לוותר. בתוך תוכה הרגישה את הקשר המיוחד ביניהם ואת הרצון של בנה לתקשר עימה: ״ניקו היה מסתכל עליי ודרך הנשמה והעיניים אמר לי: 'אמא, אני כאן'. ידעתי שהילד הזה יותר חכם מכולם אבל לא הצלחתי לפענח אותו".

יום אחד קיבלה שלי ספר ששינה את חייה. ״עידו בארץ האוטיזים״ מספר על עידו, ילד אוטיסט, כשהוא סוקר את חייו בגילאים 12 עד 16 ועל התמודדותו עם מצבו שהגיעה לפריצת דרך, כאשר החל לבטא את עצמו בעזרת הצבעה על אותיות בלוח עץ. כך היה העביר לסביבתו את מחשבותיו ורגשותיו וכך גם כתב את הספר. שלי: ״הרגשתי כאילו הבן שלי שלי מדבר איתי. בספר עידו כתב שהוא מבין הכל, היא מצטטת עבורי ׳אני חכם הכל נמצא אצלי בראש אבל הגוף לא מוציא את זה החוצה. הגוף שלי לא מקשיב לי והוא לא מבין מה אני רוצה׳ . הערתי את בעלי לפנות בוקר ואמרתי לו הספר הזה נכתב בשבילנו אנחנו צריכים להתייחס לניקו בצורה אחרת לגמרי".

שלי יצרה קשר עם אימו של עידו וקיבלה מידע כיצד להתייחס לניקו כדי לגרום לו להתחיל לתקשר איתם. ״הבנתי שאני צריכה לדבר עם ניקו רגיל ולא כמו ילד קטן. שאלתי על משהו שקראתי בעיתון ונתתי לו לענות לי בהצבעה על לוח עם אותיות. ראיתי שהוא עונה לי תשובות ושהוא מבין! מכאן כל היחס שלי אליו השתנה. אם פעם הייתי מחליטה עבור ניקו לאן ללכת ומה לעשות היום אני נותנת לו להחליט איפה הוא רוצה להיות. היום כשהיחס שלי אליו שונה, אני מביטה ורואה איך הוא מתפתח, שינוי גדול בהתנהגות שלו והוא מראה לי שהוא מבין אותי. יש לי צוות שעוזר לי וביחד אנחנו עובדים ודוחפים את ניקו קדימה".

לערב ההתרמה הראשון שערכה עמותת Point to freedom הגיעו כ-200 אורחים. בני הזוג אוסדון פתח את ביתם המרהיב בגבעות בוורלי הילס. חצר הבית הייתה מקושטת בתמונות אומנות יפיפיות של בנם וגם במכתב מרגש שהודפס בגדול והוצג לאורחים. אבי אוסדון, במונלוג מרגש, ביקש סליחה מבנו על כך שלא היה רגיש לצרכיו, לא באמת הבין אותו או האמין שבנו נוכח איתו ומסוגל לחשוב ולתקשר.

לערב הגיע גם האמן היפני DK שביצע לייב ארט מול האורחים במיוחד עבור האירוע ויצירותיו הוצעו למכירה פומבית כשהכסף מוקדש כולו לטובת העמותה. האורחים גם נהנו מהאוכל המעולה של קייטרינג CANAAN בניצוחה של השפית אורית מסיקה. את האירוע גם פקדו הזוג המלכותי של עולם הבידור הישראלי, השחקן יהודה לוי והדוגמנית שלומית מלכה, שהגיעו מישראל כדי לתמוך בעמותה. על החלק האמנותי הייתה מופקדת הזמרת נינט טייב שכבר שנים מתגוררת באל איי, כאשר היא מלווה בנגנים ובבעלה יוסי על הגיטרה.

בעמותה מקווים לקבל כמה שיותר חשיפה ולהגביר את המודעות לאוטיזים הוורבלי תיקשורתי. את הכסף שיגייסו יקדישו לבניית פלטפורמה חינוכית שתהיה זמינה למשפחות בכל רחבי העולם ותלמד כיצד לטפל בילדים עם אוטיזים. בתוכנית גם העסקת מדריכים שייסיעו להורים בעבודה פרטית בבית, ופתיחת מרכז לילדים אוטיסטים בלוס אנג׳לס.

מטרה נוספת וחשובה של העמותה היא לגייס כסף למחקר בנושא כדי ללמוד יותר על האוטיזים הוורבלי ולבדוק אפשרויות חדשניות לטפל בו. שלי: ״המטרה הסופית היא ריפוי. אני מאמינה שברגע בו נוכל ללמד את כולם שהבעיה של הילדים האלו היא לא השכלתית או ביכולת חשיבתית אלא רק בשליטה בגוף שלהם, נהיה קרובים יותר למציאת פתרון. אני מודה לכל האנשים שהגיעו לת והראו עניין ורצון לתרום ולעזור למטרות שלנו. זה ריגש אותנו מאוד.״

לפרטים נוספים: www.pointtofreedom.com

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

אירועים

"הקדוש ברוך הוא הביא אותה עד אליי"

Published

on

יניב כהן התארס עם ספיר בדאון טאון במסיבת חנוכה *  "כרעתי ברך והצעתי לה להתחתן איתי ועם השבת שלי". היא השיבה בחיוב

סוף סוף:  יניב כהן  – מקדם השבת המוכר ביותר בעיר המלאכים, מצא את בחירת לבו והציע לה אירוסין במסיבת החנוכה הגדולה בדאון טאון.  כהן הוא כמובן האיש מאחורי פרויקט ״השבת אצל יניב״ שמארח כל שבוע מאות משתתפים לקידוש וארוחת שישי חינם אין כסף. יניב היה ידוע כרווק מבוקש, שאיך נאמר, לא מיהר להתפשר כדי למצוא את האחת. באופן לא מפתיע, ארוחות השבת שכל כך מזוהות אותו זימנו אליו את זו שבעתיד תהפוך לאישתו. 

יניב, איך פגשת את כלתך לעתיד? 

״את השבתות התחלנו לפני ארבע שנים וכבר שמעו עלינו בכל העולם. יום אחד  פנתה אליי בחורה דרך הפייסבוק. אמרה שקוראים לה ספיר ושהיא ואחותה חדשות בעיר. סיקרן אותה מי זה המצחיק הזה וגם ציינה שהיא רוצה לבוא כדי להכיר חברים חדשים. היא הגיעה לשבת, נהנתה והתאהבה באירוע שלנו. ככה היא התחילה להגיע לעוד שבת ועוד אחת. ואז יום אחד, היא שאלה אותי אם אני רוצה לצאת איתה לארוחת ערב. אמרתי סבבה והתחלנו לצאת. שמרנו על זה בסוד כי כשאני יוצא עם בחורה ורואים אותי כולם ישר מתחילים להגיד 'מזל טוב, מזל טוב' כי כולם רוצים שאני אתחתן. לא רצינו עין הרע. עם הזמן התחלנו להתאהב ואחרי שנה שהיא התחילה לשמור שבת ולעזור לי בארגון השבתות הבנתי שלפעמים הכל מתחת לאף והגיע הזמן. הקדוש ברוך הוא הביא אותה עד אליי".

איך  התרחשה ההצעה?

״תיכננתי את זה למסיבת חנוכה, נר שביעי. זה גם היה ראש חודש ושלושה ספרי תורה ושלוש ושבע הם מספרי המזל שלי. הכל התחבר. הזמנתי חברים, לקחנו שולחן והכל ואז עליתי להדליק את הנר. הזמנתי את ספיר לבמה, כרעתי ברך והצעתי לה להתחתן איתי ועם השבת שלי. היא הסכימה ואמרה כן".  

איך התחושה? 

״ואוו, ממש התרגשתי ובכיתי. קיבלתי אחרי זה הודעות מכל העולם וחברים ואנשים שמכירים אותי. הבנתי שאם אני יכול להתחתן כל אחד יכול"

מתי החתונה? 

"ב- 26 במרץ, בראש חודש אדר, אז כמובן שמרבים בשמחה. אני מחפש עכשיו אולם ל-2000 איש כדי שכולם יוכלו להגיע".

טיפ לרווקים ולרווקות שבינינו?

״לא להיות סתם בררנים. צאו לדייטים, לפעמים זה ממש מתחת לאף שלכם אז תסתכלו על הטוב של כל בן אדם. רק ככה תמצאו את האחד/ת. וכמובן – תגיעו לשבת אצל יניב; יש לנו כבר 12 זיווגים בארבע שנים".

==

למי שרוצה לתמוך בשבת אצל יניב: yanivsshbbat.comshabbatcenter.com 

המשך לקרוא

הופעות

מבקר המדינה בעיר המלאכים

Published

on

עשרות תשבוחות מפרגנות ברשתות החברתיות, תשואות כפיים ממושכות, שתי הצגות ראשונות ומיזם קהילתי ייחודי בראשות אורי טאייר-דינור ומוטי סויסה * מאחורי הקלעים של הקומדיה "מבקר המדינה", המציגה בעברית בהוליווד עד סוף החודש 

הקהל מצביע ברגליים והביקורות משבחות. תענוג לנפש ושמחה בלב. הצלחנו לגעת במאות לבבות בקהילה שלנו שלא חסכו בשבחים ברשתות החברתיות, בהודעות פרטיות ובשיחות טלפון מפרגנות. הצופים התאהבו, והשחקנים קיבלו את שכרם: בייגל עגול של דולרים אבל דקות ארוכות של מחיאות כפיים וקהל שלא יצא מהאולם גם אחרי פעמיים השתחוויות… The jewish Hebrew stage כובש אותנו שוב!

הצגת הבכורה נמכרה עד הכרטיס האחרון והיו שישבו על כסאות ספייר כי פשוט היינו Sold out; לוס אנג׳לס מוכיחה לנו שוב שיש מקום לתיאטרון עברי מקומי.

מאחורי הקלעים שחקנים נרגשים ויונה לוי ומירה טל המאפרות עובדות במרץ לאפר ולעזור לדמויות לגבש את דמותם באמצעות איפור תיאטרון מקצועי. רוחמה חג׳בי, שמלווה את התיאטרון זו השנה השנייה ומנהלת במה, דואגת שלכל שחקן יהיו את הרקוויזיטים שלו והיא גם אחראית על השקט הנפשי מאחוריי הקלעים. הרבה טקסט, הרבה לזכור, ריכוז. רוחמה דואגת שכולם נושמים והינה מתחילים… הצגה חדשה יצאה לדרך .

בסוף השבוע נהרו חובבי ותומכי תיאטרון להצגת הבכורה של התיאטרון הישראלי לצפות בקומדיה ״מבקר המדינה״. הקהל התמוגג מנחת, השחקנים, אחרי חצי שנה של חזרות הרגישו נוח מאוד על בימת התיאט׳ר ווסט. בתחילת הערב נהנה הקהל ממפגש חברתי ומכיבוד כיד המלך, מנות אישיות ומעוצבות באהבה ממסעדת Charcoal Grill & Bar והשפים לני נור ואדי גורלובסקי; וקינוחים נפלאים המתינו לקהל בסוף ההצגה ונתרמו על ידי שרה ביטן גלר מ-Pascal Patisserie & Cafe.

שתי הצגות פתיחה היו השנה: לראשונה הגיעו כל הספונסרים, פילנטרופים ותומכי התיאטרון עם אורח מיוחד ומפתיע:, מבקר עיריית לוס אנג׳לס רון גלפרין. בסיום  גלפרין עלה לבמה וסיפר שכבן להורים ישראלים לשעבר שנולד וגדל בלוס אנג׳לס הוא מדבר עברית וחשוב היה לו לבוא ולתמוך בתרבות הישראלית כאן בלוס אנג׳לס, גם ברמה האישית וגם כנציג עיריית לוס אנג׳לס. הוא העניק לאורי דינור ולתיאטרון תעודת הוקרה על העשייה המקומית למען התרבות. בהצגה השנייה, הקונסול הכללי ד"ר הילל ניומן בירך על העשרת התרבות בעיר והבטיח את תמיכת הקונסוליה בתרבות הישראלית באל.איי, שכן מה יותר חשוב משימור תרבות ושפה?!

הקאסט הפעם גדול גם מבחינת הכישרון הרב על הבמה, המקצועיות, וגם מונה 13 שחקנים. ההצגה מתחילה בטקס פתיחת מזבלה עירונית: ראש העיר אוסקר פפרנו מבטיח להפוך את הזבל לכסף… כבר אז ברור שמדובר בקומדיה קורעת, אבל זו רק יריית הפתיחה. ״מבקר המדינה״ הינה קומדיה של טעויות ונוכלויות המתרחשת בעיר דרומית ודמיונית בארץ, מוכת שחיתויות. חברי מועצת העיר סוברים  שבטלן מקצועי וחלקלק מלא בצ׳ארם (כמו שרק מוטי סוויסה יכול להביא לבמה, וכולנו התאהבנו בו), שמצא לו מקלט בעירם, הוא שליח מטעם מבקר המדינה. מתוך חשש לגורלם, מכרכרים סביבו העסקנים המקומיים, מנסים בכל דרך אפשרית להתחמק מהביקורת ולקנות טובות הנאה. להצגה אין אג'נדה פוליטית כזו או אחרת, היא מצחיקה וקומית להפליא עם טקסט שנון ומדוייק והקהל לא מפסיק לצחוק.

מתי תהיה עוד הצגה?

את התיאטרון הישראלי – The Jewish Hebrew stage הקימו אורי טאייר דינור ויורם נחום מתוך הצורך של הקהילה בתיאטרון מקומי ומתוך הצורך של מי שבוער בו חיידק הבמה להופיע ולהשביע את החיידק. התיאטרון קיים בעבר חוגי ‏דרמה ואימפרוביזציה ומשם מידי שנה צמחה לה הצגה לקהל הרחב.

The Jewish Hebrew Stage הינו ארגון ללא מטרת רווח ונהנה מתמיכה של הקהילה.

אורי טאייר-דינור היא במאית ומפיקה בוגרת החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, שיחקה בעצמה בהצגות בעבר והיא הרוח החיה, האמא והאבא של התיאטרון. אורי המוכשרת גם מתרגמת סרטים מאנגלית לעברית, ומדריכה סדנאות תקשורת דרך אימפרוביזציה שיצרה.

מאז הוקם התיאטרון בשנת 2006, אז עלתה ההצגה הראשונה ״החולה המדומה״ בכיכובו של הרצל טובי (שחקן בסדרת הטלויזיה ״שנות ה80״) השאלה הנשאלת ביותר המופנית למי שמזוהים עם פעילות התיאטרון היא, מתי תהיה עוד הצגה?

והנה, שוב זה קרה. לפני כחצי שנה, הרגע בו בעלי (כן כן אני אשתו של השחקן יורם נחום) מקבל את הטלפון מאורי ששוב הקהל דורש, הנפש בוערת והבטן מתרגשת וזה הזמן להתחיל לעבוד על הצגה חדשה שתפורה לקהל שלנו ולקהילה שלנו.

מטרתו המוצהרת של התיאטרון הישראלי היא לחזק את הקהילה מבפנים על ידי העלאת מחזות ישראליים בשפה העברית בהשתתפות חברי הקהילה, בין אם הם שחקנים מקצועיים או חובבים חסרי ניסיון. יש משהו יפה בשיתוף פעולה בין שחקנים מקצועיים לאלו המגשימים חלום להופיע על הבמה. העמותה פועלת ללא מימון מלבד נדיבותם של אנשים פרטיים בקהילה שרואים חשיבות בעשייה האמנותית וכמובן שהתיאטרון נסמך על קוני הכרטיסים המאפשרים להמשיך ולהעלות עוד הצגות. כל המשתתפים עובדים בהתנדבות מלאה.

אורי: "אנשים שואלים אותי מאיפה האומץ הזה להרים הצגה שהעלות שלה היא בסביבות 40 אלף דולר כשיש לך בחשבון של הארגון בקושי 3,000? אני לא מבינה על מה הם מדברים. אין פה עניין של אומץ, רק אמונה! אמונה שיש צורך בתיאטרון מקומי בעברית, אמונה שיימצאו שחקנים שישמחו לקחת חלק בפרויקט בלי לצפות לתמורה כספית, אמונה שיש מי שיקנה את הכרטיסים כי ההצגה שלנו טובה, ומצחיקה ורלוונטית ויותר מכל, ההצגה היא שלכם״, היא אומרת, ומוסיפה ״יש מי שתורמים בכסף, בתרומות נדיבות ויש מי שתורמים בעשייה, צילום, גרפיקה, כיבוד, מקום לחזרות וכמובן תמיכת העיתונים המקומיים והשחקנים שמשחקים ללא תמורה, הם שלנו, חברים, משפחה עמיתים לעבודה. כל אחד מהקהילה קשור בדרך זו או אחרת לתיאטרון. ובגלל זה צריך לבוא לפרגן וכל אחד בקהילה מרגיש (או צריך להרגיש) שותף במידה מסויימת. גם מי שרוכש ‏כרטיסים להצגה, מבחינתנו שותף של התיאטרון. בגלל זה אני מרשה לעצמי לומר שהתיאטרון הוא שלנו ושל כולנו".

לאחר בחירת התסריט המתאים, אורי החלה בליהוק של שחקנים להצגה והחלה לגייס שחקנים להזמין שחקנים מקצוענים וחובבנים לקריאה של הטקסט.שחקנים פוטנציאליים מגיעים לאודישנים, מתחילים, מוותרים, מתפטרים, מתחלפים עד שמגיעים לקאסט המושלם. משם חבלי הלידה הארוכים מתהווים להצגה ניפלאה.

13 שחקנים, מהקיבוץ ועד אילת

אורי מספרת כי השנה צירפה לשורות התיאטרון את מוטי סוויסה, בוגר בית הספר למשחק בית צבי, שלא מכבר הגיע מהארץ. יוצר, שחקן בחסד, מורה למשחק ובמאי שכייף לביים איתו הצגה (ושלא נשכח – מקעקע מקצועי). סוויסה (מוטיס) משחק את הנוכל החתיך, הפנטזיונר ושובה הלב (פורפרה). הוא השחקן הראשי בהצגה ואמן מוכשר שעיצב את התפאורה, תפר ושיפצר תלבושות, ובקיצור – נושם וחי את ההצגה בכל רגע נתון. מוטי, יליד אילת, חילק את שנות נעוריו בין כיתת אומנות לכדורגל בהפועל אילת. לאחר השירות הצבאי דיגמן, שיחק, ניהל וביים הפקות בידור. הוא סיים את בית הספר הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי," הופיע בהצגות, סדרות, פירסומות וסרטים, למד משחק מול מצלמה ובימוי, לימד דרמה ומשחק בבתי ספר. ב-2018 השתתף בסרט אמריקאי שצולם בניו יורק "Mob Town" (כעת בבתי הקולנוע) ולפני חמישה חודשים הגיע הגיע אלינו.

על הבמה משחק גם יורם נחום, בתפקיד ראש העיר אוסקר פפרנו. יורם, קיבוצניק לשעבר, קבלן בריכות מצליח, הקים את התיאטרון יחד עם אורי ומשחק בהפקות של התיאטרון מאז הקמתו ב-2006 זו כבר ההצגה השישית בה מככב יורם. הפעם התפקיד ניראה כתפור  למידותיו של יורם שעושה את התפקיד לא פחות ממצויין.

יובל פלמון הוא בעל מוסך בברבנק שהחיידק בוער בו. הוא שיחק ב-2017 בהצגה "אישהבעלבית" בבימויה של גיטה זלצר וניראה כי הוא מרגיש מאוד בנוח על הבמה.

נועם ויטנברג, שזו לו הפעם הראשונה על במה כלשהי, עושה תפקיד קומי נפלא הקהל צוחק בכל רגע שנועם על הבמה.

הרב משעי הוא אילן אזולאי, מרפא באמצעות תדרים, מדריך רוחני ומרצה הוליסטי. אילן בוגר בית הספר למוסיקה "רימון״ ובי״ס למוסיקה ברקלי שבבוסטון. הוא גם כתב את ‏המוסיקה מקורית להצגה, ומביים בימים אלה סרט דקומנטרי, אילן מגלם את רבנו משעי בצורה פנומנלית. הוא מצחיק ומכניס לדמות פן קומי בציטוט אמירות מקראיות ולכל מצב יש לו משפט שמתחיל ב״שנאמר…״.

קובי כהן הוא היועץ המשפטי בהצגה. אורי: ״למזלנו קובי הוא מעצב, קבלן בנייה ונגר ובנה את התפאורה בעזרתם של יתר הגברים. ימים שלמים של עיצוב ניסור ובנייה. ‏אנחנו תיאטרון שעושה הכל״. קובי מתרגש מאוד, ושעות לפני ההצגה הוא מרגיש לא טוב אבל ההצגה חייבת להימשך ומהאנרגיה שמגיעה אליו מהקהל הוא מרגיש הרבה יותר טוב. אישתו שרון מביטה בגאווה בבעלה שבפעם הראשונה בחייו מופיע על הבמה מול קהל.

תפקיד קטן אבל משמעותי ומלא באופי עושה ילון ברלפיין כבעל האכסניה (ציון). ילון, קיבוצניק לשעבר וחשמלאי בהווה, השתתף בחוגי דרמה של התיאטרון וזו ההצגה השנייה בה הוא משתתף.

אדם בר (משה שרשור) ביום יום הוא אדם רציני מאוד. בהצגה בדמות האנדר דוג של הנוכל הממולח הוא משחק דמות קומית מצחיקה ביותר. אדם הוא איש פיננסים מצליח, מנטור וסופר שספרו Unleash Your Financial Powerhouse הפך לרב מכר באמזון. אדם מתמקד בהשתתפות ותרומה לקהילה ובהעצמת אנשים. הוא ״מר ישראל״ לשעבר ו״מר איירון גלדיאטור״ קליפורניה. הופיע על במות ובין השאר אף השתתף במחזות זמר בניו יורק ובוסטון.

את מוטי אלמליח (פוסטה בהצגה) רבים מכירים מאל על מדלפקי החברה ב-LAX והפרצוף הידידותי שמקבל אותנו בנחיתה חזרה בטיסות מהארץ. לא רבים יודעים אבל מוטי הוא שחקן מקצועי (שיחק בהבימה) ואו-טו-טו מסיים תואר בקרימינולוגיה.

מוטי מגלם תפקיד נפלא, ניירוטי, חששן ועל הבמה הוא פשוט שובה לב; משהו בחוסר אונים של פוסטה, התפקיד שהוא מגלם, ניכנס ללב .

את התפקידים הנשיים בהצגה מגלמות מורן רוף ומאי גוטרמן. מורן (לונה), שחקנית מקצועית בוגרת בית צבי, זמרת וקומיקאית מדהימה עושה תפקיד נפלא כאשת ראש העיר שחולמת להיות זמרת אופרה. מורן הצעירה מגלמת את לונה בת ה 54 עם איפור מוגזם ותוספת של חזה וישבן הדמות בנויה עם טקסט שנון ביותר ומצחיק כצפוי מקומדיה. ״אם לא מממשים את המימוש הוא לא מתממש ממוש״ – זה מה שאומרת אמא לונה לבתה בהצגה, מאי גוטרמן (נופית, הבת של ראש העיר) שאינה שחקנית מיקצועית אך נותנת תפקיד מקצועי ביותר. את מאי הכירה אורי כאשר השתתפה בסדנת האימפרוביזציה של התיאטרון. אורי מגדירה את מאי ככישרון מיוחד במינו.

גם את ‏פקחי העירייה בהצגה אף אחד לא פיספס. הקהל בכניסה לאולם מתקבל על ידי שני שחקנים שמשחקים את תפקיד הפקחים והם מחלקים דוחות בכניסה. זו אמירה על הזמן שהם מבלים יחד בעבודה וחולקים אותם חוויות מה שמביא את השניים לדבר יחד בצורה קומית .

הפקחים הם בן ג׳יבלי – ששון דוידוב, שחקן, בן 24 ,(Bengi) בוגר בית הספר למשחק The Lee Strasberg Theatre Film Institute בוגר סדנאות משחק בבית הספר של יורם לוינשטיין ובסמינר הקיבוצים. הפקח השני פיני אלעזרוב – ששון מורדוב, שחקן, זמר בעל קול פעמונים וקומיקאי. פיני אלעזרוב בן 24, בוגר בית הספר למשחק ״ענת ברזילי״ (מצטיין שלוש שנים ברציפות) ובוגר ובית הספר לקומדיה של ריק וויליאמס בלוס אנג'לס אליו קיבל מלגה למשך שנתיים. אלעזרוב שיחק בהצגות בביה"ס למשחק ובסדרת הטלוויזיה ״ג׳ודה״ והופיע עם תוכנית הסטנד-אפ קומדי שלו על במות שונות ברחבי הארץ. זכה פעמיים בפרס השחקן הקומי של השנה בביה"ס של ריק וויליאמס.

משפחה אחת גדולה

צוות ההצגה והמשפחות הפכו למשפחה אחת גדולה שכן כבר חודשים ארוכים שכולם מתפקדים כקבוצה של אנשים שיש להם מטרה משותפת, ליצור תרבות ישראלית מקומית ברמה גבוהה לקהל דוברי העברית שחיים כאן בלוס אנג'לס ובסביבה.

כולנו עובדים על ההצגה ומתנדבים בצורה כזו או אחרת בתיאטרון.

מיקה נחום, הבת של יורם נחום וכותבת שורות אלה,  אף היא מתנדבת באולם הקבלה להצגה ומקבלת את הבאים. הצגה הזו תשאיר אחריה חותם כלשהו, בין אם של זיכרון מחויך או של מחשבה חדשה, זווית הסתכלות מעט שונה.

אורי: ״תיאטרון זו חיה רעבה, היא רוצה את כל הזמן שלך: ללמוד בעל פה את התפקיד, למצוא את הדמות בעומק שלך עצמך, להתחבר אליה, להגיע לחזרות כשכולם יוצאים לבלות או מבלים זמן איכות עם המשפחה, להגיע לחזרות בתום יום עבודה מפרך ולעבוד עוד משמרת כאן עם השחקנים האחרים…

"לא פשוט. אבל זו חוויה שאינה דומה לשום דבר אחר. ה'ביחד' הזה, כור ההיתוך, ההיכרות העמוקה עם אנשים שעד לפני זמן קצר לא ידעת שהם קיימים. כייף גדול וגם התמודדות לא פשוטה לפעמים, ככה זה כשמדובר בבני אדם… וכולנו מתרגשים להציג בפניכם את מה שיצרנו יחד״.

==

ההצגה "מבקר המדינה" תעלה בתיאט'ר ווסט בהוליווד עד ה-26 לינואר. לפרטים נוספים ולרכישת כרטיסים, התקשרו לטלי ספיר  310-5576425 או לורד כהן  310-9076069.

המשך לקרוא

הופעות

כמו באמריקה, בפעם הראשונה

Published

on

בין החברים של נטאשה, מסמרים ונוצות והמוזיקה החדשה – ראיון עם מיכה שטרית לקראת הופעת הבכורה שלו בלוס אנג'לס, במועדון המינט ב-30 בינואר

״החברים של נטאשה״ הייתה אחת הלהקות המצליחות בשנות ה-90. החמישיה המופלאה הובילה את תור הזהב של הרוק המקומי עם שלושה אלבומי מופת: ״החברים של נטאשה״, ״שינויים בהרגלי הצריחה״ ו״רדיו בלה בלה", הצלחות גדולות שהשאירו חותם בעיקר בזכות המילים והמסרים הקשים והמלנכולים שאפיינו אותם.

בהגה הספינה אחזו שניים: ארכדי דוכין ומיכה שטרית, שכתבו, הלחינו וביצעו את כל השירים. למרות חברות אמיצה, הם גם סבלו מחילוקי דעות מקצועיות ויודעי דבר יאמרו גם שהמון אגו הוא שהוביל לפירוק הלהקה המצויינת ב-1996.  זו הייתה למעשה גם צומת דרכים גדולה עבור שטרית שעמד בפני משבר יצירתי מאתגר- המעבר למצוא את הדרך להפוך לסולן. שטרית צלח את האתגר ושיחרר אלבום בכורה מהפנט. ״מסמרים ונוצות״ היה הצלחה אדירה עם להיטים כמו שיר הנושא, "באביב", "טבריה", ו"אינתי עומרי“ שהפכו אותו לאחד אלבומי הרוק החשובים במוזיקה הישראלית. 

דוכין כבר הופיע אצלנו בלוס אנג׳לס מספר פעמים. עבור שטרית זוהי תהיה הפעם הראשונה. בשיחה קצרה מישראל סיפר לי על ההכנות להופעה הקרובה, ניזכר בנוסטלוגיה בתקופה עם ׳החברים של נטאשה׳ וגם על העבודה על אלבומו החדש.

מיכה, סוף סוף אתה מגיע אלינו. למה הקהל הישראלי אמריקאי יכול לצפות? 

״אני מאוד נרגש מהסיבוב הזה בארצות הברית. כן זו הפעם הראשונה. פשוט באמת עכשיו זה זמן טוב, הייתה הזדמנות שהתאימה ואני שמח להגיע. אני אנגן שירים מהאלבומים שלי וגם ׳מסמרים ונוצות׳ וגם שירים שכתבתי לאמנים אחרים: לאריק איינשטיין ועמיר בניון וכמובן את החומר מ׳החברים של נטאשה׳. זאת הולכת להיות הופעה אינטימית: אני עם גיטרה אקוסטית ורון בנקר על חשמלית, שילוב נפלא. אנחנו רצים ביחד הרבה זמן ויש למופע הזה סאונד משל עצמו והרגשה מיוחדת. הביצועים בהופעה הם הרבה יותר קרובים בכתיבה שלהם למקור ומבטאים את המקום שלי כ'סינגר סונג רייטר'.״  

איזו תקופה הייתה הכי פורה ויצירתית עבורך בחברים של נטאשה או כסולן ?

״תקופת הסולו שלי התחילה ב״מסמרים ונוצות״ שנישאה על התנופה הגדולה  מ״החברים של נטאשה״. אחרי זה עשיתי כל מיני דברים. דווקא עכשיו אני מרגיש שאני בתקופה מאוד פוריה. אני עובד על אלבום חדש שמשלב פופ עם סאונד אחר. האלבום הזה הוא יציאה כי הרוח וההשפעה שלו הם דווקא הילדים שלי (בני 5, 11 ו-13). באוטו הם משתלטים על ה'בלוטוס' ככה שאני שומע את כל הפליי ליסט שלהם. פופ, היפ הופ והרבה מוזיקה חדשה. זה גרם לי להיכנס לעולם מאוד כפי אבל גם פתח לי השראה. לא שזה יעשה אותי צעיר, עדיין אשאר בן 57, אבל הסאונד שלי הוא אחר, ההשפעות אחרות והכתיבה זה עדיין אני.  אני מארח באלבום החדש לא מעט אנשים אני קורא לו כרגע 'שירים מהמושב האחורי׳' בקרוב ייצא שיר ראשון מתוכו עם שימעון בוסיקלה. סנונית ראשונה ואני מקווה שיאהבו אותו".

יש הרבה ביקורת על המוזיקה החדשה, רבים טוענים שהיא שטחית וחוזרת על עצמה.

״אז אמרו, זה גם מה שאמרו עלינו כשהיינו צעירים –  ׳כולם מנגנים אותם אקורדים׳. היה אפילו שיר ׳כולם רוצים שירים פשוטים בשני אקורדים׳ של שלמה גרוניך. זה רק אומר שהתבגרת. עם הזמן אני נפתח לדברים חדשים. הקשבתי למוזיקה העכשווית ויש שם דברים מדהימים ומופלאים. פעם היינו תלויים ברדיו אבל היום יש הרבה מקומות לגלות מוזיקה חדשה. לכל אחד יש את המוזיקה שלו, אני פשוט שומע מה שבא לי: היפ הופ , אינדי  וגם לא זנחתי את המוזיקה הוותיקה".

איזו מוזיקה או אמן השפיעו עליך?

״בצעירותי הושפעתי מכותבי מילים כמו מאיר אריאל, בוב דילן ולו ריד שעזרו לי למצוא את הקול  והדיבור האישי. היום אני מאזין למוזיקה מסיבות אחרות, מקשיב לאיך בן אדם שר ואיך ההפקה נשמעת. כל דבר שאני נחשף אליו משפיע בסופו של דבר. זה יכול להיות מיילס דייויס, ג׳ון קולטריין וגם הרד הוט צ׳ילי פפרס. זה לא משנה מאיפה זה בא, גם מהמוזיקה הערבית. אתה תמיד יכול למצוא קצב מעניין או צליל מעניין יש הרבה צבעים והרבה יופי".

איך הפירוק של החברים של נטאשה והפרידה מארכדי דוכין הוציאה הצלחה כל כך גדולה כמו ״מסמרים ונוצות״? 

״את המשבר עברתי לפני שהוצאתי את האלבום. חשבתי מה יהיה ומה אני אעשה. לאט לאט  נרגעתי. הבנתי שאני בסך הכל רגיל ויודע מה לעשות, זה בדיוק מה שעשיתי בחברים של נטאשה- כתבתי והלחנתי לא מעט שירים וגם שרתי חלק מהם שהיו מהותיים וטובים. אז קיבלתי ביטחון ולאולפן נכנסתי עם שני חברים טובים, שותפים ביצירה: יזהר אשדות וברי סחרוף. עם מוזיקאים בסדר גודל כזה אין לך מה להפסיד רק להרוויח. כתבתי כמה שירים טובים וכבר באולפן התחלתי להרגיש שקורה משהו וידעתי שיש אלבום טוב שאני קודם כל עומד מאחוריו ומרגיש שהוא מבטא אותי. לא ידעתי איך הקהל יקבל אותו זאת תמיד תעלומה. אבל היא נפתרה מהר מאוד. השירים ׳שרפו׳ את  הרדיו, הקהל אהב והכל ישב טוב וזה היה מעבר חלק מלהקה לסולו. האלבום הזה הפך להיות אלבום חשוב ולא משבר".

יש סיכוי לקאם באק אמיתי עם החברים?

״אנחנו עושים ביחד את ההופעה של רדיו בלה בלה. מפוצצים את הקהל וזה מדהים, זה נשמע יותר טוב מהאלבום עצמו, זו הפעם הראשונה שאנחנו עושים את זה מההתחלה עד הסוף, זה מרגיש כמו בכורה מאוחרת .״החברים של נטאשה״ זו הייתה תקופה נפלאה אבל להתגעגע ממש לא. אני זוכר לטובה ובסך הכל מברך על הזמן שעבר אבל עכשיו יותר מעניין אותי זה להסתכל קדימה. אני עסוק בהווה: להוציא את השירים החדשים, להמשיך להופיע, להנות מהאישה והילדים וכל יום הוא מתנה".

מסר לקהל הישראלי לקראת ההופעה.

״בואו, שאני לא אשאר לבד… (צוחק). תהיה הופעה חמה, קרובה ומרגשת. יהיה כיף!״ 

מיכה שטרית יופיע ב  30 בינואר במועדון  THE MINT  בפיקו רוברטסון  בשעה 8:00pm  לפרטים וכרטיסים: 

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות