אהובה בשחקים - שבוע ישראלי
Connect with us

latest

אהובה בשחקים

Published

on

אם עליתם לטיסה וראיתם כפילה שלי בדמות דיילת צעירה ויפה שעוברת עם עגלה בין השורות ומציעה קפה – נא להתנהג בהתאם

מאת: יאיר ניצני

נתב״ג שובר שיאי עומס וכולנו בדרך לחופשה שבה יפנקו אותנו כמו שאנחנו בטוחים שמגיע לנו. חוץ מכוכבי סרטון ״טיסת השוקולד״ הקלאסי, והישראלי השיכור שהורד ממטוס בדרך לספרד בסרטון ההמשך ״טיסת ליקר השוקולד״, כולנו מקבלים את הכללים של חברות התעופה שלמשך כמה שעות הופכים אותנו לחניכי פעולה בצופים שממלאים את הוראות הרשג״ד והמדריכים.

הרשג״ד הוא מנהל השירות בטיסה, המדריכים הם הדיילים, ואנחנו משתדלים למלא כל הנחיה שלהם גם אם אין לנו מושג למה לפני הנחיתה צריך להרים את משענת המושב, כאילו אם לא נשב זקוף גם המטוס ינחת עקום. הטייסים הם ראשי השבט, וכמו בצופים, בדרך כלל לא נזכה לראות את פניהם אלא רק נשמע את קולם במערכת הכריזה בסגנון קופאית ראשית בסופר, מה שרק יגביר את המיתוס סביבם ויגרום לנו למחוא להם כפיים על כך שהביאו אותנו בשלום לארץ ולשקית הדיוטי המובטחת.

מודה, כבר כילד התרגשתי למראה של אנשים במדים מגוהצים. שוטרים, חיילים, ימאים ודיילים עושים לי את זה. לאחרונים יש איזה זוהר חו״לי שכזה, אפוף ריחות בושם בינלאומי ומוצרים פטורים ממכס. המראה של קבוצת דיילים במדים מצוחצחים, צועדים לעבר המטוס כשהם מסורקים, מדוגמים, עם טרולי מינימלי, סיכת החברה, צעיף צבעוני וכובע תואם, ממלא אותי קנאה וגורם לי להרגיש כמו צב יבשה סטטי ומשעמם עם מחסור חמור בחותמות בדרכון.

הישראלי אמביוולנטי ביחסו לדייל. מצד אחד, למשך כמה שעות הוא תלוי בו לחלוטין. ברצות הדייל הוא יזכה לאוכל, שתייה ושמיכה; ואם לא, ייאלץ להסתפק בחצי שקית במבה שנשארה בתיק ולהתכסות במגזין ״אטמוספירה״. מצד שני, הוא מרגיש שהדייל עובד אצלו במשרה מלאה, ובמהלך טיסה של חצי שעה מלוד לקפריסין הוא מצפה לקבל יחס כמו שמקבל סולטן ברוני בג׳מבו הפרטי שלו.

לא מזמן, בעודי מנמנם בטיסה מאי פה לאי שם, התעוררתי למשמע צעקות רמות. התברר שאחד הנוסעים הפחות רגועים סטר לדיילת, בליווי ההסבר המנומק ״כ** אמא שלך, דרכת עלי״. לפני שהספקתי להיחלץ לעזרתה האירוע טופל בידי הדיילים, ולשמחתי בירידה מהטיסה קיבל את הבחור משמר כבוד של שוטרים שלקחו אותו לביקור ממלכתי בזינזאנה.

הסיבה שלאחרונה אני רגיש אפילו יותר מהרגיל לכבודם של אנשי צוות האוויר, היא שבתי האמצעית הפכה לדיילת אוויר. פתאום אני מבין שהעבודה הזוהרת היא די מעייפת. נכון, רואים עולם, אבל רואים גם הרבה נוסעים שהתנהגותם מזכירה יותר את עולם החי. צריך להיות על הרגליים במשך שעות ובהרבה מקרים כשמגיעים ליעד, הצוות ממתין כמה שעות בשדה ועולה על הטיסה חזרה עם מחזור חדש של נוסעים מלאי דרישות. באותה טיסה לא יכולתי שלא לחשוב מה היה קורה לסוטר החצוף אם היה חוצה את הגבול עם בתי. כמו שאני מכיר אותה, כיוצאת יחידת מגלן, הוא היה מצטער על הרעיון הטיפשי. ראשו היה מתחבר לברך שלה או למגש עם קפה חם, והיא היתה שואלת אם הוא מעוניין גם לקנח בכוס תה.

בניגוד לכישורי קרב המגע המפותחים שלה, יש לומר שבתי אינה מתאפיינת בתודעת שירות גבוהה. מאז ומתמיד, עוד הרבה לפני שסבלה מיעפת ומסתם עייפות מטיסות, היא הזדהתה יותר עם צד הנוסעים ומקבלי השירות ונהגה, למשל, לדרוש באופן סדרתי שיביאו לה שוקו למיטה. היא פחות חזקה גם בהכנת קפה, ונוהגת לבקש שאכין לה ארוחות בוקר מפנקות ואדאג לספק לה זרם חזק של מים חמים באמבטיה.

אם חלה איזו תקלה בשירות, נגיד שמפו שנגמר, VOD שנתקע או אינטרנט שלא מתקדם בקצב משביע רצון, היא עשויה להגיב באופן שבמקום אחר היה גורם לנחיתה בלתי מתוכננת. אבל אני סמוך ובטוח שכשהיא עולה למטוס היא הופכת ממטופלת למטפלת, משנה כיוון ודואגת לרווחת הנוסעים.

בחלומי אני מדמיין טיסה שבה אני הנוסע והיא הדיילת, וסוף סוף אוכל לגמול לה על כל השנים לדרוש ממנה שמיכה, להתלונן על הכרית, להחזיר את הקפה בטענה שהוא לא מספיק חם ואת החביתה בטענה שביקשתי עין הפוכה. להציק בשאלות כמו מתי מגיעים, מי הטייס ולמה לפני הנחיתה חייבים לפתוח את התריס גם אם לא מתחשק לי לראות את הנוף הקסום של בוקרשט.

ילדה שעובדת קשה זה עניין חיובי ואני מעודד אותו, גם כי בני משפחה של דיילת אמורים לזכות בהמשך להטבות אוויריות. אלא שביציאה לטיסות, שממש לא מותאמות לסדר היום של בני הבית, היא פותחת וסוגרת דלתות ומגירות ואני מנסה להסביר לה שאם תעשה את כל הפעולות קצת יותר בשקט ולא תעיר את כולם, היא תמנע את המצב המצער שבו משפחה שלמה חיה בג׳ט לג.

בתי אמנם נבונה ומנוסה, אבל היא עדיין צעירה ואני חושב שאני בהחלט יכול לתרום לה כמה רעיונות מניסיון הטיסות המצטבר שלי:

  • בטיסות החוזרות מבורגוס, לא מומלץ להציע מוצרים פטורים ממכס. הם חזרו מהקזינו ויש סיכוי סביר שהפסידו שם משכורת שנתית פלוס טבעת נישואים, כך שכל הצעה תמימה לרכישת בושם עשויה להיתפס מצידם כאילו את מנסה להוציא להם את העיניים.
  • העובדה שכדיילת את רואה את רוב הסרטים שוב ושוב יכולה לסייע לך מול נוסע מעצבן במיוחד. כשאת מזהה אחד כזה, לחשי באוזנו את סוף הסרט, כך שיבין שלא כדאי להתעסק איתך. אופציה נוספת היא למזוג לו קפה ממש עד סוף הכוס. סיכוי סביר שהמשקה הרותח יישפך עליו בקפיצה הראשונה.
  • אם נוסע או נוסעת מסרבים לשבת על יד אישה או גבר מסיבות דתיות, ואין מקום בטיסה, הציעי להם לטוס עם כיסוי עיניים.
  • עובדה ידועה היא שמבחינת הדיילים, נוסע טוב הוא נוסע ישן. אל תחכי שזה יקרה מעצמו, קחי יוזמה והציעי לממונים עלייך להגיש לנוסעים חמין כבד ולהקרין להם סרטי איכות משעממים של ברגמן. לא תשמעי מהם עד הנחיתה.
  • את רווקה, צעירה, זוהרת ויפה, ויש מצב שנוסעים צעירים יחזרו אחרייך. אני יודע שדעתי לא ממש נחשבת, אבל אם את מתלבטת ויש לך אפשרות לבחור בין כמה מחזרים – שכולם חכמים, יפים ונחמדים תני עדיפות לאלו שיושבים במחלקת עסקים.
  • לפעמים מערכת המולטימדיה מקולקלת ואת תיאלצי להדגים היכן נמצאים פתחי החירום בתנועות הידיים המשונות לפנים ולצדדים. כמי שמופיע לא מעט לפני קהל שמציץ בנייד כל הזמן, אל תיעלבי. הנקמה תגיע אם חלילה יהיה צורך בפתחי החירום, כשמי שלא הקשיב לא יידע לאן ללכת והיכן גלגל ההצלה. כשהוא ישאל, תעני שיעשה בדיוק מה שאמרו בסרט.
  • ילדים ותינוקות יכולים להיות מיטרד גדול. אמצי שיטות עתיקות מהמסורת היהודית של ברית המילה וטבלי את המוצץ בוויסקי. התינוק יישן כל הטיסה.
  • בטיסת החזור מהודו, יש מצב שתיתקלי בצעירים שעישנו יותר מדי ויספרו לך שהם דולפין או קיפוד. אין טעם לנסות להסביר להם שהם טועים, להפך, הציעי להם בארוחה משהו מהעולם שלהם, נגיד טונה או סרדינים.

לסיכום, אם עליתם לטיסה וראיתם כפילה שלי בדמות דיילת צעירה ויפה שעוברת עם עגלה בין השורות ומציעה קפה – נא להתנהג בהתאם.

יאיר ניצני הוא בעל טור במוסף סוף השבוע של ״ישראל היום״. נשוי ואב לשלוש, חבר בלהקת תיסלם מ- 1980וחובב מזון עתיר קלוריות. מגיש בטלוויזיה וברדיו, מרצה ועורך טקסי חתונה אזרחיים. לטורים נוספים:www.yairnitzani.com

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

latest

צחי ולוסי? ירידה והתבוללות!

Published

on

הנישואים הסודיים הכי מתוקשרים בישראל גרמו השבוע לרבים להסתכל במראה

לוסי אהריש וצחי הלוי ביום חתונתם. פתחו תיבת פנדורה

מאת: גל שור

חבר הכנסת אורן חזן מהליכוד הבעיר בשבוע שעבר את המדינה, הציבוריות הישראלית ואת הרשת הגועשת בארץ ובחול, לאחר שהעביר ביקורת על נישואי השחקן היהודי צחי לוי והעיתונאית הערבייה לוסי אהריש. הפרלמנטר חובב השערוריות פירסם בפייסבוק טקסט חריף נגד הזוג, שנישאו בסתר בתום ארבע שנות זוגיות סודית. " לא מאשים את לוסי אהריש שפיתתה נפש יהודי במטרה לפגוע במדינתנו ולמנוע מעוד צאצאים יהודים להמשיך את השושלת היהודית – להיפך, היא מוזמנת להתגייר", כתב חזן. כן מאשים את צחי המתאסלמלוי שלקח את פאודה צעד אחד רחוק מדי – אחי, צא מהסרט". את דבריו חתם במילים: "לוסי, זה לא אישי, אבל דעי: צחי אחי ועם ישראל עמי, די להתבוללות!".

דבריו של חזן התקבלו בביקורת נוקבת מצד חברי כנסת מהאופוזיציה וגם מהקואליציה. ח"כ שלי יחימוביץ' הגיבה תוך שימוש במונחים מהעולם הספרותי של "הארי פוטר": אוכלי המוות סברו שרק טהורי דם (Pure-bloods) רשאים להתקיים ומי שהתחתן עם מוגלגית נחשב בוגד דם. וסליחה שהשתמשתי במטאפורה עדינה מדי". בריאיון לתכנית פגישה" עם רוני קובן (שששודרה השבוע בכאן 11 סיפרה אלהריש שבני זוג יהודים רבים ביקשו ממנה בעבר להתגייר. ברור שלא אתגייר. למה שהוא לא יתאסלם?".

הריאיון עם קובן התקיים לפני שפורסם כי לוסי אהריש היא בת זוגו של השחקן והזמר צחי הלוי ("פאודה"). ביום רביעי שעבר התחתנו השניים בטקס נישואים מצומצם עם בני משפחה וחברים קרובים. השניים יצאו במשך חמש שנים ולבקשתם, התקשורת שמרה על פרטיותם ולא פרסמה את דבר הקשר. לאחר שספגה כאמור ביקורות גזעניות מצד חברי הכנסת אורן חזן ובצלאל סמוטריץ' והשר אריה דרעי, הגיבה אהריש במונולוג הפתיחה של תוכניתה "שיחת היום" המשודרת ברשת 13: "יש דברים חשובים הרבה יותר על סדר היום של המדינה הזאת מאשר חיי הפרטיים. 20 נשים נרצחו מתחילת השנה, ואנחנו עדיין לא מזועזעים מספיק כדי לעצור את האלימות הנפשעת הזאת; לזקנים על ערש דווי שולחים חוקרים כדי להראות שהם יכולים לתפקד ולחסוך למדינה כמה פרוטות; ילדים חולים מחכים שיאשרו להם תרופה מצילת חיים; נכים לא מצליחים להתקיים מקצבת רעב; אנשים שיש מצב שיושבים בכלא על לא עוול בכפם; קהילה להט"בית שלא מקבלת זכויות בסיסיות בגלל זהותם המינית; הדרום הבוער, ששוב נשכח ונופל חלל במשחק הפוליטי; פתיחת מושב הכנסת, שיושבים בו אנשים ששכחו שהם נמצאים שם בשליחות ציבורית וכל מה שהם עושים זה להביא את המערכת לריקבון מוחלט. אלה הנושאים שאמורים להעסיק ולהדאיג כל אחד ואחת מאתנו, ובטח לא מה אמן ועיתונאית עשו בחייהם הפרטיים ביום רביעי.

״החיים שלי הם החיים שלי ולא עניינו של אף אדם אחר. נקודה, סימן קריאה! ובכל זאת, לא פעם עמדתי כאן ודיברתי על האלימות וההסתה הגואה בחברה שלנו. בימים הללו, מלבד עשרות אלפי הודעות תמיכה ופירגון, היו גם כמה כאלה שהרימו את ראשו המכוער של השיח האלים והמסית – ושלא לומר המיזוגיני – תחת מעטה של חופש הדיבור הדמוקרטי. אז תרשו לי, מבין כל ההודעות הטובות שקיבלנו בימים האחרונים, לציין את הידיעה שריגשה יותר מכל: מנהל בית ספר שהחליט לפתוח את יום הלימודים שאחרי החתונה בשיח פתוח עם תלמידי תיכון על גזענות, אלימות, לאומנות ומה תפקידם של נבחרי הציבור – האם ללבות את השנאה, או להיות גשר לעם היושב היום בישראל? התלמידים החליטו לתלות על קירות בית הספר את ערכיהם 'מזל טוב ללא הבדל דת גזע ומין'. עכשיו תגידו לי אתם למי להתייחס ולתת את הבמה, למנהיגי האתמול או למנהיגי המחר?"

הנישואים המתוקשרים הפכו כאמור לסוגיה ציבורית ועוררו תגובות קיצוניות, שנעו מהשתלחותו הגזענית הנחותה של ח"כ אורן חזן, ועד דברי תהילה נלהבים בשבח ההתבוללות. אבל אפשר להירגע, טוען אוריאל הייטנר ב"ישראל היום". יהודי לא יכול להתבולל בישראל. ישראל היא מדינה יהודית; החברה בה היא יהודית; התרבות שלה היא יהודית. מעגל השנה שלה
נע סביב רצף החגים היהודי, ויום המנוחה השבועי הוא שבת. השפה היא העברית, והאוכלוסייה היא יהודית ברובה המכריע. "כמעט מאה אחוז מן היהודים בישראל מתחתנים עם יהודים, וגם יהודי או יהודייה שבן זוגם אינו יהודי, הם, ילדיהם ונכדיהם יוסיפו להיות חלק בלתי נפרד מן הקולקטיב היהודי – כל
עוד יגורו בארץ" טוען הייטנר. אבל לא כך בגולה: בארצות הרווחה, שבהן ההתבוללות היא סכנה ממשית. היהודים הם מיעוט; מבחינה סטטיסטית, רוב הסיכויים הם שיהודי יתאהב בלא יהודייה, כי אותה הוא יפגוש בבית הספר, בעבודה ובמקומות הבילוי. ואכן, שיעור נישואי התערובת בחו"ל גבוה מאוד, ואף הולך וגדל. לאורך זמן – אין עתיד יהודי בגולה".

הייטנר טוען ששיעור הירידה מהארץ כיום הוא הנמוך ביותר מאז קום המדינה, אך הוא עדיין גבוה, וחמור מכך הוא נהנה מלגיטימציה חברתית ותרבותית. "ישראלים רבים מתייחסים לירידה מן הארץ כבחירה הגיונית וטבעית. עצם הביטוי "ירידה" נעשה לבלתי-תקין פוליטית. לא עוד עלייה וירידה, כי 'אסור להיות שיפוטיים', אלא הגירה מן הארץ לחו"ל – או להפך". לדעת הייטנר, "ישראלי שירד מן הארץ והשתקע בגולה, רבים הסיכויים שילדיו – ואם לא ילדיו, נכדיו – כבר לא יהיו יהודים, ולא יהיו חלק מעם ישראל. לכן מי שחרד מפני התבוללות, אל יתעסק באיזו חתונה, שאינה אלא סנסציה רכילותית צהובה. דחוף יותר להעלות לסדר היום את סוגיית העלייה לארץ והירידה ממנה. מחויבותה של ישראל, כמדינת הלאום של העם היהודי, לעתיד העם היהודי ולהבטחת המשך יהדותם של בני העם היהודי צריכה להתבטא בפעולה למען עליית היהודים לישראל ומניעת ירידתם של ישראלים לחו"ל".

המשך לקרוא

latest

פטיש גדול מול הפגיון החד

Published

on

האם מינויו של ברט קבאנו לביהמ"ש העליון ישים קץ ל"שימוש נשים בוואגינה כנשק"?

פרופ' פורד והשופאט קבאנו. קמפיין #לא_התלוננתי כאן כדי להישאר

מאת: גל שור

מיליון אמריקאים צפו לפני כשבועיים בשימוע של כריסטין בלאסי פורד, הפרופסורית לפסיכולוגיה קלינית מצפון קליפורניה, שהאשימה את המועמד לבית המשפט העליון, השופט ברט קבאנו, בתקיפה מינית לפני 36 שנה כשהשניים למדו עדיין בתיכון. על פי חברת המחקר נילסן, כמעט 20% מכל משקי הבית בארה"ב שבבעלותם טלוויזיה צפו בעדות בכל רגע נתון בין 10 בבוקר ל-6:45 בערב (שעון וושינגטון). המספר אינו כולל את מיליוני האנשים שצפו באירועים באמצעות מכשירי הסלולר, המחשבים או אלה שצפו בהם בעבודה ובמקומות ציבוריים אחרים.

מינוי של קבאנו אושר בסנאט ברוב דחוק (50-48) והוא הושבע בתחילת השבוע לכהונת.

השופט התשיעי בבית המשפט העליון. ברט סטיבנס, לשעבר עורך "הג'רוזלם פוסט" ועיתונאי שמרני מוערך, כתב ב"וול סטריט ג'ורנל" לאחר ההשבעה כי "בפעם הראשונה מאז שדונלד טראמפ נכנס לפוליטיקה, אני חש אסיר תודה על שהוא מכהן בתפקידו. איני מתלהב להודות בכך, במיוחד לאחר שהנשיא חיקה את כריסטין פורד בדרכו המכוערת והמיותרת. אני אסיר תודה כי טראמפ לא נסוג לנוכח הערמומיות, הצביעות ואמות המידה המסוכנות בהן השתמשו חלק מהמתנגדים למינויו של ברט קבאנו. אני אסיר תודה לטראמפ כי יש מקום לעיקשות הנזעמת והגסה שבה נקט – על אחת כמה וכמה נגד בריונות מוסרית. אני אסיר תודה על כך שטראמפ התנהג כמו פטיש גדול מול הפגיון החד של המתנגדים.

״כמה רגעים מהימים האחרונים הובילו אותי לגבש את דעתי זו", כותב סטיבנס. "הראשון היה הערה של חבר, שאמר כי הוא היה מעדיף להיות מואשם ברצח מאשר בתקיפה מינית. אני מסכים איתו – אפשר למצוא תירוץ לכך שהרגת אדם, אך לא לכך שתקפת מינית אשה. אולם אם נכון הדבר, אז נכון גם להגיד שהאשמת שווא בתקיפה מינית היא מתועבת כמעט כמו המעשה עצמו.

הרגע השני קשור לראשון. 'תפסיקו להתבכיין, קבאנו אינו קורבן' – זו הכותרת של מאמר המערכת ב"לוס אנג'לס טיימס" בו נכתב כי ישנו רק סיכוי זעום שקבאנו חף מפשע.

למרות זאת, האשמות שווא באונס, הגם שנדירות יחסית, עדיין מתרחשות בשיעור גבוה פי חמישה מהאשמות שווא בעבירות אחרות, כך על פי הספרות האקדמית. ממתי ההנחה שאדם הוא חף מפשע נהפכה, בעיני הליברלים של היום, למשהו שאפשר לכנות "התבכיינות?

״הרגע השלישי קשור לראשון, והגיע כשהאזנתי לסנאטור הדמוקרטי קורי בוקר מסביר כי "בסופו של דבר, זה לא משנה אם קבאנו אשם או זכאי, בגלל שמספר השאלות שהתעוררו מספיקה כדי לעבור למועמד אחר". והרגע הרביעי הגיע כשצפיתי בג'ולי סווטניק, שהאשימה את קבאנו בכך שלקח חלק במסיבות בהן בוצע בנשים "אונס קבוצתי", משנה פרטי מפתח בסיפורה בריאיון לרשת NBC. ההאשמות של סווטניק גובלות באבסורדיות ואין להן כל אישוש, אבל זה לא הפריע למתנגדים לקבאנו – בפוליטיקה ובתקשורת – להשתמש בהן כדי להצדיק את הטענות של פורד".

השבעתו של קבאנו היא ניצחון גדול לטראמפ. אך בטרם תומכיו של הנשיא האמריקאי יוצאים לחגוג, כותבת רויטל עמירן ב"מעריב", "חשוב שיזכרו שאין בה בכדי למחוק את הישגי הגל הפמיניסטי הנוכחי, שהקמפיין #לא_התלוננתי, שפרץ לאחר עדותה של ד”ר כריסטין פורד, הוא חלק חשוב בו. לדעתה, "לא ניתן יהיה לשוב ולגרום לנשים שעוברות הטרדות מיניות לשתוק. הרשתות החברתיות הן כלי רב־עוצמה עבורן לפרוק את אשר על לבן, לעורר מודעות, לעודד נשים מותקפות אחרות ואף לפנות באופן ישיר למי שתקף אותן ולספר את סיפורן. כל זאת בלי להיות מוגבלות לחוק ההתיישנות, שחל בין השאר על פגיעות נפשיות שלא יגלידו לעולם. כמו בגלי הפמיניזם לאורך ההיסטוריה המודרנית, גם כעת יש תגובה ריאקציונית של אלו, גברים ונשים, שמפחדים מערעור הסדר החברתי הקיים"

בישראל, כמו באמריקה, רבים מלגלגים על וידויי הגולשות או תוקפים בזעם את הקמפיין. כך למשל דרור אידר ב”ישראל היום”, עיתונו של פטרונו של טראמפ, שלדון אדלסון, שלדעתו וידויי הנשים ברשת הן “אינקוויזיציה מחשבתית” ומבטאים “טמטום רגשי חסר גבולות”. הפובליציסטית גלית דיסטל־אטבריאן זעקה נגד שימוש נשים “בוואגינה כנשק”. עו”ד מורן סמון, מומחית לדיני משפחה, קראה בטוויטר “די להאשמות שנים בדיעבד!” והציעה להעמיד נשים לדין על אי־קיום חובתן האזרחית לדווח בזמן אמת על פגיעה מינית.

פורד עצמה, מזכירה עמירן, עברה תשאול ארוך בוועדת סנאט. אך העניין כאן לדעתה אינו משפטי: "הבעיה המרכזית שמייצגים הזועמים למיניהם קשורה באי־היכולת שלהם להזדהות רגשית עם הפגיעה המינית, עם הייסורים הנפשיים ארוכי הטווח שהיא גורמת, עם הצורך להדחיקה ועם הקושי הגדול שבחשיפתה. הזעם שלהם מוביל אותם לביטויים מחפיצים ומיזוגניים כלפי נשים. כולם מתעלמים מהחשיפות הרבות של פגיעה מינית שאיפשר הקמפיין גם לגברים.

עמירן מעריכה כי שנה לאחר השקת MeToo#, קשה שלא לראות בו מהלך היסטורי: "אנו בעיצומו של גל פמיניזם נוסף במסע הארוך לשוויון לנשים, שהחל עם מאבק הסופרז’יסטיות במאה ה־19 וכיום מתמקד בשחרור גוף האישה מהטרדות מיניות. הזעם בארצות הברית, ההפגנות, הצטרפותם של גברים רבים לגל המחאה ועדותה של פורד  כל אלו מעידים כי גל זה אינו האחרון ברצף".

מה דעתכם?…

 

המשך לקרוא

latest

האויב שבפנים

Published

on

קשה להבין כיצד ישראלים שגדלו בארץ יכולים לקחת חלק בהפגנות בחו"ל שבהן נשמעים קולות שקוראים ליהודים "לחזור לתנורים"

מיקו פלד – פעיל אנטי ישראלי, בן של אלוף במיל ופרובוקטור בשקל

מעת: גל שור

בשבוע חול המועד האחרון שודר בערוץ הטלוויזיה הממלכתי בישראל, כאן 11, תחקיר בשם הג'וקרים של ה-,"BDS שחושף לראשונה את הישראלים שעברו צד והצטרפו למקהלת המחרימים מעבר לים (והסכימו להתראיין). עצם קיומה של מדינת ישראל הוא הפרה של החוק הבינלאומי", אומר מיקו פלד, יהודי וישראלי, בנו של אלוף בצה"ל אחד הדוברים הבולטים של תנועת ה-BDS העולמית. הוא מתפרנס יפה מספרים שכתב ומהרצאות שהוא מעביר, שעיקרן מסרים שקריים בגנות ישראל ופעולות צה"ל בפרט ("מטילים פצצות על אזרחים ושולחים חיילים להרוג אזרחים").

פלד הוא טיפוס קיצוני ונראה שנוכחות המצלמה מוציאה ממנו הצהרות קיצוניות יותר, רק כדי לעורר פרובוקציה ולחזק את הטיקט שלו כאנטי-ישראלי. הוא לא רק יורק לבאר שממנה הוא שותה, הוא גם סובל ממידה רבה של צביעות: הוא בז למדינה ולקיומה אבל אין לו בעיה להתהלך בה וליהנות משירותיה.

תנועת ה-BDS מסבירים בתכנית, היא ממילא אוסף שכולל קבוצות שונות ובלתי מתואמות שפועלות בדרכים שונות. אכן, יש בתכנית מרואיינים מאוד שונים עם אידיאולוגיות שאינן זהות. המצלמה התמקדה דווקא בפעיל הרדיקלי מביניהם, מיקו פלד, בנו של האלוף מתי פלד ודמות ססגונית לכשעצמו. פלד הוא קרקס של איש אחד, פרובוקטור חייכן ורהוט וטרול מהקצה השמאלי של המפה. הוא "סיפק את הסחורה", ולכן קיבל לא מעט זמן מסך: פלד הולך בסמטאות ירושלים, מסרב להיכנס לאתר כלשהו, רב עם מדריך טיולים (רק מראים את הצעקות, לא את הדיון עצמו), ומדי פעם עונה במשפטים קצרים.

פלד לא לבד. ישראלים נוספים, אשר רובם חיים בחו"ל, לוקחים חלק פעיל ב-.BDS הם לא רואים את עצמם כבוגדים אלא כמי שמסייעים להביא לקץ הסכסוך. זה כנראה קל יותר להסתכל על הדברים משטרסבורג הנוחה או מאוניברסיטה אמריקאית ולהטיף לאחרים מה צריך לעשות ואיך. אחרי הכל, בלון תבערה לא ינחת אצלם בחצר. הסרט מבהיר את הנזק הגדול שהישראלים האלה עושים לנו כשהם נותנים משנה תוקף לטענות פעילי התנועה, שהרי לא מדובר בזרים שהם לכאורה אנטי-ישראלים, אלא באנשים מישראל ששירתו בצבא.

תנועת ה-,BDS שהוקמה בתחילה על ידי פלשתינים כדי לקדם אג'נדה פלשתינית, הפכה לאנטי-ישראלית ומגלמת בתוכה גם סממנים אנטישמיים. תחת כנפי התנועה הזאת אוסף של אנשים מכל העולם שהמכנה המשותף שלהם הוא השנאה לישראל. קשה לצופה הישראלי ֿלהבין כיצד ישראלים שגדלו בארץ יכולים לקחת חלק בהפגנות שבהן נשמעים קולות שקוראים ליהודים "לחזור לתנורים". מבחינת פעילי התנועה מדובר בתנועה פוליטית שנועדה לקדם את החוק הבינלאומי, אבל הם לא יודעים להסביר כיצד זה מסתדר עם קריאות להשמדת מדינת ישראל.

אבל לא רק מעבר לים יש פעילים של התנועה, אלא גם בישראל. אלון מזרחי, פעיל שמאל שהיה בעבר פעיל ימין קיצוני ובעל טור קבוע באתר "מידה", טוען שיום אחד התפכח. הוא כמובן מתנער מהצד הקיצוני של התנועה, המקושר להתבטאויות אנטישמיות, ומבין שבישראל הוא נחשב לבוגד.

תנועת החרם לא מצליחה ליצור את ההשפעה שקיוותה ליצור, לפחות לא בדברים מדידים, כגון הפן הכלכלי. לעומת זאת, המסע שלהם למתג את ישראל כמדינת אפרטהייד דווקא מתחיל לחלחל תודעתית. כאן נכנסת הפעילות של המשרד לעניינים אסטרטגיים, שעבר משלב המניעה וההגנה לשלב ההתקפה על התנועה. הסרט מציב שאלות שנותרו ללא מענה, כגון מה נעשה בתקציבי הענק שקיבל המשרד לצורך ההתמודדות עם ה-,BDS ואם פעולות המשרד פקטיביות או רק מחזקות את ה-,BDS כפי שטוענים חלק מהדוברים.

התוכנית "שטח הפקר" מתמחה בניסיון לפצח נושאים סבוכים ולדרוש תשובות. הפעם ביקשו בתכנית לעסוק במה שהיא מכנה "הג'וקרים" – הישראלים שפעילים בתנועת ה-BDS הקוראת לחרם על ישראל. התוכנית הולכת על מלחמה בין שני קצוות: "הג'וקרים" מצד אחד והמשרד לעניינים אסטרטגיים מצד שני. התוכנית והמראיין דני ענבר מנסה לפגוש ולהקשיב לכל מיני קולות: פעילי BDS, אנשי המשרד לאיומים אסטרטגיים, עסקנים ועיתונאים בהם גם איש וואלה! NEWS אורן נהרי) ומתסכל להרגיש בתום הצפייה שהשיח הזה במידה רבה נשאר סגור לציבור הרחב: תנועת ה-BDS מחרימה ולא כל כך מעוניינת לדבר עם הציבור בישראל; גם במשרד לנושאים אסטרטגיים מעדיפים כנראה לנהל את עבודתם תחת איפול מבלי שיתקיים אודותיה דיון ציבורי משמעותי. באמצע: מרחב שלם של שיח, מגוון אנשים עם דעות שנוטות לכל מיני כיוונים, שכולם מדברים להם מעל הראש. לכן, טוב עשו ב"שטח הפקר" כשבחרו לסקור את הנושא ולהנגיש אותו, רק חבל שזה לא היה באופן מעמיק יותר.

המשך לקרוא

אירועים קרובים

אוק
22
ב
19:30 שיעור יוגה עם לימור קול-ברזני
שיעור יוגה עם לימור קול-ברזני
אוק 22 @ 19:30 – 22:00
ימי שלישי 10:00-11:00- שיעור יוגה עם לימור קול-ברזני 7:30-10:00 בערב סדנה לעיצוב תכשיטי טקסטיל (פעם בחודש)
אוק
25
ה
22:00 להקת רם 2 ברוק ישראלי בטרזנה @ Pladino Bar
להקת רם 2 ברוק ישראלי בטרזנה @ Pladino Bar
אוק 25 @ 22:00 – 23:00
להקת רם 2 ברוק ישראלי  בטרזנה @ Pladino Bar
חברי להקת רם2 חוזרים לשמח את לב המעריצים בהופעה נוספת של מיטב להיטי הקורנרול הישראלים מכל הזמנים. ביום חמישי, 25 באוקטובר, החל מ-10 בערב, במועדון-בר פלאדינו בטרזנה. פרטים ועידכונים בפייסבוק: ramshtaym
אוק
26
ו
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
אוק 26 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
אוק
27
ש
20:00 Bruno Mars: 24K Magic World Tour @ Staples Center
Bruno Mars: 24K Magic World Tour @ Staples Center
אוק 27 @ 20:00 – 21:00
Bruno Mars: 24K Magic World Tour @ Staples Center
Live Nation Presents Bruno Mars with Charlie Wilson STAPLES Center 1111 S. Figueroa Los Angeles, CA 90015 (213) 742-7340 Sat, Oct 27, 2018 – 8:00PM OnSale: Fri, Feb 16, 2018 – 12:00PM PDT

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות