Connect with us

ארה"ב-ישראל

אהבת חינם

Published

on

הפעיל הנוצרי דילון הוזייר נלחם עבור הקהילה הישראלית-אמריקאית מחוף לחוף • הסיפור שלו כמשל ליום העצמאות תשע"ט

דילון הוייזר בחזית בית המחוקיים במסצ'וסס. דעות קדומות ואפליה

הסיפור מתחיל בבחור נוצרי, דילון הוזייר. דילון שירת בקונסוליה הישראלית בלוס אנג׳לס (האחראית על שש מדינות בחוף המערבי) תחת שלושה קונסולים כלליים. לא דבר של מה בכך, שכן לא קל לעבוד עם ישראלים. נזקפו לזכותו פעילויות מרשימות, פרויקטים אותם יזם או הוביל, ובהם הבאת מגילות ים המלח ללוס אנג׳לס (וכל מאות אלפי האנשים שבאו לראותן) וחתימת הסכמי הבנה ושיתוף פעולה בין מדינת ישראל לבין מדינת קליפורניה ובין ישראל וערים שונות (דוגמת לוס אנג׳לס, בוורלי הילס, ווסט הוליווד) לפני חמש שנים.

לכבוד יום העצמאות ה'תשע״ט, כחלק משיתוף הפעולה בין בוורלי הילס ומדינת ישראל, נערך ערב שירה-בצוותא באולם המופעים של בוורלי הילס – בסגנון של העיר הידועה ביותר בעולם. בזמן שכל שיוך למדינת ישראל מתקבל בבוז, סלידה ושאט נפש, בוורלי הילס פותחת זרועותיה בחיוך ובחיבוק חם. המסר פשוט: אנחנו עומדים לצד ישראל ותומכים בה ללא פקפוק, היסוס או סייג. בואו וראו – לא רק שיש לנו קשרים ענפים של תורמים מקומיים עם כל אוניברסיטה, מוזיאון, בית חולים, מפלגה פוליטית ועמותות בארץ, אנחנו חוגגים בחוצות את יום העצמאות ה-71 של מדינת ישראל. בהחלט לא דבר של מה בכך.

כדי לאפשר המשכיות של העבודה וההשקעה הכבירה בת שנים ארוכות, דאג אחד הקונסולים הכלליים לשבץ את דילון בארגון מקומי, להמשיך את העבודה עם הפוליטיקאים בכל הרמות. משם המשיך דילון להקים ארגון שהיום הוא עומד בראשו, עם חברים בכל רחבי ארה״ב, פעילות בכמה מדינות, עשייה ברוכה ותקציב מזערי. הארגון נקרא בקצרה ״אני יכול״ או ״ישראלים יכולים". המוטו: ״ארה״ב ,I-CAN טובה יותר, ישראל בטוחה יותר וברית חזקה יותר בין ארה״ב לבין ישראל״.

בכל מדינה בארה״ב יש חלון הזדמנויות אחר להציג חקיקה. החצי הראשון של 2019 היא תקופה קריטית לפעולה. קדם לתקופה זו מאמץ לשנע את הישראלים החיים בארה״ב להצביע, שכן המחוקקים מקשיבים קשב רב למצביעים להם (ראה לדוגמא את כוחם של האוונגליסטים הנוצרים או הקהילה הלטינית בארה״ב). באותה תקופה גויסו ישראלים מכל הצבעים והגוונים לסרטון שאמר ״צאו להצביע, גם אנחנו מצביעים". הרעיון וביצועו (עם תקציב דל או לא קיים) הלהיב את דמיונם של אחרים, שיצאו גם הם לעשות את אותו הדבר ולעודד את הקהילה הישראלית החיה בארה״ב להצביע בבחירות המקומיות. ראו מה קורה כש-16,000 אנשים באזור מאוד ליברלימצביע עבור מועמדת דמוקרטית – חברת הקונגרס עומאר היא דוגמא להרס ולסכנה הטמונה באי-עשיה מצדנו. ומדוע אין חברי קונגרס ישראלים-אמריקאים?

כשראשידה טליב נבחרה לקונגרס כ״פלסטינאית-אמריקאית״ ראשונה (אויבינו עובדים יפה; היכן כל הישראלים בקונגרס, בסנאט, במועצות הערים ובשאר גופים מחוקקים?), פירסם דילון מכתב המברך אותה על בחירתה ושואל אותה האם היא תחרים את הישראלי-אמריקאי הראשון שייבחר לקונגרס כפי שהיא עושה כשהיא תומכת באופן גלוי בתנועת החרם נגד מדינת ישראל. הסביר דילון במכתבו: ״המאמץ המאורגן והשיטתי נגד קהילת הישראלים-אמריקאים, מבעלי עסקים קטנים לסטודנטים, בכדי למנוע מאנשיה להגיע לידי מיצוי מירבי של הפוטנציאל שלהם באמריקה, גורם לדעות קדומות ואפליה נגדם. אנחנו ניצבים איתן בכדי לשנות את כיוון זרם זה". קריאה ברורה לקרב, עם קווים מדויקים.

דילון מביא ישראלים לשימוע בפני בתי מחוקקים, שכן כשהסיפור אישי, מתחברים אליו ביתר קלות. אין זו ״ישראל״ ואין זה ה״כיבוש,״ כי אם רחל או יוסי הניצבים לפניך. הם נראים בדיוק כמוך (למרות שהמבטא שונה), והסיפור שלהם דומה מאד לשלך – הילדים כבר לא מדברים את השפה, הקשר עם הארץ ממנה הגיעו הדורות הקודמים רופף ונעלם, התרבות שונה וכך גם העתיד. הסיפור שלך יכול להיות מהונדורס, פרו, פיליפינים, ארמניה או ויטנאם, והסיפור של רחל ויוסי זהה בדיוק, ולכן קרוב ללבך, המחוקק האחראי.

הגישה תקפה לכל קהילת מהגרים בארה״ב. כך יוצא שמתקפת החרם בשל הקשר של הישראלים-אמריקאים עם ארץ מכורתם יכולה להיות אפקטיבית לא פחות גם נגד מקסיקנים, ארגנטינאים, סינים או קוריאנים. נוצרה קואליציה המעוניינת בעבודת הארגון הכוללת רוסים ופרסים, שתי קהילות משמעותיות ביותר. כשהגיעה אילהאן עומר לערב גאלה של CAIR בבולדלנד הילס, בין מאות המפגינים היתה קבוצה לא מבוטלת של אותה קואליציה שהצטרפו ובאו לתמוך במארגנים – ארגונה של בריג׳יד גבריאל באזור ששינע את חבריו כפי שהם עושים מזה שנים רבות נגד האיסלמיסטים ובכדי לשמר את אורח החיים שלנו במערב – ולהביע את מחאתם נגד חברת הקונגרס האנטי-יהודית, מארחיה מארגון הועד על יחסי מוסלמים אמריקאים ואורחי הכבוד ״קול יהודי לשלום״.

וכשבעיר ווסט הוליווד, מעוז הסופר-ליברלים בארה״ב וביתם של חברי הקהילה הגאה, התכוננו להקרין סרט על הנכבה, התכנסה קואליציה פרו-ישראלית כמותה לא נראתה בעשורים האחרונים בלוס אנג׳לס.

אנשים שהניחו את ההבדלים ביניהם בצד ועבדו ביחד. לכבוד יום העצמאות, ווסט הוליווד תקרין סרט מבית היוצר של מרכז ויזנטל על הקמתה של מדינת ישראל המודרנית ותערוך קבלת פנים לכבוד הקהילה היהודית והישראלית בעיר.

בנוסף לפעילות בשטח, הארגון ״אני יכול״ מציע כיתות ״אזרחות״ ומעורבות בפוליטיקה, דואג ליצור קבוצות פעילות של ישראלים ברחבי ארה״ב אך יותר מכל, שוקד על חקיקה מהחוף המערבי עד לחוף המזרחי בכל הנוגע לישראל, ליהודים ולחיי הישראלים-אמריקאים כמיעוט בארה״ב. במדינת נבאדה מדברים על הקמת מוזיאון לשואה. אם כך יקרה, נבאדה תהיה המדינה ה-30 בה יהיה מוזיאון שתפקידו לזכור את העבר ולהילחם בעלייה האנטישמיות בעולם ובכתיבה מחדש של ההיסטוריה, בזמן שדור הניצולים הולך ונעלם.

סיפור זה אולי התחיל בדילון הוזייר, אך ישנם עוד רבים הפועלים ללא לאות, שומרים על חומות ציון וירושלים בניכר ונלחמים על דעת הקהל הבינלאומית, מאוסטרליה לארה״ב, מדרום אפריקה לקנדה, ומארגנטינה להולנד. כך הגענו הלום, וטוב שישנם אנשים שיעשו הכל עבורנו. מרביתם נוצרים מאמינים. חברים כה מעט יש לנו, עד כמה חבים אנו להם חוב של הכרת תודה. כדברי הנביא ישעיה ס״ב:6) ״על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום הלילה תמיד, לא יחשו המזכירים את ה׳, אל דמי לכם"; וכאמור בתהילים (קכ״א:3-4) ״אל יתן למוט רגלך, אל ינום שומרך; הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל".

הגיע הזמן שאנחנו – הישראלים החיים מחוץ לישראל נצטרף לשורות הלוחמים עבורנו. הם ימשיכו במה שהם עושים בין אם נעבה את השורות ובין אם לאו, אך עד כמה יוכלו להיות יעילים יותר אם נתמוך ונשתתף!

לתגובות: bussel@m.com

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

ארה"ב-ישראל

למה לי פוליטיקה

Published

on

בסיום העונה שלthe apprentice ופרסום הזמנה למתמודדים לעונה נוספת, התייצבתי עם עוד מאות אנשים באולפנים כאן בלוס אנג׳לס • לא הבנתי וודאי שלא הפנמתי שזוהי פשוט תוכנית ריאליטי • היום נראה לאלו החיים בארה״ב שהם באמצע תוכנית כזו בדיוק

טעות אחת היתה כשהתלהבתי יתר על המידה מהעונה הראשונה של ״השוליה״ עם דונלד טרמאפ. (האם הוא תכנן כבר אז שיבוא יום והוא ירוץ לנשיאות ארה״ב?) עם סיום העונה ופרסום הזמנה למתמודדים לעונה השניה, התייצבתי עם עוד מאות אנשים באולפנים כאן בלוס אנג׳לס, רק שלא הבנתי וודאי שלא הפנמתי שזוהי פשוט תוכנית ריאליטי.

היום נראה לאלו החיים בארה״ב שהם באמצע תוכנית כזו בדיוק, ואין הם יודעים איך לעכל זאת. אלו חיים בסיוט מתמשך, בבעתה מבהילה, שונאים את הנשיא ואינם נותנים לו מנוח, שכן הוא משגע אותם. הם יעשו את הכל, והעיקר ״לא טראמפ".

האחרים מסתכלים בתדהמה מהולה בהתלהבות מאופקת; הנה נשיא שהחזיר את האלוהים לקידמת הבמה (בשמונה השנים הקודמות, אלוהים נדחק לפינה בבושת פנים), שמציב את אמריקה ראשונה לפני כולם ושאינו מפחד לנסות ולעשות כראות עיניו לחיזוק ארצות הברית של אמריקה. הוא משתמש בשכל ישר ובהגיון בריא, ואפילו העז לעשות את מה שאף נשיא לפניו לא עשה: לֹהעביר את השגרירות בישראל לבירתה, היא ירושלים.

הנשיא, כך נראה, אינו נותן מנוח לעצמו. הוא כל הזמן משנה, מנסה לשפר, נלחם. אולי זו הסיבה שהוא מפטר כל כך הרבה אנשים מוכשרים וטובים שהוא עצמו מינה. נראה שהוא פועל לפי אותם דפוסי התנהלות בתוכנית ״השוליה״, בה כל שבוע הוא פיטר מישהו (עד כדי כך שהמשפט ״אתה מפוטר״ נהיה שגור בפינו, דרך טבע ממש), במרוץ לבחור את הטוב ביותר, ואז לחזור על הכל מהתחלה.

בסדרת הטלוויזיה הרייטינג קריטי כמו גם הפרסומות ומתן החסות של חברות שונות (שכן הכל מתרגם לכסף). למרות החזות, טראמפ לא היה זקוק כלל וכלל לשוליה חדש, שכן יש לו צוות מצומצם הצמוד אליו ונאמן לו, דוגמת בניו, בתו, בעלה ועורך דינו ומי שהיום מכהן כשגריר ארה״ב בישראל. ניתן רק לקוות שבניגוד לתוכנית הטלוויזיה (שנראה שהוא עדין פועל לפי אותו תסריט), כשהמדובר במצב ובגורל האומה, הנשיא יבין שכשתסתיים העונה, יש לכל היותר עונה אחת נוספת, ומי שישפט הוא הוא עצמו ולא אחר, כשהשופטים הם דפי ההיסטוריה; ואלו כידוע מחמירים ביותר, גם אם לרוב מעלים אבק.

אומר אני לעצמי: ״עצור, למדת״, אך מסתבר שלא כך. אם הייתי מקבל פנייה מהבית הלבן להצטרף לצוות הנשיא כשוליה, האם הייתי אומר ״לא תודה, לא בשבילי?״ האם הייתי עומד בניסיון?

קדימה, רצים!

טעות נוספת היתה ההתלהבות המתמשכת שלי מפוליטיקה. עבורי מעורבות במערכות בחירות פרושה טעם וריח רומנטיים, הרבה מעבר למציאות. פעם אחר פעם נאמר לי שאיני מתאים לפוליטיקה, משתי סיבות: אחת, אין לי פני פוקר (הצופה יכול לראות את רגשותי ומחשבותי על פני). שתיים, פוליטיקה היא דבר מלוכלך ביותר, ומסתבר שאין תחתית לבור השופכין והרשף בו נמצאים המעורבים. לזה יוצרים תיק. לאחר תוקפים את ילדיו. לשלישי מכפישים את שמו השכם והערב. הרביעי ביקר במועדוני לילה וכבר מתארים ברבים את מעלליו. לחמישי הרסו את שמו, שמשך חיים שלמים הוא בנה. וכך הלאה, כי כך פני הדברים, וכך כולם מצפים וכבר אינם מופתעים.

פוליטיקה (זו שלי, במוחי) אני אוהב, ואני גם טוב במהלכיה כמו גם עם אנשים, וכך פעם אחר פעם אני ״נכשל״ בכך שאיני עומד בפתוי. פה אני מעורב בקמפיינים מקומיים, ופעם אפילו נסעתי ארצה בניסיון להקים מפלגה שתייצג את הישראלים החיים מחוץ לגבולותיה.

עד מהרה הבנתי שריבוי מפלגות קטנות אינו דבר בריא, ויש לחבור למפלגה גדולה. היה זה למעלה מעשור לפני שהעם כולו הבין את אותו הדבר. ניסיתי לחבור – על ימין ועל שמאל, שכן בארץ לא משנה בכלל למי חוברים, התוצאה אינה קשורה כלל ועיקר לשותפים לריצה (גם זה שיעור שהעביר הליכוד משך העשור האחרון ושכלל הבוחרים כבר הבין והפנים) – ועיין אני מתלהב כל פעם מחדש כשהזדמנות זו או אחרת קורצת לכיווני.

פוליטיקה עבורי היא ההזדמנות לייצג, להיות נגיש, לשנות, לפעול למען אלו שאין להם קול (או שקולם לא נשמע) ולעשות למען הכלל. פוליטיקה היא גם הזדמנות לשתף פעולה, לבנות גשרים ולעשות את הדברים המשוגעים והבלתי אפשריים ביותר.

כך עשיתי במערכות בחירות מקומיות, ביחוד כאלו שהיו מאד שנויות במחלוקת, וכך אני עושה גם ביום יום. הרעיון בפוליטיקה הוא לנצל את ההזדמנות ליצור עולם גם אם בזעיר אנפין) טוב יותר, קשוב יותר, עמיד יותר, משתף פעולה יותר.

אלא שגם כאן למדתי שפוליטיקה אינה נעה על בסיס רומנטיקה ואידיאלים כי אם על כסף, הרבה מאד כסף. וכסף מתרגם לכוח, ולפיכך אין פלא שכולם נמשכים אליו כמו אל מגנט, כמו אלקטרונים ופרוטונים באטום, עד שלא ניתן להפרידם ללא פיצוץ אדיר ועז.

התפכחתי, אך עדין לא התאכזבתי. כי הנה אני מביט ורואה מישהי כמו ניקי היילי, ואני מבין שהאידאה יכולה להתרגם למציאות, גם אם יש מתי מעט כמוה בכל דור, אם בכלל.

היסחפות. אני נמשך, ופשוט לא עומד בפיתוי. אולי הגיע הזמן שארוץ? פעם שירתתי (בצה״ל). מסתבר שאותו חיידק נשאר ולא נותן לי מנוח.

מסתבר שלמרות שאני מדבר בלשון עבר על ״טעויות שהיו״ ולקחים שהפקתי, הקסם שובה אותי בקלות רבה, ואני כמו ילד מתלהב כל פעם מחדש.

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

עקף את בן גוריון

Published

on

מה סוד הקסם של בנימין נתניהו, בעל הכהונה הארוכה ביותר כראש ממשלת ישראל, ומדוע הוא אהוד כל כך על מעריציו?

בפעם הרביעת בהיסטוריה, זכה רה"מ נתניהו להתנוסס על שער המגזין האמריקאי הנחשב TIME. בכתבת שער מקיפה תחת הכותרת "רק החזקים שורדים: כיצד נתניהו בודק את גבולות הכוח", תוקף ה"טיים" את נתניהו כמי ששובה את מדינת ישראל בתפיסתו הביטחונית. כתב המגזין בריאן בנט סוקר את ריצתו הפוליטית רבת המהמורות במערכת הבחירות לכנסת ה-21 בצל החקירות, ואת ריצתו לראשות הממשלה כעת בבחירות לכנסת ה-22.

כמעט בלי להתכתב עם המציאות הישראלית, משווה בנט לאורך כל המאמר בין נתניהו לבין דוד בן גוריון, אותו עקף השבוע כראש הממשלה שכיהן הכי הרבה שנים בהיסטוריה של מדינת ישראל. "הזקן" מתואר כמי שבתוך עמו ישב, כדוגמת התמונה המפורסמת בחוף בתל אביב, בעמידת ראש. ביבי מתואר כמי שבקושי יוצא החוצה, "אל העם" במהלך יומו העמוס, ומוקף ב"בועה ביטחונית" של מאבטחים, כאילו מדובר בהגזמה.

מה סוד הקסם של נתניהו ומדוע הוא אהוד כל כך על מעריציו? מזל מועלם, הפרשנית הפוליטית של אתר אל מוניטור, מציינת כי בין נתניהו לליכוד מתקיימת מערכת יחסים ארוכה המתפרסת על פני שלושה עשורים. חלק מהקשר העמוק מתבסס על תחושת נרדפות וקיפוח משותפים. אף שתחנות חייו של נתניהו עברו בכל המקומות האליטיסטים: אבא פרופסור להיסטוריה, ילדות בשכונה יוקרתית בירושלים, שירות צבאי בסיירת מטכ"ל ולימודים באוניברסיטאות MIT והרווארד הוא נושא עמו את תחושות הקיפוח של אביו שהאמין שהאליטה האקדמית דחקה את רגליו ומנעה את קידומו בגלל דעותיו הימניות. כמו אביו, גם נתניהו טוען לרדיפה פוליטית ומאשים שהחקירות הפליליות מתודלקות על ידי השמאל כדי להפיל את שלטון הימין.

אלה הן תחושות אותנטיות של נתניהו, אשר קבוצות גדולות בליכוד מזדהות איתן, בראשן מזרחיים תושבי הפריפריה שסבלו מקיפוח ואפליה מצד שלטון מפא"י בעשורים הראשונים לקום המדינה. הקבוצה הזאת מאמינה ששלטון הליכוד הארוך הפך אותה למחוברת, שיפר את מעמדה הכלכלי והעניק לה מוביליות חברתית.

אבל לא רק זה. נתניהו נתפס על ידם כמי שמצליח לשמור את השלטון בידי הליכוד, מצליח להביא ניצחונות פעם אחר פעם, ומול זה קשה להתווכח.

אלי ורד חזן, מנהל אגף קשרי חוץ בליכוד, דור שני למצביעי ליכוד, גדל בבית שמש. אביו מעיראק ואמו מתוניסיה. הוא מסביר שהתמיכה בנתניהו לא נובעת מהצבעה עיוורת. "זה בדיוק ההפך", הוא אומר, "הליכוד היא מפלגת עם קלאסית, יש בה מהכל. גם עניים וגם עשירים, אנשי אקדמיה, מזרחים, פריפריה ותל אביב זה לא עדר. זה מצביעים אינטליגנטים.

ביבי פתח אותנו לעולם. את זה אומר אבא שלי שגדל בעוני של ישראל השנייה, שהיה מופלה. עכשיו הוא אומר שהוא מרגיש שייך לאליטה חדשה. מבחינה כלכלית הוא הפך מאדם עני לאדם אמיד. הוא מאמין שזה קשור לפתיחת השוק הישראלי ולהפרטות שהיו בתקופת ביבי".

ועוד הוא אומר: אני אדם רציונלי, כשאני מסתכל על האופציות נתניהו הכי טוב. איכות החיים לעומת מה שהיה לי לפני עשרים שנה היא הרבה יותר טובה. גם הביטחון האישי. אני מעריך את זה שהוא לא נכנס לעזה, למרות שזה יכול היה לשרת אותו בבייס הימני. זו מנהיגות בעיני".

חזן מסתובב בעולם ומייצג את הליכוד בכנסים ובמשלחות. לדבריו הוא נתקל בהערצה לנתניהו: "לא מזמן הייתי באלבניה, וכשנשיא אלבניה שמע שאני מהמפלגה של נתניהו הוא כל כך התלהב ואמר על הבמה שנתניהו הוא מנהיג של אחד בדור. יש פער בין התדמית של ביבי בעולם לבין התיעוב של השמאל כלפיו".

בנוסף, גם מחוץ לליכוד יש קבוצות גדולות שתומכות בביבי כראש ממשלה, אף שאינן מצביעות לו: החרדים, הימניים הקיצוניים והרוסים מצביעי ליברמן – מה שנהוג לכנות "ברית המקופחים". נתניהו הוא בגדר מותג בקבוצות האלה, הן רואות בו מנהיג חזק ובעל כישורים מדיניים מצוינים.

המשך לקרוא

ארה"ב-ישראל

עדן פינס כיכבה בבגד ים בשבוע האופנה במיאמי

Published

on

הדוגמנית הישראלית עם התלתלים האגדיים סגרה את התצוגה האחרונה בשבוע הנוצץ והחשוב בעולם בתחום בגדי הים

הדוגמנית עדן פינס עושה הרבה כבוד לישראל בעולם. ההברקה האחרונה: שבוע האופנה לבגדי ים במיאמי. מדובר בארוע אופנה נחשב בקטגוריית בגדי הים, בו מציגות בו חברות גדולות ומוכרות של בגדי ים מרחבי העולם, כשגם חברת גוטקס הישראלית נוטלת בו חלק.

פינס נבחרה להשתתף בכמה תצוגות וצעדה על המסלול מספר פעמים עבור מותגים בינלאומיים שונים שהציגו באותו שבוע.

היא חתמה את התצוגה האחרונה כשהיא צועדת עם בגד ים פרחוני עם הרבה ביטחון. בהליכה זו גרפה תשואות של הקהל שאהב את הישראלית עם התלתלים. פינס: "זה היה מאוד מרגש לצעוד שם. אמנם זה לא פרויקט ראשון שלי בחו"ל, אבל זו פעם ראשונה שאני משתתפת בתצוגה נחשבת כמו זו. כשהודיעו לי שגם אסגור את התצוגה ממש התרגשתי. זה מעמד מאוד מיוחד והיו תגובות מאוד טובות. אני מקווה שזה יפתח לי עוד אופציות לפרויקטים בחו"ל".

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות