אהבה זה שם המשחק - שבוע ישראלי
Connect with us

גוף ונפש

אהבה זה שם המשחק

Published

on

שנה חדשה היא הזדמנות נפלאה לעצור, לבדוק איך אנחנו מעריכים את חיינו ולאן אנחנו רוצים לקחת את הרווחה הפסיכולוגית שלנו

מאת: יהודית כץ

"עוד תראה עוד תראה, כמה טוב יהיה, בשנה בשנה הבאה״. אנחנו מפזזים לעצמינו, מלאי תקווה שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה טובה מזאת שקדמה לה. אנחנו רוצים להשיג בשנה הבאה עוד מהמרכיב הסודי והחמקמק – אושר. אך האם אנחנו עוצרים רגע לחשוב אחרי מה בדיוק אנחנו רודפים? מהם אותם המרכיבים המקדמים את החיים הטובים שכולנו רוצים לחיות?

פרופסור מרטין סליגמן, שנחשב לאבי הפסיכולו־ גיה החיובית, מתאר בספרו ״Flourish״ ממה מורכב אותו אושר נסתר; אדם מאושר, הוא מסביר, הוא לא זה המקפץ תוך כדי שירה וחיוך מרוח שפתיו. מי שטוב לו באמת חווה יותר מאותה שמחה, הוא חווה רווחה פסיכולוגית מורכבת ועמוקה הרבה יותר. כדי לא לדבר בתיאוריה, מציע לנו סליגמן מודל מעשי בן חמישה מרכיבים מדידים וברי אימון. כל אחד מהם קריטי ליצירת החיים המאושרים שלנו: Positive Emotions רגשות חיוביים, Engagement מעורבות, Relationships מערכות יחסים, Meaning משמעות ו-Accomplishments הישגים.

שנה חדשה היא הזדמנות נפלאה לעצור, לבדוק איך אנחנו מעריכים את חיינו ולאן אנחנו רוצים לקחת את הרווחה הפסיכולוגית שלנו. רק שבמקום להיאחז בעוד תמונה ורדרדה ומעורפלת, נעריך כיצד מרכיבים ספציפיים ומשמעותיים (וכמה יפה שגם מגובים במחקר), תורמים לשביעות הרצון שלנו.

רגשות חיוביים
(או: כשטוב לנו מבפנים)

על פניו, זהו המרכיב הקל ביותר לזיהוי: מי שחש רגשות חיוביים יחייך יותר, עיניו תמתחנה בקריצה וצחוק משוחרר ימלא את החלל בכל פעם שיכנס לחדר. חלום יפה, אך בפועל זה מעט יותר מורכב. אנחנו לא חייבים לחייך בכל שעות הערות שלנו, או לצחוק מכל הלצה שנשמעת סביב. רגשות חיוביים כוללים גם הכרת תודה, סיפוק, השראה, תקווה, שלווה וסקרנות. מעבר לכיף, מחקרים מראים כי רגשות חיוביים מציידים אותנו גם בחוסן נפשי, חשיבה מורכבת ויצירתית יותר, ובניית משאבים נפשיים. בספרה Positivity מספרת פרופסור ברברה פרידריקסון על צעדים להגברת נוכחותם של רגשות חיוביים בחיינו. היא מציעה לקחת לעצמכם כמה רגעים במקום שקט, בו תוכלו לסקור את חייכם ולשאול שאלות. שאלו את עצמכם מי הם האנשים, האירועים או הפעולות שגורמים לכם להרגיש טוב? התעכבו על הדברים החיוביים בחייכם, והסבירו לעצמכם מהם הדברים שהופכים אתכם להיות ברי מזל. הגבירו את נוכחותן של פעולות שגורמות לכם לחייך בלו״ז המשימות הקבוע שלכם. למשל, אם אתם אוהבים לטייל, ודאו כי אתם יוצאים לטיול, ולו קצר ביותר, לפחות פעם בשבוע. האזינו למוזיקה שאתם אוהבים, שתפו את הקרובים אליכם ברגשותיכם, הביעו הערכה ופרגון לאחרים, ואל תמעיטו בהזדמנויות לצחוק.

מעורבות בחוויה
(או: כשאנחנו אחד עם העשייה)

אולי החוויה הזו נשמעת כמעט מיסטית: תחושות ריכוז, מיקוד, הנאה, הרגשה כי הזמן עומד מלכת ותחושת העצמי נעלמת. התיאור הזה מתאר מצב אותו מכנים פסיכולוגים ״זרימה״. אתם ודאי מכירים אדם או שניים שעבורם העבודה אינה עוד ניסיון להעביר את הזמן, אלא המקום בו הם פורחים. ודאי לא תתפלאו לשמוע שלהיות אחד מהם, תורם רבות לאיכות החיים שלנו. אנחנו חווים זרימה כשאנחנו מתאחדים עם המטלה שעומדת לפנינו. זאת יכולה להיות פעולה יצירתית כמו נגינה, ציור, ריקוד או כתיבה, אך גם פעולות יומיות אחרות כמו העבודה שלכם, קריאה, פעילות גופנית או מפגש חברתי. ככל שאנו חווים יותר חוויות בהן אנחנו מעורבים לחלוטין בפעולה באותו הרגע, אנחנו מרוויחים הרבה יותר מסתם כיף. הרווחה הפסיכו־לוגית שלנו גדלה, אנחנו יצירתיים יותר, ממוקדים יותר ומרוכזים יותר.

אם תרצו להגביר את המינון של הזרימה בחייכם, בדקו אילו פעילויות גורמות לכם להרגיש נוכחים. כשתמצאו אותן, נסו לשלב אותן בין שאר הפעולות שאתם עושים מידי יום. בדקו מה מעניין ומושך אתכם, ושאלו את עצמכם האם אתם מקדישים לכך מספיק זמן.

מערכות יחסים חיוביות
(או: אהבה זה שם המשחק)

איך שלא נסובב את זה, אנחנו זקוקים לחברה כפי שאש זקוקה לחמצן. מסתבר שאחד המרכיבים המשפיעים ביותר על האושר שלנו הוא מערכות יחסים חיוביות ומשמעותיות. לא מדובר על כמה שיחות וואטסאפ פעילות יש לכם ברגע זה, אלא על מערכות יחסים בהן אנחנו מרגשים נאהבים, שייכים, משמעותיים וחשובים בזכות מי שאנחנו. הן מאפשרות מרחב ממנו אנחנו יכולים לשאוב חוסן והשראה. מערכות יחסים חיוביות יכולות להתנהל עם אנשים שונים; בני הזוג שלנו, חברים, הורים, אחים וקולגות.

קחו לכם רגע ונסו לחשוב, מי הם האנשים שאתם באמת אוהבים להיות בחברתם? אלה שמבינים אתכם, שגורמים לכם להרגיש מוערכים, שמסוגלים להקשיב ולהכיל את מה שיש לכם לומר? האם יש אנשים שגורמים לכם לחוש חשובים או ראויים פחות והמפגשים איתם דווקא פוגעים בחיוניות ובמורל שלכם? במי מהם אתם משקיעים את מרב הזמן שלכם? אחרי שהבנתם מי הם השחקנים הראשיים הקרובים בחייכם, התאמנו על כישורי ההקשבה וגילויי האמפתיה שלכם. הביעו הערכה כלפי הקרובים אליכם, הקדישו להם זמן והניחו בצד את הנייד כשאתם מדברים איתם. התעניינו ביומם של אהוביכם, הקפידו להביט בעיניהם, וחלקו חיבוקים בנדיבות.

משמעות (או: מה ה״למה?״ שלי?)

כשאנחנו שואלים מהי משמעות חיינו אנחנו לרוב מתכוונים לברר ״מדוע אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים?״ או ״מה המטרה של כל זה?״ משמעות מעניקה לנו כיוון ויעד ברורים לצעוד לקראתם. באופן משונה ונהדר, ״אדם שיש לו ״למה״, יוכל לשאת כל איך״. אנשים שהתחייבו למשמעות מסוימת יהיו מוכנים לסבול ולהתגבר על אתגרים שונים בדרך. הורים יהיו מוכנים להשתעבד לחיתולים וקלטות ילדים, ומוזיקאים יהיו מוכנים להופיע בפאב שכוח- אל, מול קהל דו ספרתי.

מציאת משמעות היא תהליך ארוך וסבוך. אנשים רבים מחפשים אותה לא בכדי, בדרכים שונות ומשונות. התחילו בלשאול את עצמכם אילו ערכים חשובים לכם, מהם הדברים החשובים ביותר מבחינתכם ונסו להבין מדוע אתם עושים את הדברים שאתם עושים היום. אל תפחדו ממילת השאלה ״למה?״ העלו אותה ותנו עליה את הדעת. למה אתם משקיעים זמן בדברים מסוימים? למה אתם מזניחים דברים אחרים? למה אתם נמצאים במקום שבו אתם נמצאים?

הישגים
(או: הפסגה שלי היא לא הפסגה שלו)

הישגים נשמעים טוב מאוד על הנייר, אך הם הפכפכים מאוד כשזה נוגע אל האושר שלנו. מצד אחד, לצבור הישגים יכול לגרום לנו להרגיש נפלא. זה בוודאי אחד הדברים שמשפר פלאים את הביטחון העצמי. מהצד השני, רדיפה אחד הישגים יכולה ליצור תלות לא בריאה, להכניס לחיינו לחץ ואכזבה. ג׳יימס פטרסון, סופר אמריקאי ופילנתרופ כתב בספרו: ״הנה תמונה יפה לחיים מאוזנים; את מג׳נג׳לת את ארבעת הכדורים שקראת להם עבודה, משפחה, חברים, נפש. ועכשיו – עבודה היא כדור גומי. אם אתם משחררים אותו, הוא קופץ בחזרה. הכדורים האחרים – הם עשויים מזכוכית״. לעבודה יש את הנטייה הזו, למצוא את דרכה לטפס לתוך כל פיסת זמן קיימת ועבודת האיזון שעלינו לעשות אינה פשוטה. אין הדבר חלילה אומר להתרשל או לנוח על זרי הדפנה. מצאו לכם את המטרות החשובות לכם, ובהן – השקיעו את המיטב והגנו עליהם. כשמגיעים לדבר על הישגים חשוב להבין שהם אישיים. עבור אדם אחד תוצאה מסוימת תהיה ניצחון, ובשביל האחר יהיה מביך לציין אותה בקול רם. אנו חיים בחברה תחרותית מאוד, ולפעמים נדמה שאנו צריכים להשלים בהצלחה משימות שונות, שיעידו עלינו כעל יצורים מוצלחים. אחת השאלות החשובות שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא ״מה אני רוצה להשיג?״

אמצו את הצעדים הבאים בדרך לשינוי:

1. מצאו מה כבר עובד לכם (ומה לא) – התבוננו בהרגלים הקיימים שלכם וחשבו אילו מהם גורמים לכם לחוש לא טוב, אילו מהם מדכאים את המוטיבציה שלכם ופוגעים במערכות היחסים שלכם? אילו מהם דווקא משפרים את איכות חייכם? חשבו באילו אפיקים נכון להשקיע את האנרגיה שלכם.

2. מדדו את ההתקדמות שלכם. צעדים חיוביים שתרשמו בפניכם ידרבנו אתכם להמשיך, ונפילות בדרך יעודדו אתכם לבדוק מדוע הן הגיעו.

3. הציבו את הרווחה הנפשית בראש סדר העדיפויות. גם אם חייכם עמוסים בצורה בלתי רגילה, אני מניחה שאתם מוצאים גם זמן לשתות ולקפוץ לשירותים. העבודה על הרווחה הפסיכולו־גית שלכם תוכל לתרום לכם בכל כך הרבה תחומים שפשוט לא משתלם לוותר עליה.

יהודית כץ עוסקת בפסיכולוגיה חיובית, היא מלווה אנשים באופן אישי ועוזרת להם ליישם כלים פרקטיים מתוך המחקר הפסיכולוגי בחייהם האישיים. יהודית גם מייעצת לישראלים בארה״ב באמצעות סקייפ. לאתר האישי: www.judithkatz.me

גוף ונפש

מדריך להתמצאות במערכת הבריאות המסובכת בעולם

Published

on

(כמעט) כל מה שרציתם לדעת על מדיקר והתביישתם לשאול – אם יש לכם ביטוח לטלפון הסלולרי שלכם אך אין לכם ביטוח חיים אנחנו באמת צריכים לדבר!  –  כתבה ראשונה בסדרה

מאת: ירון ליפשיץ

שלום לקוראים! שמי ירון ואני ביטוח. רגע לפני שאתם הופכים דף הרשו לי להסביר שהתווית הזו לא מגדירה אותי. נולדתי בישראל להורים מאנגליה ודרום אפריקה וגדלתי בירושלים. הייתי בתנועת נוער ושירתתי בצבא ביחידה קרבית. למד חינוך ומנהל עסקים ובמשך זמן רב הקריירה המקצועית שלי לקחה אותי בכוון חינוך, מנהיגות קהילתית ויחסי יהדות ארה״ב וישראל. את אשתי (שתחיה) טלי, נציגת הסוכנות היהודית לחוף המערבי בארה״ב פגשתי בירושלים, במשרדי הסוכנות היהודית. אנחנו מתגוררים בלוס אנג׳לס כבר מספר שנים עם שלושת ילדינו יהונתן, דניאל ומאיה. לפני כן במשך שנים הייתי על קו ארה״ב-ישראל ואף התגוררנו סמוך לסן פרנסיסקו מספר שנים.

במהלך חיי המקצועיים תמיד דחף אותי צורך עז לעשות טוב בעולם. במשך שנים זו הייתה ההרגשה שאני צריך לעשות את חלקי למען העםהיהודי ולכן התמקדתי בבני נוער ובגיבוש הזהות היהודית שלהם ובקשר שלהם לישראל. מסע זה לקח אותי למקומות מרתקים, לימד אותי רבות על עצמי ועל הזהות האישית שלי.

שאלו אותי פעמים רבות מה ארצה להיות כשאגדל. אני יודע שלא הייתה פעם אחת שעניתי ״סוכן ביטוח״ אך החיים לפעמים מפתיעים אותנו ואל עולם הביטוח התגלגלתי במקרה, כאשר החלטתי לקחת הפסקה מהעולם היהודי (המקצועי למקרה שהיה ספק).

תחום הביטוח אשר משך אותי פנימה בתחילה היה ביטוח חיים ובעיקר מוצרים עם מרכיב חסכון. אם יש לכם ביטוח לטלפון הסלולרי שלכם אך אין לכם ביטוח חיים אנחנו באמת צריכים לדבר!

קשה לתאר את תחושת הסיפוק כאשר ניתנת האפשרות לעזור למישהו לקבל היום החלטה שתשפיע עליו ועל האנשים הקרובים אליו ביום בו הכי יזדקקו לו.

זהו – אני מכור! ידעתי שאני נמצא בתחום הנכון ועוד יותר שיעשע אותי שכולם מסביבי הסכימו וחשבו שאין דבר אשר מתאים לי יותר.

לפגישה עם סוכנת מקומית אשר מתמחה בתחום ביטוח בריאות מדיקר (Medicare) הגעתי מתוך נימוס בעיקר ומתוך גישה לחיים שתמיד צריך לשמוע, ללמוד ולשמור על אופציות פתוחות. טוב שעשיתי כך כי למדתי כמה דברים חשובים:

** המציאות עולה על כל דמיון – לא ידעתי שניתן לייצר מערכת בריאות כה מסובכת

** יש תחום שאני יכול לעזור למספר גדול יותר של אנשים כאשר ההשפעה היא מיידית!

אז מה זה מדיקר? בקצרה – זהו ביטוח הבריאות שאתם זכאים לו (בחינם במידה ועבדתם מספיק שנים בארה״ב) מגיל 65 ובמקרים מיוחדים גם  לפני. מדיקר מחולק לשניים: חלק A אשר מקנה לכם כיסוי של 80% בבתי חולים וחלק B אשר מכסה את טיפולי הרופא (גם כאן חלוקה של 80-20%). חלק A תקבלו לרוב בחינם ולחלק B יש להירשם ולשלם פרמייה חודשית לפי רמת ההכנסה (בד״כ $134).

נשמע לא רע שהמדינה תתחיל לכסות לכם 80% מכל העלויות הרפואיות …נכון? אז זהו שלא, כיוון שהעלויות יכולות להיות גבוהות ועל טיפול רפואי של חצי מליון דולר תאלצו לשלם $100,000.

ביטוח מדיקר מטפל ב-20% עלויות שלא מכוסות ע״י המדינה. ישנן שני סוגי פוליסות עיקריות: ביטוח משלים פרטי (medicare supplement או medi-gap שניתן גם להתייחס אליו כ PPO); ו-מדיקר חלק (medicare advantage) או MAPD שהוא לרוב HMO)) ולרוב כולל בתוכו גם מדיקר חלק Dאו ביטוח לכיסוי תרופות.

מסובך? אני מסכים! ובקושי גירדתי את פני השטח.

יש עוד הרבה הרבה הרבה פרטי רבים מכדי לכתוב כאן. רק אציין שכבר חסכתי למבוטחים אלפי דולרים בשנה ו/או עזרתי להם להחליף או להתחיל…

לפרטים נוספים ויצירת קשר עם ירון 

ליפשיץ: yaronlip@gmail.com

המשך לקרוא

גוף ונפש

לחפור זה מדכא: נשים לוקות בדיכאון יותר מגברים בגלל חשיבת יתר…

Published

on

חלק ניכר מהנשים נוטות לנתח מצבים שונים, להסביר את ההתרחשויות לעצמן ולאחרים, לעבד את החוויות ולמסגר אותן – לכן הן חשופות לדיכאון הרבה יותר מאשר גברים – ראו הוזהרתן

מאת: יהודית כץ

ג'ייסון הידלי, במאי ומפיק של סרטים קצרים, יצר עם חברתו השחקנית מוניקה ברברו סרטון שרבים מכם יוכלו להזדהות איתו. "אני לא יכולה להתמודד יותר עם כל הלחץ הזה", אומרת מוניקה במבט מיוסר. אני מרגישה שזה כאב פיזי שמשתלט עלי", היא ממשיכה, "אני פוחדת שזה לא ייפסק לעולם". ג'ייסון מביט בה, תוהה מה עליו לומר ולבסוף מציע בשקט :"את ודעת שיש לך מסמר במצח, נכון?".

״זה לא קשור למסמר!", כועסת מוניקה. "את בטוחה?", הוא מנסה, "אני בטוח שאם נוציא אותו…". "תפסיק לנסות לתקן אותי!", פניה נעשים כעוסים. "אני לא מנסה לתקן אותך", מתגונן ג'ייסון, "אבל אולי המסמר הוא מה שגורם לך להרגיש רע". "אתה תמיד עושה את זה", רוטנת מוניקה, "מנסה לתקן דברים כשכל מה שאני צריכה זה שתקשיב לי", היא כמעט צועקת. "יש לי תחושה לא נעימה, אני לא מצליחה להירדם וכל הסוודרים שלי קרועים. כולם!", היא מתייפחת. ג'ייסון ממלמל: "כן, זה נורא", אבל מביט בה במבט של "לעזאזל איתך, אישה! יש לך מסמר במצח!".

אם תזינו בשורת החיפוש של גוגל את המשפט באנגלית מדוע נשים מדברות כל כך הרבה" תקבלו 17.2 מיליון תוצאות. מסרים כמו "אנחנו צריכים לדבר על זה", "למה זה קרה לי?", "מה זה אומר עלי?", "איך היה נכון להגיב?", והמסר הפופולרי מכולם, "אני פשוט חייבת לעבד את החוויה" נאמרים על ידי המין היפה הרבה יותר מאשר על ידי בני המין בעל הטסטוסטרון.

זו לא רק סטיגמה שנשים חופרות: מתברר ש-57% מהן עסוקות בחשיבת יתר, בניסיון להבין, לבאר, לעבד ולמסגר. הנטייה הגברית כמעט הפוכה ובמקום מלל רב וניסיונות עיבוד מסוגים שונים גברים נוטים למנות את כל הצעדים האסטרטגיים לפתרון הבעיה. נראה שהגישה השונה של נשים ושל גברים לפתרון בעיות ותחלואי העולם טובה לא רק כדי ליצור סרטים וספרים טובים, אלא גם בשביל להסביר משהו על דיכאון. או כפי שאני אוהבת לכנות את זה: "מה בין חפירה לעצבות, על פי פרופ' סוזן נולן-הוקסמה".

נשים מנוגה גברים ממאדים

לנשים יש שפע רחב של יכולות. הן ניחנו ביכולת רגשית מפותחת, בכישרון ורבלי מרשים, באמפתיה, באינטליגנציה רגשית, במולטי-טאסקינג ולרוב גם בחוש אסתטי מפותח. לכל אישה יש עוד נתון שמגיע אליה עם היוולדה למין הנשי והוא הסיכוי הגבוה לסבול מדיכאון.

כמה גבוה? פי שניים יותר מכל גבר אחר שתפגוש.

במשך שנים ניסה עולם המחקר להבין מה יש בנשים שעושה אותן פגיעות כל כך לדיכאונות. הועלו שלל הצעות לתעלומה הזו, למשל שנשים מפתחות תלות בקלות, כלומר הן אינן שולטות בחייהן ומגלות חוסר אונים, מה שמוביל בהמשך לדיכאון. מאוחר יותר הציעו חוקרים שתהליכים חברתיים הם אלה שמובילים לדכדוך הנשי אפליה, מודלים נשיים בלתי אפשריים והלחץ הבלתי פוסק להיות אמהות אוהבות ונשות קריירה גם יחד.

פרופ' נולן-הוקסמה (Nolen-Hoeksema), שהייתה ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת ייל שבארצות הברית, חשבה שמעבר לסיבות החיצוניות, הסביבתיות והחברתיות ישנו גם משהו קוגניטיבי עמוק יותר שגורם לכך שנשים לוקות בדיכאון הרבה יותר מגברים. היא גילתה את הקשר שבין חשיבה ועיבוד יתר של חוויות דיכאון, ומאוחר יותר היא גם מצאה קשר סיבתי בין השניים, כלומר ישנה סיבה לכך שהעלאה רגשית של מחשבות וחזרה שוב ושוב על מידע ללא פתרון מעשי מובילים לדיכאון. בעגה הפסיכולוגית התנהגות כזו מכונה "רומינציה" (Rumination). היא כתבה על כך גם בספרה "נשים חושבות יותר מדי".

במחקריה התמקדה פרופ' נולן-הוקסמה באסטרטגיות הוויסות הרגשי של נשים וגילתה שהנטייה הוורבלית המפותחת של נשים נכנסת לפעולה גם כשהן מנסות להתמודד עם בעיה. רומינציה יוצרת תחושת שליטה עצמית נמוכה ומעוררת סימפטומים דיכאוניים שמעודדים את ההתמקדות החוזרת ונשנית בחוויות עבר.

מדוע רומינציה מסוכנת כל כך?

ישנם כמה סוגים של דאגות: דאגות הקשורות לעתיד, כלומר למה שעשוי להתרחש ולמה ראוי לצפות, ודאגות הקשורות בעבר. דאגה מכל סוג במינונים גבוהים מדי עלולה לפגום באיכות חיינו, אבל הבעיה היא שרומינציה מתחילה מניסיון לפתור משהו ולשפר אותו ובסופו של דבר ממש פוגעת בנו.

נולן-הוקסמה ועמיתיה מאוניברסיטת ייל הסבירו מה בעייתי העלאת המחשבות שוב ושוב: בהתחלה מחשבות שליליות הן כמו הודעה על מבצע באחת מרשתות השיווק סיפרתן לחברה טובה אחת על הסייל, והנה חצי עיר הגיעה כדי לקנות. כשאנו חושבים על משהו שלילי שקרה בעבר קל לנו מאוד למנות ולערום תילי תילים של סיפורים ומצבים שבהם נכשלנו, התאכזבנו, פגענו והרסנו. בהמשך, רומינציה מעודדת פסיביות. אם אנחנו עסוקות בניסיון להבין למה זה קרה?", ו"האם אני משוגעת?"

ומחליטות לא לפעול עד שתתקבל תשובה אנחנו כנראה לא נפעל במשך זמן רב. לבסוף, רומינציה מוודאת שלא יישארו לנו חברים. אחרי הכול, בפעם ה-308 שנדבר על אותו עניין גם הטובה שבחברותינו תרים דגל ותאמר "לא עוד".

אז מה אפשר לעשות עם ההרגשה שאנחנו פשוט חייבות להבין, לעבד ולחוות מחדש? לסוזן נולן-הוקסמה יש כמה הצעות:

1. עברו לפעולה: במקום לדוש ולדוש בבעיה, בגורמים לה, במה היה קורה אילו, נסו למצוא דברים שאתן יכולות לשנות ולפתור. זאת לא חייבת להיות תשובת מחץ או פתרון כולל, גם צעדים שיהפכו את המצב לנעים יותר יקדמו אתכן. ברגע שתתחילו לעשות זאת יהיה קל יותר להמשיך.

2. קדמו את החיובי: עסקו בפעולות שמקדמות חיוביות בחייכן. נהלו "יומן תודה", עשו ספורט, פתחו תחביבים, תרגלו מדיטציה והתפללו.

3. ותרו על הצורך "להבין את זה לעומק": הניסיון להגיע לשורש הבעיה הוא לעתים קרובות חסר משמעות מפני שלא לכל בעיה יש היסטוריה ארוכה, בעיות תקשורת נלוות או מתודולוגיה אופטימלית להתנהגות. בניגוד למחשבות אובססיביות, שקשה מאוד להתנתק מהן, ברומינציה יש מרחב בחירה גדול יותר. אלה שבוחרות להעלות באוב מחשבות ולמצוא בהן היגיון עושות זאת מכיוון שהן חושבות שזה יוביל להיכרות טובה יותר עם עצמן או עם סביבתן. הן בטוחות שאם רק יפענחו את החלק החסר בתעלומה דברים יסתדרו. ההכרה בכך שרומינציה אינה עוזרת תאפשר לכן להגיע אליה בתדירות נמוכה יותר.

4. עקבו אחר החפירה: קרה שבזבזתן שעה בניסיון להבין נקודה? יופי, סמנו לכם מתי זה קרה, מה עורר את זה ובאילו סיטואציות יש סיכוי גבוה יותר לחשיבה מעגלית שוב ושוב. ניטור הטריגרים לרומינציה יעזור לכן להתכונן לקראתה ולמנוע אותה.

*כל ההמלצות האלה תקפות גם לגבי גברים שמגיעים למצב של רומינציה ומתקשים להתמודד איתה…

המשך לקרוא

latest

"היום לא בא לי": כמה סיבות לירידה בחשק המיני

Published

on

זה לא שיש איזה רף אחיד שאפשר למדוד מולו מהו חשק מיני נורמלי, והגיוני שלכל אחד מאיתנו יש ליבידו קצת אחר – אבל אם אתם מרגישים ירידה במוג'ו שלכם בזמן האחרון, יכול להיות שזה בגלל אחת מהסיבות הללו

לחשק מיני אין תקן רשמי ואין רמה אחידה של ליבידו שניתן לקבוע כי היא ה"נורמלית". מכיוון שמדובר בעניין סובייקטיבי שמושפע מכל מיני נסיבות: פיזיות, רגשיות ואפילו לוגיסטיות, אך טבעי הוא שיהיה לו טווח רחב ואף מקום לשינויים ותנודות אצל כל אחד מאיתנו בתקופות שונות.

ועם זאת, אם הבחנתם בירידה משמעותית בחשק המיני האופייני לכם, יכול להיות שזאת אחת מהסיבות:

בעיות בבלוטת התריס

תת-פעילות של בלוטת התריס קשורה בטווח רחב של תסמינים שכולל גם בעיות בתפקוד המיני. המצב הרפואי הזה גורם לשיבוש בייצור ההורמונים בגוף ואצל נשים למשל, זה עלול להתבטא ביובש בנרתיק, דבר שהופך את יחסי המין לעניין כואב ולא נעים. תת-פעילות של בלוטת התריס הוא מצב רפואי שמאפיין בעיקר נשים, וגברים פחות מועדים לסבול ממנו, אך לעתים הוא פוגע גם בהם ובמקרים אלה הגבר עלול לסבול מבעיות כמו שפיכה מוקדמת. כל שיבוש באיזון ההורמונלי יגרום לאורך זמן גם לעייפות ולפגיעה באיכות החיים הכללית – וגם אלה דברים שמעיבים על החשק המיני, מן הסתם.

גיל המעבר

התופעות הפיזיות הנלוות לצניחה ברמות האסטרוגן שמאפיינת את גיל המעבר כוללות גלי חום, הזעות לילה ויובש וגינלי – וכולן לא ממש עושות חשק לסקס, להיפך. במקרה של גברים, חלה גם ירידה ברמות הטסטוסטרון עם הגיל ותהליך ההזדקנות. ירידה משמעותית ברמת הטסטוסטרון יכולה לפגוע לא רק בחשק המיני של גברים, אלא גם בזה ל נשים.

סטרס ועייפות

דאגות, חרדות ושעות עבודה ארוכות ותובעניות עלולות להותיר גברים ונשים כאחד עייפים מכדי לעשות סקס, אפילו אם החשק עוד ישנו איפשהו מתחת לכל המשימות הרשימות של חיי היום יום. כך למשל, פסיכולוגים מעידים שנשים רבות מדווחות על כך שהן פשוט עייפות ומותשות מכדי לחשוב על סקס וליזום אותו, אף על פי שהן כן נהנות ממנו. בהקשר של סטרס חשוב לדעת שאחת ההשפעות הפיזיולוגיות שלו היא היצרות של כלי דם, שבמקרים מסויימים עלולה לגרום לבעיות אין-אונות בגברים.

תרופות

ישנן תרופות מסויימות שחלק מתופעות הלוואי שלהן כוללות פגיעה בחשק המיני או בתפקוד המיני, והסיכוי לכך עולה כאשר מדובר בתגובה בין תרופתית, שנגרמת כתוצאה משילוב בין כמה תכשירים תרופתיים שונים. נוגדי דיכאון, גלולות למניעת הריון, אנטיהיסטמינים, תרופות למניעת פרכוסים ומשככי כאבים ממשפחת האופיאטים הם כמה מהתרופות הידועות בכך שבין תופעות הלוואי שלהן נמנית גם פגיעה בליבידו. אם אתם נוטלים טיפול תרופתי ארוך טווח שאתם מרגישים שפוגע בתפקוד או בחשק המיני שלכם, פנו לרופא שלכם כדי להתייעץ על חלופה אפשרית.

חשיפה נמוכה לאור שמש

זאת אולי בעיה פחות מורגשת בשלהיו של הקיץ הקליפורני, אבל מחקר איטלקי משנת 2016 גילה שטיפול באור הצליח לשפר את סיפוקם המיני של גברים שסבלו מבעיות ליבידו. החשיפה לאור גרמה לעלייה ברמות הטסטוסטרון של המשתתפים בניסוי, דבר שבתורו שיפר את חיי המין של הנבדקים והוביל לרמת סיפוק גבוהה יותר – הסבירו החוקרים מאוניברסיטת סיינה. בחצי הכדור הצפוני, רמות הטסטוסטרון בגופם של גברים נמוכות יותר בין החודשים נובמבר-אפריל (חודשי החורף) ואז עולות בהדרגה החל מחודשי האביב ומגיעות לשיאן באוקטובר.

המשך לקרוא

אירועים קרובים

דצמ
14
ו
17:57 השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב!!
דצמ 14 @ 17:57 – 18:57
השבת אצל יניב!!
השבת אצל יניב" מזמינה אותכם לארוחת שבת באווירה ישראלית עם מלא יהודים מכל רחבי העולם. שירים, הכרויות, הפתעות ועוד. מוזמנים לבדוק בדף הפייסבוק השבת אצל יניב, או ליצור קשר בטל': 877-969-1932. שבת שלום!
דצמ
15
ש
19:30 DAVID BROZA @ The Broad Stage
DAVID BROZA @ The Broad Stage
דצמ 15 @ 19:30 – 23:45
DAVID BROZA @ The Broad Stage
David Broza is one of the most innovative and creative musicians in the world today. His 40+ year career spans the gamut from blues to jazz, rock, country, folk and world music. Singing in Hebrew, Spanish,[...]
20:00 Snoop Dogg, DJ Quik, Warren G, K... @ Microsoft Theater
Snoop Dogg, DJ Quik, Warren G, K... @ Microsoft Theater
דצמ 15 @ 20:00 – 23:30
Snoop Dogg, DJ Quik, Warren G, Kurupt, Too Short & More! @ Microsoft Theater
Puff Puff Pass Tour 3 Saturday December 15th 2018 at Microsoft Theater in LA Live Live on Stage – SNOOP DOGG – DJ QUIK – TOO SHORT – WARREN G – KURUPT – BABY BASH[...]

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות