Connect with us

גוף ונפש

אהבה זה שם המשחק

Published

on

שנה חדשה היא הזדמנות נפלאה לעצור, לבדוק איך אנחנו מעריכים את חיינו ולאן אנחנו רוצים לקחת את הרווחה הפסיכולוגית שלנו

מאת: יהודית כץ

"עוד תראה עוד תראה, כמה טוב יהיה, בשנה בשנה הבאה״. אנחנו מפזזים לעצמינו, מלאי תקווה שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה טובה מזאת שקדמה לה. אנחנו רוצים להשיג בשנה הבאה עוד מהמרכיב הסודי והחמקמק – אושר. אך האם אנחנו עוצרים רגע לחשוב אחרי מה בדיוק אנחנו רודפים? מהם אותם המרכיבים המקדמים את החיים הטובים שכולנו רוצים לחיות?

פרופסור מרטין סליגמן, שנחשב לאבי הפסיכולו־ גיה החיובית, מתאר בספרו ״Flourish״ ממה מורכב אותו אושר נסתר; אדם מאושר, הוא מסביר, הוא לא זה המקפץ תוך כדי שירה וחיוך מרוח שפתיו. מי שטוב לו באמת חווה יותר מאותה שמחה, הוא חווה רווחה פסיכולוגית מורכבת ועמוקה הרבה יותר. כדי לא לדבר בתיאוריה, מציע לנו סליגמן מודל מעשי בן חמישה מרכיבים מדידים וברי אימון. כל אחד מהם קריטי ליצירת החיים המאושרים שלנו: Positive Emotions רגשות חיוביים, Engagement מעורבות, Relationships מערכות יחסים, Meaning משמעות ו-Accomplishments הישגים.

שנה חדשה היא הזדמנות נפלאה לעצור, לבדוק איך אנחנו מעריכים את חיינו ולאן אנחנו רוצים לקחת את הרווחה הפסיכולוגית שלנו. רק שבמקום להיאחז בעוד תמונה ורדרדה ומעורפלת, נעריך כיצד מרכיבים ספציפיים ומשמעותיים (וכמה יפה שגם מגובים במחקר), תורמים לשביעות הרצון שלנו.

רגשות חיוביים
(או: כשטוב לנו מבפנים)

על פניו, זהו המרכיב הקל ביותר לזיהוי: מי שחש רגשות חיוביים יחייך יותר, עיניו תמתחנה בקריצה וצחוק משוחרר ימלא את החלל בכל פעם שיכנס לחדר. חלום יפה, אך בפועל זה מעט יותר מורכב. אנחנו לא חייבים לחייך בכל שעות הערות שלנו, או לצחוק מכל הלצה שנשמעת סביב. רגשות חיוביים כוללים גם הכרת תודה, סיפוק, השראה, תקווה, שלווה וסקרנות. מעבר לכיף, מחקרים מראים כי רגשות חיוביים מציידים אותנו גם בחוסן נפשי, חשיבה מורכבת ויצירתית יותר, ובניית משאבים נפשיים. בספרה Positivity מספרת פרופסור ברברה פרידריקסון על צעדים להגברת נוכחותם של רגשות חיוביים בחיינו. היא מציעה לקחת לעצמכם כמה רגעים במקום שקט, בו תוכלו לסקור את חייכם ולשאול שאלות. שאלו את עצמכם מי הם האנשים, האירועים או הפעולות שגורמים לכם להרגיש טוב? התעכבו על הדברים החיוביים בחייכם, והסבירו לעצמכם מהם הדברים שהופכים אתכם להיות ברי מזל. הגבירו את נוכחותן של פעולות שגורמות לכם לחייך בלו״ז המשימות הקבוע שלכם. למשל, אם אתם אוהבים לטייל, ודאו כי אתם יוצאים לטיול, ולו קצר ביותר, לפחות פעם בשבוע. האזינו למוזיקה שאתם אוהבים, שתפו את הקרובים אליכם ברגשותיכם, הביעו הערכה ופרגון לאחרים, ואל תמעיטו בהזדמנויות לצחוק.

מעורבות בחוויה
(או: כשאנחנו אחד עם העשייה)

אולי החוויה הזו נשמעת כמעט מיסטית: תחושות ריכוז, מיקוד, הנאה, הרגשה כי הזמן עומד מלכת ותחושת העצמי נעלמת. התיאור הזה מתאר מצב אותו מכנים פסיכולוגים ״זרימה״. אתם ודאי מכירים אדם או שניים שעבורם העבודה אינה עוד ניסיון להעביר את הזמן, אלא המקום בו הם פורחים. ודאי לא תתפלאו לשמוע שלהיות אחד מהם, תורם רבות לאיכות החיים שלנו. אנחנו חווים זרימה כשאנחנו מתאחדים עם המטלה שעומדת לפנינו. זאת יכולה להיות פעולה יצירתית כמו נגינה, ציור, ריקוד או כתיבה, אך גם פעולות יומיות אחרות כמו העבודה שלכם, קריאה, פעילות גופנית או מפגש חברתי. ככל שאנו חווים יותר חוויות בהן אנחנו מעורבים לחלוטין בפעולה באותו הרגע, אנחנו מרוויחים הרבה יותר מסתם כיף. הרווחה הפסיכו־לוגית שלנו גדלה, אנחנו יצירתיים יותר, ממוקדים יותר ומרוכזים יותר.

אם תרצו להגביר את המינון של הזרימה בחייכם, בדקו אילו פעילויות גורמות לכם להרגיש נוכחים. כשתמצאו אותן, נסו לשלב אותן בין שאר הפעולות שאתם עושים מידי יום. בדקו מה מעניין ומושך אתכם, ושאלו את עצמכם האם אתם מקדישים לכך מספיק זמן.

מערכות יחסים חיוביות
(או: אהבה זה שם המשחק)

איך שלא נסובב את זה, אנחנו זקוקים לחברה כפי שאש זקוקה לחמצן. מסתבר שאחד המרכיבים המשפיעים ביותר על האושר שלנו הוא מערכות יחסים חיוביות ומשמעותיות. לא מדובר על כמה שיחות וואטסאפ פעילות יש לכם ברגע זה, אלא על מערכות יחסים בהן אנחנו מרגשים נאהבים, שייכים, משמעותיים וחשובים בזכות מי שאנחנו. הן מאפשרות מרחב ממנו אנחנו יכולים לשאוב חוסן והשראה. מערכות יחסים חיוביות יכולות להתנהל עם אנשים שונים; בני הזוג שלנו, חברים, הורים, אחים וקולגות.

קחו לכם רגע ונסו לחשוב, מי הם האנשים שאתם באמת אוהבים להיות בחברתם? אלה שמבינים אתכם, שגורמים לכם להרגיש מוערכים, שמסוגלים להקשיב ולהכיל את מה שיש לכם לומר? האם יש אנשים שגורמים לכם לחוש חשובים או ראויים פחות והמפגשים איתם דווקא פוגעים בחיוניות ובמורל שלכם? במי מהם אתם משקיעים את מרב הזמן שלכם? אחרי שהבנתם מי הם השחקנים הראשיים הקרובים בחייכם, התאמנו על כישורי ההקשבה וגילויי האמפתיה שלכם. הביעו הערכה כלפי הקרובים אליכם, הקדישו להם זמן והניחו בצד את הנייד כשאתם מדברים איתם. התעניינו ביומם של אהוביכם, הקפידו להביט בעיניהם, וחלקו חיבוקים בנדיבות.

משמעות (או: מה ה״למה?״ שלי?)

כשאנחנו שואלים מהי משמעות חיינו אנחנו לרוב מתכוונים לברר ״מדוע אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים?״ או ״מה המטרה של כל זה?״ משמעות מעניקה לנו כיוון ויעד ברורים לצעוד לקראתם. באופן משונה ונהדר, ״אדם שיש לו ״למה״, יוכל לשאת כל איך״. אנשים שהתחייבו למשמעות מסוימת יהיו מוכנים לסבול ולהתגבר על אתגרים שונים בדרך. הורים יהיו מוכנים להשתעבד לחיתולים וקלטות ילדים, ומוזיקאים יהיו מוכנים להופיע בפאב שכוח- אל, מול קהל דו ספרתי.

מציאת משמעות היא תהליך ארוך וסבוך. אנשים רבים מחפשים אותה לא בכדי, בדרכים שונות ומשונות. התחילו בלשאול את עצמכם אילו ערכים חשובים לכם, מהם הדברים החשובים ביותר מבחינתכם ונסו להבין מדוע אתם עושים את הדברים שאתם עושים היום. אל תפחדו ממילת השאלה ״למה?״ העלו אותה ותנו עליה את הדעת. למה אתם משקיעים זמן בדברים מסוימים? למה אתם מזניחים דברים אחרים? למה אתם נמצאים במקום שבו אתם נמצאים?

הישגים
(או: הפסגה שלי היא לא הפסגה שלו)

הישגים נשמעים טוב מאוד על הנייר, אך הם הפכפכים מאוד כשזה נוגע אל האושר שלנו. מצד אחד, לצבור הישגים יכול לגרום לנו להרגיש נפלא. זה בוודאי אחד הדברים שמשפר פלאים את הביטחון העצמי. מהצד השני, רדיפה אחד הישגים יכולה ליצור תלות לא בריאה, להכניס לחיינו לחץ ואכזבה. ג׳יימס פטרסון, סופר אמריקאי ופילנתרופ כתב בספרו: ״הנה תמונה יפה לחיים מאוזנים; את מג׳נג׳לת את ארבעת הכדורים שקראת להם עבודה, משפחה, חברים, נפש. ועכשיו – עבודה היא כדור גומי. אם אתם משחררים אותו, הוא קופץ בחזרה. הכדורים האחרים – הם עשויים מזכוכית״. לעבודה יש את הנטייה הזו, למצוא את דרכה לטפס לתוך כל פיסת זמן קיימת ועבודת האיזון שעלינו לעשות אינה פשוטה. אין הדבר חלילה אומר להתרשל או לנוח על זרי הדפנה. מצאו לכם את המטרות החשובות לכם, ובהן – השקיעו את המיטב והגנו עליהם. כשמגיעים לדבר על הישגים חשוב להבין שהם אישיים. עבור אדם אחד תוצאה מסוימת תהיה ניצחון, ובשביל האחר יהיה מביך לציין אותה בקול רם. אנו חיים בחברה תחרותית מאוד, ולפעמים נדמה שאנו צריכים להשלים בהצלחה משימות שונות, שיעידו עלינו כעל יצורים מוצלחים. אחת השאלות החשובות שאתם צריכים לשאול את עצמכם היא ״מה אני רוצה להשיג?״

אמצו את הצעדים הבאים בדרך לשינוי:

1. מצאו מה כבר עובד לכם (ומה לא) – התבוננו בהרגלים הקיימים שלכם וחשבו אילו מהם גורמים לכם לחוש לא טוב, אילו מהם מדכאים את המוטיבציה שלכם ופוגעים במערכות היחסים שלכם? אילו מהם דווקא משפרים את איכות חייכם? חשבו באילו אפיקים נכון להשקיע את האנרגיה שלכם.

2. מדדו את ההתקדמות שלכם. צעדים חיוביים שתרשמו בפניכם ידרבנו אתכם להמשיך, ונפילות בדרך יעודדו אתכם לבדוק מדוע הן הגיעו.

3. הציבו את הרווחה הנפשית בראש סדר העדיפויות. גם אם חייכם עמוסים בצורה בלתי רגילה, אני מניחה שאתם מוצאים גם זמן לשתות ולקפוץ לשירותים. העבודה על הרווחה הפסיכולו־גית שלכם תוכל לתרום לכם בכל כך הרבה תחומים שפשוט לא משתלם לוותר עליה.

יהודית כץ עוסקת בפסיכולוגיה חיובית, היא מלווה אנשים באופן אישי ועוזרת להם ליישם כלים פרקטיים מתוך המחקר הפסיכולוגי בחייהם האישיים. יהודית גם מייעצת לישראלים בארה״ב באמצעות סקייפ. לאתר האישי: www.judithkatz.me

גוף ונפש

אסנת מישל שבתאי הקאוצרית שלכם לשיטת הNLP

Published

on

אכילה נכונה ואימוני כושר הם כלים חשובים והכרחיים לירידה במשקל, אבל הם לא אלה שיקבעו אם תעשו את השינוי או לא . בואו נעבוד ביחד על התת-מודע שלכם

אם אתם מאלה שמסתכלים על העוגה, יודעים שאתם לא אמורים לאכול אותה בכל זאת אוכלים, כדאי לכם להכיר, את אסנת מישל שבתאי, הגורו שלכם לשיטת ה NLP. אסנת, מחברת הספר ”הגירסה הכי טובה של עצמך“ ובעלת סטודיו פרטי באנסינו, Luv2Train היא מאמנת כושר מוסמכת, תזונאית, ומאסטר קואץ' בשיטת הNLP .

אחרי יותר מעשר שנים ועשרות לקוחות שאסנת עזרה להם לרדת במשקל ולשנות את הגוף היא מגלה לנו מה הוא המפתח האמיתי לירידה במשקל ואיך עושים שינוי אמיתי, כזה שיחזיק מעמד לאורך זמן. כבר שנים שאתם לרדת במשקל, אתם בטוחים שאין דיאטה בשוק שלא ניסיתם ואין צורת אימון שלא התנסתם בה.

ממות בלי פחממות רק שומן או רק חלבון, קרוס פיט, פילאטיס ויוגה…

מרוב שאתם רוויים בנסיון אתם בעצמכם יכולים ללמד אחרים על מה צריך או לא צריך לעשות כשרוצים לרדת במשקל. ובכל זאת, עם כל הידע והנסיון ברגע האמת כאשר העוגה מסתכלת עליכם ואתם מסתכלים אליה בחזרה, בהחלטה של שניה אתם זורקים את כל הידע מהחלון ואוכלים את העוגה. למה?

השאלה הזאת בדיוק הביאה את אסנת להיות מאסטר קואץ' בשיטת ה NLP. אחרי עבודה אינטנסיבית עם עשרות לקוחות אסנת מספרת שהיא הבינה שאכילה נכונה ואימוני כושר הם אומנם כלים חשובים והכרחים לירידה במשקל, אבל הם לא אלה שיקבעו אם תעשו את השנוי או לא. הדבר היחידי שיקבע אם תיישמו את הידע שלכם, תרדו במשקל ותתמידו בשינוי זה התת מודע שלכם.

התת מודע זה החלק במוח שלנו ששולט על 90% מההתנהגות שלנו. הוא האחראי לכל הרגשות, ההרגלים, והאמונות שלנו, הוא הבית של כל הזכרונות והוא רושם ומעבד כל שניה ושניה מהחיים שלנו.

תפקיד הראשי שלו זה להגן עלינו מפני כאב ולדאוג שנשרוד. שיטת ה NLP שפותחה בשנות השבעים באמריקה על ידי שני חוקרים מתרכזת בתת מודע ונותנת לנו כלים לעשות שינויים ברובד של התת מודע. איך זה באמת עובד?

אם נחזור לדוגמה של העוגה, כל עוד בתת מודע אנחנו לא באמת מאמינים שאנחנו מסוגלים לרדת במשקל ו/או אנחנו חובים את הירידה במשקל כדבר שלילי, כעונש או כאב, אפילו שבמודע הצבנו מטרה ואנחנו מאוד רוצים לרדת משקל, התת מודע במטרה להגן עלינו (מפני ה״כאב״) ידאג להרוס לנו ואנחנו נאכל את העוגה. זה נכון לא רק לגבי ירידה במשקל, אלה לגבי כל שינוי שנרצה לעשות בחיים. הלקוחות של אסנת הם כולם אנשים שרוצים לעשות שנוי בין אם זה במשקל, בזוגיות, במצב הכספי או בקריירה.

דוגמה נוספת היא מעולם המכירות; אסנת עובדת עם הרבה אנשי מכירות שיודעים איך למכור ומה להגיד ובכל זאת הם לא ממש מצליחים למכור. שוב, גם כאן הסיבה היא מחסומים שתוקעים אותם ברובד של התת מודע. ”כאשת מכירות אני יכולה לדעת את כל מה שצריך על איך למכור ומה להגיד אבל אם יש לי בתת מודע פחד ממכירות, מכישלון או מאכזבה, אני אצא ללידים, אמכור פה ושם, אבל אף פעם לא באמת אעשה את הכסף הגדול. למה? שוב, כי התת מודע שלי שאחראי על 90% מההתנהגות שלי יהרוס לי והכל במטרה שלהגן עלי מפני ה'כאב' שאני מקשרת למכירות“.

שיטת ה NLP היא שיטה מעשית שנועדה לעזור לנו לחולל כל שנוי שנרצה לעשות בכל תחום בחיים. השנוי נעשה ברובד של התת מודע.

כשאנחנו לומדים "להיכנס לתוך הראש" שלנו, אנחנו יכולים פתאום להבין את הסיבות הלא מודעות שמנעו מאיתנו כל השנים להשיג את מה שאנחנו כלכך רוצים , לתכנת אותם מחדש ולהתחיל לקצור תוצאות בחיים.

אם את/ה מוכנים לשנוי אמיתי התקשרו עכשיו לשיחת יעוץ ראשוני בחינם818-915-5666

המשך לקרוא

גוף ונפש

חופשה בלי הנייד? יש דברים כאלה

Published

on

האובססיה לסמארטפון עלולה להרוס את החופשה הבאה שלכם • אתרי הנופש נאבקים במה שהוגדר כ"מגפה של המאה ה-21": מהחרמת המכשיר בספא ועד מטפל אישי לאינסטגרם • נסו גם אתם ותהנו

צירוף "חופשה עם הטלפון הנייד" נעשה מעניין ובעייתי יותר בכל יום שחולף. הדוגמה האחרונה התפרסמה רק לאחרונה: רשת המלונות השווייצרית IBIS הודיעה שתספק לאורחים בשניים מבתי המלון שלה, בציריך ובז'נבה, שירות חדש. באנגלית הוא נקרא ‘Social Media Sitter’ ובתרגום לעברית אפשר לנסח זאת כ"שומר למדיה החברתית". הרעיון פשוט. המלון בו מדובר יציע לאורחים שירות חינם, שכלול במחיר החדר, במסגרתו ימונה להם עוזר לתחום האינסטגרם והפייסבוק. העוזר (בן אדם ממשי) יצלם אותם במהלך החופשה בבריכה, בפארק או באולם הריקודים ויעלה את התמונות לחשבון האינסטגרם שלהם. הוא יכול גם להוסיף כמה הערות משעשעות, או לענות לתגובות שיגיעו מחברים. הוא יכול כמובן גם לצלם את המנות שהוגשו להם בכל ארוחה, את מתחם הספורט או את מגרש הטניס עליו התרוצצו. כדי שיוכל לבצע את משימתו על האורחים להעניק לו גישה חופשית למכשירים הניידים שלהם.

האורחים, כך מקווים יוזמי התוכנית החדשנית, יוכלו סוף סוף להתפנות לחופשתם. מסתבר שעד עכשיו, בהעדר בייבי סיטר לאינסטגרם, עסוקים האורחים בעיקר בצילום תמונות ובקידום שלהן במדיה החברתית. זה כמובן גוזל זמן, ופוגם באינטימיות ובשלווה שחופשה אמורה להעניק. מוקדם עדיין לקבוע את מידת הצלחתה של התוכנית השווייצרית אבל היא מעידה היטב על המצוקה האנושית.

תוכניות גמילה מתוחכמות

אנחנו לא יכולים לעזוב לרגע את הנייד ואנחנו יודעים היטב שהוא הורס לנו את
החיים. כל עוד מדובר בשעות עבודה התירוץ מוכן מראש. "אין מה לעשות, זה חלק מהעבודה". איך אפשר לוותר עליה? אלא שהחופשה מציגה אתגרים מסוג שונה. שם, כביכול, אפשר היה להניח לכל ולשקוע בספר טוב. אלא שמסתבר שאף אחד כבר לא עושה זאת. מכאן קצרה הדרך לתוכניות גמילה מתוחכמות ואפילו למוסדות גמילה יוקרתיים או סגפניים. רק תבחרו. מחקר שערכה חברת OnePoll האמריקאית מעיד על כך שחמישית מן הנשאלים העידו שבדקו את הנייד שלהם לפחות פעם בשעה במהלך החופשה האחרונה. 14 אחוז אמרו שבדקו את הנייד פעמיים בשעה. שמונה אחוזים העידו שבדקו את הטלפון 20 פעם בשעה במהלך החופשה. השם שהוצמד למחלה הוא
נומאפוביה (nomaphobia) והיא כבר זכתה לכינוי המגפה של המאה ה-21". הנתון המשלים עלה בסקר של Travelzoo – שליש מן הנשאלים השיבו שאחד השיקולים בבחירת היעד של חופשתם האחרונה היה האם הוא יצטלם היטב למדיה החברתית.

נתונים שהתפרסמו בבריטניה מעידים על גודל הבעיה – משפחה בריטית שיוצאת לנופש מפסידה חמש שעות מן החופשה בחיפוש אחר התמונה המושלמתשתכבוש את הרשת.

כל צילום משפחתימושלםדורש לפחות ארבעהניסיונות כושלים .כל זה נמשך כארבע דקות. אחד מכל 25 הורים הודה שנדרשות לפחות 15 דקות כדי ליצור את התמונה המשפחתית המושלמת, זו שמקרינה אושר ראוי. אחד מכל 14 הורים הודה שהוא מתקשה לשחזר חוויות משפחתיות בולטות בחופשה כי היה עסוק בצילום. כאשר נשאלו מדוע צילום משפחתי זוכה לחשיבות כה רבה הצביעו כולם ללא היסוס על המדיה החברתית. ההסכמה הכללית היא שהצילומים חשובים כדי ליצור "רושם של חוויה נהדרת במהלך החופשה".

אתרי נופש הבינו שיש כאן מטמון. בכל שבוע מתפרסמות עכשיו באתרי התיירות ברשת הצעות ל"מוסדות גמילה". השם הרשמי הוא Digital Detox. וזה מגיע בכל צבעי הקשת. אפשר לבחור בין מקומות קשוחים, אלה שבאקט שמזכיר יותר מכל את שוטרי המכס, מחרימים לבאים בשערי המוסד, המלון, מרכז הנופש, אתר הספא, את כל המכשירים הניידים שלהם. כל מה שמחובר לסוללה ויש לו קליטה הולך. טלפונים, אייפדים, מחשבים, מצלמות דיגיטליות, אם יש לזה מקור כוח אלקטרוני תיפרדו ממנו לשלום.

לעומתם יש מקומות רבים יותר שנוקטים במדיניות רכה יותר לפיה אסור להכניס את הטלפון הנייד למתחם הבריכה, לספא, לחדר הכושר או למרכז הספורט. הדוגמה האחרונה לאתר כזה הוא האתר Ayana Resort באי באלי, אינדונזיה. בין שני הקצוות האלה יש מגוון שלם – אתרי נופש בהם מותר להשתמש בטלפון הנייד רק בחדר ואסור להשתמש בשטחים הציבוריים או כל החלטה אחרת. ויש כמובן את שאלת האכיפה. בכמה אתרים בישראל, למשל ביערות הכרמל, אסרו בעבר על שימוש במכשירים ניידים בשטח המלון אך לאחרונה נראה שוויתרו על האיסור ואיש אינו מנסה לכפות אותו, סוג של הכרה בכך שמדובר במלחמה אבודה.

כמה בתי מלון מציעים טכניקה נוספת להתמודדות עם הבעיה. בהליך הקבלה הם מעניקים לאורחים קופסה עם מנעול וממליצים להם לאחסן בה את כל המכשירים הניידים עד תום החופשה. בכמה מקומות גם מאפשרים בחירה בין שתי אפשרויות – אחסון הקופסה עם המכשירים הדיגיטליים בדלפק הקבלה או בחדר. כך יכולים האורחים לעודד את בני המשפחה להימנע מעיסוק בלתי פוסק במכשירים, ו"לשחרר" את המכשירים רק בשעות הערב.

חוקים פשוטים וקשוחים

שהקימה טניה גודין. אחד הפרויקטים המרכזיים שלה הוא פרסום תהליך גמילה מן הנייד שנמשך על פני שבוע. החוקים שגודין מטיפה להם קשוחים אבל פשוטים מחיקת כל המדיה החברתית מן הטלפון הנייד ושימוש בה רק במחשב, כיבוי התראות קוליות שמושכות את תשומת הלב לנייד. השארת הנייד בכיס או בתיק במהלך פגישות עם אנשים אחרים. הסתרת המכשיר במהלך נסיעות במכונית, באוטובוס או ברכבת. איסור על הכנסת הנייד לחדר האמבטיה או לשירותים.

לאחר מכן מתחיל תהליך הגמילה שבגדול הולך כך: ביום הראשון – הוצאת המכשיר הנייד מחדר השינה למשך הלילה. ביום השני מציבים את המכשיר הנייד במקום מרכזי בבית ולא מסתובבים איתו במהלך השהות בבית. ביום השלישי מוחקים את המיילים של העבודה מן הנייד. ביום הרביעי יוצאים לארוחת ערב או לשיעור ספורט ומשאירים את הנייד בבית. ביום החמישי מעבירים את הנייד למצב טיסה למשך כל היום. מחזירים אותו למצב פעיל רק כשצריך להתקשר ממנו. ביום השישי מכבים את הנייד למשך כל סוף השבוע.

כלי עזר חשוב היא האפליקציה Moment (חינם) שמעידה בכל רגע כמה פעמים הבטתם בנייד במשך היום וכמה שעות מסך מול הנייד יש לכם ביממה. אזהרה התוצאות די מדכאות.

המשך לקרוא

גוף ונפש

להיות חלק מהעולם החדש

Published

on

בעולם החדש כל אחד רוצה קואצ׳ ומישהו שהאינטרס שלו יהיה אך ורק ההצלחה שלנו. כשיש לך קואצ׳ זה סטטוס מסויים, אבל בואו רגע נשאל את עצמנו – למה אני צריך לייף קואצ׳? קואצ׳ר טוב מלווה את המאומן שלו כדי לצמצם את הפער בין הרצוי למצוי, הוא בעצם עוזר לו לחיות את חייו במודעות גבוהה יותר לרצונות ולתבניות
בהן הוא חי.

כשמישהו בוחר להתחיל בתהליך אימון הוא בעצם מתחייב לעצמו ולמאמן להתחיל בתהליך למימוש היכולות ולהגשים את החלומות שלו. בלי התחייבות להליך שכזה שום שינוי בעצם לא יכול לקרות, וכל הליך האימון מבוסס על המחוייבות של המאומן. קואצ׳ינג הוא אינו הליך של הקניית ידע חדש אלא להפך קילוף שכבות ומציאת התשובות הנמצאות בתוך המאומן.

כן, הנחת היסוד היא שבכל אחד מאיתנו נמצאות כל התשובות המתאימות לדרך בה הוא רוצה להצליח בחייו. קואצ׳ינג הוא תהליך בו המאומן מפתח מיומנויות חדשות שיעזרו לו להגשים כל חלום. הוא לומד להתבונן פנימה, לשאול שאלות לראות נקודות מבט שונות לאותה הסיטואציה, אלו כלים שישארו איתו כל החיים, ולצערי אלו לא כלים שמלמדים בבתי הספר. אמונה עצמית, ביטחון, חמלה, הצבת יעדים והשגתם – אלו דברים שלומדים בחיים ומהאנשים שעוטפים אותנו ולכן מחובתנו כאינדוודואלים, זוגות או קבוצות למלא את חיינו בחוויות מלמדות ומעשירות ולמצוא את האנשים המדוייקים להכוונה הנכונה לנו . בדיוק במקום הזה אני נכנסת לתמונה. נעים להכיר: אני שרה דגן, מאמנת אישית להצלחה. במשך שנים רבות אני מקדישה את חיי לעבודה ואימון של נשים, גברים, זוגות ואפילו ילדים. כן, גם ילדים צריכים אימון. במיוחד היום בעידן הסושיאל מדיה שהופך את הילדות לקשה ומורכבת אפילו יותר מהדורות הקודמים.

בחיי האישיים אני נשואה באושר לאורן ואמא לארבעת המופלאים שלי – אושר 10 היילי 8 אלין 7 ורוי 5 . המסע הטיפולי שלי התחיל לפני 17 שנים עם הגעתי לארצות הברית. במשך 5 שנים ניהלתי חדר ניתוח ונהניתי מכל רגע זכיתי לטפל בגוף האדם על כל חלקיו. תקופה מרתקת שהותירה בי חותמים רבים.

כשנולדה בתי השנייה, כמו שהלב נפתח לרווחה כך גם נפתח בי הרצון לעבור מרפואת הגוף לרפואת הנפש ולמצוא את הדרך שלי לטפל בנפשם של אחרים. חקרתי, למדתי, החכמתי, השתכללתי, נברתי פנימה וניגלה לפני עולם חדש של התפתחות אישית וקואצ׳ינג . זכיתי לספוג כלים וידע מהמנטורים הגדולים בעולם – טוני רובינס, קלואי מדנס, ג׳ו דיספנזה ועוד רבים ומוכשרים, ואז הגיעה ההארה לה חיכיתי. מצאתי את יעודי להעביר את הידע הכלים היכולות והאמונה לאחרים.

כעת, לאחר זמן טיסה ארוך ומאתגר, אני מזמינה אתכם להצטרף אלי לעולם החדש. עולם שמוכיח מידי יום שאין גבול ליכולות של כל אחד מאיתנו. אשמח לחלוק אתכם את הידע והכלים שצברתי ולספק לכם פינה חמה ממנה תוכלו לעלות הכי גבוהה שאתם חולמים. החיבור בין קואצ׳רית למאומן הוא משהו שבודקים בפגישה ראשונה, והרי גם אתם רוצים להיות חלק מהעולם החדש אני בטוחה. כעת כל מה שנותר הוא לתאם לנו פגישת הכרות. ממתינה בקוצר רוח ועם חיוך רחב להכיר אתכם ולצאת עם כל אחד ואחת מכם למסע הקסום והפרטי שלכם.

Life Coach Individuals Couples
Kids & Teens
818-9437806 שרה דגן Sara@saradagan.com www.saradagan.com

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות