Connect with us

ספורט

אדם סילבר לא אשם במגיפה אבל הוא אשם בפאניקה שגרם

Published

on

10 שאלות על השבתת משחקי ה-NBA וההגיון שעומד מאחוריהן

הדיו עדיין לא התייבש וכבר ישנם כאן מאשימים. את מי מאשימים? את הקומישנר היהודי אדם סילבר.

אני יודע שישנה אנטישמיות בארה"ב אבל זה כבר עובר כל גבול. את מי להאשים? כשישנו אסון גלובאלי, לפני שמחפשים אשמים, חייבים לחשוב כיצד לצאת מהשואה.

אני לא מחפש אשמים. אני משתדל לשמור על אשתי ועלי במידת האפשר ולנסות להמשיך את חיינו בצורה אינטיליגנטית ואחראית, עם תשומת לב למה שהמומחים אומרים לנו.

אבל מי שמתעקש להצביע על נאשם, אז איש לא היה טועה הרבה אילו הצביע על הנשיא שלנו דונלד טראמפ שלפני 6 שבועות אמר שכל הסיפורים על הקורונהוירוס הם HOAX שמטרו לפגוע בו בבחירות הבאות.

עכשיו, האמינו לי שאני לא שם לב למה שהנשיא אומר אלא לתוצאות של פעולותיו כנשיא. מה תגידו לי אם אגלה לכם שבכל מדינת וושינגטון שכה ניפגעה מהנגיף, נעשו עד עתה 700 בדיקות כי ארה"ב ניתפסה עם מכנסיים למטה, לא מוכנה, ומבולבלת לחלוטין מהתקפה הנגיף? ממש עתה גילו חוקרים ממחלקת המחקר של בית הספר לרפואה של מישיגן שכנראה שהם מצאו תחליף ל-TESTING שהיה עד עתה, ואם אכן זה כך, אז אולי מספר הניבחרים יוכפל באלפים.

אוקיי, אבל זה לא עוזר לכל אלה שהנגיף כבר בגופם אם אין מיטות בבתי חולים ואין מספיק ונטילטורים. בזאת איני מאשים את טראמפ. אולי כל העולם צריך להכין את עצמו לעתיד של מגיפות מסוג זה. אבל שארה"ב הגדולה תידמה למדינת עולם שלישי במוכנותה למגיפה זו או אחרת מראה את החסרונות של עולם קפיטליסטי שעולם הרפואה ועולם הביטוח הרפואי שלו הם – בכללי – פרטיים. וזה אומר מנחם לס, בת גלימי מלידה, מעוז ארגון האצ"ל והציונים הכלליים כבר משנות ה-40 של המאה שעברה.

טוב. נקווה שגם את זה נעבור.

ועכשיו מה ההשלכות לגבי ה-NBA? אדם סילבר עשה נכון שעצר את כל משחקי הליגה, אבל עם כל עורכי הדין וכל טראסט המוחות שלו, הוא השאיר אותנו עם יותר שאלות מתשובות. הוא גרם לפאניקה מחלטת. הוא יכול היה לשבת עם עורכי דיניו וב-5-6 שעות להוציא הצהרה שתסביר מה יהיה עם הליגה במקרים שונים. משלמים לו 10 מיליון? אני הייתי עושה זאת בכמה שעות עבור $10,000.

למשל…

וזאת רק דוגמא אחת: אדם סילבר אמר שכל אלה המעורבים במשחק באוקלהומה סיטי – שחקנים, ושופטים (שאחד מהם נמצא חיובי בבדיקת הנגיף) – שס"ה שפטו במשחקים בהם היו מעורבים 6 קבוצות ייבדקו מיד, וייתכן שכולם יוכנסו לבידוד. החלטה זאת בלבד שווה כמה שאלות.

אבל בואו נעבור לכללי. שאלות כלליות:

השאלה הראשונה היא מה היא הזכות של שחקני NBA להיבחן לפני אזרחים אחרים מהשורה שהיו בקירבת אנשים שנמצאו נושאי הנגיף? וכיצד בכלל הם ניבדקו כשאין מספיק כלים לבדיקה, וישנם אזורים שלמים בארה"ב ללא יכולת בדיקה בכלל. למשל,  ידוע שסטפן קרי גילה סימני שפעת ומיד ניבדק ל- COVID-19 ונמצא שלילי. מהיכן מצאו עבורו בסן פרנציסקו TESTING כשמאות אלפים בעיר משוועים ל-TESTING ואין ביכולתם להשיגו?

השאלה השנייה מי יכול להכריח שחקן מקבוצה מסויימת – נניח מהג'אז – להיכנס לבידוד באיזה שהוא מלון בו נמצאת קבוצתו ל-15 יום? והאם הוא יבודד בחדר פרטי? הליגה זרקה הצהרות לאוויר מבלי להסביר ולבאר.

שאלה שלישית היא מדוע שחקני הת'אנדר לא ניבדקו ונישלחו לביתם

שאלה רביעית: שחקני טורונטו, דטרויט, בוסטון, ניו יורק, וקליבלנד – כולם שיחקו נגד הג'אז בשבועיים האחרונים. לנגיף – למיטב ידיעתי – לוקח לפחות 14 יום לגרום למחלה להתפרץ. מה גורל בערך 100-110 שחקנים, מאמנים, טריינרים, וכו', המעורבים עם הקבוצות הללו?

שאלה חמישית: ומה עם השופטים של המשחקים הללו? איזה עוד משחקים של קבוצות שונות הם שפטו.

שאלה שישית: אדם סילבר הודיע שהליגה נעצרת לפחות לשבועיים (ב-ESPN שמעתי  שמדובר על 30 יום). מי מדבר עבור מי? למה הכל מסובך ומבולבל כל כך. ומי קבע את השבועיים כאורך ה-SUSPENSION המתאים? בסין הליגה החליטה על SUSPENSION של 12 שבועות. למה אצלנו 2 שבועות?

שאלה שביעית: מה יעשו שחקני הקבוצות בשבועיים האלה (או 30 יום, או כמה זמן שזה לא ייקח)? יישארו בעיר בה הם משחקים? יקיימו אימונים? יהיו בבידוד? יורשו לחזור הביתה שחקן-שחקן לפי רצונו ובחירתו? אדם סילבר לא אמר מילה בנידון. (אבל שמעתי את מרק קיובן שאמר שהליגה נתנה רשות לקבוצות להתאמן, והוא עדיין לא החליט מה לעשות).

שאלה שמינית: מה בקשר למשכורות? ישלמו לשחקנים הכל כרגיל ללא הכנסות? (למעשה ההכנסות לדעתי כולן בכיס מהטיווי והכרטיסים העונתיים, אם כי לא ברור לי בקשר לטיווי מקומיים). לפי בובי מרקס מה-ESPN הקולקטיב ברגיינינג XXXIX SECTION 5 מאפשר לבעלי הקבוצות לא לשלם לשחקנים במקרי "FME" שהוא (FORCE MAJEURE EVENT"

שאלה תשיעית: אם יורידו לשחקנים כסף מהמשכורות, כיצד זה ישפיע על ה-SALARY CUP של העונה הבאה? ומה ההשפעה על תשלום 'מס המותרות' של בעלי הקבוצות?

שאלה עשירית: אם העונה תחזור מתי שהוא, איזה משחקים יישארו? מי יחליט מה הם אלה שנשארו? האם העונה תחזור לחיות, מתי יהיה הפלייאוף? איזה מין פלייאוף זה יהיה? 4 מ-&? 3 מ-5? 2 מ-3? משחק אחד וגמרנו?

מה שאני מנסה לומר הוא שאדם סילבר וכל מומחיו מסביבו ניכנסו לפאניקה והחליטו החלטות מהירות מדי שלא מתאימות אחת לשנייה, ומגלות טפח, ומכסות טפחיים בלי לחשוב על בעיות שאפילו מטומטם כמוני יכול לחשוב עליהן ב-45 דקות של כתיבה.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

ספורט

הו הא, מי זה בא, הנשיא הבא?

Published

on

נכון לספטמבר 2020, לברון ג'יימס עדיין לא הודיע על ריצה לנשיאות ארצות הברית * בימים אלה הוא מרוכז בטיפוח המורשת שלו ב-NBA, ובמטרה לזכות עם הלייקרס באליפות הרביעית שלו * אבל הרחשים סביב האפשרות שירוץ לנשיאות במועד מאוחר יותר חגים סביבו יותר מתמיד

"כשאני מסתכל על המירוץ לנשיאות השנה, זה ברור שיש רק אדם אחד שבאמת מבין את הקשיים בחייו של ילד מאקרון, אוהיו, שנולד לעוני. כשאני חושב על המדיניות הדרושה, על הצעדים שצריך לנקוט, הבחירה היא ברורה", כתב לברון ג'יימס. זהו לא ציטוט מהעתיד. הוא לא לקוח מתוך חלומות הלילה של אוהדיו, או מהסיוטים של דונלד טראמפ. המשפט הזה באמת נכתב על ידי ג'יימס, בקמפיין בחירות בו השתתף.

נכון לספטמבר 2020, לברון ג'יימס עדיין לא הודיע על ריצה לנשיאות ארצות הברית. על פי הערכות, ולדבריו, לא תצא הודעה כזאת בעתיד הנראה לעין. בימים אלה הוא מרוכז בטיפוח המורשת שלו ב-NBA, ובמטרה לזכות עם הלייקרס באליפות הרביעית שלו, ומבחינתו גם לא האחרונה. אבל הרחשים סביב האפשרות שירוץ לנשיאות (במועד מאוחר יותר), הסמויים והגלויים, חגים סביבו תמיד – וביתר שאת מאז 2016: השנה בה השתתף בכנס הבחירות של הילארי קלינטון באוהיו, והאמין שהיא האדם "שבאמת מבין את הקשיים בחייו של ילד מאקרון", עיר הולדתו. השנה בה טראמפ שינה את אמריקה. השנה בה ג'יימס המשיך בסירובו "לשתוק ולכדרר", וכך הפך לאחד מאויביו המרים של הנשיא.

בבחירות הקרובות, כוכב ה-NBA הגדול של העשור הנוכחי הבהיר שיתמוך בג'ו ביידן, מועמד המפלגה הדמוקרטית לנשיאות. ניתן להניח שהוא יעשה זאת כמו מצביעים רבים אחרים – בלי חשק יוצא דופן, בלי אש יוקדת בעיניו, אבל עם מטרה אחת: להוציא את טראמפ מהבית הלבן. יחד עם שחקנים נוספים, ובעצת הנשיא לשעבר וחברו ברק אובמה, ג'יימס ניצל את מחאת ה- Black Lives Matter וחרם המשחקים כדי להבטיח שפרויקט אקטיביסטי נוסף שלו – More Than a Vote, שבעיקרו מעודד הצבעה בקרב מצביעים שחורים – יקבל את התמיכה של ה-NBA, שתתיר בין היתר שימוש באולמות שלה כמרכזי הצבעה, כולל הסטייפלס סנטר בדאון טאון לוס אנג'לס. אבל אחרי כל אחת מהאמירות, התרומות, המחאות והמעורבויות החברתיות שלו, מתחזקת שאלה אחת: האם קינג ג'יימס ירוץ, יום אחד, לנשיאות ארצות הברית?

"הסיפור הזה מעניין, ולא כל כך מופרך", טוען בראיון ל"הארץ" ישראל ויסמל-מנור, חוקר פוליטיקה אמריקאית מבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, שמציין דוגמאות עבר של ספורטאים שרצו לתפקיד פוליטי – ובראשם ביל בראדלי, חבר היכל התהילה של ה-NBA, שהתמודד על מועמדות מטעם המפלגה הדמוקרטית לנשיאות בשנת 2000. "לברון ג'יימס עשה כמה צעדים לא רעים בכלל כדי להתברג בפוליטיקה. ובניגוד לישראל, במפלגות בארצות הברית הוא לא נדרש לעבודה פנים-מפלגתית כל כך סיזיפית. אם הוא מותג בפני עצמו הוא יכול לצפצף על המפלגה ולהפוך לכוח מרכזי בזכות הפופולריות שלו", הוא מסביר, אך קובע: "גם לברון ג'יימס לא יכול להגיע בקפיצה אחת היישר לנשיאות", הוא אומר, "הוא יתבקש לרכוש ניסיון כמי ששירת במשרה ציבורית, 'לשלם מס' של עשייה".

אם כן, המסלול הכדאי ביותר עבור ג'יימס יתפרש על פני העשור הקרוב – כשאחרי הפרישה הוא יתמקד לזמן קצר בפעילות ציבורית, לאו דווקא בממשל, ולאחר מכן יתמודד לתפקיד סנאטור של מדינת אוהיו – כמבוא לקראת היעד האמיתי, כמובן. "הציבור, אפילו יותר ממנו, צריך לעבור תהליך נפשי – אנשים רואים את לברון ג'יימס עם גופייה, וצריך לסייע להם לעשות המעבר ללברון ג'יימס עם חליפה", אומר ויסמל-מנור, "הוא צריך לבנות מנגנון כדי להתמודד – זה דורש משרדים, הרבה עסקאות אפלות בחדרים צדדיים, הרבה ברביקיו עם תושבים מקומיים, וכמובן, מגורים במדינה שבה הוא מתמודד. אם הוא ירוץ בהצלחה באוהיו – שהיא לא רק מולדתו אלא גם מדינה מתנדנדת ולכן חשובה מאוד – הוא יעשה לעצמו שירות מצוין להמשך. אבל בתפקיד בכיר יותר, כמועמד לנשיאות, מתמודדים עתידיים כמו אלכסנדריה אוקסיו-קורטז לא יפנו את הדרך רק בגלל שמדובר בלברון ג'יימס".

מאופרה ווינפרי ועד קיד רוק

אין הכרח שהדרך לבית הלבן מבחינתו של ג'יימס תעבור במשרה ציבורית – הרי הנשיא המכהן לא עבר בדרך הזו – אך בכל מקרה, בשלב זה, המתמודדים העתידיים יכולים לישון בשקט. במבט סקפטי, לברון ג'יימס הוא בסך הכל שם נוסף ברשימת הסלבריטאים שיועדו לתפקיד מנהיג העולם החופשי ולא עשו זאת (עדיין, עדיין) – מאופרה ווינפרי ועד קיד רוק. למען האמת, הוא אפילו לא הנציג היחיד מה-NBA.

"אני אוהב אותו, צריך לעמוד מאחורי כל מלה שלו. גרג פופוביץ' צריך לרוץ לנשיאות, הוא לגמרי צריך", אמר דמאר דרוזן ל"ספורטסנט" ב-2017, וכך הצטרף לתמיכה של קווין גארנט, סטף קרי וסטיב קר, מאמן גולדן סטייט ובן טיפוחיו של פופוביץ', שהצהיר: "אני אצביע לו, בלי צחוק". פופוביץ', היום בן 77, הציע – עם צחוק – לרוץ בתור סגן הנשיא של קר. קמפיינים חבריים דומים נערכו גם לדוויין ג'ונסון, "דה רוק", שכבר עבר מטמורפוזה אחת מכוכב WWE לאחד משחקני הקולנוע הרווחיים ביותר בהוליווד, ואף הצהיר ב-2017 כי הוא "שוקל את האפשרות".

ובכל זאת, נדמה שמועמדותו של לברון ג'יימס בעתיד נשמעת סבירה ביחס לאחרות. "ההבדל בינו לבין ידוענים אחרים, נעוץ בכך שהוא לא דוחף את עצמו לכל סוגיה", ניתחה איימי קוך, יועצת אסטרטגית במחנה הרפובליקני, בריאיון ל"רויטרס", "כך הוא ביסס את עצמו בפני אנשים כדמות אמינה שנמצאת בשליטה". האפשרות נדמית ממשית עוד יותר ככל שהפעילות החברתית שלו נמשכת, ככל שטראמפ מצייץ נגדו, ככל שמקורבים לו מדליפים לתקשורת דעות כמו "זאת תוכנית ממשית, אבל עדיין לא מטרה" – ובמיוחד לאחר שהוא עצמו אמר בריאיון ל-CNN כי "אם לא יהיה מי שיתמודד מול טראמפ, אתמודד בעצמי".

ויש סיבה נוספת לדמיין אפשרות ממשית שירוץ בעתיד לנשיאות. עם אליפות רביעית או בלעדיה, לברון ג'יימס כבר חקוק היטב בהר ראשמור של גדולי ה-NBA; עם זאת, קשה למצוא את מי שיעניק לו את התואר האולטימטיבי GOAT – Greatest of All Time – על פני מייקל ג'ורדן, קארים עבדול-ג'באר ואחרים. גם בכל הנוגע לאקטיביזם הוא לעולם לא יתעלה על המאבק הנון-קונפורמיסטי והעיקש של מוחמד עלי נגד גיוסו במחאה על המלחמה בווייטנאם, ואולי אפילו לא על כריעת הברך שהנהיג קולין קאפרניק, קוורטרבק עם עבר ספורטיבי לא-מפואר שהפך לפנים של המחאה בספורט האמריקאי מאז 2016. ייתכן איפוא שאם "ייקח את הכישרון שלו" למקום שאף ספורטאי לא משל בו – הבית הלבן – הוא יתבסס בתור תקדים היסטורי, בתור סיפור אגדה שאין שני שלו. GOAT בקטגוריה משלו.

בכל הנוגע לפוליטיקה, יש מי שמוכנים להישבע שהוא עשוי להיות יחיד בדורו. להיות מי ששובר את מסך הברזל בין אמריקה הראשונה לאמריקה השנייה, ולזכות באהדה חוצת מפלגות. עם זאת, נבו טוען כי דווקא ההפך הוא הנכון. "התדמית של ג'יימס היא מאוד אופוזיציונית – הוא תמיד הזועף, הבוטה. זה מהלך קסם על קבוצות מסוימות באוכלוסייה, אבל יוצר אנטגוניזם בקרב לבנים ימנים וחלק גדול ממעמד הביניים גם כן לא אוהב את זה", הוא אומר, "צריך להבין, גם בהקשר של עידוד ההצבעה שהוא מנהיג היום – בארה"ב המשוסעת, אם מדרבנים שחורים להצביע, גם לבנים ייצאו כתגובת נגד".

מי הכדורסלן הגדול בהיסטוריה

ויסמל-מנור סבור שללברון ג'יימס יש דרך נוספת לפנות לקהל רחב, דרך האתוס האמריקאי. "כל אחד חולם להיות לברון ג'יימס הבא, האופרה ווינפרי הבאה, ואף אחד מהם לא רוצה שהממשל ייקח ממנו את הכסף שהוא עבד בשבילו קשה", הוא מסביר, "כדי להצליח, לברון ג'יימס צריך לגלם את הקפיטליסט שבו. הוא צריך להתבסס באגף הפרו-ביזנס של המפלגה הדמוקרטית, ולא בשמאל הפרוגרסיבי, כדי להצטייר כמי שתומך בחלום האמריקאי. כך הוא ייצור דמות נכונה מבחינה פוליטית, שיכולה למשוך רפובליקנים מתונים".

נדמה שרפובליקני אחד כבר נהפך אובססיבי כלפיו, ומביא תועלת רבה – לפופולריות לה זוכה לברון, ואולי גם להחלטה העתידית להנהיג. אחרי שקיים ב-CNN את הריאיון הפוליטי הבולט ביותר שלו, כמעט בלי מלה על כדורסל, טראמפ מיהר לצייץ: "לברון ג'יימס התראיין עכשיו אצל האדם המטומטם ביותר בטלוויזיה, דון למון. הוא גרם ללברון להישמע חכם, וזה דבר לא קל". הנשיא בוטה כתמיד, אבל ייתכן ששלוש המלים האחרונות של הציוץ הזה היו המתגרות ביותר: "I Like Mike!" – אליל הכדורסל הבלתי מעורער, אבל גם האיש שסירב לנקוט עמדה פוליטית כשזו נדרשה ממנו, ולכן טראמפ כה מחבב אותו ("מייקל היה לא-פוליטי", התגאה בו בעבר).

על פי דיווחים בארה"ב, ג'ורדן הסיר את סירובו להפקת סדרת הדוקו "הריקוד האחרון" אחרי שצפה בלברון ג'יימס משיג את האליפות השלישית שלו. אחרי שידור הסדרה, לברון הילל את ג'ורדן אך סירב שוב ושוב לומר מי הכדורסלן הגדול בהיסטוריה. פרשנים בכירים סבורים כי הסדרה הוסיפה לחץ על כתפיו של לברון, שמשוכנע שגם בגיל 35 השושלת שלו יכולה לקרוא תיגר על העידן של ג'ורדן; ואם זה לא יקרה על הפארקט, זה יקרה במקום אחר. מי יודע, אולי אפילו בבית צחור בלבה של וושינגטון הבירה.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות