Connect with us

תרבות ובידור

אדל מצטמקת – והעולם כמרקחה

Published

on

איך אפשר להסביר את העיסוק הלא פרופורציונלי – כאילו אין קורונה – בממדי גופה המצטמקים של כוכבת הפופ?

אם היה נדמה שבשנים האחרונות החל סוף סוף אידיאל היופי המסורתי לרעוד קצת, וכוכבות כמו ליזו, אשלי גרהאם, ריהאנה וקים קרדשיאן הצליחו לשנות את שיח המיינסטרים ולהחדיר אליו מגוון חדש של מבני גוף — צורות, גדלים וצבעים – בצורה מעצימה ולא מתנצלת, אירועי הימים האחרונים, שכבר זכו לכינוי "אדל גייט", משמשים תזכורת שיש עוד דרך ארוכה לפנינו/ אחרת איך אפשר להסביר את העיסוק הלא פרופורציונלי – כאילו אין קורונה – בממדי גופה המצטמקים של כוכבת הפופ?

זוכת האוסקר ו-15 פרסי הגראמי העלתה בשבוע שעבר לאינסטגרם תמונה שבה היא עומדת מחויכת בשמלה שחורה ועקבים, והודתה ל-36.6 מיליון עוקביה על הברכות ליום הולדתה ה-32. הפוסט גרף עד כה יותר מעשרה מיליון לייקים ו-220 אלף תגובות נדהמות – לא בגלל הטקסט הנרגש, אלא בעיקר משום שהזמרת, שהתרחקה בחודשים האחרונים מעיני הציבור, נראתה כמי שהורידה ממשקלה עשרות קילוגרמים.

גם בישראל כלי התקשורת הקדישו כותרת סנסציונית ל"מהפך" של כוכבת הפופ הבריטית. "וואו: לא תאמינו איך אדל נראית" ("ישראל היום"), "אדל הורידה 50 ק"ג – והדהימה את המעריצים" (חדשות 13), "חצי אדל: הזמרת חושפת גזרה חדשה ודקיקה" ("פנאי פלוס"), "אדל חוגגת יום הולדת בשמלת מיני קצרצרה ומציגה רזון לא רגיל" (וואלה). גם הרשתות החברתיות, כצפוי, הוצפו בממים של "לפני ואחרי", בברכות ובמחמאות נלהבות על הגזרה החדשה של הכוכבת, שבן רגע התמקמה בצמרת ההשטאגים החמים, איפשהו בין אסטרטגיית יציאה למתכון ללחם בננה.

בהמשך, בנוהל, הגיע הבקלאש. ביקורת נמתחה על העיסוק התקשורתי האובססיבי במשקל של אדל, שמקבע את התפישה שערכה של אשה נמדד לפי משקלה. פעילות פמיניסטיות התריעו שמדובר בשמנופוביה במסווה של העצמה, והזהירו כי המסר המועבר למיליוני המעריצות והמעריצים הצעירים של אדל הוא שככה כוכבת פופ צריכה להיראות. "המשקל שלך לא קובע את היופי שלך. המראה שלך לא קובע את היופי שלך. המספר שמופיע על המאזניים/משקל לא הופך אותך לראויה או ללא ראויה", צייצה הבלוגרית מליסה בלייק.  "נכון, היא נראית מדהים, אבל אדל נראתה מדהים גם לפני שרזתה", הזכירה אמה קלי ב"הפינגטון פוסט".

בדיון הציבורי התערב גם המאמן לשעבר של הכוכבת, פיט גרמצ'יו. "מאכזב לקרוא את התגובות השליליות וההאשמות השמנופוביות שמבקרות את הפחתת המשקל המדהימה של אדל", הוא כתב באינסטגרם. "כשאדל ואני יצאנו למסע שלנו ביחד, המטרה אף פעם לא היתה להיות סופר־רזה. היא היתה לשפר את הבריאות שלה… השינוי הזה לא נועד כדי למכור אלבומים, יחסי ציבור או כדי להיהפך לדמות לחיקוי. היא עושה את זה בשביל עצמה… היא לא ירדה במשקל כדי לגרום לאחרים להרגיש רע עם עצמם. המהפך האישי הזה לא קשור אלי או אליך. זה קשור לאדל ואיך היא רוצה לחיות את חייה".

"שלושה ישבנים"

העיסוק הציבורי במשקל של הזמרת הבריטית הוא לא עניין חדש, ומלווה אותה מאז פרצה כזמרת־כותבת עם קול גדול, כשהיתה עוד נערה בריטית שמנמנה ומוכשרת בסוף העשור הראשון של שנות האלפיים. אדל הוכיחה שכוכבת פופ לא חייבת להיות רזה כדי להיות מצליחה, מוערכת ונערצת. אלבום הבכורה שלה, "19", שיצא כשהיתה בת 19 בלבד, נמכר ביותר משבעה מיליון עותקים בעולם. אלבומה השני, "21", שיצא ב-2011, כבר הפך אותה לתופעה עולמית. הוא נמכר ב-31 מיליון עותקים – הכי הרבה באלף הנוכחי – ומיצב אותה כזמרת הגדולה של דורה. "25", שיצא ב-2015, נמכר ב–20 מיליון עותקים.

אחרי שמעצב העל קרל לגרפלד אמר עליה ב–2012 שהיא "קצת יותר מדי שמנה", הבהירה אדל בראיון ל"פיפל" שהיא "מאוד גאה" במראה שלה. אדל עצמה התייחסה למשקל שלה לעתים רחוקות. בראיון ל"ווג" ב-2009 היא התלוצצה על כך שיש לה "שלושה ישבנים", ואמרה: "המעריצים שואבים עידוד מכך שאני לא מידה אפס – אתם לא צריכים להיראות בצורה מסוימת כדי להצליח". אחרי שמעצב העל קרל לגרפלד אמר עליה שהיא "קצת יותר מדי שמנה", הבהירה אדל בראיון ל"פיפל" שהיא "מאוד גאה" במראה שלה, ושלמשקל שלה אין שום קשר לקריירה שלה.

"אף פעם לא רציתי להיראות כמו הדוגמניות על שערי המגזינים. אני מייצגת את רוב הנשים ואני מאוד גאה בכך", אמרה. "אפילו כשחתמתי על חוזה הקלטות, רוב האנשים בתעשייה כבר ידעו שאם מישהו יעז להגיד לי להוריד במשקל, הוא לא יעבוד איתי". במשך השנים עקבו הצהובונים והמעריצים אחרי העליות והירידות שלה במשקל, ושיבחו אותה בכל פעם שהורידה כמה קילוגרמים. היא עצמה הפסיקה להתייחס לנושא בפומבי, אך באחד מהפוסטים שלה באינסטגרם, מאוקטובר האחרון, שרמז על התהליך שהיא עוברת, כתבה: "נהגתי לבכות. עכשיו אני מזיעה".

הסערה סביב הרזון של אדל היא עוד דוגמה ליחס הדו־פרצופי של הציבור והתקשורת למשקלן של כוכבות פופ. כשהן מצפצפות על מודל היופי המסורתי ומציעות דימוי גוף חדש ובטוח בעצמו הן מקבלות שבחים על ה"אומץ", אך כשהן מורידות במשקל חוגגים את הגוף החדש והרזה שלהן. העיסוק בגוף ובמשקל שלהן גובר לעתים קרובות על העיסוק בהישגים או בקריירה המוזיקלית שלהן.

ליזו, למשל, שנהפכה לסמל של תנועת הבודי־פוזיטיב, מקפידה להעלות לרשתות החברתיות תמונות וסרטונים בלבוש מינימלי. בדצמבר ניצב הגוף שלה שוב במרכז דיון ציבורי אחרי שהגיעה למשחק של הלייקרס עם שמלה שחשפה עכוז בחוטיני. בתגובה לביקורות שספגה אמרה: "לעולם אל תיתני למישהו לעצור אותך או לבייש אותך כשאת עצמך. זה מי שתמיד הייתי. עכשיו כולם מסתכלים על זה, והביקורת שלכם יכולה פשוט להישאר שלכם. לביקורת שלכם אין שום השפעה עלי". 

גם טיילור סוויפט חשפה לאחרונה התמודדות עם הפרעות אכילה, שהיו קשורות להתייחסות התקשורתית הכפייתית לגופה. בסרט התיעודי "טיילור סוויפט: מיס אמריקנה" מספרת הסופרסטארית שנהגה להרעיב עצמה עד שהרגישה שהיא עלולה להתעלף באמצע הופעות. בראיון ל"וראייטי" הסבירה: "היחסים שלי עם אוכל היו בדיוק כמו הפסיכולוגיה שאני מפעילה על כל דבר אחר בחיי. אם קיבלתי מחמאה, תייגתי את זה כטוב. אם קיבלתי ביקורת, תייגתי את זה כרע". היא סיפרה שקיבלה המון מחמאות כשרזתה ובזמן הצילומים לבשה בגדים במידה מאוד קטנה. "ראיתי את זה כטפיחה על השכם. אם את מלמדת את עצמך לחשוב ככה, את מתחילה לתייג הכל כשבח או עונש, כולל הגוף שלך".

שמנות או רזות, חושפות את גופן או מחביאות מתחת לבגדים גדולים, -כל כוכבות פופ לכודות באותה מלכוד של דימוי גוף. הן הופכות לסמל, וערכן ושוויין נקבע לפי המאפיינים הפיזיים שלהן ולא הכישרון, האישיות והניסיון שלהן.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

תרבות ובידור

מה נועה קירל עושה במדי צבא ארה"ב?

Published

on

By

החיילת נועה קירל התגייסה לצה"ל לפני ארבעה חודשים ונכנסה למסלול הטאלנט החדש בצבא ההגנה. במקביל היא התגייסה גם לקמפיין חדש של "YES"   לרגל השקת ה-YES+ ועלתה על מדי צבא ארצות הברית.   קירל מככבת בתשדיר פרסומת חדש לחברת הלווין תוך שהיא שרה גרסה חדשה לשיר "Let the Sunshine In" מתוך המחזמר "שיער". היא מתגייסת ליחידה קרבית כשסביבה גברים בלבד, זוחלת בבוץ במזג אוויר סוער, מסתערת קדימה עם הנשק כשמסביבה רימונים נזרקים לכל עבר. אבל ברגע שהיא רואה כי השעה 5:30 אחה"צ היא מוסרת לחבריה לנשק כי היא "חייבת לזוז, נמשיך מחר", כמו כל ג'ובניק טוב שמשרת בקריה…

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות