Connect with us

ספורט

אבא גנוב

Published

on

החיים לצד לברון ג'יימס הם רכבת הרים • לרוב מדובר בברכה, אבל לפעמים זו חתיכת קללה • קחו לדוגמה את הבן שלו, לברון ג'יימס ג'וניור, שבגיל 14 מככב בליגת נערים בלוס אנג'לס תחת עינו הבוחנת של אביו

נסו להיכנס לראש של נער בן 14 שנושא את שמו של לברון ועוד סוחב על גבו את המשאלה האחרונה שלו ב-NBA. אם הצל מכביד כל כך גם על מי שנמנה על המעגל השלישי או הרביעי, נשאר רק לדמיין כמה משקל סוחב קרוב עם קשר דם.

לברון ג'יימס ג'וניור ידוע בפי כל כ"ברוני", גרסא נערית ל"ברון", הכינוי הידוע בפי כל של אבא. אפילו הכינוי נצמד למקור, אבל בגיל 14 עם 188 ס"מ, הוא כבר מספיק זקוף ומה כדי למרוד קצת בתכתיבים משפחתיים. גופייה מספר 0 שבחר לעצמו, למשל, היא הומאז' לשחקן ה-NBA האהוב עליו, ראסל ווסטברוק; הוא גם מצהיר בלי להניד עפעף שהמודל לחיקוי שלו בליגה הוא לא אבא לברון, אלא סטף קרי; אבל גם הניסיונות המועטים לבדל את עצמו לא מוצלחים במיוחד. לא עם ייחוס משפחתי כזה, לא עם שם כזה.

״אני עדיין מתחרט על שקראתי לו על שמי", סיפר לברון סיניור כשרכבת ההייפ סביב ברוני כבר יצאה וכל משחק שלו בלוס אנג'לס, זניח ככל שיהיה, לווה ביותר מדי פלאשים של מצלמות. "גדלתי ללא אבא, ותמיד אמרתי לעצמי שכאשהיה יהיה לי ילד משל עצמי, אקרא לו על שמי ואהיה הכי צמוד אליו שרק אפשר".

לברון מקיים את השבועה מדי יום ביומו, עוקב אחרי ברוני משחק-משחק, כמעט אימון-אימון, גם במחיר של ביקורת ציבורית. השבוע נשמעה ביקורת בדיוק מהסוג הזה, אחרי התלהבות-יתר ביציעים שלקחה את כל הפוקוס מהבן. "אני יושב שם, צופה במשחקים, ומרגיש את הידיים מתחילות להזיע, את הלב מתחיל להלום בחוזקה, ואומר לעצמי 'מה קורה לי'? ילדים בני 10 משחקים כדורסל, וזה מה שאתה מרגיש?", סיפר ג'יימס. "במשחקים הראשונים של ברוני ישבתי, אחר כך התחלתי לעמוד, לאט לאט הגעתי לעמוד לידו על הספסל, ונקודת השפל הגיעה כשהתחלתי להתווכח עם אמא של אחד השחקנים היריבים. אני מעורב, לפעמים יותר מדי מעורב".

ברוני שונה מלברון מהותית בסגנון המשחק, העמדה והמבנה הפיזי – האחד פורוורד שבנוי כמו טנק מרכבה ודור ההמשך גארד כחוש שעד לפני כמה חודשים בקושי הטביע – אבל יש דברים שעוברים בירושה גם כשהמטען הגנטי לא זהה. תשומת הלב התקשורתית החלה כבר בגיל 10, פחות או יותר באותו זמן שבו מכללות בכירות ארצות הברית כבר החלו להתעניין בו.

אם לברון הוא "המלך", ברוני הוא ללא צל של ספק בן של מלך, לטוב ולרע. החלק הרע: הוא נועד להמשיך את שרשרת המלוכה ולא באמת יכול לסטות מהדרך. כשהביע התעניינות בפוטבול או הוקי קרח, ההורים אסרו והרעיון נגנז. אחר כך כבר הגיעה הפלומבה – הצהרה של אבא שיפרוש (בשאיפה) אחרי שישתף פעולה עם ברוני ב-NBA, מה שיקרה לכל המוקדם ב-2023 בדרך לשם ברוני צריך לעבור בישול ארוך בסיר לחץ. לאבא לברון אמנם יש חלום, אבל לבן יש עוד דרך ארוכה לעבור כדי לוודא שהוא לא ייגנז. על אף הגיל הצעיר מדי שמקשה על כושר החיזוי של הסקאוטים, ההערכות הראשוניות הן שברוני אפילו לא מדורג בין 25 השחקנים הטובים בארצות הברית לגילו.

״אם הוא היה גדל במיזורי והיו קוראים לו ברוני סמית' ולא ברוני ג'יימס, הוא לא היה על הרדאר של אף אחד", טענו בפני "יאהו" סקאוטים מבית שמאי. על פי אנליסט ESPN פול ביאנקרדי, שמשתייך יותר לבית הלל, "ברוני בכל מקרה נראה כמו פרוספקט ששווה מקום בדיוויז'ן 1 במכללות", והרחרוח הראשוני של קנטאקי ודיוק מהקרם-דה-לה-קרם של הדיוויזיה מאשרר זאת.

כך או כך, יידרש תרחיש יוצא דופן כדי שיעמוד יום אחד בפני עצמו. הוא עשוי למצוא לא מעט מקורות הזדהות בדרך בהתחשב באפשרות שה-NBA תתמלא בשנים הקרובות בבנים-של: זאיר ווייד שישחק איתו, שאריף אוניל, אלן אייברסון השני, דניס רודמן ג'וניור, רון ארטסט ג'וניור, ג'יידן הארדווי – כולם נחשבים לפוטנציאל NBA. קרוב לוודאי שאף אחד מהם לא יתקרב לרמת הבאזז שיוצר ברוני ג'יימס, בצדק או שלא בצדק. המשא על הכתפיים שלו רק יילך ויגדל עם השנים. בשעת צרה יוכל להתייעץ עם שחקן אחר שסחב ציפיות עצומות על הכתפיים כמעט מגיל בר מצווה.

במשך שנים דיבר לברון על "הרוח" שהוא רודף אחריה, ולא היה כל צורך להסביר במי מדובר. עכשיו הגיע תורו של ברוני לרדוף אחרי רוח אחרת. כמו אבא, גם במקרה שלו אין כל צורך להסביר במי מדובר.

לחץ להגיב

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

ספורט

סיפור אהבה ב- UCLA

Published

on

יש סיפורים שחוצים את הגבולות המוכרים לנו ומעוררים השראה כזה הוא הסיפור של ג'רו הולידיי ולורן צ'ייני, שנפגשו בווסטווד והוכיחו שהחיבור בין כדורסל וכדורגל יכול להצליח למרות כל הקשיים

כשג'רו הולידיי הגיע כפרשמן שנה ראשונה באוניברסיטה) ל-יו. סי.אל.איי, הוא נחשב לאחד הכשרונות המבטיחים של אותו מחזור.

סביר להניח שהוא לא ידע הרבה על כדורגל. בוודאי לא על כדורגל נשים.

ואז, יום אחד ג'רו הגיע לראות משחק כדורסל של נבחרת הנשים כשאוהדת צעירה ניגשה אליו ושאלה אותו האם הוא הכוכב המקומי דארן קוליסון, ואם אפשר לקבל חתימה.

כשהולידיי המובך חזר למקומו אישה צעירה מאחוריו פנתה אליו ואמרה: "אל תדאג, אתה הרבה יותר חמוד מדארן".

הבחורה הזו הייתה לורן צ'ייני. השניים התיידדו בעקבות האירוע, ולמרות שהיו באותו זמן במערכות יחסים אחרות מספר חודשים לאחר מכן הם כבר הפכו לבני זוג.

באותו זמן הולידיי לא ידע מן הסתם שהבחורה שהייתה מבוגרת ממנו בשנתיים היא כוכבת נבחרת הכדורגל של המכללה כמו גם של נבחרת ארצות הברית, וכי כבר הספיקה לזכות במדליית זהב אולימפית.

בתום אותה עונה ג'רו הולידיי נבחר במקום ה-17 בדראפט על ידי פילדלפיה (4 מקומות לפני קוליסון, חברו לקבוצה), כשצ'ייני המשיכה מצידה להצטיין ותפסה לה מקום של קבע בהרכב נבחרת ארה"ב בדרך לזכייה במונדיאל (כולל שער בגמר) ועוד זהב אולימפי.

נשאר לצידה ויהי מה

ב-2013 הם התחתנו, ודי במקביל הולידיי הועבר מפילדלפיה לניו אורלינס בטרייד. על רקע הקושי הרב לנהל מערכת יחסים בזמן תוך כדי ניהול קריירה שמצריכה נסיעות תכופות, בשנת 2015 החליטה לורן לפרוש מכדורגל לטובת הקמת משפחה.

בקיץ של 2016 לורן כבר הייתה בהריון וג'רו התכונן לחזור מהפציעה שסיימה לו את העונה הקודמת בפליקנס. הוא היה לקראת עונת חוזה כשלורן התחילה להרגיש בכאבי ראש חזקים.

בדיקות רפואיות גילוי כי היא סובלת מגידול בראשה שלא ניתן היה להסיר במהלך ההריון מחשש לחייה וחיי התינוקת ברחם.

לורן נאלצה לסבול מכאבים נוראיים, מה שהצריך את זירוז הלידה. בשלב זה החליט ג'רו שלמרות תחילת העונה הצפוייה, הוא נשאר ליד לורן ויהי מה.

בצעד לא אופייני לשחקנים בליגה הוא הודיע להנהלת הפליקנס שהוא לוקח חופשה מהקבוצה כדי לתמוך באשתו, והמועדון, שזכה בעבר לא פעם לביקורות נוקבות החליט לעמוד לצידו ונתן לו את ברכתו.

הולידיי אמנם החמיץ את מחנה האימונים, אך זכה לראות את לידת בתו, ג'רו טיילר, ונשאר ליד לורן שעברה מספר שבועות אחר כך את הניתוח להסרת הגידול.

הוא נשאר לצידה גם במהלך ההתאוששות עד שבנומבר של אותה עונה המצב אפשר לו לחזור למגרש.

כשחזר הקבוצה הייתה במאזן נורא של 10-2, אך הרבה בזכות יכולת מצוינת של ג'רו הקבוצה התאוששה ואף הגיעה לסיבוב השני, כשהולידיי זכה בסיומה לחוזה חדש של 125 מיליון דולר חמש שנים.

המשך לקרוא

ספורט

גאווה: ענת ליליאור העפילה לאולימפיאדת טוקיו

Published

on

גולשת הגלים הישראלית (19) הרשימה באליפות העולם ביפן, סיימה כאירופית הבכירה בתחרות וזכתה בכרטיס הנכסף לאולימפיאדה ב-2020.

רשמית ענת ליליאור באוליפיאדת טוקיו 2020. לאחר שהעפילה לשלב 16 האחרונות באליפות העולם בטוקיו, הגולשת הישראלית הבכירה המשיכה את השבוע הנהדר שלה וסיימה כאירופית הבכירה בתחרות. מדובר בתחרות הקריטריון הראשונה לאולימפיאדה, כאשר לכל יבשת מחולק כרטיס אחד. "אנשים שומעים בגללי על הענף הזה וזה מבחינתי משהו מדהים", סיפרה לליאור. אני מקווה לייצג את ישראל בכבוד באולימפיאדה". על אופי הגלישה בארץ אמרה ליליאור: "בישראל הים והגלים חלשים, אבל אני אוהבת את זה ולא מורידה את הגלשן מהרגל שלי".

ענף גלישת הגלים הפך ב-2016 לראשונה לענף אולימפי וטוקיו 2020 תהיה האולימפיאדה הראשונה בה יתחרו בו. 20 הגולשות הטובות בעולם יעפילו אליה (ו-20 גולשים), עשר דרך מסלול ה-WSL – תחרות על בסיס אישי, שלא בחלוקה לנבחרות לאומיות – ועשר דרך מסלול ה-ISA, לנבחרות לאומיות, שבמסגרתו מתקיימת האליפות הנוכחית בטוקיו. הקריטריונים לניקוד הם מהירות, עוצמה וזרימה. כשיש מושג נוסף שמוגדר "קריטיות": מה הנקודה הכי גבוהה שהגולש הגיע אליה ועד כמה מאונך היה הגלשן על שפת הגל. העוצמה נמדדת בעיקר על ידי כמות המים שמותזת, ונמדדת גם העקביות שבשמירה על מהירות גבוהה.

המשך לקרוא

ספורט

בא לשכונה בחור חדש

Published

on

חודש לפני פתיחת העונה של הליגה הטובה בעולם: למה הבחירה של קוואי לינארד בלוס אנג'לס קליפרס עושה ממנו את השחקן החשוב והמשפיע ביותר ב-NBA

כפי שרבים מכם יודעים, טווח המחשבות שלי די מצומצם, והוא נישלט אחרי מחשבות משפחה וישראל, כמעט לחלוטין ע"י מחשבות ספורט. אני לא גאה בזה אבל זה מה יש. כמה שהמורה שלי קווינט ניסה להשתיל לי פושקין
ושייקספיר העסק לא עבד.

אז התחלתי לחשוב לראשונה ברצינות על בחירת קוואי לינארד בקליפרס כקבוצה שכנראה יסיים בה את הקרייריה, בחירה שיש בה הרבה יותר מאשר MEETS THE EYE – כמו אומרים החברים שלי מגבעת שאול.

(את שאר המחשבה השלמתי אחרי ניתוח הקטארט המוצלח, ועתה אני רואה בשתי עיני 21/20 – ראייה טובה יותר מנורמלית, יכולת שיש להתגאות בה לאדם שבשבוע הבא יהיה בן 82, ואני יכול אפילו לכתוב עתה ללא עזרת משקפיים. הניתוח היה עשר!)

כשחזרתי לחשוב הופס, קפצה בי המחשבה שקוואי לינארד, האדם ה'סטואי' הזה. השקט, שהאמת היא שהוא נראה אפילו מעט רדוד, עשה אותו – עם הבחירה הזאת של הקליפרס – את השחקן החשוב ביותר ב-NBA. כן. חשוב יותר אפילו מלברון ג'יימס. (ואם אתם שואלים אותי למה רדוד, אז הנה הסיפור שלאורי צילצל אליו יום אחד ואמר לו, 'היי, בא לך ללכת הערב ל'מיס סייגון'? וקוואי הגיב מה שמה הפרטי". זה לא אומר דבר על אינטיליגנציה, אבל קאם און. מה השם הפרטי של 'מיס סייגון'?)

המעבר של לברון ללייקרס הרגיש לי כאילו העבירו את המונה-ליסה למוזיאון בתימן. המעבר של קוואי לקליפרס מרגיש אחרת לחלוטין. הוא מרגיש כאילו דרך הטבע. כאילו צו אלוהים.

קשה להאמין שהשחקן הזה עם ההופעה וחזות הפנים הדוממת והאילמת ביותר ביקום הפך – לדעתי כמובן לשחקן החשוב ביותר והקובע ביותר ב-NBA. הוא האדג'ו בכבודו ובעצמו. במין שאננות ופיוס, שופי ומתינות, הוא גרם לרעידת אדמה אמיתית בליגה. וייתכן מאד שאין לו אפילו מושג מה גודל המעשה שעשה ומהי משמעותו. (זה בסדר. היום ידוע שהיפאנים עצמם לא ידעו בדיוק את משמעות הפצצת פירל הרבור ושהיאנקים יקבלו התקפה זאת כאילו התקיפו את טיימס סקוור).

אולי אין לי רשות לומר זאת, אך עד עתה מכל הופעותיו בציבור וראיונותיו החיים לטיווי, הוא לא עשה עלי רושם של אדם אינטיליגנטי ביותר. היי, אולי הוא גאון. זה יכול מאד להיות. היו גאונים רבים שבציבור הפכו לאילמים או בגלל פחד במה, רגש נחיתות, או לך תדע מה. אני אומר רק מה שנראה לי כשאני חוזה בקוואי לנארד כשהוא מדבר, עונה על שאלות, מביע רעיון.

מנגד לברון היחצ"ן, מלא הכריזמה, הרועש-גועש, סנסציוני, קולני, דברן, חריף וממולח.

הבחירה של לברון בלייקרס עשתה רעש גדול לפני שקרתה, אבל כשזה קרה – ראה זה פלא – שקטו ונאלמו הסיפים. הלייקרס נעלמה לאי-שם עד שירדה מהכותרות והפכה לאיזו קבוצה אנונה ודי אפלה. נכון שעתה עם אנטוני דייויס הלייקרס קיבלה זריקת חמצן רצינית, אבל עצם ההגעה של לברון אליה גרמה להרבה פחות אינטנסיבית וטיטניות מאשר חשבו. למעשה היו אפילו כאלה שהחלו לרחם על התוצאה העגומה של מעבר לברון ללייקרס, לפחות עד עתה. אני הייתי אחד מהם, עד שהגיע AD, (והאמת היא שאני עדיין לא משוכנע של-AD יש את זה).

בחירתו של לינארד בקליפרס, מנגד, מתחילה להתברר לי רק עתה משום מהמכאחת ההעברות של שחקן מקבוצה אחת לשנייה, ומאזור אחד לשני, עם האימפקט הגדול ביותר על כל הליגה בזמן המודרני. עד עתה לא היה לי זמן להתרכז בעניין. המעבר לאטלנטה והניתוחים הקלים כבשו לי את המוח. עכשיו ישנה דירה (עוברים אליה ב- 4לנובמבר) ואפשר להתרכז שוב בהופס.

קוואי לינארד החליט לבחור בקליפרס כקבוצה שבה, כנראה, יסיים את הקריירה. הוא עבר לקליפרס עם בעלה שעושרו אינו אלא תועבה; לאף אדם אין זכות להיות יותר עשיר מכמה מדינות בעולם – שלא מתבייש ולא מהסס לפזר את כספו על מנת לשפר את קבוצתו. לקליפרס עם מאמנה שהוכיח שהוא מסוגל לאמן אלופה ולקמץ אגרופו כשצריך, ולקליפרס, השוכנת באותה עיר שבה שוכנת גם הלייקרס, ובכך צעדו של קוואי הפך לאחד המהלכים החשובים ביותר בכדורסל בשנים האחרונות כשבהחלטה אחת הפך את עיר המלאכים להיות שוב.

המכה של הכדורסל. כמובן שאליו הצטרף פול ג'ורג' ובכך בחתימה אחת קוואי הצליח להטות את כל שיווי המשקל של ה-NBA בצורה כזאת מיוחדת שהיום אין, פשוט אין, קבוצה ממש פייבוריטית.

לרבים צעדו מקולל. במיוחד אם אתה אוהד הלייקרס ולברון, ושפוט הכדורסל המזרחי הרוצה שהאליפות תישאר במזרח. כשלברון בחר בלייקרס, והיו לידו צעירים מצויינים ממש התחלתי לחשוש. אבל כשהם עשו את הצעד המטומטם למכור את כל צעיריהם ועתידם עבור גבה אחת, החשש שכמעט הקפיא אותי הפך לחשש קליל מעוד יריבה שכמוה תהיינה רבות.

העובדה היא שהשחקן הסטואי והדומם הזה עשה, ביודעין או לא (ואני מאמין שלא!), את אחד המהלכים החשובים ביותר שנעשו בשנים האחרונות כשיישר את כל הטופ של הקבוצות בשיכבה המערבית. רפי הבנה מכל צד ועבר החלו לדבר על הלייקרס שבצ'יק אחד תפסה הנהגה, ואז בא בשקט והדומם הזה עם פנים של גולם, וטרף את כל הקלפים.

אולי מותר לומר שאת קוואי חייבים למדוד במעשיו ולא דיבוריו, ולא משנה אם עשה את הצעד הגדול הזה תוך ידיעה שהוא עושה צעד שישפיע על הליגה משך שנים או לא, מה שקובע הוא המעשה ותוצאת המעשה, וכאן הוא עשה מעשה שייחשב בדברי הימים גדול כמו ההעברה של לו אלסינדור ללייקרס, דוראנט לווריורס, לברון ללייקרס, ועתה לינארד לקליפרס.

ישנו כמובן צד שני למטבע. היום ישנן שמועות (די מוכחות) שלברון ניפגש עם קוואי, ואמר לו שהוא מוכן להעביר לו את השרביט, ושהוא יהיה "האיש". אז רגע, קומראדים. היכול להיות שלברון התחנן לפני הדחליל הזה, וקוואי אמר לו "NO!"?

היכול להיות שקוואי הוא לא פחות ולא יותר מ-SHREWD NEGOTIATOR ומניפולטור מעולם אחר? שהוא הרבה יותר SAVVY ממה שאנחנו יודעים או חושבים, ושהוא עושה דאווין של גולם אבל למעשה הוא הכי חכם מכולם? גם זה יכול להיות.

אבל, כפי שכתבתי קודם רמת החכמה של קוואי לא משנה מאומה. ה-IQ שלו אף הוא לא משנה. לא משנה אפילו אם הוא כילכל את מעשיו מא' עד ת' אבל תקע לכולם פרצוף של גולם, בשעה שהוא MANIPULATED את כל הליגה.

השורה התחתונה היא שקוואי לנארד – עם פול ג'ורג' הפכו סוף סוף את הקליפרס להיות ה-קבוצה של 'עיר המלאכים' כשהיא סוף סוף יוצאת מבריכת הצואה בה שרתה מאז ייסודה, והיא מסתכלת על הלייקרס מגבוה.

וקוואי? הגיע לשכונה בחור חדש. שקט וסטואי שלא ידבר הרבה והוליווד לא תוציא ממנו חיוך, אבל הוא עומד להקטין את לברון ולהופכו למלפפון קטן, ולעשות מהלייקרס ה- ALSO TEAM של אל-איי.

המשך לקרוא

הפייסבוק שלנו

הירשם לניוזלטר שלנו

כתבות שבועיות