Bookmark and Share "/>

שבוע ישראלי

Israel-LA Magazine

[adrotate banner="19"]

שן תחת שן

 

 

 

 

יאיר ניצני כותרת קבועהבין הרופאים היחיד שבמבט זריז יכול לדעת עליך הכל הוא רופא השיניים. בניגוד לבטן המסתורית או לגב הבוגדני, חלל הפה הוא פשוט, גלוי ואין בו סודות. רופא השיניים שלך מכיר ואוהב  כל כתר שפוסל על ידו כאילו היה תומרקין,  והוא מסוגל לזהות כל פולש זר שחדר לטריטוריה שלו.  זו גם הסיבה שהוא מרבה לשלוח אותך לצילומי נשך. זו הדרך שלו לבדוק שלא רעית בשדות זרים.

 

כבר שנים שאני מטופל אצל אותו רופא שיניים, שמו דוקטור.. הממ. למה להסתבך? נקרא לו דוקטור סטימצקי (סתימה-צקי. הבנתם?) מדובר באדם יסודי שקנאי לשיניים של מטופליו ברמות קשות, ובצאתם ממנו דואג תמיד לציידם בצעקה האחרונה של התעשיות הדנטליות: מברשות דו צדדיות, מי פה ללא אלכוהול, חוטים דנטליים מסיבי קוקוס, קיסמים בטעמים ,מגרדי לשון, סדי לילה ,ותרסיסים מחטאים.

 shen-shen-460x180

לפני מספר חודשים  פרץ אצלי כאב שיניים מרגיז. זה היה יום חמישי אחר”צ וברגע של  עצלות וחוסר ריכוז, הלכתי לקבל טיפול בקופת חולים הקרובה ולא לדוקטור סטימצקי. נכון, הביקור במרפאת הקופה היה קצת פחות פמיליארי ממה שהורגלתי אליו, אבל למה כבר אפשר לצפות מטיפול שיניים? זה אף פעם לא כיף גדול.  כבר כשיצאתי משם הרגשתי שעשיתי משהו שלא יעשה. הסברתי לעצמי שאין פה בלעדיות, וכמו שד”ר סטימצקי רואה עוד המון אנשים, גם לי יש זכות לבקר עוד רופאים.  על פניו נשמע טיעון משכנע אבל בתוכי ידעתי שזה בולשיט. עשיתי טעות ואני עוד אשלם עליה.

 

 

חודש אחרי התחילה השן הטורדנית לשלוח לי שוב סימני מצוקה. כשהכאבים גברו הבנתי שאין ברירה ואני חייב לסור למרפאתו של סטימצקי, אבל כיוון שפחדתי שהוא יעלה עלי,  דחיתי שוב ושוב את הביקור.  אחרי זמן מה המצב הפך להיות בילתי נסבל. הסתובבתי בבית כואב ודואב ייבבתי ועליתי לכולם על העצבים עד שאישתי דחפה אותי (פיזית) לצלצל ולקבוע תור. סטימצקי ענה שמזמן לא שמע את קולי ומיד העביר אותי לדינה המזכירה. היה זה צעד מפתיע. אמרתי לאישתי שהוא בטח כועס עלי , כי תמיד הוא בעצמו קובע לי את התור וגם מנהל איתי צ’יט-צ’אט בענייני דיומא. היא אמרה שהוא כנראה עסוק, שאפסיק להיות פרנואיד ושאין לו דרך לדעת שפגשתי רופא אחר.

 

 

ביום הטיפול הייתי לחוץ וכדי להירגע  קניתי בפיצוצייה שוקולדים. נשכבתי פרקדן על ובמחווה של רצון טוב פתחתי פה יותר גדול מהרגיל. סטימצקי תחב לי כמה טמפונים בצדדים ובלי לדבר התחיל לתת עבודה. בשלב הקידוחים עוד הרגשתי שהצלחתי להערים עליו. אבל לפתע  משהו בעדינות המלטפת שלו נעלם והמרצע יצא מן הסאקשן. “נו ניצני , אתה רוצה להגיד לי משהו או שאני צריך לעקור את זה ממך בכח?” הוא הטיח בי.  “אחרי עשרים וחמש שנים שאני מטפל בך כולל  עזרה ראשונה ב-12 בלילה, אתה הולך להפגש עם אחרים ?מה חשבת ,  שאני לא אבחין שמישהו היה כאן ועשה מה שעשה? מה קרה נתקעת בחו”ל עם כאב שיניים? כי לפי העבודה זו כנראה הייתה ארץ אוייב. מה אתה אומר?”

“תראה יאיר , אם אתה רוצה בזול יש בקלקיליה אחד שעוקר עם פלאייר אצלך באוטו תמורת  50 שקל.

[adrotate group="5"]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *