Bookmark and Share "/>

שבוע ישראלי

תרבות ובידור

[adrotate banner="19"]

“רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים”: אופרת סבון בחלל / ביקורת קולנוע מאת שי שגב

 האימפריה המרושעת חוזרת בסיפור אפל למבוגרים תוך שימוש באפקטים, תלת מימד ופה ושם גם הומור  / מאת שי שגב

rogue-one

אם אתם אוהדים גדולים של “מלחמת הכוכבים”, התכוננו לבלות את השבועות הקרובים בשיחות סלון כיצד “רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים” שינה רק במעט את התיאוריה שלכם על הסדרה. אבל אם אתם לא חובבים גדולים, התכוננו לשמוע את זה מאנשים סביבכם, שבוודאי ידברו על זה רבות.

הסרט שנחשב כשלוחה האקסטרנית הראשונה של “מלחמת הכוכבים” (או סרט אנתולוגיה, כפי שהמפיקים מכנים זאת), מכה בלב הצופים כמו חרב אור: מהיר, יעיל וממשיך את הצבע והקצב של קודמיו בסדרה: אופרת סבון בחלל עם הרבה אפקטים, הומור וקטעי פעולה טובים. זהו סרט מקדים פחות או יותר, הנמצא איפשהו בין “מלחמת הכוכבים – פרק 3: נקמת הסית'” לבין “מלחמת הכוכבים – פרק 4: תקווה חדשה”. “רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים” יוצר קו עלילתי נפרד מהסרט שעשה ב-2015 קאמבק לסדרה, “מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר”, אבל מרגש לא פחות.

בהשוואה לסרט משנה שעברה, גם פה יש גיבורה בתפקיד הראשי, ג’ין ארסו (פליסיטי ג’ונס”), מורד נאה: קסיאן אנדור , רובוט עם חוש הומור חריף: K-2SO (קולו של אלן טודיק) ולצידם צוות של עריקים ומורדים רב-גוניים. במובן זה, הסרט אינו מרגיש טרי או משעשע כמו “הכוח מתעורר”, וגם סביר שלא יצליח להמיר את דתם של צופי הקולנוע שמורדים מזה 40 שנה ומסרבים ללכת בתלם “מלחמת הכוכבים”. אולם נראה כי גם הסרט לא נפצע אנושות, מהשמועות כביכול, כי ההפקה ביצעה צילומים נוספים ומחודשים לחלק מהסצינות או אינספור שכתובים לתסריט.

כאשר אנו רואים את ארסו לראשונה, היא בורחת מהבית כי אביה המדען, גאלן (מאדס מיקלסן), שירת בעבר תחת האימפריה המרושעת. הוא נתפס ונאלץ להשלים את יצירת הנשק הקטלני ביותר: כוכב המוות. היא מגודלת על ידי אחד ממנהיגי המורדים, סו גררה (פורסט ויטאקר, שהרבה זמן לא שיחק כל כך גרוע), אולם הסרט נפתח בפועל רק שמגלים שהיא לא ראתה אותו שנים רבות. גאלן מצליח להשחיל הודעה אל ברית המורדים, דרך טייס האימפריה, בודהי רוק (ריז אחמד), שערק מסיבות מצפוניות. וכך בעצם מתחיל עוד סרט בסדרה שהוא למעשה מסע מלחמה נגד האימפריה. דארת’ ווידר (קולו של ג’יימס ארל ג’ונס) עושה הופעת אורח, אולם יש גם נבל חדש באימפריה, אורסון קרניק (בן מנדלסון), שמותיר את הצופים עם רושם ותדהמה.

מנדלסון לובש את הגלימה התורנית של אכזריות והיבריס – כנראה תנאי הכרחי בטפסי הקבלה לעבודה למשרה בכירה באימפריה. מצד המורדים, K-2SO מקבל את הטקסטים הטובים ביותר בסרט, ולצידו גם כוכב סרטי הפעולה מהונג קונג, דוני ין, המגלם את לוחם הג’דיי, צ’ירוט אימווה. הוא לא רק מוכיח שיש לו תזמון הומוריסטי, אלא גם מציג את כישורי הלחימה שלו לאוהדי הסדרה, ובעיקר לחובבי הקולנוע שמכירים אותו מסדרת סרטי “ייפ מאן”. למרות נוכחותו של אימווה, הסרט אינו עוסק בכוח וכיצד לתעל אותו, אלא יותר באנשים רגילים המחליטים להתאחד כדי להביס אויב משותף.

הסרט מבוים על ידי גארת’ אדוארדס (מהדורת “גודזילה” משנת 2014), והתסריט נכתב על ידי כריס וייץ וטוני גילרוי. הסרט מחזיק בחלקו הראשון בזכות סיפור מעניין. ברם, על אף שזה מגניב שדיסני מגייסת במאים צעירים לזיכיונות ענק ועתירי תקציב, אדוארדס יכול להשוויץ רק במעט במקוריות או בייחודיות. גם פה, חיילי פלוגות הסער נותרו לוחמים חסרי תועלת שאוהבים למות בהמוניהם, ואפילו קטע הפינאלה נמשך ונמתח יותר ממה שצריך, ואוהדים יתקלו רק במעט הפתעות במהלך הדרך.

עקרונית, הסרט מיועד לכל מי שראה בעבר את סדרת סרטי “מלחמת הכוכבים”. אם אתם לא אוהדים, “רוג אחת: סיפור מלחמת הכוכבים” לא יעורר אצלכם ניצוץ או זיק, כפי ש”הכוח מתעורר” היה אמור לעשות. אבל הוא כן מצליח לעורר אצלנו רצון, שיהיה לנו כוכב מוות קטן משלנו, לשימוש אישי בלבד…

[adrotate group="5"]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *