Bookmark and Share "/>

שבוע ישראלי

ספורט

[adrotate banner="19"]

קובי בראיינט: מתכוננים לקאמבק בסטייפלס סנטר

* מבחינתו, עצוב לו מעט כשהלייקרס מנצחים. אבל שמח לו פי עשר כשהם מפסידים * הוא כבר שנתיים חי על זה, והרופא שלו אמר לו שמעולם לא הייה בריא יותר…

 Kobe-Bryant-Wings-psd13593

מנחם לס. שונא לייקרס במצב גופני מצויין

מנחם לס. שונא לייקרס במצב גופני מצויין

זוהי הצעתי לקובי וללייקרס כיצד לתכנן את חזרתו, ולהכין את התפאורה לקראת היום הגדול. להצעתי יש סכוי לעבוד אם יתכננו אותה כהלכה. השאלה המתבקשת כמובן היא מדוע אני רוצה כל כך לעזור ללייקרס. התשובה היא שלמעשה אני חפץ מאד בהצלחתם, למרות שאני שונא אותם. אז אם אני חפץ בהצלחתם זה הופך אותי לאוהד אמיתי, נכון? כי אחרי הכל מה זה אוהד אם לא בן אנוש הרוצה שהקבוצה שהוא אוהד תצליח.

אז אתם רוצים לדעת מדוע אני רוצה בהצלחתה של הלייקרס מה שעושה ממני ‘אוהד אמיתי’? ההסבר פשוט: אני רוצה לייקרס טובה. אני רוצה לייקרס עמוקה בפלייאוף. תשאלו למה. תשאלו איך זה ששונא לייקרס כמוני רוצה בהצלחתה. הנה הסבר של אוהד קשיש בעל ידע ספורט ברמה עולמית עליונה, ונסיון חיים של אחד בן 760 שנה, לא 76 שנים:

הכל בחיים זה ‘פלוס פחות מינוס’, או:  “+” מינוס “-“. אין הכל טוב ואין הכל רע. אתה מקווה רק שהטוב יעלה בהרבה על הרע. שאם תפחית את ה-“רע” מ-“הטוב”, יישאר לך מספיק “טוב” ליהנות מהחיים. אף פעם לא חשבתי ככה, ואני לא יודע אם עתה יצאתי עם פילוסופיה לעולמים, או אם מישהו כבאר אמר זאת. אם לא – תזכרו היכן קראתם זאת לראשונה.

אז ככה: עצוב לי מעט כשהלייקרס מנצחים. אבל שמח לי פי עשר כשהם מפסידים. אני כבר שנתיים חי על זה, והרופא שלי אמר לי שמעולם לא הייתי בריא יותר. זה נכון עד וכולל אליפות NBA. כשהלייקרס  מנצחים אליפות אני מרגיש חרא יום-יומיים, וזהו. הכל עובר ואני לא חושב על כך יותר. אבל כשהם מפסידים אליפות, יש לי עונה שלמה לחגוג ולעלות על חולי לייקרס. אתם יודעים איזה אושר הוא לגרום לדכאון לאוהדי הלייקרס?  להזכיר לדדי ולצבאו שוב ושוב איזה גידמים אלה הלייקרס? איזה מפגרים ומכוערים? אני חי על זה. לחץ הדם הוא 120/70 ואני מרגיש מאושר כאילו אני על פרוזאק, 1,000 גרם ליום!

מצד שני לייקרס גרועה בסוף הטבלה לא מזיזה לי. על מי תלעג? על מין מילווקי באקס שהיא הפכה להיות? לכן חשובה לי לייקרס חזקה כדי שיהיה למיאמי היט למי לבעוט בתחת! לכן חשוב לי שחזרתו של קובי תעשה מהפך אמיתי, ושתוכל לעזור ללייקרס לחזור להיות הדרלינג של המערב, ולא סתם איזה “עם קובי נהיה טובים יותר!”.

אז תקשיבו בריכוז מחלט קובי, וכל הנהלת הלייקרס: קובי לא יכול לחזור ולעזור כשחקן כדורסל. בגילו, ובעייפות שהצטברה ברגליו בנות ה-35 עם 17 משנות NBA, הוא לא יכול לחזור ולקלוע 35 עם 10 ריב’ ו-9 אסיסטים. ולחזור כמין סטיב בלייק שחור זה לא עניין. אז כיצד הוא יכול לעזור? רק אם יחזור כמושיע שמיימי. כאחד שהשכינה מצאה מקדש בגופו. כשחקן שרוח הקודש שוכנת בו.

אני מתכוון בכל הרצינות לחזרה אלוהית. שהלייקרס יתחילו להכין את הקהל המפגר שלהם שמין גואל בסדר גודל של ישו בא להצילם. הוא לא יגאל אותם בסלים ואסיסטים, אלא במין אקסטיסיזם. מגיה קרסומה. קסם מלאכי. שיתחילו לטחון בראש אוהדיהם שקובי יכול לחזור ולכשף את כל יריביו כי “קובי יש רק אחד”, ו-“רק קובי הוא בעל כוחות על אנושיים”  לקחת את הלייקרס ולהפכה לקבוצה החזקה במערב.

אז זה מה שהלייקרס צריכה לעשות: להתחיל קמפיין שישלח את אוהדי הלייקרס לכנסיות שלהם, ואת דדי, K-700, אלי לס, דקסטר, גל אל-איי וחבריהם לבתי הכנסת של חב”ד, להניח תפילין, ולהתפלל לבריאותו של המשיח קובי, שחוזר להציל ספינה אובדת בסערת ציקלון באוקיאנוס הפסיפי הגדול. חייבים להחזירו לפארקט כשהוא עטוף קטיפה לבנה עם כנפי שכינה, ורק אז להוריד את מדי הקודש וללבוש את הגופייה. רק אמונה ש-BLACK MAMBA הוא ה-SAVIOR של הלייקרס תציל את הספינה שאיבדה את הצפון!

ואז הוא לא יצטרך לקלוע 35. עצם עמידתו על המגרש תכניס כוחות סופר מגיים לשאר השחקנים שיאמינו שהם משחקים עם MESSIAH, אז כיצד יוכלו להפסיד?

בינתיים הוא אמר לריק פוקס ש-“אם היה היום משחק פלייאוף אז הייתי משחק!”. כן? באמת? כפי שרצת אתמול באימון? על מי אתה מנסה לעבוד? ובכלל, לא צריכים אותך כשחקן, ואת זה אתה לא מבין. צריכים אותך כמשהו שלא מהעולם הזה כדי שבאמת תוכל לעזור, כמו וויליס ריד שעלה צולע במשחק הפלייאוף השביעי ב-1970 נגד הלייקרס, וכשהם ראו אותו הם הפסידו את המשחק לפני שהחל. הוא קלע בס”ה 4 נקודות, ומי שניצח את המשחק היה וולט פרייזר, אבל 90% מעכברי ההופס בעולם מאמינים עד היום שוויליס ריד ניצח אותו. על זה אני מדבר. על חזרה שהיא יותר אמונת קודש מאשר יכולת הופס. את אותו המג’יק שהביא וויליס ריד, קובי צריך להשליט על הפארקט!

המג’יק כבר החל. אחרי האימון הראשון בו קובי נגע בכדור רק כשהמאמן ציווה לשחק בסלו-מושיון סטיב בלייק הגיב: “He looks like Kobe to me, basically. He’s moving well, right back to his old self!”

OLD SELF? אר יו קידינג מי? הוא בקושיי זז. אבל זה בדיוק הדבר: קובי אולי כבר התחיל בכישוף שלו, וזה פנטסטי. שיחשבו שהוא קובי של אז, ואז כולם  – אולי – יידבקו במשחקו. כי לא חשוב כיצד קובי ישחק. מה שחשוב הוא כיצד הוא ייכשף. ואת האופרה הזאת חייבת הלייקרס להתחיל כבר היום, כולל הזמנת הנשיא אובמה למשחקו הראשון!

[adrotate group="5"]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *