Bookmark and Share "/>

שבוע ישראלי

כתבות נבחרות

[adrotate banner="19"]

“משהו כלבבה”: ראיון עם נורית גלרון לקראת המופע בלוס אנג׳לס

אחרי כמעט ארבעה עשורים של יצירה, מגיעה הזמרת נורית גלרון למופע מיוחד בלוס אנג’לס * זה יקרה בגינדי אודיטוריום עם להקת ליווי מצויינת, הרבה אנרגיות ורצון להתחבר לקהילה המקומית באמצעות להיטים אהובים ונוסטלגיים * ראיון עם אלעד מסורי

לנורית גלרון שמור מקום של כבוד בפסקול המוזיקה הישראלית. בסוף שנות ה-70 שיחררה את אלבומה הראשון ״נורית גלרון״ שזכה לכינוי האלבום הסגול, המשיך עם ״שירים באמצע הלילה״ הנפלא שעשתה עם נתן זך, ומכאן החלה לעבוד עם מיטב אמני ישראל ביניהם מתי כספי, יוני רכטר, יהודית רביץ, יזהר אשדות ועוד רבים וטובים; קריירה נפלאה שנמשכת כבר למעלה מארבע עשורים. נורית נשואה למנחה והשדרן רפי רשף, אמא ל-3 ילדים ומתגוררת בתל אביב.

ביום ראשון, 28 בינואר, תפתח גלרון סיבוב הופעות בארה”ב בהפקת TEEV בגינדי אודיטוריום בבל אייר. בראיון טרנס-אטלנטי היא מספרת על רגעים מיוחדים בקרייריה שלה, מה היא חושבת על המוזיקה הישראלית היום וגם על התוכניות להופעה הקרובה אצלנו בלוס אנג׳לס.

נורית, סיבוב הופעות ראשון בכל אמריקה. תחושותיך?

״כיף ומרגש, אני אתחיל בפאלו אלטו ומשם אגיע לאל-איי ואז אני ממשיכה לאטלנטה, וושינגטון די.סי, ניו יורק ובוסטון. זה סיבוב ארוך, לא היה לי כזה עדיין, לפני 30 שנה היה סיבוב גדול אבל רק בחלק המזרחי, הפעם זה בכל רחבי ארצות הברית. הייתי פעם בקבוצה מוזיקלית שנקראה ״שרתי לך ארצי״ והופענו ברחבי היבשת אבל לא נשארתי באל-איי יותר מלילה אחד”.

למה אנחנו יכולים לצפות בהופעה בלוס אנג׳לס?

״הקהל יכול לצפות לשירים שלי (יש לי לא מעט), להרבה אהבה ומצב רוח טוב – זה בטוח. אני מגיעה עם כל הנגנים שלי, אנחנו בדיוק מסיימים עכשיו סיבוב הופעות מאוד מוצלח בארץ ואני אבצע שירים מכל התקופות. הולך להיות כייף”. י

יש הבדל מבחינתך בין הופעה בישראל לבין הופעה בחו״ל?

״בחודש שעבר הופעתי בקוסטה ריקה. חשבתי בליבי שיש משהו מלא בקסם ותחושה של שייכות תרבותית. אני מגיעה להופיע בפני קהל שאוהב לשמר את התרבות הזו של ישראל וזה מרגש, טיפה נוסטלגי, מזכיר את בית אבא ואני נסחפת בזה גם, אני רוצה להביא את ישראל לקהל שנמצא כאן רחוק מהבית. שיר יכול לחדור אליך ולהעיף אותך למקומות. למשל כשאני שומעת שיר אלטון ג׳ון רדיו זה לוקח אותי בחזרה לחדר בדירה שכורה שלי לפני חמישים שנה במעוז אביב. זה משהו כל כך רגשי ועמוק שקשה להגדיר את זה.

״אם יש לי הופעה מול קהל יהודי ולא ישראלי אז אני מוסיפה שירים ידועים שהם לא שלי כמו קצת יותר יהודים מסורתיים, או שאני עושה מחרוזת של שירים מאוד ידועים, אבל אם זה קהל ישראלי אז אני מגיעה כמו שאני מופיעה בזאפה בתל אביב”.

מה דעתך על המוזיקה הישראלית היום?

״יש פה הרבה דברים נהדרים, באמת, אנחנו מאוד מושפעים ממה שקורה בחו״ל. בישראל יש מוזקאים מצויינים וכותבים נהדרים. בשנים האחרונות ההיפ- הופ תפס פה תאוצה וזה הפך להיות תופעה צעירה שאני מאוד אוהבת, והטקסטים שנונים יש בזה חוכמה. יש גישה של יותר מילים וריחוק מהמילודיה והמוזיקה שהייתה פעם שזה נעלם, אולי בהמשך המלודיה הישראלית הישנה והטובה תחזור. אני מאמינה שקיים געגוע למוזיקה הישראלית הישנה והטובה”.

איזה אומן באופן מהווה השראה עבורך?

״היום אני שומעת יותר ג׳אז, ההשראה הכי גדולה? Cleo Laine (זמרת ג׳אז בריטית) וכמובן ג׳וני מיטשל ובוב דילן. אני גם מאוד אוהבת את רדיוהד, אם מדברים על הדור הקצת יותר צעיר ולא מהזקנים שאני הזכרתי”.

היו לך המון שיתופי פעולה במשך השנים, יש אמן מסויים שנהנת לעבוד איתו באופן מיוחד?

״בגלל שאני לא כותבת את השירים שלי אז עבדתי עם המון אמנים. נהנתי מאביב גפן כעשינו את ״אתה פה חסר לי״ . אחר כך עשינו עוד 2 שירים ביחד והוא אירח אותי ואני אירחתי אותו בהופעה שלי. מאוד נהנתי עם יוני רכטר ״השיר המטורף של הארץ״ ו״נגיעה אחת רכה״, עשינו אולי 50 שירים ביחד. היה לי חיבור טוב עם נתן זך המשורר שזו הייתה עבודה מרגשת שלמדתי ממנו המון. גם עם יהודית רביץ היה לי מאוד כיף לעבוד.״

הקריירה שלך מתפרשת על קרוב לארבעה עשורים. רגע אחד שריגש אותך במיוחד?

״ואוו היו לי הופעות כל כך מרגשות שאני לא יכולה לבחור אחד, אבל ברמה האישית אני זוכרת שהייתי בטיול שורשים עם הבת שלי בפולין, והלכנו לאיזה באיזה בית כנסת בקרקוב שאי אפשר היה לעשות הדרכות פרטיות אז אספו את כל המשלחות והכניסו אותם להדרכה אחת. בסוף ההדרכה המדריך הפתיע אותי וביקש ממני לשיר משהו, אני לא התכוננתי בכלל הייתי בלי גיטרה ובלי כלום, ושרתי שיר ששרתי בפסטיבל הזמר החסידי לפני שני דורות. זה נקרא ״שים שלום טובה וברכה״ וזה היה כל כך מרגש! זה היה רגע שאני לא יכולה לשכוח. הקהל ממש התרגש יחד עם כל המסע הזה שגם כך היה ממש טעון, רגע מאוד חזק. “בקריירה שלי אני זוכרת רגע שנורא התרגשת בספטיבל שירי משוררים בהיכל התרבות. שרתי בפעם הראשונה את ״יש לי סימפטיה״ והקהל פשוט השתגע מזה. זה היה רגע מאוד מיוחד לשיר בהיכל התרבות לפני מאה שנה (צוחקת )… זה היה רגע מכונן מבחינתי כי בפעם ראשונה הרגשתי שאני זמרת”

עשו עליך ספיישל ״בבית ספר למוזיקה״. את מתחברת לז׳אנר הריאלטי מיוזיק?

״לא מתחברת לתוכניות ריאלטי. שאלו אותי כמה פעמים אם אני רוצה להיות שופטת וסירבתי. אני לא אוהבת את זה ומרגישה שזה חוטא לכל מה שאני מאמינה בו. החבר׳ה האלו הם ילדים שצריכים להתפתח ולעשות דרך. מוזיקאי צריך לבנות את עצמו כאמן, אתה לא יכול לקבל את הגג לפני שעשית את היסודות, וכמו שאנחנו יודעים לרוב המשתתפים שם הגג הזה קורס עליהם בסוף כי זו בועה לא טבעית ולא אמיתית. הם צריכים לעבור דרך ולהכיר את עצמם ואת הקול של עצמם הם לא יכולים לקבל הוראות מה לעשות ואיך לעשות זה דרך שהם צריכים לעבור״.

מסר לקהל שבא לראות אותך באל-איי.

״אני מביאה הרבה מהבית. תבואו, יהיה לנו כייף ביחד”

[adrotate group="5"]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *