Bookmark and Share "/>

שבוע ישראלי

Israel-LA Magazine

[adrotate banner="19"]

למי למי יש יותר כבוד…הבלוג של לייזה פאנלים, יומן מסע קטן של עקרת בית גדולה

מה הקשר בין טעם של פעם לאנשים של פעם. עוגה משולשת – קלאסיקה של ילדות

 

אני מהסוג הזה של אנשים שכמה שפחות מבינים בדברים ככה יותר מתווכחים.
מן תכונה שרכשתי לעצמי ושכללתי אותה עם נימוקים היגיוניים כמו:
“מספיק לי להסתכל על הפנים שלה כדי לדעת שהיא מפלצת” או: “נכון, לא מבינה כלום בכלכלה אבל ברור לי שהמחיר הולך לעלות.” למה? ככה!
וזה נורא מחמיר בפוליטיקה
היתה תקופה שבאמת השתדלתי וחפרתי פובליציסטיקה וניתחתי את הפלסטיקה הממשלתית ואיכשהו הבנתי שגם כשאני קוראת את הנימוקים המשכנעים ואת ההיסטוריה המאתגרת של מועמד כזה או אחר. עדיין זה בורסה למילים חסרות ערך!

וזה מה שעקרת בית גדולה יכולה להגיד על סט מועמדים לא ממש מרשים.
קשה! קשה!קשה!
קשה לבחור אבטיח טוב מהבסטות שהרימו בצד שמאל וימין של חוצה ישראל.

“זה עניין של מזל” אני פוסקת בוויכוח עם הבעל שם טוב
“מה מזל מה, צריך לשמוע מה יש להם להגיד ולראות איזה רשימה כל אחד מרכיב”
“אתה טועה! צריך לדפוק להם על הראש ולקוות שמה שבחרנו יפתיע לטובה ונהנה לאכול את החרא שהוא משפריץ”.
“תקראי את מה ש…” הוא מנסה להשחיל רציונל לחלל
“לא צריך לקרוא. אין מה לקרוא. עדיף לקרוא את ההורוסקופ או את העתידות בבזוקה או פשוט לקרוא להם בָּפָּנים”

“ניפוח הנחיריים התמידוני עם החיוך הצדדי של ביבי אומר : “אני מודע! רבותי, אני מודע לצורך הכביר של העם שלי ב-אדם זחוח מתנשא ובטוח. זה עובד עלינו חזק חזק חזק ”
“אתה יודע על מי זה לא עובד?” אני שואלת וישר יורה
“על שרה. על שרה  החזרזירה זה לא עובד היא קלטה את המניירה מזמן והורידה אותו לארצה של כלבלב מאולף וממש עכשיו בשביל האיזון הרוחני בבית ובמפלגה, הוא התחתן פוליטית עם חזיר”

“עם שְׁלִי קצת קשה לי – קשה לקרוא לה בפנים עקב שינויים שהיא כל הזמן עוברת. שמת לב איך הלחיים שלה התעצמו ?  מאז שהיא נהייתה בפוליטיקה – שלי הרי גולן?”

ואז אני מסתכלת על התמונה מלאת הכובד של אריה דרעי (אחרי מאסר) אלי ישי ( לפני מאסר ? או שזה בניזרי?) ואטיאס (מישהו? משהו? או שלא נשארה עיתונות חוקרת עקב קיצוצים לחשוף מחדל)

ולמרות הדם המרוקאי הזורם בעורקיי, אני לא בטוחה שאני יודעת טוב מאוד למי יש יותר כבוד

אבל כשאני “קוראת בתמונה”, אני יודעת שהם יודעים שמה שהכי חשוב זה שיראו לכולם למי למי יש יותר כבוד.

“אני רוצה להודות לחברי, אליהו ישי, שבשנים האחרונות ניווט את הספינה בצורה מכובדת”, אני מצטטת את דרעי וממשיכה לקרוא “אני מודה לו לא רק העבר אלא גם על העתיד ומקווה שנעבוד יחד בצורה מכובדת”.
“אי אי אי.. איזה כסאח הולך להיות שם בצורה מכובדת”
הבעל שם טוב ואני צוחקים.

האריה חזר! האריה יצא מהכלוב אחרי שנים של הטלת קלון וחידלון ולמרות הכל יש בי סימפטיה לאריה הזה.

אני כבר רואה סידורי פרחים (הרכבת רשימות)
לגמרי יכולה לדמיין את יהיר מעשן לפיד אצל דרעי
וביבי שותה תה עם שיבא אצל הרב עובדיה

אני רואה את הנהגת כל המפלגות ויודעת שכולם הולכים לחטוף בצורה מכובדת!

סססאממק. אין במי לבחור. נשאר רק להתגעגע. לא היה אכפת לי עכשיו בהנהגת העבודה לראות את רבין ופרס לוחצים ידיים באיפוק רועם ובצורה מכובדת.

ואם בגעגועים ובכבוד אני עסוקה, אז שבוע שעבר ביקר אותי מרוקאי עם כבוד שאני מאוד מאוד אוהבת ומאוד מתגעגעת אליו, אבא שלי .
אחד שעומד בהבטחות שלו ומילה שלו היא מילה!
איש עבודה בלי מפלגה. איש מעשה בלי דיבורים.
אבא שלי קצין בכיר בצבא שעזב את המדינה אחרי משבר לא קל .

לפני שהוא בא סיפרתי לו בטלפון איך הבני זונות במוסך דרשו 3500 שקל על תיקון האוטו שלי
“תשביתי אותו, כשאני מגיע אני מתקן לך אותו פיקס!”
וכשהוא הגיע לארץ דבר ראשון מה הוא עשה? הוא תיקן לי אותו פיקס! עם שתי ידיים טובות ועובדות.
ואז המשיך ותיקן את המנורות העקורות ואת הדלתות החורקות ואת המזגן והתקין וקדח והוסיף.
מין איש כזה ששייך לדור שהולך ונכחד
שידעו לתקן את מה שמקולקל ולא להמציא את עצמם כל פעם מחדש בצורה מכובדת…

עוגה עם טעם של פעם


הדבר שהאבא שלי הכי אוהב לאכול זה עוגות. עוגות קרם עם קצפת . זאת חתיכה שהבעל שם טוב צילם ואחרי שניה אבא שלי העלים אותה עמוק לבטנו בהנאה ענקית..

פשוט פשוט וקל קל.  רק זכרו  את השלבים:  ליצירת המשולש שוטחים דף פרגמנט גדול  – עליו מסדרים את הביסקווטים –  במרכז שמים  את הקרם. לסדר את  הביסקוויטים משני הצדדים בצורת משולש – להדק את נייר הפרגמנט עם מקלות כביסה או קיפול חזק. קומפרנדה? עכשיו לעבודה …

לבסיס :
חב’ ביסקווטים
כוס חלב עם כף ברנדי
למילוי:
שמנת מתוקה
3 כפות סוכר
גבינה שמנה 250 גר’
כף תמצית וניל
3 כפות אב’ סוכר
לציפוי:
100 גר’ שוקולד מומס עם רבע כוס חלב

מקציפים :שמנת מתוקה חזק עם 3 כפות סוכר + מקציפים לחוד גבינה שמנה עם כף תמצית וניל ושלוש כפות אבקת סוכר מערבבים את קרם הקצפת עם קרם הגבינה
שוטחים נייר פרגמנט גדול טובלים את הביסקווטים בשלושה טורים בני ארבעה ביסקוויטים.
טובלים את הביסקווטים בחלב עם ברנדי
עורמים לגובה את הקרם באמצע ומסדרים את שני טורי הביסקווטים החיצוניים למרכז למשולש. מהדקים ומקפלים את הנייר פרגמנט (אפשר לתפוס עם מקלות כביסה) ומכניסים להקפאה ולהתייצבות
אחרי כשעתיים מצפים בשוקולד המומס.
כמה שזה טעים – חראם!

541109_10150942291150700_1495722730_n

[adrotate group="5"]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *