Bookmark and Share "/>

שבוע ישראלי

חדשות ואקטואליה

[adrotate banner="19"]

השנה הראשונה של טראמפ / טור העורך של גל שור

גם מבקריו החריפים ביותר חייבים להודות: אפילו נשיא שמבזבז אנרגיה על שטויות ומעורר מהומות מיותרות על עניינים שוליים – יכול להספיק דבר או שניים

בית המשפט העליון אישר באחרונה לנשיא טראמפ למנוע כניסת מהגרים מכמה מדינות – כפי שרצה. הקונגרס העניק לטראמפ את מתנת חג המולד שביקש – רפורמה דרמטית במערכת המיסים. הוסיפו לזה כמה דברים שידענו גם קודם: המלחמה נגד דאעש מתקרבת לסופה, יש שופט שמרן בעליון, עוד מספר די גדול של שופטים שמרנים בערכאות נמוכות יותר, אישור לקידוחי גז ונפט באלסקה, חוקי הרגולציות צומצמו ועוד.

הוסיפו לזה את מצב הבורסה. אם טראמפ ירצה לטעון שבשנתו הראשונה כנשיא רשם הישגים לא מעטים, טוען רוזנר, צריך להקשיב לו. אפשר להתווכח עד כמה כל הישג הוא הישג. יש מי שסבורים שהרפורמה במסים מזעזעת, שהאיסור על כניסת מהגרים לא מוסרי, שכמה מהשופטים שמינה הם בדיחה. כל אלה טענות נגד המדיניות של טראמפ, לא נגד יכולתו לממש אותה.

אפשר להתווכח על השפה הבוטה של טראמפ, על הציוצים המיותרים, על התמיכה במועמדים נלוזים, על הקטטות המביכות. כל אלה טענות נגד האישיות והסגנון של טראמפ, לא נגד האפקטיביות שלו. מתברר, כותב שמואל רוזנר במעריב, שגם נשיא שצופה לא מעט בטלוויזיה (בעיקר בפוקס ניוז), מבזבז לא מעט אנרגיה על שטויות, מעורר מהומות מיותרות על עניינים שוליים – מתברר שאפילו נשיא כזה, בהינתן נסיבות מתאימות, יכול להספיק דבר או שניים.

טראמפ, חושב רוזנר ומחרים-מחזיקים אחריו פרשנים רבים, איננו נשיא נשיאותי. הוא איננו נשיא מאחד. הוא איננו נשיא מעורר כבוד. הוא איננו נשיא מרגש. אם תפקידו העיקרי של נשיא הוא להיות אחד מהדברים האלה, או כולם, הרי שהוא נכשל בתפקידו. אלא שטראמפ כנראה איננו סבור שהדברים האלה הם עיקר תפקידו. הוא עוסק בעניינים אחרים, ומצליח בהם קצת יותר מכפי שנדמה. זו בדיוק הבעיה בהערכת שנתו הראשונה של טראמפ כנשיא: האם לתת לה ציון נכשל בגלל מה שקרה רוב הזמן – או לתת לה ציון עובר ומעלה בגלל מה שקרה לקראת סופה? וכמובן, זו הבעיה גם בהערכת השנים הבאות שלו כנשיא.

מצד אחד, יש לא מעט דברים שכבר ברור שיהיו גרועים כשהיו, אולי יותר. הסכסכנות, התגרנות, הלעגנות, הקרתנות. מצד שני, מי יודע מה יספיק לעשות? אם יביס את צפון קוריאה – אולי שווה לספוג את כל זה. אם יסיים את הסכסוך הישראלי־ערבי, או למצער ישים סוף לניסיונות לסיים אותו בדרכים שאין להן סיכוי – אולי שווה לספוג את כל זה (בעיקר אם אתה ישראלי). אם יצמיח את הכלכלה האמריקאית בקצב מהיר – אולי שווה לספוג את כל זה (בעיקר אם אתה אמריקאי).

[adrotate group="5"]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *